עבודה בשירות המדינה: איך מתקבלים ולמה זה כדאי לכם?

מי מעסיק בשירות המדינה וכמה משלמים בפועל

"שירות המדינה" הוא מונח רחב. הוא כולל את משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, ובשיח הציבורי גם מורים, רופאים בבתי חולים ממשלתיים ועובדים בגופים ציבוריים נוספים. כשמדברים על משרדי הממשלה עצמם, בלי מורים ובלי רופאים, בסוף 2023 עבדו בהם כ-34,700 איש. הנתון לקוח מדוח החשב הכללי, כפי שדווח בכלכליסט בפברואר 2025. שיא ההעסקה נרשם ב-2020, עם כ-35,100 עובדים.

רבים מניחים שבשירות המדינה משלמים פחות. הממוצעים מראים תמונה אחרת. בסוף 2023 השכר הממוצע במשרדי הממשלה היה כ-19,700 ש"ח בחודש, והשכר החציוני כ-17,500 ש"ח. שני הנתונים גבוהים מהשכר הממוצע במשק. ביטוח לאומי מעדכן את השכר הממוצע במשק מדי שנה, ונכון ל-1.1.2026 הוא עומד על 13,769 ש"ח לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, ועל 13,566 ש"ח לפי סעיף 1.

הממוצע לא מספר את כל הסיפור. חלק מהפער נובע מוותק גבוה של העובדים ומריכוז משרות בכירות. בתפקידים מסוימים, כמו טכנולוגיה, משפטים וכלכלה, השוק הפרטי משלם בדרך כלל יותר. מנגד, באותו דוח עלה שכרבע מעובדי משרדי הממשלה, כ-8,500 איש, מקבלים השלמה לשכר מינימום. כלומר, הפיזור בתוך המערכת רחב מאוד.

מקור: כלכליסט לפי דוח החשב הכללי, ועמוד השכר הממוצע של ביטוח לאומי.

דירוג או חוזה אישי

יש עוד נתון שכדאי להכיר לפני שמגישים מועמדות. יותר מ-25% מעובדי משרדי הממשלה, כ-9,500 מתוך כ-36,000, מועסקים בחוזה אישי ולא בדירוג. כך עולה מדוח הממונה על השכר לשנת 2022, כפי שדווח ב-TheMarker במאי 2024. עובד בדירוג מתקדם בסולם דרגות קבוע, והזכויות שלו נקבעות בתקנון שירות המדינה (תקשי"ר) ובהסכמים הקיבוציים. עובד בחוזה אישי עובד לפי התנאים שנקבעו בחוזה שלו. לכן חשוב לקרוא את מודעת המכרז ואת הצעת ההעסקה ולבדוק לאיזה מסלול המשרה שייכת. במאמר על חוזה העסקה מפורטים הסעיפים שכדאי לבדוק בכל חוזה. כדי להבין כמה מהשכר שבחוזה יגיע בפועל לחשבון, ראו את ההסבר על ברוטו מול נטו.

נציבות שירות המדינה: הגוף שמנהל את הגיוס

נציבות שירות המדינה, שמכונה גם נש"מ, היא הגוף שמנהל את משאבי האנוש של המדינה. היא קובעת כללים לכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, מפקחת על יישומם ובודקת את ההתנהלות ברמת הארגון וברמת העובד הבודד. למועמדים היא חשובה במיוחד, כי היא מפעילה את מערכת המכרזים ואת אגף הבחינות. ההנחיות שהיא מפרסמת קובעות איך נראה תהליך הקבלה מההגשה ועד המינוי.

אלה תחומי האחריות העיקריים של הנציבות:

• אישור תקנים ומבנים ארגוניים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.
• קליטת עובדים ומינויים לתפקידים, כולל ניהול המכרזים והבחינות.
• הכשרה והדרכה שנועדו לשפר את הרמה המקצועית של העובדים.
• טיפול בענייני משמעת ואכיפתם.
• טיפול בנושאי רווחה של עובדי המדינה.
• קידום מעמד הנשים בשירות המדינה.
• קידום איכות ומצוינות בהון האנושי.
• קביעת מדיניות לגבי תנאי השירות וטיפול בפניות של עובדים.
• ליווי עובדים שמגיעים לגיל פרישה ויוצאים לגמלאות.
• פרסום שוטף של המשרות הפתוחות להגשת מועמדות.

