אפליקציות תשלומים - ביט מול פייבוקס, ומה קרה לפפר פיי

איך עובדות אפליקציות התשלומים ומי עומד מאחוריהן

אפליקציות התשלומים שינו את הדרך שבה ישראלים מעבירים כסף זה לזה. במקום לחפש מזומן, לכתוב צ'ק או לבקש מספר חשבון, מספיק לבחור איש קשר מהטלפון, להקליד סכום ולאשר. הכסף נשלח לפי מספר הטלפון הנייד של המקבל, והחיוב והזיכוי מתבצעים ברקע מול כרטיס אשראי, כרטיס דביט או חשבון בנק שהמשתמש חיבר לאפליקציה. כשמדובר בתשלום לעסק, התהליך מתבצע מול העסק עצמו ולא מול איש קשר.

מאחורי כל אחת מהאפליקציות הגדולות עומד בנק: ביט פותחה בבנק הפועלים, ופייבוקס בבנק דיסקונט. עם זאת, החוויה בפועל כמעט אינה מזכירה את הבנק. העיצוב שונה מזה של הבנק, השם אינו כולל את שם הבנק, והאפליקציות פתוחות גם ללקוחות של בנקים אחרים. זו אינה מקריות: המטרה היא שהמשתמש יראה בהן כלי תשלום עצמאי ונוח, ולא שלוחה של בנק מסוים. בספטמבר 2024 כשני שלישים ממשתמשי ביט לא היו לקוחות של בנק הפועלים, נתון שמראה עד כמה האסטרטגיה הזו עבדה.

הנוחות הזו עלתה לבנקים כסף רב. לפי כלכליסט, ההפסד המצטבר של ביט נאמד באותה תקופה ביותר ממיליארד ש"ח, בזמן שהיקף ההעברות בשוק כולו נאמד ביותר מ-20 מיליארד ש"ח בשנה. במשך שנים השירות ניתן ללא עלות למשתמשים, והבנקים מימנו את הפיתוח והתפעול בלי הכנסה ישירה. מכאן ברור מדוע המודל העסקי השתנה: האפליקציות מחפשות דרכים להפוך מכלי שיווקי למקור הכנסה, בין אם באמצעות עמלות, בין אם באמצעות כרטיסי חיוב משלהן ובין אם באמצעות הרחבת התשלומים לעסקים.

חשוב להבין גם מה האפליקציות אינן. הן אינן חשבון בנק מלא, ואינן מחליפות את הצורך בחשבון עובר ושב. הן שכבת תשלום שיושבת מעל אמצעי תשלום קיים. מי שמתלבט איזה אמצעי לחבר לאפליקציה יכול להיעזר במדריך על כרטיס דביט וההבדל בינו לבין כרטיס אשראי, כי ההבדל משפיע על מועד החיוב בפועל ועל השליטה בהוצאות.

ביט: נתח השוק, התקרות והעמלה על קבלת כסף

ביט היא האפליקציה המובילה בישראל בפער גדול. לפי נתוני יוני 2026 נתח השוק שלה בהעברות באפליקציות נאמד בכ-85%, ובספטמבר 2024 הוא נאמד בכ-90%. לביט כ-3.5 מיליון משתמשים פעילים, והממשק שלה בנוי סביב שתי פעולות מרכזיות: שליחת תשלום ובקשת תשלום. הפשטות הזו, יחד עם היתרון של מי שהגיעה ראשונה לשוק, הפכה את ביט לברירת המחדל כמעט בכל קבוצת חברים, ועד בקרים ובשכונה.

העמלה על קבלת כסף

מ-1 במאי 2026 גובה ביט עמלה של 0.8% על כל שקל שמתקבל מעל 25,000 ש"ח בשנה קלנדרית, אחרי שמינואר 2025 עמדה העמלה על 0.6%. המונה מתאפס בתחילת כל שנה, כך שמי שקיבל 30,000 ש"ח בשנה ישלם עמלה רק על 5,000 ש"ח. שליחת כסף בביט אינה כרוכה בעמלה. לפי בנק הפועלים, כ-7% מהמשתמשים הפעילים מקבלים בביט יותר מ-25,000 ש"ח בשנה, כלומר רוב המשתמשים אינם מגיעים לסף כלל.

