סיוע משפטי מהמדינה חינם - מי זכאי לקבל?

מהו הסיוע המשפטי של משרד המשפטים ומי מפעיל אותו

הזכות לייצוג משפטי נגזרת מהזכות להליך הוגן. בהליך הפלילי, נאשם שאין לו אמצעים יכול לקבל ייצוג מהסנגוריה הציבורית. בהליך האזרחי המצב שונה: אין חובה כללית למנות עורך דין לצד שאינו יכול לשלם, ולכן אנשים רבים מוותרים על תביעה מוצדקת או נשארים ללא ייצוג בהליך שמתנהל נגדם, בעיקר בגלל העלות. על רקע זה נחקק חוק הסיוע המשפטי, כדי לתת מענה לאוכלוסייה רחבה שאינה יכולה לממן שירותים משפטיים.

במשרד המשפטים פועלים שני גופים נפרדים שמעניקים ייצוג למי שאינו יכול לשכור עורך דין פרטי. הסנגוריה הציבורית מטפלת בעיקר בהליכים פליליים. האגף לסיוע משפטי מטפל בהליכים אזרחיים: סכסוכי משפחה, ערעורים על החלטות ביטוח לאומי, תביעות נזיקין, עניינים של מעמד ואזרחות ועוד. המאמר הזה עוסק באגף לסיוע משפטי בלבד.

לפי משרד המשפטים, האגף פועל בשישה מחוזות ובנוסף ב-66 שלוחות לקבלת קהל, ונעזר ביותר מ-1,000 עורכי דין חיצוניים. המחוזות הם צפון, חיפה, תל אביב, מרכז, ירושלים (הכולל גם את אשדוד ואילת) ודרום, ולשכות המחוזות ממוקמות בבאר שבע, ירושלים, לוד, תל אביב, חיפה ונצרת. הנתונים מופיעים בעמוד אודות הסיוע המשפטי באתר משרד המשפטים, שעודכן לאחרונה בינואר 2023.

בפועל, עורכי הדין הפנימיים של המחוז בודקים את הבקשה ומראיינים את המבקש, ואם נמצאה זכאות מתמנה עורך דין חיצוני מתוך רשימה, לרוב קרוב למקום המגורים. עורך הדין החיצוני הוא שמנהל את התיק בפועל, ושכר הטרחה שלו משולם על ידי הסיוע המשפטי ולא על ידי הלקוח.

השירות ניתן בעברית, בערבית, ברוסית ובאמהרית. זה חשוב במיוחד לעולים חדשים ולמי שאינו שולט בשפה העברית, שכן חלק גדול מהפונים מגיעים מאוכלוסיות שנתקלות בקושי לנווט לבד בין טפסים, מועדים ומונחים משפטיים. מי שמחפש ייצוג בהליך אזרחי ואינו עומד בתנאים יכול לבדוק גם אפשרות של ייצוג בשכר מצווה (פרו-בונו) מטעם ארגונים ועורכי דין פרטיים.

באילו תחומים ניתן סיוע משפטי, ובאילו לא

הסיוע אינו ניתן בכל סוג של סכסוך. תקנות הסיוע המשפטי קובעות רשימה סגורה של עניינים, והשלב הראשון בכל בקשה הוא לבדוק שהעניין נכלל בה. עניין שאינו מופיע ברשימת התחומים לא יקבל סיוע, גם אם המבקש עומד בכל המבחנים הכלכליים.

התחומים העיקריים

• משפחה ומעמד אישי - הליכי גירושין וכל מה שנלווה אליהם: מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, עניינים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלימות במשפחה וסכסוכים בין בני משפחה. מי שנמצא בתחילת הדרך יכול להיעזר גם במדריך על המחיר הכלכלי של גירושין כדי להבין את ההוצאות שמעבר לייצוג עצמו.
• ביטוח לאומי - ערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי, למשל בענייני נכות, אבטלה, נפגעי עבודה, אמהות וילדים, משרתי מילואים ונפגעי פעולות איבה. הערעורים מוגשים לבית הדין לעבודה אחרי שהמוסד הוציא החלטה.
• תעסוקה - סכסוכים עם מעסיק והפרת זכויות במקום העבודה.
• הוצאה לפועל ופשיטת רגל - הליכי גבייה נגד חייבים והליכי חדלות פירעון של אדם פרטי. רקע על ההליך עצמו נמצא במדריך פשיטת רגל - הליך חדלות פירעון לאדם פרטי.
• דיור וצרכנות - סכסוכים בענייני מגורים ותביעות צרכניות.
• זקנה ואשפוז כפוי - ייצוג אזרחים ותיקים בעניינים שונים, וייצוג מי שאושפז בכפייה, כולל בפני ועדות פסיכיאטריות.
• התאזרחות ומעמד - עניינים לפי חוק השבות, חוק האזרחות ומרשם האוכלוסין.
• נזיקין - תאונות דרכים ונזקי גוף, רשלנות רפואית, ותביעות לשון הרע והגנת הפרטיות.
• עתירות מנהליות - עתירות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולבג"ץ.