הנציבות גם מפרסמת את התקשי"ר ואת ההודעות שמעדכנות אותו. זה המסמך המחייב לגבי חופשות, ימי מחלה, השתלמויות ותנאים נוספים של עובדים בדירוג. מי ששוקל לעבור לשירות המדינה צריך לדעת שרוב הזכויות לא כתובות בחוזה עצמו, אלא בתקשי"ר ובהסכמים הקיבוציים של הדירוג. לכן, כשבודקים הצעת עבודה, כדאי לשאול לאיזה דירוג המשרה שייכת ומאיזו דרגה מתחילים. התשובה משפיעה על השכר ההתחלתי ועל קצב העלייה בו. אותו עיקרון נכון גם להצעות עבודה בשוק הפרטי, כפי שמוסבר בסקירה הכללית של זכויות עובדים בישראל.

איך מגישים מועמדות למכרז, שלב אחר שלב

בשירות המדינה מגייסים עובדים דרך מכרזים. הגשה למכרז נעשית רק במערכת הגיוס המקוונת של נציבות שירות המדינה, והגשה ידנית מותרת רק במקרים חריגים ובאישור אגף בכיר בחינות ומכרזים. כך קובעות ההנחיות למועמדים שמפרסמת הנציבות. מכאן נגזרים כמה צעדים מעשיים.

הרשמה ופתיחת פרופיל

כדי להשתמש במערכת צריך להירשם ולבחור סיסמה אישית. דרך החשבון אפשר לעקוב אחרי סטטוס המועמדות, לראות באיזה שלב של המיון נמצאים ולקבל עדכונים לכתובת הדואר האלקטרוני. כדאי למלא את הפרטים האישיים בקפידה. הם נשמרים במערכת ומקצרים את ההגשה למכרזים הבאים. בשירותים ממשלתיים רבים נדרשת גם הזדהות דיגיטלית, וההסבר המלא עליה נמצא במאמר על מערכת ההזדהות הממשלתית.

סוגי המכרזים

בדף המכרזים אפשר לסנן לפי סוג המכרז: מכרז פומבי, שפתוח לכל אחד מהציבור, מכרז פנימי, שמיועד לעובדי המשרד, ומכרז בין-משרדי, שפתוח לעובדי מדינה ממשרדים שונים. מי שאינו עובד מדינה יכול בדרך כלל להגיש רק למכרזים פומביים. לכן כדאי לסנן לפי סוג המכרז כבר בתחילת החיפוש ולא לבזבז זמן על מכרזים שלא ניתן להגיש אליהם.

התאמה לדרישות וקורות חיים

כל אחד יכול להגיש מועמדות למכרז פומבי, אבל המשרדים בודקים קודם כול את עמידה בתנאי הסף: השכלה, ניסיון ודרישות מקצועיות שמפורטות במודעה. מועמדות שלא עומדת בתנאי הסף לא ממשיכה לשלב הבא. כדאי לכתוב את קורות החיים כך שיענו ישירות על הדרישות של המשרה, עם תאריכים, היקפי משרה ותפקידים מדויקים. במאמר איך יוצרים קורות חיים מפורט איך עושים את זה.

מועדי הגשה והשלמת מסמכים

אין מועד אחיד לכל המכרזים. מועד הסגירה מופיע בפרטי כל מכרז, וגם המועד להשלמת מסמכים נקבע במכרז או במכתב שנשלח למועמד. בחלק מהמכרזים נקבעו 5 ימים להשלמת מסמכים מיום משלוח המכתב. לפי ההנחיות, אי אפשר להגיש מועמדות בשעות שסמוכות לחצות, ולכן לא כדאי לחכות לרגע האחרון. רצוי להכין מראש עותקים סרוקים של תעודות, אישורי העסקה ואישורי שירות.