תקרת קבלה ותקרות העברה

תקרת הקבלה השנתית בביט היא 100,000 ש"ח, והיא כוללת גם כסף שנאסף בקבוצות. מכיוון שאי אפשר לקבל מעבר לתקרה, גם העמלה מוגבלת: העמלה השנתית המרבית היא 600 ש"ח. בצד השליחה, תקרת ההעברה היומית היא 7,000 ש"ח, אחרי שהוגדלה מ-3,600 ש"ח. ב-24 השעות הראשונות אחרי ההרשמה אפשר להעביר עד 1,000 ש"ח בלבד, מנגנון שנועד לצמצם הונאות בחשבונות חדשים. לפי ביזפורטל, התקרה החודשית המצטברת היא 8,300 ש"ח.

יתרה באפליקציה

בביט אפשר להשאיר כסף באפליקציה ולא להעביר אותו מיד לחשבון הבנק, עד יתרה של 20,000 ש"ח בכל רגע. היתרה הזו אינה נושאת ריבית. למי שמקבל באופן קבוע סכומים משמעותיים, למשל שכר דירה משותפים או תשלומים על עבודה פרטית, כדאי לחשב מראש אם הוא עלול לעבור את סף 25,000 ש"ח במהלך השנה, ולשקול אמצעי תשלום אחר לחלק מהסכומים.

טיפ: מי שמשתמש בביט כדי לגבות כסף מלקוחות כעוסק, צובר מהר מאוד מחזור שנתי גבוה. מעבר ל-25,000 ש"ח כל קבלה גוררת עמלה של 0.8%, ומעבר ל-100,000 ש"ח האפליקציה כבר לא תאפשר לקבל כסף עד סוף השנה הקלנדרית.

פייבוקס: גבייה קבוצתית, יתרה בריבית ותקרות חודשיות

פייבוקס של בנק דיסקונט נבנתה סביב רעיון מעט שונה: איסוף כסף מכמה אנשים למטרה משותפת. השם עצמו מרמז על כך, "קופסת תשלום". קחו מקרה טיפוסי: משפחה מארגנת על האש ורוצה לגבות מכל משתתף סכום קבוע. פותח הקבוצה בוחר אנשי קשר, יוצר "קופסה", וכל משתתף מעביר אליה את חלקו. אפשר לצרף משתתפים נוספים באמצעות קישור, וכולם יכולים לראות מי כבר שילם ומי עדיין לא, אלא אם פותח הקבוצה הגדיר פרטיות גבוהה יותר. לכן, לצד כפתורי השליחה והבקשה, בממשק הראשי מופיעה גם האפשרות ליצור קבוצה חדשה.

אין עמלת קבלה, אבל יש תקרות

פייבוקס אינה גובה עמלה על קבלת כסף. במסלול הבסיסי אפשר לקבל עד 50,000 ש"ח בשנה, ומחזיקי כרטיס פייבוקס יכולים לקבל עד 100,000 ש"ח בשנה. מאוקטובר 2025 מי שאינו מחזיק בכרטיס פייבוקס מוגבל להעברות בסך 1,000 ש"ח בחודש, ואילו למחזיקי הכרטיס התקרה הוגדלה ל-10,000 ש"ח בחודש. המשמעות המעשית: פייבוקס מתאימה מאוד לגבייה קבוצתית, אבל מי שמתכנן להעביר דרכה סכומים משמעותיים בלי כרטיס יגיע מהר לתקרה.

ריבית על היתרה

יתרון בולט של פייבוקס הוא ריבית על כסף שנשאר באפליקציה. לפי כלכליסט, מ-1 בפברואר 2026 מחזיקי כרטיס פייבוקס שמוציאים בו יותר מ-2,000 ש"ח בחודש מקבלים ריבית של 6% בשנה על יתרה של עד 20,000 ש"ח, במקום 5% קודם לכן. שאר הלקוחות מקבלים 1% בשנה, במקום 2.5%. תקרת היתרה של 20,000 ש"ח היא רגולטורית, ולא החלטה של האפליקציה בלבד.

כרטיס פייבוקס מונפק על ידי כאל, ואין בו דמי כרטיס. ההבדל בין שתי מדרגות הריבית גדול, ולכן מי שמחזיק יתרה באפליקציה צריך לבדוק אם הוא באמת עומד בתנאי ההוצאה החודשית. מבחינה עסקית, ההפסד של פייבוקס ב-2025 הצטמצם לכ-50 מיליון ש"ח, והיעד שלה הוא להגיע לרווחיות ב-2027. הכרטיס, הריבית והתקרות הם חלק מאותו מהלך: לעודד משתמשים להחזיק כסף ולבצע רכישות דרך האפליקציה.

