מה קורה לחשבון מהרגע שהבנק יודע על הפטירה

הבנק אינו יודע לבד שלקוח נפטר. ההגבלה מתחילה ברגע שמגיעה אליו הודעה, בדרך כלל מבן משפחה שמגיע לסניף, או ממידע שמתקבל בדרכים אחרות. מאותו רגע החשבון אינו נסגר, אלא עובר למצב של הקפאה: היתרה נשארת בו, אבל איש אינו יכול לפעול בו כרגיל.

לפי המדריך של בנק ישראל ליורשים של מנוח שלא הותיר צוואה, הבנק מקפיא את חשבונות המנוח עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, והיורשים הפוטנציאליים חסומים ככלל מלפעול בהם. בפועל, כרטיסי החיוב והאשראי של הנפטר מבוטלים, הגישה לאתר הבנק ולאפליקציה נחסמת, ומשיכות והעברות אינן מתבצעות. כספים יכולים להמשיך להיכנס לחשבון, למשל משכורת אחרונה או החזר מס, אבל הם מצטרפים ליתרה המוקפאת.

הכסף שבחשבון שייך מרגע הפטירה לעיזבון, ולא לבן המשפחה שמחזיק בכרטיס או מכיר את הסיסמה. משפחות רבות נוטות להמשיך להשתמש בכרטיס של הנפטר כדי לשלם הוצאות דחופות או חשבונות שוטפים. גם כשהכוונה טובה, משיכה כזו עלולה לייצר מחלוקת בין היורשים, והיא עשויה להידרש להחזרה לעיזבון. הדרך הנכונה היא לדווח לבנק, ולברר מולו אילו תשלומים אפשר לבצע מהחשבון ובאילו תנאים.

ההקפאה אינה מבטלת את זכויות העיזבון בנכסים שבחשבון. תיק ניירות ערך, למשל, נשאר בבעלות העיזבון עד לחלוקה, והבנק אינו רשאי להעביר אותו לאיש מלבד מי שנקבע בצו.

עמלה על טיפול בעיזבון

במסגרת הרפורמה של הפיקוח על הבנקים בעמלות חשבון העובר ושב, כפי שדווח בכלכליסט, מ-1 באוקטובר 2026 הבנקים אינם רשאים לגבות עמלה על טיפול בירושות ובעיזבונות. באותה רפורמה בוטלו גם העמלה על איתור חשבונות והעמלה על החזרת צ'ק מסיבה טכנית. אם מבקשים מכם לשלם עמלת טיפול בעיזבון, אתם יכולים להפנות את הבנק לכלל הזה. הסבר רחב יותר על העמלות שהבנקים עדיין גובים מופיע במאמר על קיצוץ העמלות שמשלמים לבנק.

חשבון משותף: סעיף "אריכות ימים" קובע הכול

זו אחת השאלות המטרידות ביותר, בעיקר אצל בני זוג שמנהלים את כל הכסף בחשבון אחד. התשובה תלויה כמעט לגמרי במסמך אחד שנחתם בזמן פתיחת החשבון או לאחר מכן: סעיף "אריכות ימים", שנקרא גם סעיף היוותרות בחיים.

לפי כל זכות, השותף שנשאר בחיים יכול להמשיך לפעול בחשבון רק אם המנוח חתם על סעיף "אריכות ימים", ובלי הסעיף גם החשבון המשותף מוקפא.

ההבדל בין שני המצבים בפועל:

  • יש סעיף אריכות ימים תקף: לפי בנק ישראל, הבנק מאפשר משיכות שגרתיות, כמו אלה שנעשו בחיי המנוח, למשל תשלום הוראות קבע. משיכות חריגות, או כאלה שחורגות מחלקו של השותף, עשויות להידרש להשבה ליורשים.
  • אין סעיף אריכות ימים: החשבון מוקפא כולו, והשותף שנשאר בחיים אינו יכול לגשת אליו עד שמוצג צו ירושה או צו קיום צוואה.

גם כשהסעיף קיים, השותף אינו הופך לבעלים של כל הכסף. שותף שמושך סכומים מעבר לחלקו בחשבון ומעבר לחלקו בירושה, אם הוא גם יורש, עלול להידרש להשיב אותם ליורשי המנוח אחרי מתן הצו. ההנחה שכל מה שבחשבון המשותף עובר אוטומטית לבן הזוג אינה נכונה, והיא תלויה בצוואה, בחוק הירושה ובמסמכי החשבון. יורשים אחרים, למשל ילדים מנישואים קודמים, עשויים לטעון לזכויות בחלקו של הנפטר.