ועדת הקבלה

מי שעובר את המיון הראשוני ואת הבחינות, אם יש כאלה, מוזמן לוועדת הקבלה המשרדית. לפי ההנחיות, הוועדה מזמנת בדרך כלל עד שמונה מועמדים. מכיוון שהתחרות בשלב הזה מצומצמת, כדאי להתכונן לראיון ברצינות. הכנה מסודרת לשאלות מקצועיות ולשאלות על המוטיבציה מתוארת במאמר על ראיון עבודה.

מילואים, משרתי קבע ונגישות

מועמד שמשרת במילואים בזמן המכרז יכול לבקש דחייה של מועד המכרז. משרתי קבע ששירתו 7 שנים ברציפות עשויים לקבל, בתנאים מסוימים, פטור ממכרז פומבי. המכרזים פתוחים גם לאנשים עם מוגבלות, ואפשר לברר את סטטוס המועמדות ולהתנהל מול הנציבות בכמה ערוצים, לא רק דרך המערכת המקוונת.

חופשה שנתית: מה החוק קובע ומה שונה בשירות המדינה

אחת הסיבות העיקריות לרצות לעבוד בשירות המדינה היא החופשות. כדי לבדוק אם הן באמת יותר טובות, צריך להשוות לבסיס שקבוע בחוק. חוק חופשה שנתית חל על כל העובדים במשק וקובע את המינימום. בשירות המדינה הזכאות נקבעת בתקשי"ר לפי הדירוג והוותק, והיא גבוהה מהמינימום שבחוק. המספר המדויק תלוי בדירוג, ולכן צריך לבדוק אותו בהסכם שחל על המשרה הספציפית.

במקום עבודה שבו עובדים 5 ימים בשבוע ואין צו הרחבה ענפי שמוסיף ימים, החוק קובע את הזכאות הזו (בימי עבודה נטו):

מקור: כל זכות, חישוב ימי החופשה בשבוע עבודה של 5 ימים.

עובד חדש בשבוע עבודה של 5 ימים זכאי לפי החוק ל-12 ימי עבודה בלבד, שהם 16 ימים ברוטו כולל שישי ושבת. לכן, כשמשווים בין הצעה בשירות המדינה להצעה בשוק הפרטי, כדאי להשוות ימי עבודה נטו ולא ימים קלנדריים. אחרת ההשוואה מטעה.

צבירה ופדיון

לפי חוק חופשה שנתית, החופשה אמורה להינצל באותה שנה. בהסכמת המעסיק אפשר לנצל לפחות 7 ימים ולהעביר את היתרה לשתי שנות העבודה הבאות. בסיום ההעסקה פודים בכסף את הימים שנצברו בשנת הסיום ובשלוש השנים שלפניה. בשירות המדינה כללי הצבירה והפדיון קבועים בתקשי"ר, ומי שעובר משם לשוק הפרטי או להפך צריך לבדוק מה קורה ליתרה שצבר. פירוט מלא של הזכויות לפי החוק מופיע במאמר ימי חופשה - כמה מגיע לכם.

פיצוי על ימי מחלה שלא נוצלו: איך מחשבים

בשוק הפרטי ימי מחלה שלא נוצלו בדרך כלל לא שווים כסף בסיום העבודה. לעובדי מדינה יש הסדר פיצוי מסודר, שקבוע בפסקה 33.273 לתקשי"ר ועודכן בהודעת נציבות שירות המדינה פג/13 מ-4.5.2023. ההסדר מתגמל עובדים שניצלו מעט ימי מחלה לאורך השנים, אבל התנאים שלו מחמירים יותר ממה שנהוג לחשוב.

