עבודה מהבית - יתרונות וחסרונות

איך עבודה מהבית הפכה לאפשרות מעשית

השגרה המוכרת לרוב השכירים נראית כמעט זהה בכל יום: קמים, מתארגנים, מתלבשים, יוצאים לנסיעה שאורכה תלוי בפקקים, עובדים עד אחר הצהריים, חוזרים הביתה, ארוחת ערב ושינה. השגרה הזאת אינה גזרה משמיים. בשנים האחרונות התרחבה מאוד האפשרות לעבוד יום שלם, משמרת או חלק מהשבוע מהבית במקום ממקום העבודה, והיא כבר אינה הטבה נדירה שמוצעת רק לעובדים בכירים.

עד לפני שנים לא רבות, עבודה מהבית לא הייתה ריאלית ברוב התפקידים. כדי לדמות עבודה במשרד מהבית צריך חיבור אינטרנט יציב ומהיר, אבטחת מידע חזקה שתגן על מערכות החברה, וציוד שמתחבר מקצה לקצה כאילו העובד יושב פיזית במשרד. התנאים הטכנולוגיים האלה פשוט לא היו בשלים. רק עם הגעת האינטרנט המהיר, פרוטוקולי אבטחה מתקדמים וציוד שמתחבר מרחוק למערכות הארגון, המשק הסתגל והחל לאפשר לעובדים רבים יותר לעבוד מהבית.

המשמעות המעשית היא שהעובד הביתי הופך לחלק מהיקף האבטחה של הארגון. המחשב בבית, הנתב והטלפון הנייד מחזיקים מידע עסקי, ולכן כדאי להכיר את הפעולות הבסיסיות להגנה על המחשב ועל המידע שבו, ובמקביל גם את ההגנה על הטלפון החכם, שדרכו רבים מקבלים מיילים והודעות עבודה. ארגונים רבים מספקים לעובדים ציוד מוגדר מראש, חיבור מאובטח למערכות הפנימיות ונהלים לשמירה על סודיות, וחשוב לעבוד לפיהם גם כשאף אחד לא רואה.

לצד הטכנולוגיה, השתנתה גם התפיסה הניהולית. מעסיקים גילו שבתפקידים רבים אפשר למדוד תפוקה ולא נוכחות, ושעובד שאינו מבזבז זמן בדרכים יכול להשקיע אותו בעבודה עצמה. עם זאת, עבודה מהבית מתאימה בעיקר לתפקידים משרדיים, טלפוניים ודיגיטליים, ופחות לעבודות שדורשות נוכחות פיזית, טיפול בציוד או מגע ישיר עם לקוחות. בהמשך נפרט את היתרונות והחסרונות, ונציע שיטות מעשיות לעבוד מהבית בלי לשלם על כך מחיר אישי.

כמה כסף חוסכת עבודה מהבית - לעובד ולמעסיק

החיסכון של העובד

היתרון הכספי הוא הראשון שעולה לרוב העובדים, ובצדק. עבודה מהבית חוסכת את הוצאות הנסיעה היומיות: דלק, חנייה ובלאי של הרכב למי שנוסע ברכב פרטי, או כרטיסי נסיעה למי שמשתמש בתחבורה ציבורית. מי שנוסע פחות מוריד גם את הקילומטראז' השנתי, ולכן גם הוצאות האחזקה והטיפולים קטנות. מי שרוצה להעמיק בצד הזה יכול לקרוא איך לחסוך בהוצאות אחזקת הרכב ובחלקי החילוף, נושא שהופך רלוונטי עוד יותר כשהרכב כבר אינו כלי עבודה יומיומי.

חיסכון נוסף מגיע מהארון. ברוב המקרים אפשר לעבוד מהבית בבגדים פשוטים ונוחים, בלי הצורך להגיע מהודרים למשרד, לפגוש עמיתים ולהשקיע בחולצה מכופתרת, בשמלה מוקפדת או באביזרי לבוש. גם ארוחות הצהריים בחוץ והקפה בדרך לעבודה מצטמצמים. במקרים מסוימים החיסכון המשמעותי ביותר הוא דווקא בשמרטף או במטפלת, שאינם נדרשים כשאחד ההורים נמצא בבית ואופי העבודה מאפשר זאת.

קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: הורה שמקליד ועורך טקסטים מהבית עבור מגזין, בהיקף של שעתיים-שלוש ביום. ההורה הזה חוסך את עלויות הדלק ואחזקת הרכב, מרוויח שכר ראוי בעבודה נוחה, ובמקביל נמצא עם הילדים בבית בשעות שבהן אחרת היה צריך לשלוח אותם למסגרת נוספת. החיסכון כאן אינו רק כספי, אלא גם בזמן ובאיכות החיים.

החיסכון של המעסיק

גם המעסיק נהנה. כשהעבודה משולבת, חלקה מהבית וחלקה מהמשרד, המעסיק חוסך בהחזר הוצאות נסיעה ובעלויות תפעול שקשורות להגעת העובד. כשהעבודה כולה מוגדרת מהבית, החיסכון גדל: שכירות שטח משרד, כיסא, שולחן, מחשב, מיזוג, חשמל, ארנונה וכל ההוצאות הנלוות. ארגונים רבים בוחנים כיום מודלים מעורבים, ולמי שמתלבט בין האפשרויות יש גם השוואה בין חלל עבודה שיתופי לבין משרד קבוע.

נוחות, ריכוז וגמישות בשעות ובמקום

סביבת עבודה שנבנית לפי העובד

בבית אפשר לעבוד בבגדים נוחים, עם מיזוג בטמפרטורה שנוחה לעובד ולא כזה שנלחמים עליו עם כל הקומה, בשקט ובלי ההמולה של משרד פתוח. אפשר להוסיף מוזיקה כשאופי העבודה מאפשר, לכוון תאורה, לבחור כיסא נוח ובאופן כללי להתאים את התנאים האופטימליים, שכמעט אף פעם אינם מתקבלים במלואם במשרד. מי שמארגן את זה נכון עובד בחדר סגור ושקט, בלי עמיתים שנכנסים לשאול שאלה או לפטפט על דא והא ומורידים את התפוקה.

גם זמני ההפסקה בבית קצרים בדרך כלל מההפסקות במקום העבודה. התוצאה היא שבהנחה שיש לעובד משמעת עצמית סבירה, עולים גם התפוקה וגם משך זמן העבודה האפקטיבי ביום ממוצע. ההסתייגות הזאת חשובה, וניגע בה בהרחבה בסעיף החסרונות.

פיצול יום העבודה

בהתאם לאופי התפקיד, העבודה מהבית הופכת לגמישה מבחינת שעות ומשך. בתפקידים רבים אפשר לחלק את יום העבודה לשניים: לעבוד מ-8:00 עד 11:00, לצאת לסידורים, לחזור ב-12:00 או ב-13:00 ולהמשיך. גמישות כזו כמעט אינה אפשרית במשרד, והיא מאפשרת לנהל את שגרת החיים בצורה דינמית: תור לרופא, איסוף ילדים, טיפול ברכב או פגישה עם בעל מקצוע בבית.

דוגמה ממוקדי תמיכה טכנית

מוקדי שירות ותמיכה טכנית בחברות תקשורת היו מהראשונים להפעיל עבודה מהבית בהיקף רחב. בדגם נפוץ, טכנאי מתקין בבית הנציג ציוד טלפוניה ותקשורת, והנציג יכול בהדלקת המחשב ולחיצת כפתור לקבל על המסך את כל המערכות שהיו זמינות לו במשמרת במוקד. כך יכול מנהל הצוות, בשעות עומס, לפנות טלפונית לנציגים שמותקנת אצלם עמדה ביתית ולהכניס אותם למשמרת באופן ספונטני ומיידי, אם הם פנויים. היתרון כפול: המוקד מקבל תגבור תוך דקות, והנציג מרוויח שעות עבודה נוספות בלי לצאת מהבית.

לעבוד מכל מקום

הגמישות אינה רק בשעות, אלא גם במיקום. חלק מהעבודות מאפשרות לעבוד מחוף הים, מבקתה בתאילנד, מבית מלון באנגליה או מבית קפה שכונתי. אפשר להמשיך להתפרנס גם במהלך חופשה, או פשוט לבחור מקום שעושה טוב ומגביר את התפוקה, כל עוד יש חיבור יציב ומאובטח והתפקיד אינו דורש נוכחות.