מה קרה לפפר פיי ול-PAY של לאומי

במשך תקופה, בנק לאומי הפעיל אפליקציית העברות כספים משלו, שהוכרה בציבור כפפר פיי ובהמשך כ-PAY. האפליקציה פעלה במודל דומה מאוד לזה של ביט, עם שני כפתורים מרכזיים לשליחה ולקבלה, והייתה פתוחה גם ללקוחות של בנקים אחרים. לצד אפליקציית ההעברות פעלה גם פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, שהציג את עצמו כסניף דיגיטלי מלא ונבנה סביב מסר של בנקאות שאינה מרגישה כמו בנק. על המודל הזה אפשר לקרוא במאמר על בנק פפר והבנקאות הדיגיטלית בשיטה החדשה.

לפי גלובס, לאומי סגר את אפליקציית PAY החל מ-10 באפריל 2022. העברות הכסף בין אנשים עברו לאפליקציית לאומי עצמה, ורק לקוחות לאומי יכולים לשלוח כסף דרכה. מי שאינו לקוח הבנק איבד את האפשרות להשתמש בשירות כאפליקציה עצמאית. לתשלום בעסקים, לקוחות לאומי יכולים להשתמש בארנק הדיגיטלי של הבנק, וכן ב-Google Pay וב-Apple Pay.

הסגירה ממחישה כמה תחרותי השוק הזה. ביט צברה יתרון של מי שהגיעה ראשונה, ופייבוקס בחרה לבדל את עצמה סביב גבייה קבוצתית. לאפליקציה שלישית במודל כמעט זהה היה קשה לייצר סיבה לעבור אליה. מבחינת הצרכן, המסקנה פשוטה: מי שחיפש בעבר את פפר פיי בחנות האפליקציות כבר לא ימצא אותה כאפליקציית העברות נפרדת, וההשוואה בפועל היא בין ביט, פייבוקס ושירותי ההעברה שבתוך אפליקציות הבנקים. מי ששוקל לעבור בנק בגלל השירותים הדיגיטליים יכול להיעזר בהשוואה של עמלות העובר ושב בבנקים השונים, כי גם שם יש הבדלים של ממש.

ביט מול פייבוקס מול PAY: ההשוואה במספרים

הטבלה מרכזת את הנתונים העיקריים שמשפיעים על הבחירה: עמלה, תקרות, יתרה וריבית. הנתונים נכונים לשנת 2026, מלבד שורת PAY של לאומי שמתעדת את מועד הסגירה.

מקור: ביזפורטל - השוואת עמלות ותקרות בביט ובפייבוקס, וכלכליסט וגלובס כמפורט בסעיף המקורות.

מהטבלה עולה שפייבוקס עם כרטיס היא האפשרות היחידה שמשלבת קבלת כסף ללא עמלה עם ריבית על היתרה, אבל רק למי שעומד בתנאי ההוצאה החודשית. ביט, לעומתה, מציעה תקרת העברה יומית גבוהה ואת היתרון שכמעט כל אחד כבר מחובר אליה, כך שאין צורך לשכנע את הצד השני להתקין אפליקציה נוספת. לרוב המשתמשים, שמעבירים סכומים קטנים לחברים ולבני משפחה, ההבדלים כמעט אינם מורגשים. הם מתחילים להשפיע על מי שמקבל סכומים גדולים לאורך השנה, על מי שמחזיק כסף באפליקציה לאורך זמן, ועל מי שמארגן גבייה קבוצתית באופן קבוע.

כדאי לשים לב גם לסדר הפעולות. מי שמשתמש בפייבוקס בלי כרטיס ומתכנן לרכז דרכה תשלומים של קבוצה גדולה עלול לגלות שהוא חסום בתקרה החודשית של 1,000 ש"ח בהעברות. מנגד, מי שמשתמש בביט ככלי גבייה עיקרי יגיע בשלב מסוים לעמלה. אין אפליקציה אחת שעדיפה לכולם: הבחירה תלויה בדפוס השימוש של כל משתמש.

עמלות באפליקציות תשלום: ההסדר מ-2025 ומה צפוי ב-2027

במשך שנים, שליחה וקבלה של כסף באפליקציות היו ללא עלות לחלוטין. ההסדר השתנה כשהפיקוח על הבנקים התיר לאפליקציות העברת כספים כמו ביט ופייבוקס לגבות עמלה החל מ-1 בינואר 2025. לפי ynet, ההיתר חל רק על שימוש שנתי של יותר מ-25,000 ש"ח בשנה קלנדרית, ומתחת לסף הזה אסור לגבות עמלה.