כשיש מחלוקת על הבעלות בכסף שבחשבון משותף עם אדם אחר, בנק ישראל מבהיר שצריך להגיש תביעה נפרדת לבית המשפט, משום שהיא אינה נדונה במסגרת הבקשה לצו ירושה.

טיפ מעשי: בנק ישראל ממליץ לבדוק בחשבונות משותפים ישנים אם טופס אריכות הימים מולא בכלל ואם הוא עדיין תקף. הבדיקה הזו נעשית בחיים, מול הסניף. מי שמנהל חשבון משותף יכול לשקול גם חשבון פרטי עם כרית ביטחון קטנה, כדי שהשותף שנשאר לא יישאר בלי גישה לכסף בתקופת הביניים. היתרונות והסיכונים של המבנה הזה מפורטים במאמר על חשבון בנק משותף.

הוראות קבע, צ'קים וכרטיסי אשראי אחרי הפטירה

כשהבנק מקבל הודעה על מות בעל החשבון, הוא מפסיק בדרך כלל לכבד הוראות קבע וחיובים. הוראות קבע לחשמל, לארנונה, לביטוחים, לספקי תקשורת ולמנויים שונים נדחות, והגוף שגבה אותן מקבל הודעה שהחיוב לא עבר. במקביל, הספקים ממשיכים לשלוח דרישות תשלום, וההתנהלות מולם עוברת ליורשים.

הצעד הראשון הוא רשימה של כל החיובים הקבועים של הנפטר, ומעבר עליהם אחד-אחד: מה מבטלים, מה מעבירים על שם יורש ומה ממשיכים לשלם.

החלוקה המעשית נראית כך:

  • חיובים שמעבירים על שם יורש: ארנונה, חשמל וטלפון של דירה שבן משפחה ממשיך לגור בה, וכן חוזה שכירות וביטוח הדירה. את ההוראה אפשר לבקש להעביר על שם יורש שימשיך לשלם.
  • חיובים שמבטלים: תשלומים שקשורים רק למנוח, כמו מנוי לחדר כושר או ביטוח רפואי אישי, מבטלים מול הגוף הגובה, החל מיום המוות.

לפי בנק ישראל, הפטירה עצמה אינה מבטלת חובות שהצטברו: הוראות קבע שנעצרו וחובות שנוצרו עדיין צריכים להיפרע לפני חלוקת העיזבון. ההבדל בין הוראת קבע בבנק לבין חיוב קבוע בכרטיס אשראי, ואופן הביטול של כל אחת, מוסברים במאמר על הוראת קבע. ביטול של חיוב שעובר דרך כרטיס אשראי מפורט במאמר על ביטול חיוב בכרטיס אשראי.

צ'קים שטרם נפרעו

צ'קים שהנפטר כתב לפני מותו ועדיין לא הוצגו לפירעון עלולים לחזור, משום שהחשבון המוקפא אינו מאפשר לכבד אותם. מי שקיבל צ'ק כזה אינו מאבד את זכותו לכסף, אלא צריך לתבוע אותו מהעיזבון, כמו כל נושה אחר.

מה קורה לחשבון הבנק של אדם שנפטר

כרטיסי אשראי

כרטיסי האשראי מבוטלים, אבל החיובים שכבר בוצעו בהם, כולל עסקאות בתשלומים, נשארים חוב של העיזבון. בנק וחברת כרטיסי אשראי הם גופים נפרדים, ולכן לפי כל זכות צריך לפנות לכל אחד מהם בנפרד, עם תעודת פטירה ועם צו ירושה או צו קיום צוואה.

הוצאות הלוויה לפני הצו: נוהל "כבוד אחרון" וסדר העדיפויות

הוצאות הלוויה מגיעות מיד, הרבה לפני שיש צו ירושה, ולכן משפחות רבות מתלבטות מאיפה לממן אותן. החוק קובע סדר עדיפויות ברור בתשלומים מתוך העיזבון, והוא מסביר גם למה מותר לשלם חלק מההוצאות עוד לפני החלוקה.

