מתי הבחירות ומה המשמעות של יום שבתון

הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ליום שלישי, 27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון תשפ"ז. חוק הבחירות לכנסת קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון, כדי לאפשר לכל אזרח בעל זכות בחירה להגיע לקלפי בלי לוותר על פרנסתו. למעשה, רוב המשק נעצר: משרדים, בנקים ומוסדות רבים סגורים, ורק רשימה מוגדרת של שירותים חיוניים ממשיכה לפעול כרגיל.

המשמעות המעשית של המונח "שבתון" כפולה. ראשית, אין חובה לעבוד באותו יום, ומעסיק אינו יכול לחייב עובד להגיע אם העובד זכאי לשבתון. שנית, יום הבחירות אינו נחשב יום חופשה, ולכן אסור למעסיק לנכות אותו מצבירת ימי החופשה של העובד. זו נקודה שחשוב לבדוק בתלוש השכר של חודש אוקטובר: אם הופיע ניכוי של יום חופש בגין יום הבחירות, מדובר בטעות שיש לבקש לתקן.

החוק עצמו אינו מגדיר שעות מדויקות לשבתון. בפועל, מקובל להתייחס לשעות שבין 07:00 ל-22:00, שהן שעות פתיחת הקלפיות. ההגדרה הזו משמשת בעיקר כשצריך להכריע אם עבודה בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הלילה נחשבת עבודה ביום הבחירות.

ומה לגבי הבחירות לרשויות המקומיות?

גם בבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות יש שבתון, אך הוא מצומצם יותר. השבתון חל רק בתחום הרשויות שבהן נערכות בחירות, ורק בסיבוב הראשון. סיבוב שני, שנערך ברשויות שבהן אף מועמד לראשות לא זכה ברוב הדרוש, אינו יום שבתון. הבחירות המקומיות האחרונות התקיימו ב-27.02.2024. מי שגר ברשות אחת ועובד ברשות אחרת צריך לבדוק היכן חל השבתון, כי הזכאות נקבעת לפי המקום שבו נערכות הבחירות.

מי מקבל שכר על יום הבחירות גם בלי לעבוד

סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע כלל ברור יחסית: עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר שהיה מקבל באותו יום אילו עבד. במילים אחרות, יום הבחירות הוא יום מנוחה בתשלום, והמעסיק נושא בעלותו. הכלל חל על שכירים חודשיים ועל שכירים שעתיים כאחד, ומי שמשתכר משכורת חודשית קבועה מקבל אותה במלואה בלי שום הפחתה.

14 ימי עבודה או 14 ימי ותק?

כאן מתחילה המחלוקת. בתי הדין האזוריים לעבודה פירשו את הסעיף בדרכים שונות, ובית הדין הארצי לעבודה טרם הכריע. לפי פרשנות אחת נדרשים 14 ימי עבודה בפועל לפני הבחירות. לפי פרשנות אחרת די בכך שיחסי העבודה נמשכו 14 ימים, גם אם העובד לא הגיע לעבודה בכל אחד מהם. עובד שהתחיל לעבוד זמן קצר לפני הבחירות, או שעובד מספר ימים מצומצם בשבוע, עשוי למצוא את עצמו בדיוק בתווך הזה.

עובדים במשרה חלקית

עובד במשרה חלקית שממילא לא היה אמור לעבוד ביום שלישי אינו זכאי לתשלום על יום הבחירות. ההיגיון פשוט: השכר נועד לפצות על יום עבודה שנמנע בגלל השבתון, ואם לא היה מתוכנן יום עבודה כזה - אין מה לפצות.

איך מחשבים את השכר של עובד שעתי

החוק אינו קובע שיטת חישוב לעובד שעתי. הנוהג הוא לחשב שכר יומי ממוצע לפי שעות וימי העבודה בפועל בשלושת החודשים האחרונים או בשנים-עשר החודשים האחרונים, ולהכפיל את מספר השעות הממוצע בשכר השעתי האחרון. קחו מקרה היפותטי: עובדת שעתית שעבדה בממוצע 6 שעות ביום בחודשים האחרונים ושכרה השעתי האחרון הוא 50 ש"ח תקבל על יום הבחירות 300 ש"ח, גם אם לא הגיעה לעבודה.