ההיתר חל גם על שליחה

נקודה שרבים מחמיצים: ההיתר של הפיקוח על הבנקים לגבות עמלה אינו מוגבל לצד המקבל. הוא חל גם על שליחת כסף, ולא רק על קבלה. ביט בחרה בשלב זה לגבות עמלה רק על קבלה, ופייבוקס אינה גובה עמלת קבלה כלל. כלומר, העובדה שאפשר לשלוח כסף בביט בלי עמלה היא החלטה עסקית של האפליקציה, ולא הגנה רגולטורית קבועה. אפליקציה שתחליט לגבות גם על שליחה מעל הסף תפעל בתוך גבולות ההיתר.

מה עשוי להשתנות ב-2027

ב-2027, שנתיים אחרי תחילת ההסדר, הבנקים יוכלו לבקש מהפיקוח על הבנקים אישור לגבות עמלה גם על שימוש שנתי נמוך מ-25,000 ש"ח. אין בכך ודאות שהבקשה תאושר, אבל המסגרת הקיימת מאפשרת אותה. המשמעות למשתמשים היא שכדאי לא להתייחס למצב הנוכחי כקבוע, ולעקוב אחרי הודעות האפליקציות על שינויי תעריפים.

העמלה של ביט עצמה כבר השתנתה פעם אחת: מ-0.6% בינואר 2025 ל-0.8% ב-1 במאי 2026. זו דוגמה טובה לכך שגם מחירון קיים יכול להתעדכן תוך זמן קצר. מי שמנהל כסף באופן מסודר כבר מכיר את ההיגיון הזה מעמלות הבנק הרגילות, ומדריך על איך מצמצמים את העמלות שמשלמים לבנק יכול לעזור להבין אילו עמלות אפשר לבטל או להפחית.

טיפ: מי שמקבל דרך אפליקציה סכומים שמתקרבים ל-25,000 ש"ח בשנה, כדאי שיעקוב אחרי הסכום המצטבר כבר מאמצע השנה. המונה מתאפס רק ב-1 בינואר, וכל קבלה מעבר לסף נספרת לעמלה.

העברה בין אפליקציות: למה אי אפשר לשלוח מפייבוקס לביט

אחת התלונות הנפוצות של משתמשים היא שהאפליקציות אינן מדברות זו עם זו. מי שיש לו רק פייבוקס אינו יכול פשוט לשלוח כסף למי שיש לו רק ביט, ולהפך. המצב הזה יוצר לחץ להחזיק את שתי האפליקציות, ובפועל מחזק את האפליקציה הגדולה, כי כולם רוצים להיות במקום שבו כולם נמצאים.

כדי לשבור את המעגל הזה נקבעה בחוק חובה: חברת תשלומים שנתח השוק שלה הוא 20% לפחות חייבת לאפשר העברת כספים לאפליקציות אחרות. לפי כלכליסט, בפועל החובה חלה רק על ביט, וההעברה מפייבוקס לביט אינה מחויבת. כלומר, גם כשהתשתית תפעל, ההעברה לא תהיה בהכרח דו-כיוונית: ביט תצטרך לאפשר שליחה לאפליקציות אחרות, אבל פייבוקס אינה חייבת לאפשר שליחה לביט.

את התשתית הטכנית מפתחת מס"ב, והיעד הוא סוף 2026. לפי ביזפורטל, בשלב הראשון ייתכן שרק חלק מההעברות יעברו בה. עד אוקטובר 2026 לא נמצא אישור לכך שההעברה הישירה בין האפליקציות הושקה בפועל. עד שזה יקרה, הדרך המעשית היא לבדוק מראש באיזו אפליקציה משתמש הצד השני, או להשתמש בהעברה בנקאית רגילה.

ההשלכה למשתמשים היא כפולה. מצד אחד, ייתכן שבעתיד הקרוב יהיה פחות צורך להחזיק שתי אפליקציות. מצד שני, כל אפליקציה נוספת שמחוברת לכרטיס או לחשבון היא עוד נקודת כניסה שצריך לאבטח. מי שמחזיק כמה אפליקציות פיננסיות בטלפון יכול להיעזר במדריך על הפעולות שמגינות על הסלולרי ועל המידע שבו, כולל נעילת מסך, אימות דו-שלבי ועדכוני מערכת.