לפי מדריך בנק ישראל, סדר התשלום מהעיזבון הוא כזה:

  1. הוצאות הלוויה, הקבורה והצבת המצבה.
  2. אגרות ושכר טרחה שכרוכים בהוצאת הצו ובניהול העיזבון.
  3. החובות לנושים.
  4. רק אחרי כל אלה, חלוקת היתרה בין היורשים.

למימון הוצאות הלוויה אפשר לבקש מהבנק משיכה סמלית מחשבון המנוח לפי "נוהל כבוד אחרון", אך לא פורסם סכום אחיד והאישור נתון לשיקול הבנק. את הבקשה מגישים היורשים הפוטנציאליים לבנק שבו מתנהל החשבון. מקורות מימון נוספים הם כספם הפרטי של היורשים, או קופת העיזבון שבידי מנהל עיזבון זמני, אם מונה כזה.

מנהל עיזבון זמני

כשיש צורך דחוף לשמור על העיזבון, למשל כשיש נכסים שדורשים טיפול מיידי, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט יכולים למנות מנהל עיזבון זמני. המינוי הוא לתקופה של עד חצי שנה, או עד שניתן צו ירושה, והבקשה כרוכה באגרה. מנהל כזה יכול לנהל את הכספים בתקופת הביניים, לשלם הוצאות דחופות ולמנוע פגיעה בנכסים.

מה שאסור לעשות הוא לבצע משיכה עצמאית בכרטיס של הנפטר או באפליקציה, גם כשהסכום נועד להוצאות הלוויה. משיכה כזו עלולה להיחשב כשימוש בכספי העיזבון בלי הרשאה, ולהוביל לדרישת השבה ולמחלוקת בין היורשים. פנייה מסודרת לבנק, עם קבלות על ההוצאות, היא הדרך שמגינה על כל הצדדים.

חובות, משיכת יתר, הלוואות ומשכנתא

מוות אינו מוחק חובות. אם החשבון היה ביתרת חובה, אם לנפטר היו הלוואות מהבנק או חוב לחברת כרטיסי האשראי, הנושים מקבלים את כספם מתוך העיזבון לפני חלוקת הירושה. כשיש בחשבון יתרה חיובית לצד הלוואה באותו בנק, הבנק יכול בדרך כלל לקזז ביניהן לפי תנאי ההסכם.

ככלל, היורשים אינם משלמים יותר ממה שיש בעיזבון, ואם הירושה כבר חולקה, כל יורש חייב בדרך כלל לפי חלקו היחסי בה. עם זאת, לפי כל זכות, יורש שפעל בחוסר תום לב עלול להידרש לשלם מעבר לכך. בנק ישראל מזהיר גם שאי תשלום חובות העיזבון עלול לחשוף את היורשים לתביעות אישיות מצד נושים.

חשוב להבחין בין יורש שלא חתם על דבר לבין מי שהוא שותף בחשבון, ערב להלוואה או לווה משותף. ערב או לווה משותף נשאר מחויב באופן אישי גם אחרי פטירת הלווה העיקרי, משום שהחוב שלו נובע מהחתימה שלו ולא מהירושה.

משכנתא וביטוח חיים

למשכנתא צמוד לרוב ביטוח חיים שמשלם לבנק את יתרת החוב במקרה פטירה. אם הביטוח נרכש דרך סוכנות של הבנק, הבנק בדרך כלל פונה בעצמו לחברת הביטוח. אחרת, היורשים מגישים תביעה לחברת הביטוח עם תעודת פטירה ומעדכנים את הבנק. לפי כל זכות, היורשים יכולים לדחות את תשלומי המשכנתא עד 12 חודשים מהפטירה, כדי לאפשר זמן לטיפול בתביעה ובעיזבון. גם בהלוואות אחרות כדאי לכם לברר מול הבנק אם צמוד להן ביטוח, לפני שאתם מתחילים להחזיר.

כשהחובות גבוהים מהנכסים

כשחובות העיזבון עולים על נכסיו, אפשר להגיש בקשה לניהול עיזבון חדל פירעון. אפשרות אחרת היא הסתלקות מהירושה, באמצעות תצהיר הסתלקות שמאומת בידי עורך דין ומצורף לבקשה לצו. מי שהיו לו לפני הפטירה הליכי גבייה יכול להיעזר במאמרים על עיקול חשבון בנק ועל הליך חדלות פירעון לאדם פרטי, שמסבירים כיצד נושים פועלים מול נכסים.