מי לא זכאי לשבתון

עובדים זרים בענפי הסיעוד הביתי, המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה אינם זכאים לשבתון. אם עבדו ביום הבחירות, הם מקבלים שכר רגיל בלבד. מנגד, שכיר ששירת במילואים ביום הבחירות מקבל גם את תגמול המילואים וגם שכר רגיל מהמעסיק עבור יום השבתון. סקירה רחבה של זכויות נוספות שהחוק מעניק מופיעה במדריך זכויות עובדים בישראל.

כמה משלמים למי שעובד ביום הבחירות

עובדים רבים בוחרים לעבוד ביום הבחירות, ולא במקרה: התשלום המוגדל הופך אותו לאחד מימי העבודה המשתלמים בשנה. עובד שזכאי לשבתון והסכים לבקשת המעסיק לעבוד ביום הבחירות מקבל 200% משכרו הרגיל, או שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה כמספר השעות שעבד. הבחירה בין שתי האפשרויות נעשית בהסכמה, ועובד שמעדיף לצבור ימי מנוחה יכול לבחור בשעות החופשה.

על מה נשען התשלום של 200%

חשוב לדעת שהתשלום הזה אינו כתוב במפורש בחוק. הוא מבוסס על פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה, על נוהג שהתגבש בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים, על התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) ועל פרשנות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. מי שעובד במגזר הציבורי מוצא את הכללים האלה מעוגנים בתקנון, ועל אופי ההעסקה שם אפשר לקרוא עוד במדריך עבודה בשירות המדינה.

עבודה ביום הבחירות: כמה משלמים?

200% משכר רגיל, לא משכר מינימום

טעות נפוצה היא לחשוב שהתוספת מחושבת משכר המינימום. החישוב נעשה משכרו הרגיל של העובד עצמו, כך שעובד שמשתכר יותר מקבל תוספת גבוהה יותר. הכלל חל על עובדים חודשיים ושעתיים כאחד, ומותר לעובד ולמעסיק להסכים על תשלום גבוה מ-200%. המילה "מינימום" רלוונטית רק במובן שזו הרצפה המקובלת, ולא התקרה.

זכויות סוציאליות

על תשלום של 200% מחושבות זכויות סוציאליות, כמו הפרשות לפנסיה, רק על 100% הראשונים. התוספת השנייה אינה נכנסת לבסיס ההפרשות. כדי להבין איך כל רכיב בתלוש משפיע על הסכום שנכנס בפועל לחשבון, כדאי לעיין במדריך ברוטו מול נטו.

מצב העובד ביום הבחירותתשלום מהשכר הרגילתנאי או הערה
לא עבד, זכאי לשבתון100%לפחות 14 ימים רצופים אצל המעסיק
עבד ובחר תשלום מוגדל200%זכויות סוציאליות מחושבות על 100% בלבד
עבד ובחר שעות חופשה100% ושעות חופשהשעת חופשה אחת לכל שעת עבודה
עובד בשירות שפועל כסדרו200% או 100% ושעות חופשהחל גם על תחבורה ושירותים ציבוריים
עובד זר ב-6 הענפים המוחרגים100%אין זכאות לשבתון
שירת במילואים100% מהמעסיקבנוסף לתגמול המילואים

מקור: כל זכות - תשלום עבור עבודה ביום הבחירות לכנסת

אילו עסקים ושירותים פועלים כרגיל

ועדת הבחירות המרכזית קובעת רשימה של שירותים שפועלים כסדרם ביום הבחירות. הרשימה נועדה להבטיח שהציבור יוכל להגיע לקלפיות, לאכול, לקבל טיפול רפואי ולהמשיך לקבל שירותים חיוניים. השירותים שפועלים כרגיל הם:

  • ועדת הבחירות והמפלגות, לצורך יום הבחירות עצמו
  • תחבורה ציבורית, חניונים ותחנות דלק
  • אספקת דלק
  • מסעדות, בתי קפה וקיוסקים
  • בתי מלון
  • מפעלים שפועלים ברציפות
  • שירותי תקשורת
  • שירותי מים וחשמל
  • תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים
  • עיתונות, רדיו וטלוויזיה
  • חנויות מזון, בין השעות 06:00 ל-14:00
  • בתי חולים
  • כוחות הביטחון וההצלה
  • שירותי קבורה

