תושבות מס - מתי מי שגר בחו"ל חייב במס בישראל

מהי תושבות מס ולמה היא קובעת על מה משלמים

תושבות מס היא המעמד שקובע אם ישראל רשאית למסות את כל ההכנסות של אדם או רק חלק מהן. מיסוי היחידים בישראל מבוסס על "בסיס אישי": מי שנחשב תושב ישראל חייב במס על הכנסות שהופקו בכל מקום בעולם. משכורת מעבודה בחו"ל, דיבידנדים ממניות זרות, שכר דירה מנכס מעבר לים וריבית מחשבון בנק זר - כולם נכנסים לבסיס המס של תושב ישראל, גם אם הכסף לא הועבר לארץ.

תושב חוץ, לעומת זאת, חייב במס בישראל רק על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל. ההבדל הזה הוא לב העניין עבור מי שעבר לגור מעבר לים. עזיבת הארץ כשלעצמה אינה מנתקת את חובת המס: כל עוד מרכז החיים נשאר בישראל, ההכנסות מחו"ל ממשיכות להיות חייבות במס כאן.

אזרחות, דרכון ותושבות - שלושה דברים שונים

אזרחות ישראלית אינה קובעת תושבות מס. אזרח שעבר לחו"ל לפני שנים ובנה שם בית, משפחה ועבודה יכול להיחשב תושב חוץ, ואילו אזרח זר שחי בישראל עם משפחתו נחשב בדרך כלל תושב ישראל. גם דרכון זר נוסף אינו משנה את התמונה מצד עצמו. לכן מי שמחזיק באזרחות כפולה, למשל אחרי תהליך כמו זה שמתואר במאמר על אזרחות פורטוגלית, אינו הופך בזכותה לתושב חוץ לצורכי מס.

מה נגזר מהמעמד בפועל

ההשלכה המעשית של התושבות רחבה. היא קובעת אם יש חובה לדווח על הכנסות מחו"ל, אם האדם זכאי לנקודות זיכוי, אילו כללים חלים על מכירת נכסים, ואם יש חבות במס יציאה בעת העזיבה. היא משפיעה גם על החובה להגיש דוח, נושא שמוסבר במאמר על דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך. מי שמחזיק נכסים מעבר לים ימצא הרחבה במאמר על מס על השקעות נדל"ן בחו"ל, שם מוסבר איך ממוסה הכנסה מנכס זר אצל תושב ישראל.

חשוב לזכור שתושבות לעניין ביטוח לאומי נבחנת בהליך נפרד. המבחנים דומים, אבל ההכרעה של רשות המסים אינה מחייבת את ביטוח לאומי, ולהפך. על כך בהרחבה בהמשך.

מבחן מרכז החיים - איך בוחנים לאן האדם שייך

ההגדרה של "תושב ישראל" בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה נשענת קודם כל על מבחן מהותי: היכן נמצא מרכז החיים של האדם. זו אינה נוסחה אחת אלא בחינה של מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, כדי לקבוע לאיזו מדינה האדם קשור באופן ההדוק ביותר. החזקות הכמותיות שיתוארו בסעיף הבא נועדו לתת נקודת מוצא, אבל המבחן המהותי הוא שגובר בסופו של דבר.

הפקודה מונה כמה שיקולים מרכזיים שנבחנים במסגרת המבחן:

• מקום הבית הקבוע - היכן נמצאת הדירה שבה האדם ומשפחתו גרים בפועל, והאם נשמרה דירה זמינה בישראל.
• מקום המגורים של בני המשפחה - בן או בת הזוג והילדים.
• מקום העיסוק הקבוע - היכן האדם עובד או מנהל את עסקיו.
• מקום האינטרסים הכלכליים המהותיים - חשבונות בנק, נכסים, השקעות ועסקים.
• מקום הפעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות - קהילות, מועדונים וגופים מקצועיים.