מי זכאי

הפיצוי מגיע לעובד שסיים את שירותו בגיל 50 ומעלה ופרש לקצבה. הוא מגיע גם לעובד ששירת לפחות 10 שנים והקפיא את זכויותיו לגמלאות. עובד כזה מקבל את הפיצוי מיד כשהוא מסיים את השירות, לפי הגיל שלו באותו מועד.

שיעור הניצול קובע אם יש פיצוי

ימי המחלה נצברים בקצב של 2.5 ימים לכל חודש שירות. בפרישה בודקים איזה חלק מכלל הימים שהגיעו לעובד הוא ניצל לאורך כל השירות:

• ניצול של פחות מ-36%: 8 ימי שכר על כל 30 ימי מחלה שנותרו.
• ניצול של 36% עד 65%: 6 ימי שכר על כל 30 ימי מחלה שנותרו.
• ניצול של יותר מ-65%: אין פיצוי.

מקדם הגיל

אחרי שמחשבים את הסכום לפי שיעור הניצול, מכפילים אותו במקדם שתלוי בגיל סיום השירות:

מקור: הודעת נציבות שירות המדינה פג/13, פסקה 33.273 לתקשי"ר (מופיעה גם ברשימת המקורות).

תשלום מלא על ימי המחלה מתקבל רק בפרישה מגיל 57 ומעלה, ובגיל 55 המקדם הוא 80% בלבד. בנוסף, עובד שניצל יותר מ-65% מימי המחלה שלו לא יקבל פיצוי בכלל, גם אם יפרוש בגיל המקסימלי.

דוגמה היפותטית

נניח עובד שעבד 20 שנה, כלומר 240 חודשים. הוא צבר 600 ימי מחלה (240 כפול 2.5) וניצל 180 מהם, שהם 30%. נשארו לו 420 ימים. מכיוון שהניצול נמוך מ-36%, הוא זכאי ל-8 ימי שכר על כל 30 ימים שנותרו: 420 חלקי 30 הם 14, ו-14 כפול 8 הם 112 ימי שכר. אם יפרוש בגיל 57 או מאוחר יותר, יקבל את כל 112 הימים. אם יפרוש בגיל 50, יקבל 30% מהם, כ-33.6 ימי שכר. ההפרש בין שני התרחישים הוא כמעט פי שלושה, ולכן מי שמתכנן פרישה מוקדמת צריך לבדוק את החישוב לפני שהוא מחליט על מועד.

קרן השתלמות, השתלמויות והטבות נוספות

קרן השתלמות

עובדים בשירות המדינה זכאים לקרן השתלמות במסגרת ההסכמים הקיבוציים. בשוק הפרטי קרן השתלמות היא הטבה שתלויה במעסיק, ולא כל העובדים מקבלים אותה. קרן השתלמות היא אחד מאפיקי החיסכון המשתלמים לשכירים, משום שאחרי תקופת המתנה אפשר למשוך את הכספים בתנאים שקבועים בחוק ובלי מס על הרווחים, עד התקרה. מי שעובר לעבודה בשירות המדינה צריך לבדוק מתי מתחילות ההפרשות, באיזו קרן הן מנוהלות ומה דמי הניהול. את מועדי המשיכה הפטורה ממס אפשר למצוא במאמר קרן השתלמות - מתי מותר למשוך בלי לשלם מס. כדי לבדוק כמה כסף יש בקרנות קיימות, אפשר להשתמש בהמסלקה הפנסיונית.

השתלמויות מקצועיות

בחלק מהדירוגים, השלמה של השתלמויות מוכרות מעלה את השכר. הדוגמה המוכרת ביותר היא מורים, שצוברים השתלמויות לצד הוותק. זה אחד ההסברים לפער הגדול בין השכר של מורים מתחילים לשכר של מורים ותיקים. היקף התוספת, מספר השעות הנדרש וההשתלמויות שמוכרות נקבעים בהסכם של כל דירוג, ולכן צריך לבדוק אותם בהסכם שחל על המשרה.

