מהו הסיוע המשפטי של משרד המשפטים ולמי הוא נועד

הזכות לייצוג משפטי נגזרת מהזכות להליך הוגן. בהליך פלילי, נאשם שאין לו אמצעים יכול לקבל סנגור מטעם המדינה. בהליך אזרחי המצב שונה: אנשים רבים פשוט לא מגיעים לבית המשפט, כי עורך דין פרטי עולה להם יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם. כך נשארות זכויות על הנייר - פיטורים שלא כדין שלא נתבעו, הליך גירושין שבו צד אחד מיוצג והשני לא, או ערעור על החלטה של ביטוח לאומי שאף אחד לא הגיש.

על רקע הממצאים של ועדת גור, שהצביעה על אוכלוסייה רחבה בישראל שאין ביכולתה לממן שירותים משפטיים, נחקק חוק הסיוע המשפטי. החוק מטיל על המדינה לתת ייצוג למי שידו אינה משגת, בתנאים שנקבעו בתקנות.

במשרד המשפטים פועלים שני גופים נפרדים בתחום הזה. הראשון הוא הסנגוריה הציבורית, שעוסקת בעיקר בהליכים פליליים. השני הוא האגף לסיוע משפטי, שמטפל בהליכים אזרחיים, ובהם ענייני משפחה, ערעורים על החלטות ביטוח לאומי, ענייני אזרחות ומעמד ותביעות נזיקין. המדריך הזה עוסק באגף לסיוע משפטי בלבד, כלומר בתחום האזרחי, ולא בסנגוריה הציבורית.

האגף פועל באמצעות לשכות מחוזיות ועורכי דין פנימיים וחיצוניים, והשירות ניתן גם בערבית, ברוסית ובאמהרית. מה שחשוב לי שתדעו כבר בהתחלה: "ללא שכר טרחה" אין פירושו "ללא שום תשלום". יש אגרה קטנה שמשולמת פעם אחת לעניין, ויש קבוצות שפטורות ממנה. על כך בהרחבה בהמשך.

לדעתי, מי שמתלבט אם בכלל לבדוק זכאות צריך לזכור שהבדיקה עצמה פשוטה יחסית, וששווי ייצוג בהליך אזרחי מלא, כולל ערעור, גבוה בהרבה מהאגרה. גם אם בסוף לא נמצאה זכאות, המקדמה מוחזרת למי שלא היה אמור לשלם.

באילו תחומים אפשר לקבל ייצוג

הסיוע אינו ניתן לכל סכסוך אזרחי. התקנות מפרטות רשימה סגורה של תחומים, ובקשה שאינה נכנסת לאחד מהם תידחה גם אם המבקש עומד בכל שאר התנאים. לכן הייתי מתחיל תמיד מהשאלה הזו, עוד לפני שאוספים תלושי שכר.

דיני משפחה

זה אחד התחומים המרכזיים. הסיוע כולל תביעות גירושין וכל מה שנגזר מהן: מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות, וגם עניינים של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים. בנוסף נכללים עניינים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מקרים של אלימות במשפחה וסכסוכים אחרים בין בני משפחה. מי שנמצא בתחילת הליך פרידה ימצא במאמר על המחיר הכלכלי של גירושין תמונה רחבה של ההוצאות הצפויות, וייצוג מטעם המדינה יכול לחסוך את אחד הרכיבים הכבדים שבהן.

ערעורים על החלטות ביטוח לאומי

האגף מייצג בערעורים על החלטות של המוסד לביטוח לאומי, שמוגשים לבית הדין לעבודה אחרי שהמוסד מסר את החלטתו. זה כולל קצבאות נכות, אבטלה, אימהות וילדים, נפגעי עבודה, נפגעי איבה, משרתי מילואים ומענקים לחיילים משוחררים. על מבנה הגמלאות וזכויות המבוטחים אפשר לקרוא במאמר על ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק. בתחום הזה אין מבחן הכנסה ואין אגרה, ולכן לדעתי זו אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקבל ייצוג מקצועי.