אף שיקול אינו מכריע לבדו, והמשקל נבחן במכלול. קחו שני מקרים היפותטיים. הראשון: אדם שעבד שלוש שנים בחו"ל בשליחות מטעם מעסיק ישראלי, השאיר את הדירה בארץ ריקה ושמר על חשבון הבנק ועל החיסכון הפנסיוני הישראלי. הוא עלול להיחשב תושב ישראל לאורך כל התקופה. השני: אדם שמכר את דירתו, העביר את המשפחה, רשם את הילדים לבית ספר בחו"ל ופתח שם עסק. הוא יתקשה להיחשב תושב ישראל גם אם הוא מבקר בארץ לעיתים קרובות. ככל שהקשרים לישראל שנשמרו רבים ומעשיים יותר, כך קטן הסיכוי שהניתוק יוכר.

ראיות מנהליות שמחזקות את התמונה

מעבר לשאלות הגדולות של בית ומשפחה, גם צעדים מנהליים משמשים ראיה: חוזה שכירות או רכישה במדינה החדשה, פתיחת חשבון בנק מקומי, ביטוח בריאות מקומי, רישום ילדים למוסד חינוך, הגשת דוחות מס כתושב שם וסגירת עסק בישראל. את השלב של חשבון הבנק אפשר לתכנן בעזרת המאמר על פתיחת חשבון בנק בחו"ל.

טיפ: כדאי לשמור תיקייה מסודרת של מסמכי המעבר כבר מהשבוע הראשון - חוזים, אישורי רישום, קבלות על ביטוח ואישורי תושבות. מסמך שנוצר בזמן אמת שווה הרבה יותר מהסבר שנכתב שנים אחר כך.

חזקות הימים: 183 ו-425, והתזכיר שעדיין אינו חוק

לצד מבחן מרכז החיים, הפקודה קובעת שתי חזקות כמותיות שמבוססות על מספר הימים שבהם האדם שהה בישראל. החזקה הראשונה: 183 ימים ומעלה בשנת המס. החזקה השנייה: 30 ימים ומעלה בשנת המס, יחד עם 425 ימים ומעלה בסך הכול בשנת המס ובשתי השנים שקדמו לה. שתי החזקות ניתנות לסתירה, ומבחן מרכז החיים גובר עליהן. כלומר, גם מי שעבר את הסף יכול להוכיח שמרכז חייו בחו"ל, וגם מי שלא עבר אותו יכול להיחשב תושב ישראל לפי מרכז החיים.

מקור: ביזפורטל - מבחני התושבות ותזכיר החוק

איך סופרים ימים

לעניין ספירת הימים, "יום" כולל גם חלק מיום. המשמעות היא שיום ההגעה ויום העזיבה נספרים כימים מלאים, גם אם הטיסה נחתה בשעת לילה מאוחרת. ההגדרה הזו מופיעה גם בהנחיות של טופס 1348 של רשות המסים. רשות המסים מצליבה את הימים שהנישום מצהיר עליהם מול נתוני ביקורת הגבולות, ולכן כדאי לנהל רישום עצמאי של תאריכי הכניסה והיציאה ולהשוות אותו לנתונים הרשמיים לפני שממלאים הצהרה.

דוגמה היפותטית לספירה

קחו מקרה היפותטי: יואב עבר לברלין, וביקר בישראל 80 ימים בשנה הראשונה, 70 בשנה השנייה ו-60 בשנה השלישית. בשנה השלישית הוא שהה בישראל יותר מ-30 ימים, אבל הסך המצטבר בשלוש השנים הוא 210 ימים, הרחק מתחת ל-425. החזקה השנייה אינה חלה עליו, ותושבותו תוכרע לפי מרכז החיים. אילו ביקר 170 ימים בכל שנה, הסך היה 510 ימים, החזקה הייתה חלה, ונטל ההוכחה שמרכז חייו בחו"ל היה עובר אליו.

תזכיר החוק מיולי 2025

ביולי 2025 פורסם תזכיר חוק בשם "מקום מושבו של יחיד", שמציע להחליף את החזקות הניתנות לסתירה בחזקות חלוטות, כלומר כאלה שאי אפשר להפריך בראיות. לפי ההצעה, ייחשב תושב ישראל מי ששהה בארץ 75 ימים בשנת המס ו-183 ימים משוקללים בשלוש שנים, או 30 ימים כשבן הזוג תושב ישראל ו-140 ימים משוקללים. תושב חוץ ייחשב מי ששהה עד 74 ימים בשנה ועד 110 ימים משוקללים. בשקלול המוצע, ימי השנה הקודמת נספרים בשליש וימי השנה שלפניה בשישית. נכון לספטמבר 2026 מדובר בתזכיר בלבד ולא בחוק, והכללים הקיימים - 183 ו-425 ימים הניתנים לסתירה - הם שבתוקף.