ארוחות, רכב ונסיעות

במשרדים רבים יש סבסוד של ארוחות, ובחלק מהתפקידים יש הסדרים של אחזקת רכב או החזר הוצאות נסיעה. לעובד שהתפקיד מחייב אותו לנסוע הרבה, ההטבות האלה מורידות משמעותית את עלות החזקת הרכב. גם כאן, הזכאות והסכומים נקבעים בתקשי"ר ובהסכמים הקיבוציים לפי דירוג ותפקיד. לכן כדאי לשאול עליהם כבר בשלב הצעת העבודה ולא להניח שהם קיימים. בנוסף, עובדי מדינה יכולים להצטרף למועדוני הטבות, לנופשונים ולאירועים מיוחדים. לדוגמה, ההטבות של מועדון חבר פתוחות לחלק מהעובדים בשירות הציבורי.

קביעות ויציבות

מעבר לכסף, עובדים רבים בוחרים בשירות המדינה בגלל הקביעות, העלייה בשכר עם הוותק ושעות עבודה מסודרות יחסית. גם ניסיון מתפקיד ממשלתי נחשב ברזומה. מי שעובר אחר כך לשוק הפרטי מגיע עם היכרות עם מערכות ממשלתיות, רגולציה ותהליכי קבלת החלטות, ובתחומים מסוימים זה יתרון ברור.

החסרונות: תהליך ארוך ומעט גמישות

לצד היתרונות יש גם מחיר, ורובו נמצא בתהליך הקבלה. מועמדים מתארים המתנה של חודשים לתשובה, תכתובות חוזרות, מועדי בחינה קבועים שאי אפשר לשנות ודרישה להעלות מסמכים בזמן קצר. כמעט לכל שלב בתהליך יש מועד או ציון סף נפרד, ומי שלא עומד באחד מהם יוצא מהמכרז גם אם המשרד היה רוצה לקבל אותו.

מועדים קשיחים

המועדים להגשה ולהשלמת מסמכים מופיעים בכל מכרז או במכתב למועמד, והם מחייבים. מי שלא משלים מסמכים בזמן עלול לאבד את המועמדות. לכן כדאי להחזיק תיק מסמכים מעודכן ומוכן מראש, כולל תעודות השכלה, אישורי העסקה עם היקף משרה ותאריכים ואישורים על שירות צבאי או לאומי.

ציוני סף ובחינות

המדינה קובעת ציוני סף לשלבים השונים, כמו בחינות מקצועיות, מבחני אישיות או מרכזי הערכה. מי שלא עבר את הסף לא ממשיך, גם אם הוא מתאים מאוד למשרה. הבחינות נערכות לפעמים רחוק ממקום המגורים ובשעות מוקדמות. מועמד שגר בחיפה, למשל, עלול להידרש להגיע למבחן בירושלים בבוקר. כדאי לבדוק את מיקום הבחינה ואת המועד שלה כבר כשמקבלים את ההזמנה.

מועמדים פנימיים

מועמדים מתלוננים לא פעם שגילו בשלב מתקדם שמועמד פנימי קיבל את המשרה, ועולה בשיח הציבורי גם הטענה ל"מכרזים תפורים". אין נתון רשמי על היקף התופעה, אבל ברור שיש יתרון למי שכבר מכיר את המערכת. מי שעובד בה במשרה זמנית או במשרת סטודנט נחשף למכרזים פנימיים ובין-משרדיים שסגורים בפני הציבור הרחב. מי שמתחיל מבחוץ צריך להתכונן לתהליך ארוך ולהגיש לכמה מכרזים במקביל. אסטרטגיה כללית לניהול חיפוש כזה מוצגת במאמר חיפוש עבודה.

מגבלות על הכנסות נוספות

עובדי מדינה כפופים לכללים על עבודה נוספת מחוץ לשירות ועל ניגוד עניינים. מי שמתכנן לעבוד גם כעצמאי או בעבודה נוספת לצד המשרה צריך לבדוק מראש אם הדבר מותר ובאילו תנאים.