אפליקציות מול כרטיס אשראי: למה משתמשים בהן ולאן זה הולך

למרות הפופולריות, האפליקציות משמשות בעיקר לתשלומים קטנים. לפי סקירת בנק ישראל על העדפות השימוש באמצעי התשלום בשנים 2022-2024, כ-80% מהעסקאות באפליקציות הן בסכום של עד 300 ש"ח, וכ-9% נוספות בין 300 ל-500 ש"ח. רכישות גדולות, כמו בגדים בחנות רשת או מוצרי חשמל, עדיין מתבצעות ברובן בכרטיס אשראי.

לא רק העברות לחברים

לפי בנק ישראל, כ-40% מסכומי התשלומים ומספר העסקאות באפליקציות שולמו לעסקים, בשיעור עקבי לאורך 2022-2024. התשלום לחברים היה כ-29%-30% ממספר העסקאות ב-2023-2024, ושכר דירה היווה כ-20% מערך ההוצאה. הנתונים מראים שהאפליקציות כבר מזמן אינן רק כלי להתחשבנות אחרי ארוחה משותפת: הן משמשות לתשלום לבעלי מקצוע, לעסקים קטנים ולבעלי דירות.

הכיוון: תשלום לכל גוף, בכל דרך

הכיוון ברור: הרחבת התשלומים מעבר להעברה בין אנשי קשר, לעסקים, לעמותות ולגופים כלכליים. כדי שזה יקרה בהיקף רחב, נדרשות דרכי תשלום שלא מחייבות להקליד מספר טלפון. סריקת קוד QR היא אחת מהן: מקבל הכסף מציג קוד על המסך, המשלם סורק אותו במצלמה, והאפליקציה מזהה מיד למי מיועד התשלום, בלי צורך לשמור את המקבל באנשי הקשר. אפשרויות נוספות הן קוד תשלום חד-פעמי שמודפס על חשבונית, וכך אפשר לשלם חשבון בהקלדת הקוד, ותשלום במגע, שבו מצמידים את הטלפון למסוף בקופה.

בחלק מהתחומים זה כבר קורה דרך ארנקים דיגיטליים כמו Google Pay ו-Apple Pay, שמאפשרים לשלם בטלפון במסופים בחנויות. במקביל, גם כרטיסי האשראי עצמם עוברים שינוי, כפי שמתואר במאמר על כרטיס האשראי החכם ומה שמשתנה בתשלומים בישראל. ככל שהמגבלות על מזומן יתהדקו, והמעבר לתשלומים דיגיטליים יימשך, אפליקציות התשלום צפויות לתפוס חלק גדול יותר מההוצאה היומיומית. על המגבלות הקיימות על תשלום במזומן אפשר לקרוא במדריך על חוק המזומן.

יש לזכור גם הבדל מעשי חשוב: עסקה בכרטיס אשראי בחנות כפופה למנגנוני ביטול והחזר מוכרים, בעוד העברה באפליקציה לאדם פרטי דומה יותר להעברה בנקאית. מי שנתקל בבעיה בעסקה בכרטיס יכול להיעזר במדריך על ביטול חיוב בכרטיס אשראי ומתי מגיע החזר. לכן, לפני ששולחים סכום גדול לאדם לא מוכר דרך אפליקציה, כדאי לוודא את זהותו.

מקורות

• ynet - היתר הפיקוח על הבנקים לגבות עמלה באפליקציות תשלום: https://www.ynet.co.il/economy/article/sj1400vxzkl
• ביזפורטל - עמלות, תקרות ויתרות בביט ובפייבוקס: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20038919
• ביזפורטל - תקרת הקבלה בביט והתשתית להעברה בין אפליקציות: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20033749
• כלכליסט - נתח השוק של ביט, חובת ההעברה בין אפליקציות והפסדי פייבוקס: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjwwtr8bgg
• כלכליסט - נתוני ביט והשוק בספטמבר 2024: https://www.calcalist.co.il/investing/article/sjgg5192c
• כלכליסט - תקרות ההעברה והריבית בפייבוקס: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syrbdr11h11x
• גלובס - סגירת אפליקציית PAY של לאומי: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001403552
• בנק ישראל - סקירה על העדפות השימוש באמצעי התשלום בישראל 2022-2024: https://www.boi.org.il/media/oerdhi5i/עיקרי-סקירה-על-העדפות-השימוש-באמצעי-התשלום-בישראל-בשנים-2024-2022.docx