הרשימה המלאה והמעודכנת מרוכזת בדף הזכות בכל זכות.

מה לא נכלל

סכסוכים מסחריים בין עסקים אינם בתחום. סכסוך כספי קטן יחסית יכול לפעמים להתנהל בלי עורך דין כלל, למשל בבית משפט לתביעות קטנות, שבו ההליך פשוט יותר והעלות נמוכה.

מבחן ההכנסה: מה תקרת ההכנסה לפי גודל המשפחה

המבחן הכלכלי הוא הסינון המרכזי, והוא מורכב משני חלקים: מבחן הכנסה ומבחן רכוש. מבחן ההכנסה בודק את הכנסת המשפחה כיחידה אחת, כלומר את סך ההכנסה החודשית ברוטו של כל בני המשפחה ולא רק של המבקש.

התקרה צמודה לשכר הממוצע במשק לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, שנקבע ב-1 בינואר של כל שנה. נכון לינואר 2026 השכר הממוצע עומד על 13,769 ש"ח לחודש, לפי עמוד השכר הממוצע של המוסד לביטוח לאומי. ליחיד או למשפחה של עד 3 נפשות התקרה היא 67% מהשכר הממוצע, כלומר 9,225 ש"ח ברוטו בחודש. לכל נפש נוספת, החל מהרביעית, מתווספים 6% מהשכר הממוצע, שהם 826 ש"ח.

מקור: טופס הבקשה לסיוע משפטי וטבלת התקרות, משרד המשפטים. הנתונים נכונים לינואר 2026.

כדאי לשים לב שבדף השירות של משרד המשפטים עדיין מופיעים נתוני 2025, ובהם שכר ממוצע של 13,316 ש"ח. הטבלה הרשמית שפורסמה מ-1 בינואר 2026 היא העדכנית, והיא שמשמשת לבדיקה.

חריגים בחישוב ההכנסה

בענייני משפחה ומעמד אישי לא נבדקת הכנסת בן או בת הזוג. ההיגיון ברור: אישה שמגישה תביעת גירושין לא אמורה להיפסל בגלל משכורת של בעלה, שהוא הצד שכנגד.

קחו מקרה היפותטי: זוג עם שלושה ילדים, כלומר חמש נפשות, שהכנסתו המשותפת ברוטו היא 10,500 ש"ח בחודש. ההכנסה נמוכה מהתקרה של 10,877 ש"ח, ולכן המשפחה עומדת במבחן ההכנסה, בכפוף גם למבחן הרכוש. אם אותה משפחה הייתה מונה שלוש נפשות בלבד, אותה הכנסה הייתה גבוהה מהתקרה של 9,225 ש"ח.

מבחן הרכוש ומי פטור מהבדיקה הכלכלית

לצד ההכנסה נבדק גם רכוש שאפשר לממש או לקחת כנגדו הלוואה: חסכונות, השקעות בשוק ההון, רכב וכדומה. שווי הרכוש הניתן למימוש לא יעלה על 41,307 ש"ח, שהם פי שלושה מהשכר הממוצע, נכון לינואר 2026. דירת המגורים אינה נכללת בחישוב, וגם רכוש של בן או בת הזוג אינו נספר. בדף השירות הישן עדיין מופיעה תקרה של 39,948 ש"ח, שהיא נתון 2025.

המשמעות המעשית: בעלות על דירה שבה גרים לא פוסלת מסיוע, אבל חיסכון נזיל גבוה, תיק השקעות או רכב יקר עלולים לפסול גם משפחה שהכנסתה החודשית נמוכה.

מי נחשב כעומד במבחן

מקבלי הבטחת הכנסה, וכן מקבלי השלמת הכנסה לקצבת זקנה או לקצבת שאירים, נחשבים כעומדים במבחן הכלכלי אם הציגו אישור עדכני. זה מקצר את הבדיקה ומייתר את הצגת תלושי השכר ותדפיסי הבנק לצורך הבדיקה הכלכלית.