תחומים אזרחיים נוספים

ברשימה נכללים גם ענייני אזרחות ומעמד, כמו הליכים לפי חוק השבות, חוק האזרחות ומרשם האוכלוסין; רישוי עסקים והסדרת עיסוק לפי חוק; זכויות חיילים משוחררים לפי חוק קליטת חיילים משוחררים; תביעות נזיקין, ובהן תאונות דרכים, נזקי גוף ורשלנות רפואית; תביעות לשון הרע והגנת הפרטיות; הליכים מול בנקים; עתירות מנהליות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולבג"ץ; ובקשות לצווי מניעה.

מה לא נכלל

הליכים שנפתחו בשל עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מס רכוש, חוק מיסוי מקרקעין (מס שבח) וחוק מס ערך מוסף אינם מכוסים בסיוע המשפטי. גם סכסוך מסחרי רגיל בין עסקים אינו חלק מהרשימה.

מבחן ההכנסה והרכוש - התקרות ב-2026

התנאי הכלכלי בנוי משני חלקים שצריך לעמוד בשניהם: מבחן הכנסה ומבחן רכוש. שני המבחנים נגזרים מהשכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, שעומד מ-1 בינואר 2026 על 13,769 ש"ח בחודש, עלייה של 3.4% לעומת 13,316 ש"ח ב-2025. התקרות מתעדכנות פעם בשנה, ב-1 בינואר, ולכן מי שנדחה בשנה אחת בגלל הפרש קטן יכול לבדוק שוב בשנה הבאה.

מבחן ההכנסה

בודקים את ההכנסה החודשית ברוטו של כל בני המשפחה יחד, כולל בן או בת זוג ידועים בציבור. מי שלא בטוח מה ההבדל בין הסכום בחוזה לסכום שנכנס לחשבון ימצא הסבר במאמר על ברוטו מול נטו, וזה חשוב כי התקרה מתייחסת לברוטו.

הרכב המשפחה תקרת הכנסה חודשית ברוטו ב-2026 תקרת רכוש הניתן למימוש ב-2026
יחיד או משפחה של 1 עד 3 נפשות 9,225 ש"ח 41,307 ש"ח
משפחה של 4 נפשות 10,051 ש"ח 41,307 ש"ח
משפחה של 5 נפשות 10,878 ש"ח 41,307 ש"ח
כל נפש נוספת מעבר לכך תוספת של 826 ש"ח לתקרה 41,307 ש"ח

מקור: כל זכות - סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים

סיוע משפטי מהמדינה חינם - מי זכאי לקבל?

בענייני מעמד אישי, כלומר ענייני משפחה, לא בודקים את הכנסת בן או בת הזוג. ההיגיון ברור: אי אפשר לצפות שמי שמתגרשת תוכיח זכאות לפי ההכנסה של הצד שמולו היא מתדיינת.

מבחן הרכוש

לצד ההכנסה בודקים רכוש שאפשר לממש או לקבל כנגדו הלוואה, כמו רכב, חסכונות והשקעות בשוק ההון. שווי הרכוש הזה לא יעלה על 41,307 ש"ח, פי 3 מהשכר הממוצע, ודירת המגורים ורכוש של בן או בת הזוג אינם נספרים.

מי נחשב כעומד במבחן מראש

מקבלי הבטחת הכנסה, וכן מקבלי השלמת הכנסה לקצבת זקנה, לקצבת שאירים או לתגמולי תש"ם, נחשבים כעומדים במבחן הכלכלי אם הם מציגים אישור עדכני על התשלום. מי שמקבל את הגמלה הזו יכול לקרוא עליה עוד במאמר על הבטחת הכנסה, ואני ממליץ להצטייד באישור העדכני כבר בפנייה הראשונה, כי הוא חוסך את כל שלב הבדיקה הכלכלית.