משפחה, מחלה ומוגבלות - מי מרוויח במיוחד

קרבה לבני המשפחה

מי שעובד מהבית נשאר במקום המוכר, קרוב לבני המשפחה. זה נוח במיוחד להורים לילדים, כמובן בהתאם לגיל הילדים, שרוצים להיות בבית בשעות מסוימות. זה מתאים גם למי שמטפל בקרוב משפחה קשיש או חולה שזקוק להשגחה צמודה: העובד שומר על עבודה מסודרת ועל הכנסה קבועה, ובמקביל נשאר עם אצבע על הדופק, דואג, מטפל ומפקח.

מחלה קלה בלי להדביק את המשרד

מי שקם עם שפעת, צינון או מחלה מדבקת אחרת שאינה משביתה אותו לגמרי, יכול לעבוד מהבית תוך כדי החלמה, בתנאי שהעבודה משרדית ולא פיזית, ובלי להדביק את העמיתים. השגרה נמשכת, והמעסיק אינו צריך להשלים חוסר בתפוקה. זה רלוונטי במיוחד לבעלי תפקידים מרכזיים, שכל יום היעדרות שלהם יוצר פער שקשה לסגור. חשוב לזכור שעבודה במחלה היא אפשרות ולא חובה: עובד חולה זכאי לימי מחלה לפי חוק, והמעסיק אינו רשאי לדרוש ממנו לעבוד מהבית במקום לנצל אותם. הפרטים המלאים על הזכאות מופיעים בסקירה על דמי מחלה.

פחות לחץ, יותר תפוקה

מחקרים שונים מצביעים על כך שעבודה מהבית קשורה לרמת לחץ ומתח נמוכה יותר. העובד נמצא בסביבה מוכרת ואהובה, הוא אינו יושב פיזית ליד המנהל, והלחץ סביב עמידה ביעדים מחלחל פחות. רבים סובלים מאינטנסיביות ומלחץ במקום העבודה, וזה פוגע ביעילות שלהם. סביבה רגועה משפיעה בדרך כלל לטובה על התפוקה.

תעסוקה לאנשים עם מוגבלות

עבודה מהבית מאפשרת לאנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית לעבוד ולהשתכר במצבים שבהם הגעה יומית למקום עבודה הייתה מונעת זאת. יש מי שקשה לו פיזית להתארגן, להתלבש ולצאת מהבית, אבל הוא כשיר לחלוטין לרוב העבודות המשרדיות. לאנשים שצולעים, משתמשים בכיסא גלגלים או מתמודדים עם מגבלת ניידות אחרת, הדרך למקום העבודה עצמה היא המכשול העיקרי. יש גם מי שחוששים ממסגרות, מהמון אנשים ומחיי החברה שכרוכים בעבודה במשרד, ויכולים לעבוד ולתפקד היטב דווקא מהבית.

החסרונות: הסחות דעת, בדידות וטשטוש הגבולות

הסחות דעת מסוג אחר

ביתרונות תיארנו את הבית כמקום שקט, בלי עמיתים, רעש והמולה. אבל המטבע הזה הפוך: בית שלא הוכן נכון כסביבת עבודה מייצר הסחות דעת משלו, ולפעמים חמורות מאלה של המשרד. בני משפחה וילדים שנכנסים לחדר, רעשי רחוב מהחלון, שכנים שמשפצים, טלפון ביתי שמצלצל, שליח בדלת, כל אלה קוטעים את רצף העבודה ומקשים לחזור לריכוז.

בדידות

עבודה מהבית עלולה להיות עצובה, מעיקה ובודדה. אין אנשים מסביב, אין אינטראקציות ספונטניות, ואין היכרות עם אנשים חדשים. לא כולם בנויים לזה. יש מי שנהנים מהשקט, ויש מי שהבדידות החברתית מורידה אצלם את מצב הרוח ואחריו גם את התפוקה. מי שמגדיר את עצמו כאדם חברתי צריך לקחת את זה בחשבון ברצינות לפני שהוא עובר לעבודה ביתית מלאה.

קושי להפריד בין עבודה לבית

אצל רבים קשה להפריד בין הזמן לעבוד לבין הזמן לנהל את הבית. מטלות כמו ניקיון, סידור, הכנת אוכל, טיפול בילדים או טיפול בהורה שזקוק לעזרה נמצאות במרחק כמה צעדים, והן מפתות. התוצאה עלולה להיות השקעה יתרה בבית ופחות מדי בעבודה. הפתרון הוא תכנון מראש: להגדיר מתי עובדים ומתי מתפנים לבית ולבני הבית, ולהיצמד לתכנון ולהספק שנקבעו. כדאי גם להכין את בני המשפחה מראש, לספר להם מתי אפשר לפנות ומתי מצפים שלא יפריעו, אלא אם מדובר במשהו דחוף באמת.