טופס 1348, שנת המעבר וביטוח לאומי

אין "כפתור" רשמי שמנתק תושבות מס. הניתוק הוא עובדה, והרשות בוחנת אותה לפי הנסיבות. הכלי המרכזי לתיעוד העמדה מול רשות המסים הוא טופס 1348, אבל חשוב להבין מה הוא בדיוק. טופס 1348 הוא נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) בשם "הצהרת תושבות לשנת המס", ולא בקשה נפרדת לניתוק תושבות.

מה ממלאים בטופס

מי שטוען שאינו תושב ישראל מפרט בטופס את העובדות לפי סעיף 131(א5ה) לפקודה. הטופס מצורף לדוח השנתי מאז 2017, וההצהרה כפופה לבחינת פקיד השומה. בטופס מצהירים על מספר ימי השהייה בישראל בשנת המס, בשנה שקדמה לה ובשנתיים שקדמו לה. לצד זה עונים על שורת שאלות, ובכל אחת מסמנים אם התשובה היא ישראל, מדינת התושבות או מדינה אחרת:

• דירה בבעלות או בשכירות, ובית קבע.
• מקום המגורים של בן או בת הזוג והילדים, ומקום החינוך של הילדים.
• מקום העיסוק וזהות המעסיק.
• היכן מוגשים דוחות מס.
• ביטוח רפואי וקופת חולים.
• חשבונות בנק, חיסכון פנסיוני וקצבאות.
• ביטוח לאומי ורכב.

לטופס מצרפים צילום דרכון ואישור תושבות מהמדינה השנייה. ההצהרה אינה מבטיחה שהרשות תקבל את העמדה, אבל היא יוצרת תיעוד מסודר של מכלול הקשרים, באותו מבנה שבו פקיד השומה בוחן אותם.

שנת המעבר עצמה

שנת המעבר מורכבת במיוחד. מי שעזב באמצע השנה יכול להיחשב תושב ישראל בחלק הראשון שלה ותושב חוץ בחלק השני, וההכנסות מחולקות בהתאם. במקרים כאלה בודקים גם מה קבעה המדינה החדשה לגבי מועד תחילת התושבות שם, כדי למנוע מצב שבו שתי המדינות רואות באדם תושב באותו פרק זמן.

כדאי לשים לב לנכסים שנשארים בארץ. דירה שמושכרת לאחרים אינה בהכרח מעידה על המשך תושבות, אבל דירה שנשארת ריקה וזמינה למגורי האדם עשויה להיחשב בית קבוע בישראל. חיסכון פנסיוני וקרנות השתלמות ישראליות אינם מונעים ניתוק, אבל הם מופיעים כשאלה בטופס 1348. לפני העזיבה אפשר לאתר את כל המוצרים באמצעות פנסיה נט והר הכסף, ולהכין רשימת נכסים מסודרת, בדומה לזו שנדרשת בהצהרת הון.

ביטוח לאומי - הליך נפרד

ביטוח לאומי בוחן את התושבות בהליך משלו ואינו ממתין לשומת המס. ביציאה מישראל מגישים לו טופס 627, ובחזרה טופס 628, כ-30 יום לפני הטיסה חזרה. דמי הביטוח ממשיכים להיצבר עד שהמוסד קובע שהתושבות נותקה, כך שמי שלא פנה אליו עלול לגלות חוב שהצטבר בזמן שגר בחו"ל. הסבר כללי על פתיחת תיק, חובת התשלום והפטורים נמצא במאמר על ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק.

מס יציאה: מה קורה לנכסים ביום שלפני הניתוק

מי שמתכנן לנתק תושבות צריך להכיר את סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, שעוסק במה שמכונה "מס יציאה". לפי הסעיף, מי שחדל להיות תושב ישראל נחשב כמי שמכר את נכסיו ביום שלפני ניתוק התושבות. זו מכירה רעיונית: הנכסים לא עוברים לאף אחד, אבל החוק רואה ברווח שנצבר עד אותו יום רווח שנוצר בתקופת התושבות, ולכן חייב במס בישראל.

