מה המראיין באמת בודק בראיון עבודה
ראיון עבודה הוא פגישה שבה מעסיק, או גורם בכיר מטעמו, משוחח עם מועמד פוטנציאלי לתפקיד. במהלך השיחה הצד המראיין מתרשם מהמועמד: מאופיו, מהדרך שבה הוא עונה על שאלות ומהתאמתו לתפקיד הנבדק. לפני שמדברים על דרכים להתמודד עם לחץ, להרשים ולענות נכון, כדאי להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הראיון, כי ההבנה הזו היא שמאפשרת להתכונן אליו בצורה נכונה.
ברוב המקרים ראיון עבודה הוא כלי יעיל ואמין למדי. מראיין ותיק, בעל ניסיון וידע בתחום, מפספס רק לעיתים רחוקות ואינו קולט נכון את המועמד ואת התאמתו לתפקיד, בתנאי שהמועמד לא היה נתון ללחץ חריג בעקבות הסיטואציה. המשמעות המעשית: מועמד שהגיע לראיון כפי שהוא, התנהג וענה בהתאם למחשבותיו ולרצונותיו, ובכל זאת קיבל תשובה שלילית, ייתכן מאוד שאכן אינו מתאים לתפקיד, ועדיף לו שלא יתחיל לעבוד בו. תשובה שלילית כזו אינה כישלון אישי אלא סינון שחוסך לשני הצדדים התאמה גרועה.
הראיון אינו תמיד פגישה אחת. לעיתים הוא מתקיים מול הממונה הישיר במשרה המדוברת, לעיתים מול מישהו מטעמו, ולעיתים המועמד עובר סדרה של ראיונות לפני שמתקבלת החלטה סופית. בחלק מהמקרים, במיוחד מאז שהעבודה מרחוק התרחבה, הראיון הראשון מתקיים בכלל בשיחת וידאו, ושווה להכיר את הכללים של שיחות ועידה בווידאו כדי להופיע בהן בצורה מקצועית.
הרשימה המלאה של מה שנבחן
מראיין מנוסה בוחן מגוון רחב של דברים, ולא רק את התשובות לשאלותיו ואת התגובות לדבריו. בין השאר הוא ינסה:
- להכיר את המועמד ברמה האישית.
- לבחון את ההתנהגות ואת ההופעה החיצונית.
- לבדוק את הידע המקצועי הקשור לתפקיד.
- להעריך את האישיות.
- להכיר עמדות, גם כאלה שאינן קשורות ישירות לעבודה.
- להבין את ציפיות השכר ואת ההעדפות התעסוקתיות.
- למסור מידע על התפקיד ועל הארגון, כדי שהמועמד לא יישאר בערפל.
כדי להרשים את המראיין צריך להכיר את מבנה הראיון המקובל, להתכונן מראש נפשית ופיזית, ולדעת אילו שאלות צפויות ואילו תשובות כדאי לתת עליהן. בכל אחד מהנושאים האלה נעסוק בסעיפים הבאים, לפי הסדר שבו הם מופיעים בתהליך עצמו.
ההכנה מתחילה לפני הפגישה: קורות חיים ורשתות חברתיות
הראיון מתחיל עוד לפני שהמועמד מגיע אליו. במסגרת ההכנה שלו, המראיין קורא את קורות החיים, לרוב ברפרוף, ומתרשם מהם. הוא מבין לאיזה תפקיד מגיע המועמד, ובמקרים מסוימים אף בודק אותו ברשתות החברתיות. בשלב הזה למועמד יש שליטה בשני ערוצים בלבד: קורות החיים שלו והנוכחות שלו ברשת.
קורות חיים כמסמך שעובד בשבילכם
קורות חיים הם מלאכה בפני עצמה, לא מסמך שממלאים כדי לצאת ידי חובה. מסמך מנוסח היטב מגדיל את הסיכוי לזימון לראיון, והוא גם משמש בסיס לשאלות שהמראיין ישאל בפגישה עצמה. מי שרוצה להבין איך בונים מסמך כזה, איך מנסחים אותו ואיך מעצבים אותו, ימצא פירוט מלא במדריך שלנו על איך יוצרים קורות חיים. כדאי לזכור שכל שורה בקורות החיים עלולה להפוך לשאלה בראיון, ולכן אין לכתוב בהם דבר שאי אפשר לגבות בדוגמה.