צו ירושה או צו קיום צוואה: הגשה, אגרות ולוחות זמנים

הבנק אינו מחליט בעצמו מי היורשים. הוא משחרר את הכסף רק מול מסמך משפטי שקובע זאת. אם הנפטר השאיר צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה. אם לא השאיר, מגישים בקשה לצו ירושה, והעיזבון מתחלק לפי הסדר שקבוע בחוק הירושה. את הבקשות מגישים לרשם לענייני ירושה, או לבית דין דתי אם כל הצדדים מסכימים לכך. הבקשה מתפרסמת כדי לאפשר התנגדות, והגשת התנגדות מעבירה את התיק לבית המשפט לענייני משפחה.

מי מגיש ואיך

מבקש שאינו מיוצג יכול לבחור בין הגשה מקוונת להגשה ידנית. מבקש שמיוצג בידי עורך דין חייב להגיש באופן מקוון. כשבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים של הנפטר, ההגשה ידנית בלבד, גם אם המבקש מיוצג.

אופן ההגשהאגרת פתיחת בקשהאגרת הוצאות פרסוםמועד מרבי לצו מהגשה תקינה
בקשה מקוונת507 ש"ח66 ש"ח50 ימים
בקשה ידנית597 ש"ח-50 ימים
בני משפחה מדרגה ראשונה של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה0 ש"ח0 ש"ח50 ימים

מקור: כל זכות - בקשה לצו ירושה. האגרות נכונות ל-2026.

הבקשה המקוונת והצו הדיגיטלי

בבקשה המקוונת לצו ירושה צריך לצרף תעודת פטירה רק אם המנוח לא היה בעל תעודת זהות ישראלית. לפי בנק ישראל, בשאר המקרים הנתון מועבר ישירות מרשות האוכלוסין לרשם. אם אזרח ישראלי נפטר בחו"ל, פונים קודם למשרד הפנים כדי שהפטירה תעודכן במרשם האוכלוסין. מסמכים נוספים שמצרפים לבקשה המקוונת, בקובצי PDF:

  • אישור על משלוח הודעה בדואר רשום לכל היורשים, או אישור שנמסרה להם הודעה אישית.
  • ייפוי כוח, אם המבקש מיוצג בידי עורך דין.
  • תצהיר הסתלקות מאומת בידי עורך דין, אם אחד היורשים מוותר על חלקו.

ככלל, הצו יינתן לא יאוחר מ-50 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה באופן תקין, כולל תקופת הפרסום ברשומות ובעיתונות, אלא אם נדרשו מסמכים או פרטים נוספים. הצו מונפק באופן דיגיטלי ונשלח למגיש הבקשה או לעורך הדין, ובמקביל גם לבנקים, לחברות ביטוח ולגופי ממשלה, כך שאין צורך להציג אותו בפני כל אחד מהם בנפרד.

לוחות הזמנים העיקריים

שלבפרק הזמן
רישום הפטירה במרשם האוכלוסין, שאחריו מומלץ להגיש את הבקשהלרוב כחודש מהפטירה
מתן צו ירושה מהגשה תקינה, כולל פרסוםעד 50 ימים
מינוי מנהל עיזבון זמניעד חצי שנה, או עד מתן הצו
דחיית תשלומי משכנתא בידי היורשיםעד 12 חודשים מהפטירה

מקור: מדריך בנק ישראל ליורשים וכל זכות, בקישורים שבגוף המאמר.

בנק ישראל ממליץ להגיש את הבקשה סמוך ככל האפשר לרישום הפטירה, משום שעיכוב עלול לחייב המצאת מסמכים נוספים.

אחרי שניתן הצו: שחרור הכסף וסגירת החשבונות

הצו הוא הכרטיס שפותח את החשבון המוקפא. אף שהבנק מקבל את הצו הדיגיטלי ישירות, היורשים עדיין צריכים להגיע אליו כדי להורות לאיזה חשבון יועבר הכסף. לפי מדריך בנק ישראל, כשיש למנוח כמה חשבונות, היורשים מציגים את הצו, הכספים מועברים לחשבונות על שם היורשים לפי החלוקה שבצו, והבנק סוגר את החשבונות שעל שם המנוח.