שתי דרכים: לשלם עכשיו או לדחות

מי שעוזב יכול לשלם את המס על הרווח שנצבר עד יום הניתוק. מי שלא שילם אז נחשב כמי שביקש לדחות את התשלום עד המכירה בפועל של הנכס. במקרה כזה, כשהנכס יימכר בעתיד, יחויב בישראל רק "חלק הרווח החייב" ולא הרווח כולו. חלק הרווח החייב הוא רווח ההון הריאלי במועד המכירה, כפול תקופת ההחזקה עד ניתוק התושבות וחלקי כל תקופת ההחזקה עד המכירה.

איך זה נראה בפועל

קחו מקרה היפותטי: אדם החזיק תיק מניות שש שנים כתושב ישראל, ניתק תושבות, ומכר את התיק ארבע שנים אחר כך. כל תקופת ההחזקה היא עשר שנים, מתוכן שש בתקופת התושבות. לכן שישה עשיריות מרווח ההון הריאלי במועד המכירה ייחשבו חלק הרווח החייב בישראל, ושאר הרווח מיוחס לתקופה שבה כבר היה תושב חוץ. השיטה הזו מייחסת את הרווח לפי הזמן ולא לפי השאלה מתי בדיוק עלה ערך הנכס, ולכן במקרים מסוימים התוצאה טובה לנישום ובאחרים פחות. מי שמחזיק נכסים דיגיטליים יכול לקרוא על כללי היסוד במאמר על מיסוי מטבעות דיגיטליים, שכן גם הם נכסים שרווח ההון עליהם נמדד.

היקף התופעה

מס היציאה אינו נושא תיאורטי. לפי נתונים שפורסמו בעיתונות הכלכלית, תשלומי מס יציאה עמדו על כ-500 מיליון ש"ח בשנה בתקופה שלפני 2019, ועלו לכ-1.2 מיליארד ש"ח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. העלייה משקפת גם את מספר העוזבים וגם את ההיקף הגדל של נכסים, כמו מניות ואופציות, שעוברים "מכירה רעיונית" ביום שלפני הניתוק.

טיפ: לפני מועד העזיבה כדאי להכין רשימה של כל הנכסים שעשויים לייצר רווח הון - מניות, אופציות, החזקות בחברות, נכסים דיגיטליים - ולתעד את שוויים סמוך ליום הניתוק. התיעוד הזה ישמש בין אם בוחרים לשלם מיד ובין אם בוחרים לדחות.

תושב חוץ: על מה ממשיכים לשלם מס בישראל

גם אחרי ניתוק תושבות מוכר, הקשר עם רשות המסים אינו נעלם. תושב חוץ חייב במס בישראל על כל הכנסה שהופקה בישראל, בלי קשר למקום מגוריו. הדוגמאות הנפוצות:

• שכר דירה מנכס בישראל - דירה שמושכרת בארץ ממשיכה לייצר הכנסה חייבת במס כאן.
• מכירת מקרקעין בישראל - מכירת דירה או קרקע בארץ חייבת במס שבח, והפטורים לתושב חוץ מוגבלים יותר.
• עבודה שבוצעה בישראל - שכר על ימי עבודה בארץ, גם כשהמעסיק זר.
• קצבאות ופנסיה שמשולמות ממקור ישראלי.
• ריבית ודיבידנדים מבנקים ומחברות ישראליות, שעליהם מנוכה בדרך כלל מס במקור.

תושב חוץ שמוכר דירה בישראל

תושב חוץ אינו מנוע לחלוטין מפטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים מזכה, אבל התנאים מחמירים. הוא זכאי לפטור רק אם אין לו דירת מגורים במדינת התושבות, ועליו לצרף אישור מרשויות המס שם. בנוסף חלים התנאים הרגילים של פטור לדירה יחידה, שמוצגים בטבלה:

מקור: כל זכות - פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה

מי שמחזיק דירה גם במדינה החדשה, וזה המצב השכיח אצל מי שהשתקע שם, ישלם לרוב מס שבח מלא על מכירת הדירה בישראל.