מה רואים עליכם ברשתות החברתיות
בתקופת חיפוש עבודה כדאי לדאוג שלפחות חודש לפני שקוראים את קורות החיים, הרשתות החברתיות יציגו אתכם כאנשים נורמטיביים, אחראיים ובעלי מוסר גבוה. בלי תמונות משלוש לפנות בוקר מול בקבוקי וודקה עם חברים, ובלי פוסטים של שטויות. רוב המראיינים לא יבדקו את המועמד ברשתות החברתיות, אבל חלקם כן, ויש משרות שבהן הסיכוי לבדיקה כזו גבוה יותר. לכן כדאי לעבור על הפרופילים, לבדוק אילו תכנים גלויים לציבור, ולהגביל או להסיר את מה שעלול לפגוע ברושם הראשוני.
להתכונן גם למראיין קשוח
כדאי להיות מוכנים לאפשרות של מראיין טוב שיעשה חיים קשים: ישאל שאלות פתוחות ונוקבות על העבר, על הניסיון התעסוקתי הרלוונטי לתפקיד, ויגיע לכל מיני פינות שאולי פחות נוחות למועמד. מראיינים פחות מנוסים נוטים לדבר יותר בעצמם ולשאול שאלות סגורות, שהתשובות עליהן קצרות או מסתכמות ב"כן" ו"לא". ההכנה הנכונה היא תמיד לקראת התרחיש הקשה יותר: מי שמוכן לשאלות עמוקות, יעבור בקלות גם ראיון שטחי.
מבנה ראיון עבודה: חמשת השלבים
אחרי שלב ההכנות של שני הצדדים, הראיון עצמו מתנהל בדרך כלל לפי סדר קבוע למדי. הכרת הסדר הזה מורידה חלק גדול מהלחץ, כי המועמד יודע מה צפוי לו בכל רגע. הטבלה הבאה מסכמת את השלבים לפי סדרם:
| שלב | שם השלב | מה קורה בו | על מה כדאי להקפיד |
|---|---|---|---|
| 1 | הכנה | המראיין קורא את קורות החיים ולעיתים בודק ברשתות החברתיות | קורות חיים מדויקים ופרופילים נקיים, לפחות חודש מראש |
| 2 | פתיחה | לחיצת ידיים, התיישבות, התרשמות ראשונית ממראה, טון ושפת גוף | הופעה מסודרת, מבט ישיר וטון רגוע |
| 3 | שאלות ודיון | שאלות פתוחות, לעיתים הדמיות מצבים וסימולציות | תשובות מפורטות וממוקדות, לא קצרות מדי |
| 4 | סיכום | המראיין מודיע שסיים ופותח מקום לשאלות של המועמד | להגיע עם שאלות מוכנות על התפקיד והארגון |
| 5 | הודעה | עדכון אם המועמד התקבל או לא | במקום עבודה של יותר מ-25 עובדים - הודעת דחייה בכתב |
שלב הפתיחה
זה השלב שבו עושים את הדברים הראשוניים: לוחצים ידיים, מתיישבים, ושני הצדדים מתרשמים זה מזה, מהמראה, מהטון ומשפת הגוף. מראיין מנוסה וכשרוני יתחיל בדרך כלל בשיחת חולין ויספר מעט על מה שעומד לקרות בדקות הקרובות. המהלך הזה מרגיע את המועמד, וכתוצאה מכך הוא נותן בהמשך תשובות מפורטות ואמינות יותר.