הבנקים דורשים לרוב הגעה משותפת של כל היורשים, עם תעודת זהות ואישור ניהול חשבון לחשבון שאליו יועבר הכסף. כשיש כמה יורשים, תיאום מראש של מועד הגעה משותף יחסוך לכם זמן רב, במיוחד כשחלק מהיורשים גרים רחוק. אם בצו נקבע מנהל עיזבון, הוא זה שמנהל את הכספים מול הבנק ומבצע את החלוקה.

כדאי לכם לזכור את סדר העדיפויות: לפני שהכסף מגיע ליורשים, הוא משמש לתשלום הוצאות הלוויה, האגרות ושכר הטרחה, ואחר כך לחובות. לכן היתרה שתועבר בפועל עשויה להיות נמוכה מהסכום שהופיע בחשבון ביום הפטירה, במיוחד כשהיו לנפטר משיכת יתר, הלוואה באותו בנק או חיובים פתוחים בכרטיס האשראי.

חברות כרטיסי האשראי והכספת

מול חברת כרטיסי האשראי מתנהל טיפול נפרד, עם אותם מסמכים, כדי לסגור את החשבון ולהסדיר חיובים פתוחים. כספת בבנק היא חלק מהעיזבון, ובדרך כלל אין גישה אליה עד שמוצג צו, אלא אם יש לה שותף נוסף לפי תנאי השכירות שלה.

יורש שמקבל סכום משמעותי ושוקל באיזה בנק להחזיק אותו יכול להיעזר בהשוואה של עמלות העובר ושב בבנקים השונים, ובמדריך על מעבר בין בנקים אם הוא מעדיף לרכז את הכסף בבנק אחר.

כספים מחוץ לעיזבון ואיתור חשבונות נוספים

חשבון העובר ושב הוא רק חלק מהתמונה. לאדם שנפטר עשויים להיות כספים בקרן פנסיה, בקופת גמל, בקרן השתלמות ובפוליסות ביטוח חיים, וחלק מהם משולמים למוטבים שנקבעו מראש ולא דרך העיזבון.

לפי כל זכות, הכסף בקרן השתלמות ובקופת גמל שייך למוטבים שנקבעו, ולא בהכרח ליורשים שבצו. הוא אינו חלק מהירושה, ולכן גם אינו חייב לשמש לכיסוי חובות הנפטר. אם לא נקבעו מוטבים והסכום בקופת הגמל, בקרן ההשתלמות או בקרן הפנסיה אינו עולה על 8,000 ש"ח, ייתכן שאפשר למשוך אותו בלי צו, אבל הכלל הזה אינו חל על חשבון בנק. חשבון בנק, בכל סכום, משתחרר רק מול צו ירושה או צו קיום צוואה. על קרן השתלמות ועל הכללים למשיכה ממנה אפשר לקרוא גם במאמר קרן השתלמות - מתי מותר למשוך בלי לשלם מס.

מערכות האיתור הרשמיות

לא תמיד המשפחה יודעת בכמה בנקים היו לנפטר חשבונות, פיקדונות או תיקי השקעות. כמה מערכות רשמיות עוזרות לאתר אותם:

  • הר הכסף של משרד האוצר מאפשר לאתר חשבונות בנק של קרוב שנפטר. כל זכות ממליצה לפנות גם לכל בנק בנפרד, משום שלא כל החשבונות מופיעים במערכת. פירוט על השימוש בה מופיע במאמר על איתור חשבונות וכספים אבודים בהר הכסף.
  • הר הביטוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מציג את פוליסות הביטוח הקיימות.
  • פנסיה נט מאפשר לבדוק קרנות פנסיה.

מעבר למערכות, כדאי לכם לעבור על דפי חשבון, מכתבים מבנקים ודואר שהגיע לנפטר בחודשים האחרונים. חשבון שאיש לא פנה אליו זמן רב הופך לחשבון רדום, והכסף בו אינו נמחק, אבל הוא עלול להיעלם מעיני המשפחה.

קצבאות

גם קצבאות של ביטוח לאומי מושפעות מהפטירה: התשלום לנפטר נפסק, וכספים שהועברו לחשבון עבור תקופה שאחרי סיום הזכאות עלולים להידרש להחזרה. מנגד, בני משפחה עשויים להיות זכאים לקצבאות משלהם, כמו קצבת שאירים, ולכן כדאי לבדוק את הזכאות מול ביטוח לאומי.

מקורות