גם עובדי השירותים החיוניים מקבלים תוספת

עובדי השירותים האלה אינם זכאים לשבתון, כי השירות שלהם נדרש באותו יום. עם זאת, הנוהג של 200%, או שכר רגיל ושעות חופשה, חל גם על עובדי התחבורה והשירותים הציבוריים שוועדת הבחירות קבעה שיפעלו כסדרם. כלומר, נהג אוטובוס או עובד תחנת דלק שעובדים ביום הבחירות אינם מקבלים שכר רגיל בלבד, אלא את התוספת המקובלת. החריג הוא עובד שאינו זכאי לשבתון מסיבה אחרת, כמו עובד זר באחד הענפים שהוחרגו, שמקבל שכר רגיל בלבד.

עסקים שאינם ברשימה

החוק אינו אוסר על עסקים אחרים לפתוח את שעריהם. רשתות אופנה, חנויות צעצועים, פארקי שעשועים, מופעים וחברות פרטיות רשאים לפעול, כל עוד העובדים מסכימים לעבוד ומקבלים את התשלום המקובל. המעסיק אינו יכול לחייב עובד זכאי לשבתון להגיע, וגם אינו יכול לפגוע בו בשל סירובו. עובדים שרוצים לבדוק מה נקבע בעניין עבודה בימי חג ושבתון ביחסים מול המעסיק הספציפי יכולים לעיין בהוראות חוזה ההעסקה שלהם, שלעיתים מסדיר את הנושא בצורה מיטיבה.

איך מחשבים שעות נוספות ביום הבחירות

יום עבודה ארוך ביום הבחירות מעלה שאלה נוספת: כמה משלמים על השעות שמעבר ליום העבודה הרגיל? התשובה תלויה באפשרות שהעובד בחר בה, ובחלק מהמקרים היא עדיין שנויה במחלוקת.

מי שבחר שכר רגיל ושעות חופשה

כאן המצב פשוט יחסית. השעות הנוספות משולמות כמו בכל יום עבודה רגיל: 125% מהשכר הרגיל לשעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% לכל שעה נוספת אחריהן. שעות החופשה נצברות בנוסף, לפי מספר השעות שעבד העובד.

מי שבחר 200%

לגבי מי שמקבל 200%, שיעור התשלום על שעות נוספות לא הוכרע בפסיקה, ושתי פרשנויות מתחרות זו בזו. לפי הפרשנות הראשונה, מוסיפים את שיעורי השעות הנוספות על בסיס ה-200%: 250% לשעתיים הראשונות ו-300% לשעות שאחריהן. לפי הפרשנות השנייה, מוסיפים את תוספות השעות הנוספות הרגילות לבסיס: 225% לשעתיים הראשונות ו-250% לשעות שאחריהן.

אפשרות התשלוםשעות רגילותשעתיים נוספות ראשונותמהשעה הנוספת השלישית
שכר רגיל ושעות חופשה100%125%150%
200% - פרשנות ראשונה200%250%300%
200% - פרשנות שנייה200%225%250%

מקור: כל זכות - תשלום עבור עבודה ביום הבחירות לכנסת (קישור בסעיף המקורות)

קחו מקרה היפותטי: עובד ששכרו השעתי 50 ש"ח ועבד ביום הבחירות 8 שעות רגילות ועוד 3 שעות נוספות. לפי הפרשנות השנייה, הוא יקבל 100 ש"ח לשעה על 8 השעות, 112.5 ש"ח לשעה על שתי השעות הנוספות הראשונות ו-125 ש"ח על השעה השלישית. לפי הפרשנות הראשונה, הסכום על השעות הנוספות יהיה גבוה יותר. מאחר שאין הכרעה, מומלץ לסכם מראש עם המעסיק באיזו שיטה ישולמו השעות הנוספות. הסבר מקיף על הכללים הכלליים מופיע במדריך שעות נוספות - כל מה שמגיע.

איזה מס מנוכה מהתשלום על יום הבחירות

סביב המיסוי של יום הבחירות נפוצים מיתוסים רבים, ובראשם הטענה שכל מי שעובד ביום הבחירות משלם מס קבוע. בפועל, יש להבחין בין שני מצבים שונים לחלוטין.