מתי אין בדיקה כלכלית בכלל

בחלק מהעניינים הסיוע ניתן בלי קשר להכנסה ולרכוש:

• ערעורים בענייני ביטוח לאומי.
• ניצולי שואה.
• אשפוז בכפייה.
• ייצוג הורים בהליכי אימוץ.
• ילדים ונוער.
• גביית מזונות בחו"ל.
• נפגעי סחר בבני אדם.
• נפגעי עבירות המתה ועבירות מין.
• נפגעי פעולות איבה ומשפחות שכולות.
• חושפי שחיתות.

סיכוי משפטי להצלחה: התנאי שבודקים בכל תיק

גם מי שהעניין שלו בתחום ועומד במבחן הכלכלי צריך לעבור בדיקה נוספת: האם יש לתביעה או להגנה סיכוי משפטי סביר. הסיוע המשפטי בודק סיכוי להצלחה בכל התיקים, למעט חריגים כמו ועדות פסיכיאטריות וייצוג הורים בהליכי אימוץ.

הבדיקה נעשית על בסיס העובדות והטענות המשפטיות של המבקש, ובמידת האפשר גם בהתחשב בטענות ובראיות הצפויות של הצד השני. עורך הדין של המחוז שואל, מבקש מסמכים ומעריך אם יש לתיק בסיס.

ראש הלשכה רשאי לדחות בקשה כשהעילה נראית טורדנית או קנטרנית, כשאין ציפייה ממשית לזכייה, או כשאין עילה בכלל, בין בגלל היעדר ראיות ובין בגלל עובדות המקרה עצמן. לכן עדיף להגיש בקשה רק כשיש בסיס עובדתי ממשי, ולהגיע עם מסמכים שמראים אותו.

מה שקובע את ההחלטה הוא בדרך כלל לא איך המבקש מרגיש כלפי הסכסוך, אלא מה אפשר להוכיח. הסכם בכתב, התכתבויות, קבלות, תלושי שכר, החלטה רשמית של ביטוח לאומי או חוות דעת רפואית הם החומר שעליו נבנית ההערכה. כשאין סיכוי סביר להליך בבית משפט, לפעמים מתאימה יותר דרך אחרת ליישוב הסכסוך, כמו הליך גישור, שבו הצדדים מגיעים להסכמה בעזרת גורם ניטרלי.

איך מגישים בקשה: ערוצים, מסמכים ושלבים

ההליך בנוי משלושה שלבים: הגשת בקשה, בדיקה כלכלית ומשפטית, והחלטה. מה שמאט בקשות יותר מכל דבר אחר הוא מסמכים חסרים, ולכן כדאי לאסוף את כולם לפני ההגשה. בקשה שמוגשת בלי אישורי הכנסה או בלי ראיות לעניין המשפטי נתקעת, ולעתים אי אפשר להגיע בה להחלטה עד שהחומר מושלם.

ערוצי ההגשה

• טופס מקוון - דרך דף השירות להגשת בקשה לסיוע משפטי באתר gov.il.
• מוקד טלפוני - פועל בימים א-ה בין 08:00 ל-16:00, ויש גם מספר לפונים מחו"ל. פרטי המוקד מופיעים בדף השירות.
• קבלת קהל במחוזות - בזימון תור מראש בלבד, בימים א ו-ג בין 08:30 ל-12:30, וביום ג גם בין 15:00 ל-17:00.
• דואר אלקטרוני ופקס - לכל מחוז כתובת ומספר ייעודיים, המפורטים בעמוד פרטי ההתקשרות של מחוזות הסיוע המשפטי.

מי שבוחר להגיע לשלוחה ולא ללשכת המחוז כדאי שיבדוק מראש את שעות הפעילות, שכן הן אינן זהות בכל מקום.

המסמכים הנדרשים

• תעודת זהות.
• אישורי הכנסה לשלושת החודשים האחרונים של כל בני המשפחה הנספרים בחישוב.
• אישורים על קצבאות מביטוח לאומי, אם יש. מידע כללי על התיק במוסד מופיע במדריך ביטוח לאומי - מי משלם, מי פטור ואיך פותחים תיק.
• תדפיסי חשבון בנק.
• כל מסמך שקשור לעניין המשפטי עצמו: החלטות, מכתבים, חוזים, פסקי דין קודמים, ראיות.

מה קורה אחרי ההגשה

1. מתקיים תשאול כלכלי טלפוני לבדיקת ההכנסה והרכוש.
2. המבקש מוזמן לפגישה עם עורך דין של המחוז, שבה בודקים את העניין המשפטי ואת סיכויי ההצלחה.
3. אם נמצאה זכאות, מתמנה עורך דין חיצוני, בדרך כלל קרוב למקום המגורים, וההודעה נשלחת במסרון.
4. אם הבקשה נדחתה, נשלח מכתב סירוב מנומק.