דוגמה היפותטית: דנה ויואב, הורים לשני ילדים, מרוויחים יחד 9,800 ש"ח ברוטו בחודש ויש להם רכב משומש וחיסכון קטן ששווים יחד 30,000 ש"ח. משפחה של 4 נפשות, תקרת הכנסה של 10,051 ש"ח ותקרת רכוש של 41,307 ש"ח - הם עומדים בשני המבחנים. אם היה מדובר בהליך גירושין ביניהם, הכנסתו של כל אחד מהם הייתה נבדקת בנפרד.

מי מקבל סיוע בלי בדיקה כלכלית

יש לא מעט מצבים שבהם החוק מוותר על מבחן ההכנסה, כי ההנחה היא שהאדם זקוק להגנה בלי קשר למצבו הכלכלי. לפי העדכון של יולי 2026, אלה הם העיקריים:

  • ערעורים וענייני ביטוח לאומי.
  • ייצוג של מאושפזים בכפייה.
  • ניצולי שואה.
  • הורים בהליכי אימוץ.
  • בני משפחה של נרצחים בעבירות המתה.
  • נפגעות ונפגעי עבירות מין, בהליכים להרחקת הפוגע.
  • קטינים בבקשות לצו הגנה מאלימות במשפחה שהגיש קרוב משפחה.
  • חושפי שחיתות במקום עבודתם.
  • בני משפחה של חללי צה"ל וכוחות הביטחון ושל נפגעי פעולות איבה, בעניינים שנובעים מהמוות.
  • הליכים אזרחיים לפי חוק איסור הפליה.
  • נפגעי סחר בבני אדם.
  • גביית מזונות מאדם שנמצא בחו"ל, במדינה שיש לה הסכם עם ישראל.
  • בני 65 ומעלה במקרים של ניצול או הונאה.
  • עניינים רפואיים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

שימו לב שהוויתור הוא על מבחן ההכנסה, לא בהכרח על התנאי של סיכוי משפטי סביר. ברוב המקרים עדיין יבדקו אם יש לבקשה בסיס משפטי.

משפחות ההרוגים במלחמה מול איראן (מבצע "שאגת הארי")

בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שנהרגו במלחמה מול איראן זכאים לסיוע משפטי בלי מבחן הכנסה ובלי בדיקה כלכלית: בן או בת זוג, הורים, ילדים עד גיל 30, ואחים ואחיות עד גיל 22. הסיוע מכסה את ההליכים שבדרך כלל נופלים על המשפחה בבת אחת אחרי אובדן: צו ירושה וקיום צוואה, מימוש ביטוחי חיים וכספי פנסיה, מינוי אפוטרופוס, וערעור על החלטה שלא להכיר בהרוג כנפגע פעולות איבה. ההסדר הזה נכון למרץ 2026. לדעתי, משפחה במצב כזה לא צריכה להתעסק בטפסים לבד, ולכן כדאי לפנות לאגף מוקדם ככל האפשר.

זכאות לזרים ולקטינים

בנוסף לאזרחים ולתושבים, הסיוע יכול להינתן במקרים מסוימים גם לאזרחים זרים ממדינות שחתומות על אמנה בינלאומית בעניין סדר דין אזרחי, וגם לקטינים ששוהים בישראל שלא כחוק בלי השגחה של מבוגר, בהליכים בבית הדין לביקורת משמורת, בדיון הראשון ובערעור.

התנאי השני: סיכוי משפטי סביר

עמידה במבחן הכלכלי אינה מספיקה. התנאי השני הוא שיש לבקשה סיכוי משפטי סביר. הבדיקה נעשית לפי העובדות והדין, ולעתים גם לפי הטענות והראיות הצפויות של הצד השני. המטרה היא לא לנחש מי ינצח, אלא לסנן הליכים שאין להם בסיס.

יש עניינים שבהם התנאי הזה לא נבדק בכלל, למשל ייצוג בוועדות פסיכיאטריות וייצוג של הורים בהליכי אימוץ. במצבים האלה הזכות להישמע חשובה כשלעצמה, גם כשהתוצאה צפויה מראש.