נקודות זיכוי, בנקים ודיווח

נקודות זיכוי ממס הכנסה מיועדות ככלל לתושבי ישראל, ולכן תושב חוץ שיש לו הכנסה בישראל משלם בדרך כלל לפי מדרגות המס בלי הזיכויים שמקטינים את המס לתושבים. ההבדל בין זיכוי לניכוי מוסבר במאמר על ניכוי וזיכוי במס הכנסה, ושווי כל נקודה מופיע במאמר על נקודות זיכוי במס הכנסה.

מול הבנקים בישראל, תושב חוץ צריך לעדכן את מעמדו. הבנקים מחויבים לברר את תושבות המס של בעלי החשבונות ולדווח עליה במסגרת הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע. המשמעות המעשית: מידע על חשבונות עובר בין מדינות, ופער בין ההצהרה בבנק לבין הדיווח לרשות המסים עלול לעורר בדיקה.

כפל תושבות, אמנות מס וטעויות שחוזרות על עצמן

לא פעם אדם נחשב תושב בשתי מדינות בו בזמן: ישראל רואה בו תושב בגלל הקשרים שנשארו כאן, והמדינה החדשה רואה בו תושב לפי הכללים שלה. במצב כזה נכנסות לתמונה האמנות למניעת כפל מס שישראל חתמה עליהן עם מדינות רבות. כשקיים כפל תושבות, האמנה קובעת מבחנים מדורגים שמכריעים לאיזו מדינה יש זכות המיסוי העיקרית.

סדר המבחנים באמנות

המבחנים בנויים בדרך כלל במדרג. קודם בודקים היכן יש לאדם בית קבוע. אם יש לו בית קבוע בשתי המדינות, בודקים היכן נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו - הקשרים האישיים והכלכליים ההדוקים ביותר. אם גם כך אין הכרעה, בודקים היכן הוא שוהה דרך קבע, ולאחר מכן את האזרחות. כשאף מבחן אינו מכריע, הרשויות של שתי המדינות מכריעות בהסכמה ביניהן. גם כשאין כפל תושבות, האמנה מאפשרת לרוב לקזז מס ששולם במדינה אחת מהמס במדינה השנייה, כך שאותה הכנסה לא תמוסה פעמיים במלואה. הנוסח המדויק משתנה מאמנה לאמנה, ולכן כדאי לקרוא את האמנה הספציפית עם המדינה הרלוונטית.

הטעויות הנפוצות

במחלוקות מול רשות המסים חוזרות כמה טעויות:

• הנחה שעזיבה פיזית מנתקת אוטומטית את התושבות, בלי לבחון את מכלול הקשרים.
• השארת דירה ריקה וזמינה בישראל, שמתפרשת כבית קבוע.
• אי-תיעוד של המעבר בזמן אמת - חוזה שכירות בחו"ל, רישום ילדים, ביטוח בריאות מקומי.
• ספירת ימים לא מדויקת, שמתעלמת מכך שחלק מיום נספר כיום.
• הסתמכות על הכללים שבתזכיר החוק מ-2025 כאילו הם בתוקף, למשל הנחה ש-74 ימים בשנה "מבטיחים" מעמד של תושב חוץ.
• הצהרה לבנק בישראל שאינה תואמת את הדיווח לרשות המסים.
• התעלמות ממס היציאה על נכסים שנצבר בהם רווח עד יום הניתוק.
• הנחה שהכרעה מול רשות המסים מחייבת גם את ביטוח לאומי, ולהפך.

מי שהיו לו הכנסות מעבודה עצמאית בישראל לפני העזיבה צריך לזכור גם את סגירת התיק העסקי ואת המקדמות השוטפות, נושא שמוסבר במאמר על מקדמות מס הכנסה.

חוזרים לישראל: עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

הכיוון ההפוך מעורר שאלות לא פחות חשובות. מי שחוזר לישראל אחרי שנים בחו"ל, או מי שעולה לראשונה, הופך לתושב ישראל ולכן חייב באופן עקרוני במס על הכנסותיו מכל העולם. כדי לעודד עלייה וחזרה, הפקודה כוללת הקלות לקבוצות האלה. עולה חדש ותושב חוזר ותיק, מי ששהה 10 שנים רצופות בחו"ל, פטורים ממס למשך 10 שנים על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל.