עובדים אצל המעסיק הקבוע

שכיר שעובד ביום הבחירות אצל המעסיק הרגיל שלו אינו כפוף לשום מס מיוחד. התשלום המוגדל מצטרף לשכר החודשי, ועל כולו מנוכה מס הכנסה רגיל לפי מדרגות המס. התוצאה היא שחלק מהתוספת עשוי להיות ממוסה בשיעור גבוה יותר, אם היא מעלה את השכר החודשי אל מדרגה גבוהה יותר. אין כאן תנאי של השתכרות חודשית מינימלית - מנגנון המדרגות הרגיל הוא שקובע את המס.

עובדים זמניים של מפלגות וועדת הבחירות

מס מיוחד חל רק על קבוצה מוגדרת: מי שמועסק באופן זמני על ידי מפלגה או על ידי ועדת הבחירות המרכזית בתקופת הבחירות. בבחירות לכנסת ה-26 מנוכה מהם מס מיוחד של 18% על תשלום כולל של עד 19,600 ש"ח, בעבור עבודה בתקופה שבין 12.09.2026 ל-10.11.2026. מדובר, למשל, בחברי ועדות קלפי, בעובדי מטה ובנותני שירות זמניים. אם התשלום הכולל עולה על 19,600 ש"ח, כל הסכום חייב במס הכנסה רגיל ולא רק החלק העודף.

בני נוער

בני נוער עד גיל 18 אינם פטורים ממס על עבודה בבחירות. המס המיוחד אינו חל עליהם, ומהשכר שלהם ינוכה מס הכנסה לפי מדרגות המס הרגילות. בפועל, בשל נקודות הזיכוי, רבים מבני הנוער אינם מגיעים לסף שבו מנוכה מס בכלל, אבל זה תלוי בסך ההכנסה. בני נוער שעובדים לראשונה צריכים גם חשבון בנק להפקדת השכר, ועל האפשרויות השונות אפשר לקרוא במדריך פתיחת חשבון בנק לנוער.

מה עושים כשהמעסיק לא שילם כמו שצריך

בדיקת תלוש השכר של אוקטובר 2026 היא הצעד הראשון. כדאי לוודא שלושה דברים: שיום הבחירות לא נוכה מימי החופשה, שמי שלא עבד קיבל שכר מלא על היום, ושמי שעבד קיבל את התוספת שסוכמה - 200% או שעות חופשה - כולל תשלום על שעות נוספות.

פנייה למעסיק

במקרים רבים מדובר בטעות של מחלקת השכר, שנפתרת בפנייה פשוטה. כדאי לפנות בכתב, לציין את התאריך, את מספר השעות שעבדתם ואת אפשרות התשלום שסוכמה, ולבקש תיקון בתלוש הבא. תיעוד של ההסכמה לעבוד ביום הבחירות, למשל הודעה בכתב מהמנהל, מקל מאוד על הבירור.

תביעה בבית הדין לעבודה

אם המעסיק מסרב לשלם, עובד שלא קיבל את התשלום המגיע לו על יום הבחירות יכול להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. שכר שלא שולם במועד עשוי לזכות את העובד גם בפיצוי, כפי שמוסבר במדריך הלנת שכר. עובדים שאינם יכולים לממן ליווי משפטי יכולים לבדוק אם הם זכאים לסיוע משפטי מהמדינה.

מקבלי דמי אבטלה

מי שמקבל דמי אבטלה ועובד ביום הבחירות צריך לדווח על העבודה, משום שהכנסה מעבודה משפיעה על דמי האבטלה. לפני שמסכימים לעבוד, כדאי לבדוק מול ביטוח לאומי איך ההכנסה מאותו יום תשפיע על החישוב, באמצעות העמוד שמסביר איך מחשבים את דמי האבטלה.

מילואים ביום הבחירות

שכיר ששירת במילואים ביום הבחירות ומצא שהמעסיק לא שילם לו שכר על יום השבתון זכאי לדרוש אותו. תגמול המילואים מגיע מביטוח לאומי, אך השכר על יום השבתון הוא חובה של המעסיק, ושני התשלומים אינם מתקזזים זה בזה.

מקורות