ראש הלשכה רשאי לדחות בקשה שנראית לו טורדנית או קנטרנית, וגם בקשה שאין בה עילה, בין בגלל היעדר ראיות ובין בגלל העובדות עצמן. לכן אני ממליץ להגיע לראיון עם ראיות מסודרות ולא רק עם תחושת עוול, כי בלי מסמכים קשה לשכנע שיש סיכוי משפטי סביר.

מה זה אומר בפועל? אם אתם מבקשים לערער על החלטה של ביטוח לאומי, הביאו את מכתב הדחייה ואת המסמכים הרפואיים. אם מדובר בתביעת נזיקין, הביאו תמונות, דוחות ועדויות. אם מדובר בסכסוך משפחתי, הביאו כל מסמך משפטי שכבר קיים - כתב תביעה, הזמנה לדיון או החלטה קודמת. עורך הדין שמראיין אתכם צריך להבין תוך זמן קצר מה הסיפור ומה מוכיח אותו.

כדאי גם לחשוב מראש אם ההליך שאתם מתכננים הוא בכלל הדרך הנכונה. לפעמים סכסוך קטן מתאים יותר להליך מהיר, ועל השיקולים אפשר לקרוא במאמר על הליך בוררות או הליך משפטי.

איך מגישים בקשה ומה מביאים

התהליך מתחיל בפתיחת תיק. אפשר לעשות זאת דרך מוקד *6405, שפועל בימים א-ה בין 08:00 ל-16:00, נכון ליולי 2026. אותו מוקד משמש גם לשינוי מועד ראיון. לעניינים דחופים פועל מוקד תורנות בימים א-ה בין 16:00 ל-24:00, ובימי שישי וערבי חג מ-12:00 ועד כניסת השבת או החג. אפשר להגיש בקשה גם בלשכות המחוזיות של האגף, ובמצבים מסוימים גם דרך מחלקות הרווחה ברשות המקומית.

המסמכים שתתבקשו להמציא

אחרי פתיחת התיק מבקשים בדרך כלל:

  1. צילום תעודת זהות.
  2. אישורי הכנסה לשלושת החודשים האחרונים, שלכם ושל בן או בת הזוג, מכל מקורות ההכנסה.
  3. אישורים על קצבאות מביטוח לאומי, אם יש.
  4. תדפיסי תנועות בחשבון הבנק וריכוז יתרות.
  5. מסמכים משפטיים קיימים: כתב תביעה, כתב הגנה, הזמנה לדיון וכדומה.
  6. בערעור על החלטה של ביטוח לאומי - גם את מכתב הדחייה וטופס ויתור על סודיות.

הראיון והתצהיר

לאחר שהבקשה מתקבלת, המבקש מוזמן לפגישה עם עורך דין מטעם האגף. בפגישה הזו חותמים על תצהיר שלפיו כל המידע שנמסר נכון ומלא. זה לא טקס פורמלי בלבד: מידע לא נכון על הכנסות או רכוש עלול להוביל לביטול הסיוע.

הסיבה הנפוצה ביותר לעיכוב בטיפול היא בקשה שמוגשת בלי המסמכים הנדרשים, ולכן הייתי אוסף את כל הרשימה עוד לפני הפנייה הראשונה. בקשה חסרה נתקעת, ולפעמים אי אפשר להגיע בה להחלטה בכלל. בהליכים שיש בהם מועדים קבועים בחוק, כמו מועד להגשת ערעור, עיכוב כזה עלול לעלות בזכות עצמה.

טיפ מעשי: צרו תיקייה אחת, פיזית או במחשב, עם כל המסמכים לפי הסדר של הרשימה למעלה. בראיון תוכלו לשלוף כל מסמך מיד, וזה מקצר את הבדיקה.

כמה זה עולה: אגרה, מקדמה ופטורים

הייצוג עצמו ניתן בלי שכר טרחה, אבל רוב המבקשים משלמים אגרה. גובה האגרה תלוי ביחס בין ההכנסה שלכם לבין תקרת הזכאות.