שלב השאלות והדיון
לאחר הפתיחה מגיע החלק המרכזי. מראיין טוב ישתמש בעיקר בשאלות שהכין מראש, עם סטיות לפי הצורך, ורובן יהיו שאלות פתוחות שמחייבות את המועמד לדבר ומאפשרות למראיין להקשיב. מועמד שבורח לתשובות קצרות ייתקל במראיין שמתחקר, שואל שוב, מעמיק ולוחץ עד שיקבל תשובה מפורטת. עדיף להימנע מהמצב הזה ולתת מראש תשובות מלאות.
חלק מהמראיינים מנהלים גם הדמיות מצבים: הם מתארים מצבים שעשויים לקרות בתפקיד ושואלים איך המועמד יגיב ומה יבחר לעשות. יש גם סימולציות של ממש. בתפקידי מכירות, למשל, המראיין עשוי לשחק לקוח פוטנציאלי, והמועמד יצטרך לנהל איתו שיחת מכירה מדומה. הדרך הטובה ביותר להתכונן לכך היא לתרגל סימולציות דומות מול בני משפחה או מכרים לפני הראיון.
שלב הסיכום
המראיין מודיע בדרך כלל שסיים, ומראיין מנוסה יפתח דיון על נושאים שהמועמד רוצה להעלות או לשאול עליהם. זו הזדמנות לשאול על אופי התפקיד, על הצוות ועל השלבים הבאים בתהליך. מועמד שאין לו אף שאלה עלול להשאיר רושם של חוסר עניין.
שלב ההודעה
השלב האחרון הוא העדכון אם המועמד התקבל. פעמים רבות, כשהתשובה שלילית, לא טורחים לעדכן כלל. החריג הוא מקום עבודה שמעסיק יותר מ-25 עובדים: במקרה כזה יש חובה להודיע למועמד בכתב שלא התקבל. מי שכן התקבל, כדאי שיקרא היטב את ההסכם לפני החתימה, ובמדריך על חוזה העסקה מפורטים הסעיפים שכדאי לבדוק.
אילו שאלות מותר למראיין לשאול ואילו לא
במדינות רבות, וגם בישראל, קיימים כללים, הנחיות וחוקים שקובעים מה מותר למראיין לשאול ומה אסור. בישראל העיקרון המרכזי מעוגן בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שאוסר על מעסיק להפלות מועמדים בקבלה לעבודה על רקע מאפיינים אישיים כמו גיל, דת או מצב משפחתי. ההיגיון פשוט: שאלה שאין לה קשר לתפקיד אינה עוזרת לבחון התאמה, אבל היא כן עלולה לשמש בסיס להחלטה מפלה.
באופן כללי, שאלות שחודרות לפרטיות אסורות ברוב המקומות. גם שאלות שאינן רלוונטיות לראיון ולמשרה, אפילו כשהמראיין מתעניין במידע באופן אישי ואותנטי, אסורות במקומות רבים בעולם. שאלות שעלולות לרמוז על אפליה מתוכננת נגד המועמד, כמו גיל, דת, מצב משפחתי וכדומה, אסורות אף הן בהרבה מדינות.
במציאות הישראלית, האכיפה בתחום הזה חלשה יחסית, ושאלות כאלה עולות לא פעם במהלך ראיונות. כשמראיין סוטה לשאלות כאלה, ההמלצה המעשית היא לא להתרגש ולתת תשובה אמינה, עניינית וקצרה, בלי להיכנס לפרטים שאינם נוגעים לתפקיד. מועמד שחושד שנפגע מאפליה בתהליך הקבלה יכול לבדוק את זכויותיו מול המידע הרשמי על זכויות עובדים, ותופעות דומות של יחס לא שוויוני נמשכות לעיתים גם אחרי הקבלה, כפי שעולה מהסקירה שלנו על אפליית שכר בישראל.
כדאי גם להבחין בין שאלה אסורה לשאלה לגיטימית שנשמעת אישית. שאלה על זמינות למשמרות, על נכונות לנסוע או על היכולת לעמוד בדרישות פיזיות של התפקיד יכולה להיות רלוונטית לחלוטין, כל עוד היא קשורה ישירות לדרישות המשרה ונשאלת באותו אופן את כל המועמדים. ההבחנה הזו עוזרת למועמד להחליט מתי לענות בפירוט ומתי לתת תשובה כללית ולהחזיר את השיחה לנושאים המקצועיים.