משמעת עצמית ופיתויים

עבודה מהבית דורשת משמעת עצמית גבוהה. העובדה שהמנהל אינו לידכם והפיקוח מצטמצם מקלה על הלחץ, אבל היא גם מחייבת פיקוח עצמי אפקטיבי. לא לכולם קל לשמור על רצף עבודה ותפוקה גבוהה כשאף אחד לא רואה. הפיתוי לדחות משימה, לפתוח סדרה "רק לפרק אחד" או לקום לסדר משהו בבית הוא אמיתי, ומי שנוטה אליו צריך כלים שיעזרו לו לשמור על מסגרת.

עבודה עודפת וניתוק מהמשרד - הסיכונים הסמויים

כשהבית הופך לשלוחה של המשרד

האפשרות לעבוד מהבית עלולה להיות מסוכנת למכורים לעבודה, ולעובדים שמנהליהם תובעניים יתר על המידה. תרחיש מוכר: השעה 19:00 או 20:00, כמה שעות אחרי סוף יום העבודה, והמנהל נזכר שהוא צריך דוח דחוף. הוא יודע שהעובד יכול להפיק אותו מהבית, הוא טוען שזה "עניין של חמש דקות", ומרשה לעצמו לדרוש זאת מחוץ לשעות העבודה. בישראל מקובל יחסית לצפות מעובד לענות למייל, להודעה או לשאלה מקצועית גם אחרי השעות. במקומות רבים בעולם הנורמה שונה, ומנהלים מבהירים מראש שגם אם יישלח מייל בערב, אין ציפייה לתגובה עד למחרת בבוקר.

הסכנה אינה רק מבחוץ. העובד עצמו עלול להיזכר בערב במשימה שלא הספיק, ומתוך רצון שלא לגרום לעיכוב, להשלים אותה מהבית, במקרה הטוב בשכר ובמקרה הרע בלי שכר בכלל. עבור מי שמחובר יתר על המידה לתפוקה ולעבודה, היעדר הגבול הפיזי בין המשרד לבית הוא סיכון אמיתי לשחיקה.

מבחינה משפטית, עבודה מהבית אינה מבטלת את דיני העבודה. שעות עבודה, מנוחה ותשלום על שעות נוספות חלים גם על מי שעובד מהסלון, ולכן כדאי להגדיר את הסידור בכתב ולבדוק את ההיבטים האלה בחוזה ההעסקה: מהן שעות הזמינות, מי מספק ציוד, מי משלם על אינטרנט וחשמל, ואיך נמדדות שעות העבודה. סקירה כללית של זכויות שכירים מופיעה באתר כל זכות - זכויות עובדים.

מחוץ לעניינים

מי שאינו מגיע למשרד מתנתק מההוויה החברתית, המקצועית והעדכנית של הארגון. אולי הצטרף עובד חדש שיכירו באיחור, אם בכלל. אולי מונה מנהל חדש שכדאי להכיר ולבלוט בפניו. אולי פורסם מכרז פנימי לקידום שאפשר לפספס. ואולי מסתובבות בפינת הקפה שמועות על שינויים ארגוניים או קיצוצים. עובד מהבית נמצא פחות בשליטה ופחות בעניינים, וזה עלול להשפיע על הקידום שלו לאורך זמן. מי שמחפש בעתיד תפקיד חדש, ירצה גם להציג רצף עשייה ונראות, ולכן כדאי להכיר את הכללים של חיפוש עבודה מוצלח ולשמור על קשרים מקצועיים פעילים.

איך לעבוד מהבית נכון - שיטות מעשיות

מי שהחליט להתחיל לעבוד מהבית, או מי שכבר עובד כך וסובל מחלק מהחסרונות, יכול לצמצם אותם משמעותית בכמה הרגלים פשוטים. העיקרון המשותף לכל השיטות הוא ליצור מחדש בבית את הגבולות שהמשרד מספק מעצמו: מקום, זמן וקשר אנושי.