למי עבודה בשירות המדינה מתאימה

עבודה בשירות המדינה לא מתאימה לכולם. כדאי לבדוק אותה בכמה מישורים. הראשון הוא אופק הזמן. רבות מההטבות, כמו העלייה בשכר עם הוותק, קרן ההשתלמות לאורך שנים והפיצוי על ימי מחלה, שוות הכי הרבה למי שנשאר במערכת לאורך זמן. דוגמת ימי המחלה מראה את זה היטב: התשלום המלא מגיע רק בפרישה מגיל 57, ורק למי ששמר על ניצול נמוך לאורך הקריירה.

מי שמחפש יציבות, שעות צפויות ותנאים סוציאליים שמצטברים עם הוותק ימצא בשירות המדינה יתרון, ומי שמחפש קפיצה מהירה בשכר בתחום מבוקש עשוי לקבל יותר בשוק הפרטי. השכר הממוצע במשרדי הממשלה גבוה מהממוצע במשק, אבל בתחומים כמו טכנולוגיה, משפטים וכלכלה ההצעות בשוק הפרטי גבוהות יותר בדרך כלל.

המישור השני הוא מסלול ההעסקה. משרה בדירוג ומשרה בחוזה אישי שונות זו מזו בקצב העלייה בשכר, בזכויות שנקבעות בתקשי"ר ובמידת הקביעות. לפני שמסכימים להצעה כדאי לברר באיזה מסלול היא, מאיזו דרגה מתחילים, אילו תוספות מגיעות בתפקיד ומה תקופת הניסיון.

המישור השלישי הוא סבלנות. התהליך ארוך ובנוי משלבים רבים. מי שצריך עבודה בדחיפות יכול להגיש למכרזים במקביל לחיפוש בשוק הפרטי, ולא לעצור את החיפוש בזמן ההמתנה. כדאי גם לרשום לעצמכם באיזה שלב נמצאת כל מועמדות ומה המועד הבא בה, כדי לא לפספס מכתב שדורש השלמת מסמכים.

טיפ: לפני הגשת מועמדות, קראו את תנאי הסף במודעה שורה אחרי שורה, והתאימו את קורות החיים כך שכל דרישה תקבל מענה ברור, עם תאריכים והיקף משרה. מועמדות שלא מוכיחה עמידה בתנאי הסף נפסלת עוד לפני שמישהו קורא אותה.

מקורות

• כלכליסט, נתוני החשב הכללי על מספר העובדים והשכר במשרדי הממשלה: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/byyp00kzqyx
• TheMarker, דוח הממונה על השכר על העסקה בחוזים אישיים: https://www.themarker.com/career/2024-05-02/ty-article/.highlight/0000018f-3506-d8c4-afef-3dfe0e2c0000
• המוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע במשק: https://www.btl.gov.il/Mediniyut/GeneralData/Pages/שכר ממוצע.aspx
• נציבות שירות המדינה, הודעה פג/13 על פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו: https://www.gov.il/BlobFolder/policy/tashpag13/he/tashpag13.pdf
• נציבות שירות המדינה, הנחיות למועמדים במכרזים: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/guidelines_applicants/he/GuidelinesApplicants.pdf
• כל זכות, חישוב ימי חופשה שנתית בשבוע עבודה של 5 ימים: חישוב מספר ימי החופשה השנתית
• כל זכות, חופשה שנתית - צבירה ופדיון: https://www.kolzchut.org.il/he/חופשה_שנתית
• כל זכות, דחיית מכרזים בשירות המדינה למשרתי מילואים: דחיית מכרזים למשרתי מילואים
• כל זכות, פטור למשרתי קבע מהליכי מכרז: https://www.kolzchut.org.il/he/פטור_למשרתי_קבע_מהליכי_מכרז_לתפקידים_בשירות_המדינה
• כל זכות, קרן השתלמות: https://www.kolzchut.org.il/he/קרן_השתלמות
• המסלקה הפנסיונית, ריכוז מידע על חיסכון פנסיוני וקרנות השתלמות: https://swiftness.co.il/