רכיב סכום (יולי 2026) מתי משלמים
מקדמה 39 ש"ח לפני תחילת הטיפול, מקוזזת מהאגרה אם נמצאה זכאות
אגרה מופחתת 78 ש"ח למי שהכנסתו עד מחצית התקרה
אגרה מלאה 157 ש"ח למי שהכנסתו מעל מחצית התקרה

מקור: כל זכות, עמוד הגשת בקשה לסיוע המשפטי (קישור בסעיף המקורות).

האגרה משולמת פעם אחת לכל עניין משפטי, והיא כוללת גם ערעור ומימוש של פסק הדין. עניינים שונים שנפתחו בתוך שנה מפתיחת התיק הראשון נחשבים עניין אחד, ובענייני משפחה קשורים התקופה מתארכת ל-3 שנים. מי ששילם מקדמה ובסוף התברר שלא היה אמור לשלם, מקבל אותה בחזרה. את התשלום אפשר לבצע בכרטיס אשראי דרך שירות התשלומים הממשלתי או בשובר בסניף דואר ישראל.

מי פטור מאגרה

  • ערעור, או הגנה בערעור שהגיש הצד השני.
  • ענייני ביטוח לאומי.
  • אסירים ועצורים.
  • חיילים בשירות חובה (לא בשירות מילואים).
  • מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי.
  • קטינים שמיוצגים בנפרד מהוריהם.
  • הליכים לפי אמנת האג להחזרת ילדים ולפי אמנת ניו יורק לגביית מזונות.
  • בקשות לצו הגנה מאלימות במשפחה.

מעבר לרשימה הזו, אפשר לקבל פטור חלקי לפי שיקול דעת למי שאינו מסוגל לשלם. אם אתם במצב כזה, אני ממליץ לשאול על כך במפורש בראיון ולא להניח שהאגרה היא מכשול שאין דרך לעקוף.

אם הבקשה נדחתה, ועוד דברים שכדאי לדעת

מי שנמצא לא זכאי מקבל מכתב סירוב עם הנימוק. על הסירוב אפשר לערער לבית המשפט המחוזי שבתחומו נמצאת הלשכה, תוך 30 ימים ממשלוח ההחלטה או מסירתה. כדאי לקרוא את הנימוק בעיון: אם הדחייה נבעה ממסמך חסר או מחישוב הכנסה שגוי, לפעמים אפשר לתקן בלי ערעור, למשל בהגשה מחודשת עם האישורים המלאים.

החלפת עורך הדין המטפל

מי שקיבל סיוע יכול לבקש במקרים מסוימים להחליף את עורך הדין שמונה לו, וגם עורך הדין רשאי לבקש להפסיק את הטיפול בתיק. בקשה כזו צריכה להיות מנומקת ומוצדקת. חוסר הסכמה על אסטרטגיה בודדת בדרך כלל לא יספיק, אבל פגיעה ממשית ביחסי האמון יכולה להיות סיבה טובה.

מה אפשר לעשות אם אינכם זכאים

מי שהכנסתו גבוהה מעט מהתקרה, או שהעניין שלו לא נכלל ברשימת התחומים, לא נשאר בלי אפשרויות. יש עורכי דין שמתנדבים לייצג במסגרת פרו-בונו, וכדאי לקרוא על כך במאמר על שכר מצווה - מי זכאי ואיך מגישים בקשה. לסכסוכים כספיים קטנים יחסית יש מסלול שבו בדרך כלל לא צריך עורך דין בכלל, ועליו במאמר על הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.

לדעתי, הטעות הנפוצה היא להניח מראש "אני בטח לא זכאי" ולוותר. התקרות עלו ב-2026 יחד עם השכר הממוצע, רשימת המצבים שבהם אין מבחן הכנסה ארוכה, ומי שמקבל הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה עומד במבחן הכלכלי אוטומטית. שווה לבדוק לפני שמחליטים.

מקורות