שאלות קשוחות שדוחקות אתכם לפינה
יש שאלות שעלולות לעלות בראיון ואינן פועלות לטובת המועמד, ואין הרבה לאן לברוח מהן. כמה דוגמאות נפוצות:
- למה עזבת את העבודה הקודמת?
- למה עבדת זמן רב במקום מסוים בלי להתקדם לתפקיד טוב יותר?
- למה הייתה תקופה ארוכה בלי עבודה בין שני מקומות עבודה?
- למה עזבת מקום עבודה אחרי תקופה כל כך קצרה?
בתשובות לשאלות האלה כדאי להימנע מסיפורים על מחלוקות עם מנהלים, על חוסר התאמה כללי לתפקידים או על תקופות של אבטלה ממושכת שאין להן הסבר. המטרה היא להפוך את הלימון ללימונדה: למצוא בתוך העובדות את הזווית שמשרתת את המועמד.
כשחוסר ההתאמה הקודם הוא דווקא יתרון
אם מדובר בתפקיד שבו המועמד שהה זמן קצר, והוא שונה מהתפקיד הנוכחי, אפשר בהחלט לספר על חוסר התאמה או על חוסר עניין, ולהפוך את המר למתוק. קחו מקרה היפותטי: מועמד מתראיין לתפקיד שבו עבודת צוות ואינטראקציה עם אנשים הן ערכים עליונים, ובעבר לא החזיק יותר מ-4 חודשים במשרה שבה ישב לבד מול מסך מחשב כל היום. הוא יכול להסביר שישיבה מבודדת מול מחשב לא התאימה לו, שהוא זקוק לקשר עם אנשים ונהנה לעבוד כחלק מצוות. כך העזיבה המהירה הופכת להוכחה שהתפקיד החדש מתאים לו יותר.
כשלא הגיע קידום
מי שלא קודם במשך תקופה ארוכה יכול לתאר את המציאות במקום, למשל מחסור חמור בתקנים שבגללו איש לא התקדם, אם אכן כך היה, ואם הובטח לו שיהיה הראשון בתור כשיתפנה תקן בכיר יותר. הכלל החשוב הוא לא לזייף: אפשר להציג אירועים אמיתיים בזווית החיובית ביותר, אבל לא להמציא אירועים שלא קרו. מראיין מנוסה מזהה סתירות, ולעיתים הוא אף בודק ממליצים.
כשאין תשובה חיובית
העיקרון המנחה הוא להפוך את השאלות השליליות לשאלות שהתשובות עליהן משרתות את המועמד ומציגות אותו באור חיובי ככל האפשר. כשאין דרך לענות על שאלה באופן חיובי, לפחות כדאי לתת תשובה ניטרלית, שתשפיע על התרשמות המראיין כמה שפחות. תשובה קצרה, עניינית ובלי התנצלות מופרזת עדיפה כמעט תמיד על הסבר ארוך ומתגונן.
טכניקות פסיכולוגיות פשוטות שעובדות לטובתכם
הטכניקות הבאות לקוחות מעולם הפסיכולוגיה החברתית, והן משפרות את הרושם לא רק בראיון עבודה אלא כמעט בכל מפגש עם אדם חדש. ההיגיון שמאחורי שלושתן זהה: אנשים נוטים לחבב ולהתחבר יותר לאנשים שדומים להם. לכן כל אחת מהן מבוססת על התאמה עדינה למראיין, בלי להגזים ובלי לאבד את האמינות.
שיקוף שפת הגוף
הטכניקה הראשונה היא חיקוי עדין של שפת הגוף והתנוחות של המראיין לאורך הראיון, מה שמכונה שיקוף (Mirroring). אם המראיין מתיישב רגל על רגל, ממתינים דקה ועוברים לישיבה דומה. אם הוא מניח את ראשו על אגרופו, ממתינים כחצי דקה ועוברים לתנוחה דומה. ההמתנה חשובה: חיקוי מיידי נראה מכוון ומלאכותי, ואילו חיקוי מושהה עובר כמעט תמיד בלי שהמראיין ישים לב. אפשר להפתיע את עצמכם עד כמה אפשר לשקף את המראיין באופן מכוון בלי שזה ייראה מזויף.