• לשמור על קשר יומי. כדאי להתעדכן כל יום מול עמית קרוב, לברר מה חדש והאם התפספס משהו. חשוב לשמור על קשר גם עם המנהל הישיר: לעדכן אותו בתפוקה, לוודא שהוא מודע לעבודה שבוצעה, ולקבל ממנו עדכונים שאולי לא הגיעו בדרך אחרת. הדיווח עצמו גם מחייב לעמוד בהספק ומונע התבטלות.
• להתמודד עם הבדידות. מי שסובל מתחושת בדידות יכול לעבוד מדי פעם ממקום ציבורי: בית קפה, ספרייה, מסעדה או חוף הים. עבודה מחוץ למשרד אינה מחייבת בידוד מאנשים, אלא אם הבידוד דווקא נעים.
• לתאם ציפיות ולקבוע לוח זמנים. כדאי לשתף את הילדים ובני הבית מראש מתי אפשר לפנות ומתי נדרש שקט לעבודה רציפה. גם לעצמכם כדאי לקבוע לוח זמנים: אם יש קניות היום, להחליט מתי יוצאים, מתי חוזרים ומה חייבים לסיים לפני כן. לצאת לקניות בלבד ולחזור, בלי ביקור אצל חבר בדרך ובלי לשבת לארוחה בחוץ.
• לעבוד יחד עם אחרים. עמיתים שעובדים גם הם מהבית, בחברה או בכלל, יכולים להיפגש ולעבוד יחד, אצל אחד מהם או במקום ציבורי כמו ספרייה.
• לעבוד תמיד באותו מקום. לא לפתוח את המחשב הנייד פעם בחדר השינה, פעם בסלון ופעם בפינת האוכל. הגוף והראש צריכים להתרגל למקום אחד וברור שבו נכנסים ל"מצב עבודה", נרגעים ומתרכזים. חדר פנוי בבית יכול להפוך לחדר עבודה קבוע.
• לא לקפוץ למים העמוקים. כדאי לבקש מהמעסיק תקופת ניסיון של כמה שבועות, ולבדוק בכנות אם התפוקה נשמרת, אם יש בדידות או תופעות אחרות. לא כדאי להתחייב לעבודה ביתית ארוכת טווח בלי תקופת ניסיון כזו. מי שמכיר את עצמו כאדם חברתי מאוד או בעל משמעת עצמית נמוכה, יכול לוותר מראש ולסרב בנימוס.

טיפ: את הסוגיה של עבודה מהבית אפשר להעלות כבר בשלב הקבלה לעבודה. מי שמתכונן לראיון עבודה יכול לשאול מראש על מדיניות העבודה מרחוק, על מספר הימים המותרים ועל הציוד שהחברה מספקת, ולהגיע לחוזה כשהתנאים ברורים.

סיכום היתרונות והחסרונות במבט אחד

הטבלה מרכזת את הנושאים המרכזיים שנסקרו במאמר. היא אינה משווה מחירים או מוסדות, אלא מצמידה לכל תחום את היתרון, את הסיכון שמולו ואת הדרך המעשית להתמודד. אותה תכונה של עבודה מהבית יכולה להיות יתרון או חיסרון, וההבדל נקבע כמעט תמיד באופן שבו העובד מארגן את הבית ואת הזמן. שקט הופך להסחת דעת כשאין פינה קבועה, גמישות הופכת לעבודה אינסופית כשאין גבולות, והיעדר פיקוח הופך לבטלה כשאין משמעת. מי שמזהה מראש באיזה צד של הטבלה הוא נוטה ליפול, יכול לבחור את השיטה המתאימה מתוך הרשימה שבסעיף הקודם.

מקור לסקירת זכויות העובדים: כל זכות - זכויות עובדים (מקושר בסעיף על עבודה עודפת וברשימת המקורות).

בשורה התחתונה, עבודה מהבית אינה טובה או רעה כשלעצמה. היא מתאימה במיוחד להורים, למטפלים בבני משפחה, לאנשים עם מוגבלות ולמי שמתרכז היטב לבד, ופחות מתאימה למי שזקוק לסביבה חברתית או למסגרת חיצונית כדי לעבוד. מודל משולב, שבו חלק מהשבוע עובדים מהבית וחלקו מהמשרד, מאפשר לרבים ליהנות מהחיסכון ומהגמישות ועדיין לשמור על קשר אנושי ועל נראות בארגון.

מקורות

• כל זכות - זכויות עובדים: https://www.kolzchut.org.il/he/זכויות_עובדים
• ויקיפדיה - עבודה מרחוק: https://he.wikipedia.org/wiki/עבודה_מרחוק