כמה זה עולה: אגרה, מקדמה ופטורים

שכר הטרחה של עורך הדין משולם על ידי הסיוע המשפטי, אבל הפונה משתתף באגרה. האגרה לתיק היא 78 ש"ח למי שהכנסתו עד מחצית התקרה, ו-157 ש"ח למי שהכנסתו גבוהה יותר, ובתחילת הטיפול משולמת מקדמה של 39 ש"ח. המקדמה מקוזזת מהסכום הכולל אם נמצאה זכאות. הסכומים נכונים ליולי 2026.

מקור: הגשת בקשה לסיוע המשפטי ממשרד המשפטים, כל זכות.

ליחיד או למשפחה של עד 3 נפשות, מחצית התקרה היא כ-4,612 ש"ח ברוטו בחודש (חצי מ-9,225 ש"ח). מי שהכנסתו נמוכה מכך ישלם 78 ש"ח, ומי שהכנסתו בין הסכום הזה לבין התקרה המלאה ישלם 157 ש"ח.

אגרה אחת לעניין אחד

האגרה משולמת פעם אחת לכל עניין משפטי, והיא מכסה גם ערעור ומימוש פסק הדין. עניינים שונים שנפתחים בתוך שנה מפתיחת התיק נחשבים עניין אחד, ובענייני משפחה קשורים התקופה מתארכת ל-3 שנים. כך, למשל, הליך גירושין ותביעת מזונות שמתנהלים בסמיכות זמן לא יחויבו בשתי אגרות נפרדות.

מי פטור מאגרה

• הגשת ערעור או הגנה בערעור.
• סיוע בענייני ביטוח לאומי.
• אסירים ועצורים.
• חיילים בשירות חובה (לא משרתי מילואים).
• מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי.
• קטינים המיוצגים בנפרד מהוריהם.
• הליכים לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים.
• בקשה לצו הגנה.

את התשלום אפשר לבצע בכרטיס אשראי בשירות התשלומים הממשלתי או בשובר בדואר ישראל. מי שאינו בטוח אם הוא נכלל באחד הפטורים יכול לברר זאת בפגישה עם עורך הדין של המחוז, לפני ששילם.

מה קורה אחרי ההחלטה: סירוב, ערעור והחלפת עורך דין

מי שקיבל אישור מתחיל לעבוד מול עורך הדין החיצוני שמונה לו, והקשר השוטף עם הסיוע המשפטי מתנהל דרכו. מי שקיבל סירוב מקבל מכתב שמסביר את הסיבה: חריגה מתקרת ההכנסה או הרכוש, עניין שאינו בתחום, או היעדר סיכוי משפטי.

על החלטת סירוב אפשר לערער לבית המשפט המחוזי שבתחומו נמצאת הלשכה, תוך 30 ימים ממועד משלוח ההחלטה או מסירתה. המועד קצר, ולכן חשוב לפתוח את המכתב מיד ולבדוק את התאריך. ערעור על סירוב מטעמים כלכליים כדאי לבסס על מסמכים שמראים שהחישוב שגוי, למשל נפש שלא נספרה או הכנסה שנכללה בטעות. ערעור על היעדר סיכוי משפטי צריך להציג ראיות או טיעון שלא הובאו בבדיקה המקורית.

החלפת עורך הדין המטפל

מי שנמצא זכאי יכול לבקש במקרים מסוימים להחליף את עורך הדין שמונה לו. בקשה כזו צריכה להיות מנומקת ומוצדקת, ואינה ניתנת רק בגלל אי נוחות כללית. נימוק טיפוסי הוא היעדר תקשורת ממושך או ניגוד עניינים.

כשהסיוע אינו מתאים

מי שהכנסתו מעט מעל התקרה, או שהעניין שלו אינו בתחום, אינו נשאר בהכרח בלי אפשרויות. ארגונים חברתיים, קליניקות משפטיות באוניברסיטאות וייצוג בשכר מצווה פועלים בחלק מהתחומים. בסכסוכים חוזיים ומסחריים כדאי לבחון גם את ההבדל בין הליך בוררות לבין הליך משפטי, מבחינת עלות ומשך.

מקורות

• משרד המשפטים - הגשת בקשה לסיוע משפטי
• משרד המשפטים - טופס בקשה וטבלת תקרות הכנסה מ-1.1.2026
• משרד המשפטים - אודות הסיוע המשפטי
• משרד המשפטים - פרטי התקשרות של מחוזות הסיוע המשפטי
• המוסד לביטוח לאומי - השכר הממוצע במשק
• כל זכות - סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים
• כל זכות - הגשת בקשה לסיוע המשפטי ממשרד המשפטים