התאמת הטון והאנרגיה
הטכניקה השנייה היא התאמה לטון ולאנרגיה של המראיין. אם המראיין מונוטוני, כדאי לדבר גם כן ברוגע ובקצב מתון, גם אם זה פחות טבעי. אם הוא מלא אנרגיה וברק בעיניים, כדאי להעלות גם את רמת האנרגיה. הסיבה זהה לשיקוף שפת הגוף: אנשים מתחברים בקלות רבה יותר למי שדומה להם בטון ובאנרגיה.
אימוץ השפה המילולית
הטכניקה השלישית היא שימוש בשפה מילולית דומה לזו של המראיין. ככלל, תמיד עדיף לדבר ברהיטות בראיון, אבל כשהמראיין משתמש בביטויים ובמטבעות לשון לא שכיחים, כדאי לאמץ אותם. למשל, מראיין שמרבה לומר "קל וחומר", "על אחת כמה וכמה" או "מדוע" במקום "למה" ישמח, באופן לא מודע, לשמוע את אותם ביטויים בתשובות של המועמד. המוח של המראיין מזהה שגם המועמד משתמש בשפה פחות נהוגה, וזה מחזק את תחושת הקרבה והדמיון ביניהם.
חשוב לזכור שהטכניקות האלה הן תוספת ולא תחליף. הן משפרות רושם של מועמד שהתכונן היטב, אבל אינן מסתירות היעדר הכנה. מי שמתכונן לראיון בתחום מסוים, למשל במגזר הציבורי, כדאי שיכיר גם את המאפיינים הייחודיים של תהליכי המיון בו, כפי שמפורט במדריך על עבודה בשירות המדינה.
שאלות נפוצות
כמה זמן צריכה להימשך התשובה לשאלה "ספר לי על עצמך"?
התשובה צריכה להימשך 90 שניות לכל היותר. היא צריכה לכלול תכונות אופי, ניסיון ותפקידים קודמים שקשורים ישירות למשרה, ולא פרטים אישיים שאינם רלוונטיים לה.
האם המעסיק חייב להודיע לי שלא התקבלתי?
ברוב המקרים מעסיקים אינם מעדכנים מועמדים שלא התקבלו. מקום עבודה שמעסיק יותר מ-25 עובדים חייב להודיע למועמד בכתב שלא התקבל.
מה עושים כשהמראיין שואל על גיל, דת או מצב משפחתי?
שאלות כאלה אינן רלוונטיות להתאמה לתפקיד ועלולות לרמוז על אפליה, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר אפליה בקבלה לעבודה על רקע מאפיינים כאלה. בפועל הן נשאלות בישראל לא מעט, והדרך המקובלת היא לענות בקצרה, באמינות ובענייניות, ולהחזיר את השיחה לנושאים המקצועיים.
איזו חולשה כדאי לציין בראיון עבודה?
כדאי לציין חולשה אמיתית שאינה קשורה ישירות לתפקיד ולא תשפיע על הביצועים בו, ומיד אחריה לתאר במשפט או שניים את הדרך שבה מתמודדים איתה. אפשר לצרף לה גם חולשה "מזויפת", כמו עקשנות, שבתפקידים מסוימים היא בעצם יתרון.
כמה זמן לפני חיפוש העבודה כדאי לנקות את הרשתות החברתיות?
לפחות חודש לפני המועד שבו מעסיקים צפויים לקרוא את קורות החיים. רוב המראיינים אינם בודקים רשתות חברתיות, אבל חלקם כן, ובמשרות מסוימות הסיכוי לבדיקה כזו גבוה יותר.
מקורות
- כל זכות - תעסוקה וזכויות עובדים
- ויקיפדיה - ראיון עבודה
- ויקיפדיה - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה