מס ירושה: כל מה שצריך לדעת

מס ירושה הוא מס שמוטל כנגד כספים או נכסים שעברו בירושה, על המקבל.

המס הוא באחוזים מסך הכספים או משווי הנכסים שעוברים בירושה, במידה והסכום הכולל עובר את תקרת המינימום עבור מס ירושה.

הרעיון שמאחורי מס ירושה הוא פשוט: צמצום הריכוזיות במשפחות "חזקות" לאורך זמן. משפחות עשירות מחזקות את עקרון הריכוזיות, שלפיו מרבית הכסף במדינה נמצא אצל מספר קטן של תושבים במדינה, ולכן כאשר אדם נפטר ומשאיר עבור משפחתו כסף ורכוש, חלק משווי הירושה חוזר למדינה ובחזרה לכלל התושבים, והריכוזיות קטנה כתוצאה מכך.

בארץ, מס ירושה היה חוק והכרח משנת 1950 במשך כ-30 שנה, מאז מס הירושה בוטל ולא חודש שוב.

במדינות בהן מס הירושה עדיין קיים, חי ובועט, המס משתנה לפי מידת הקרבה לנפטר (בני זוג בדרך כלל לא משלמים מס או מס מופחת, לעומת בני משפחה) ולפי קטגוריית הנכס שמועבר לנפטר, כך לדוגמא נכסי נדל"ן, נכס פיננסי, כספי ביטוח חיים או חפצים שונים שהיו ברשותו של הנפטר – כולם ימוסו בצורה שונה ובאחוזים שונים, לעתים גם כתלות בשווי הנכס או הכסף שעובר בירושה.

חפצים אישיים עוברים הערכה מקצועית באמצעות שמאי, שקובע את שוויים לצורכי חישוב מס הירושה.

מס ירושה – למה לא?

קיימות ארצות רבות, גם מפותחות ומתקדמות, בהן עדיין חל מס ירושה, בניגוד לארץ. בארצות הברית לדוגמא, מס ירושה קיים אך קיימים לו במקביל גם מתנגדים רבים. ראשית, רק 2% מכלל אוכלוסיה מופעל כנגדה מס ירושה, מאחר ומוגדרת קריטריה מצומצמת שמעט אנשים עומדים בה, שמגדירה מס ירושה.

מס ירושה הוא סוג של מס כפול – כשחושבים על זה לעומקו של עניין. כשרכשתי דירה, לדוגמא, שילמתי את כל המיסים הנדרשים על פי חוק בעת רכישת הדירה, וכאשר אוריש אותה לבני – הוא ישלם מס ירושה, על אותה דירה, פעם נוספת, כך שהופעלו מיסים כנגד רכישת הדירה פעמיים – ברכישה ובהורשתה. תארו לכם מצב שבו אדם הרים עסק בעמל קשה, ובעסק יש מחשבים עוצמתיים, שטח נדלני, תמונות אומנות על הקירות וציוד יקר ערך.

אם ירצה שלאחר מותו יתפוס פיקוד בנו וימשיך לנהל את העסק, הציוד, המחשבים והשטח יועברו אליו בירושה עם מס ירושה גבוה, מה שעלול לחבל במאמציו להמשיך את הדרך מהנקודה בה אביו עצר, ואפילו לגרום לקריסה כלכלית ולסגירת עסק שהיה משגשג עד אותה נקודה. אל לנו לשכוח, בנוסף, שמס ירושה הוא מס שמוטל על אנשים השרויים באבל על מות יקיריהם, מה שהופך את ההתמודדות והטרגדיה לקשים ונוראיים אפילו יותר ממה שהמציאות מחייבת.

בארץ, חלק גדול מכך שמס הירושה בוטל ולא חוזר, הוא מאחר וישראל היא סוג של מקלט מס עבור אנשי עסקים. טייקונים ויהודים עשירים שעולים לארץ, בבוא היום גם מעוניינים שכל הרכוש והנכסים יקרי הערך שלהם יעברו לבניהם במלואם, אחרת האינטרס שלהם להגיע לארץ עם הרכוש ועסקיהם המשגשגים פוחת משמעותית.

מס ירושה עשוי לגרום לנדידה של אנשי עסקים אמידים ממדינה למדינה, ועל ידי כך לפגוע במדינה שהחלה את מס הירושה על אותו איש עסקים.

קל לאזרח הממוצע, ובמיוחד כזה שנכסיו וכספים רבים, להתחמק ממס הירושה. כל שעליו לעשות הוא לנדוד למקלט מס, מדינה בה הוא יכול לרשום את נכסיו מבלי שיחולו עליהם מיסי ירושה שעה שילך לעולמו, והמטרות העיקריות מאחרי המס מפוספסות לחלוטין במצב שכזה.

מס ירושה – למה כן?

מס ירושה בא להשוות את הנטל הכלכלי במדינה, על ידי חלוקה צודקת יותר בין אוכלוסיות חזקות ומוחלשות. כנגד טענות למס כפול, יגידו התומכים במס הירושה שלא מדובר במס כפול מאחר והמס משולם אומנם פעמיים אך על ידי שני אנשים שונים – בפעם הראשונה הנפטר, ובפעם השנייה היורש.

האב עמל קשה עבור נכסיו וכספו, ואילו הילד שירש אותם זוכה בהם מן ההפקר מבלי שעמל עבורם ברוב המקרים, ולכן מס ירושה לדעת התומכים מאזן את זה ומטיל מס על כספים שלא לגמרי זכותו של היורש לקבל.

עוד בעד מס הירושה – כספים ונכסים רבים שמגיעים לפרט הם בזכות החברה והמדינה שבה הוא חי בה ולא רק נזקפים לזכותו, כך שהרעיון שחלק מהכספים והנכסים יחזרו בחזרה לחברה ולתושבים במדינה נשמע הגיוני, סך הכל.

אדם שמקבל ירושה שמנה – מצבו הכלכלי בחיים משתפר משמעותית בין רגע. גם במצבים אחרים בהם מצבו הכלכלי של אדם משתפר במהרה, מוטל מס – מכירת דירה או קידום במקום העבודה שמגיע עם שיפור ניכר בשכר, לדוגמא.

מס ירושה פעיל, במדינות בהן קיים, עוזר לעניים לצאת ממעגל העוני ולעשירים להשאר במעגל העושר – מדובר הלכה למעשה בהעברה של כספים מן העשירים אל העניים במקרה של מותו של עשיר.

ישראל – עלייתו ונפילתו של מס הירושה

בתחילת שנות ה-50, ועד תחילת שנות ה-80, בישראל היה מונהג מס רכישה, אך בתחילת שנות ה-80 בוטל מס הירושה לחלוטין. באותה תקופה ספג הליכוד ביקורת רבה, ונטען כי המס בוטל ממניעים פופולוסטיים ולא מתוך מחשבה על אינטרס התושבים במדינה או טובת המדינה.

בפועל, בטענות האלו לא היה הרבה תוכן, כי בראש ובראשונה הוצאות הגביה של המס הגיעו כמעט להכנסות הגביה בעקבות המס, ולכן אכיפת מס ירושה הפך להיות לא כלכלי או כדאי לממשלה, כך שבכל מקרה היה הגיוני להוציא את מס הירושה מן החוק.

לסיום

בין אם מדובר במניעים פופוליסטיים ובין אם מדובר במניעים הגיוניים ונקיים, מס הירושה לא קיים בארץ כבר קרוב ל-40 שנה, אין על זה דיונים, דיבור או שיח ציבורי מכל סוג, ונראה כי אנחנו רחוקים מאוד מהחזרת העטרה ליושנה והחזרת מס הירושה על אנשים שוב. יתכן בהחלט וכי ככה עדיף, רוב האנשים סובלים כתוצאה ממס ירושה, רק מעטים מזדהים עם התומכים בו.