מה כולל הפטור

הפטור חל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, ובהן פנסיה מחו"ל, הכנסה פסיבית כמו שכר דירה מנכס זר, ורווחי הון מתיק השקעות זר. שנת הסתגלות, אם נוצלה, נספרת בתוך עשר השנים ואינה מאריכה אותן. הכנסות שמופקות בישראל, כמו משכורת מעבודה בארץ, חייבות ככלל במס רגיל מהיום הראשון. לתושב חוזר שהיה בחו"ל תקופה קצרה יותר יש הקלות מצומצמות יותר, ואת תנאיהן כדאי לבדוק לגופו של מקרה מול ההוראות העדכניות.

חובת דיווח למי שהגיע מ-2026

מי שהפך לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק החל מ-1.1.2026 חייב לדווח לרשות המסים על ההכנסות שלו מחו"ל. הפטור ממס עצמו נשאר בעינו, ומה שבוטל הוא הפטור מדיווח, במסגרת תיקון חוק שמכונה "תיקון חוק מילצ'ן". בפועל, מי שהגיע מתחילת 2026 צריך לרכז מידע על חשבונות, השקעות והכנסות בחו"ל ולהגיש אותו, גם אם בסופו של דבר אין עליו מס בישראל.

פטור על הכנסה מעבודה בישראל

עולים ותושבים חוזרים ותיקים שהגיעו לישראל בין 05.11.2025 ל-31.12.2026 עשויים להיות זכאים לפטור ממס על הכנסה מעבודה בישראל בשנים 2026-2030. זו הטבה נוספת על הפטור הקיים להכנסות מחו"ל, ומי שמתכנן חזרה בטווח התאריכים האלה צריך לבדוק את התנאים המדויקים לפני מועד הנחיתה.

מועד החזרה

בשנת החזרה כדאי לבחון את מועד הנחיתה בתשומת לב: הוא קובע מתי מתחילה התושבות, ממתי נספרת תקופת הפטור ואיך מתחלקות ההכנסות של אותה שנה. במקביל, מול ביטוח לאומי מגישים טופס 628 כ-30 יום לפני הטיסה חזרה. מי שהתושבות שלו נותקה עלול לעמוד בתקופת המתנה לשירותי בריאות של חודשיים לכל שנה בחו"ל, עד 6 חודשים, ולכן כדאי לתכנן ביטוח בריאות מגשר לתקופה הזו.

מקורות

• המוסד לביטוח לאומי - נוסח פקודת מס הכנסה (סעיף 1 וסעיף 100א): https://www.btl.gov.il/Laws1/02_0103_000000.pdf
• רשות המסים - טופס 1348, הצהרת תושבות לשנת המס: https://www.gov.il/BlobFolder/service/reporting-and-payment-2025-annual-tax-report-for-individuals/he/Service_Pages_Income_tax_annual-report-2026_1348-2025-ACC.pdf
• ביזפורטל - מבחני התושבות, ביטוח לאומי ותזכיר החוק: https://www.bizportal.co.il/financialconsumerism/news/article/20042731
• ביזפורטל - היקף תשלומי מס יציאה: https://www.bizportal.co.il/guides/news/article/20038377
• כל זכות - פטור ממס שבח במכירת דירה יחידה: https://www.kolzchut.org.il/he/פטור_ממס_שבח_במכירת_דירה_יחידה
• כל זכות - הטבות במס לתושבים חוזרים ששהו בחו"ל מעל 10 שנים: https://www.kolzchut.org.il/he/הטבות_במס_לתושבים_חוזרים_ששהו_בחו"ל_מעל_10_שנים
• ynet - ביטול הפטור מדיווח לעולים ולתושבים חוזרים: https://www.ynet.co.il/economy/article/b1i3o700y0
• TheMarker - תיקון חוק מילצ'ן: https://www.themarker.com/law/2024-04-01/ty-article/.premium/0000018e-9956-dc54-a19f-9b7ef1b10000
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - פנסיה נט: https://pensyanet.cma.gov.il/
• משרד האוצר - הר הכסף: https://itur.mof.gov.il/