מה נחשב יום עסקים - יום שישי כן, שבת לא, ומה עם חגים

למה אין הגדרה אחת ליום עסקים

"יום עסקים" הוא ביטוי שמופיע כמעט בכל מקום: בשלט ליד הקופה בחנות בגדים, בתנאי המשלוח של אתר קניות, בהודעה מהבנק על העברה שתיכנס לחשבון, ובמכתב מחברת הסלולר על ביטול מנוי. רוב האנשים מניחים שמדובר פשוט ב"ימי עבודה", כלומר ראשון עד חמישי. בפועל התמונה מורכבת יותר, כי אין בחוק הישראלי הגדרה אחידה אחת למונח. כל תחום מגדיר אותו לפי ההסדר שחל עליו.

בצרכנות, מניין הימים נקבע לפי חוק הגנת הצרכן והתקנות שלו, יחד עם כללי הפרשנות הכלליים של החוק הישראלי. בחוזים שהעסק ניסח מראש, כמו תנאי שימוש באתר, נכנס לתמונה גם הכלל שלפיו ניסוח עמום מתפרש נגד מי שכתב אותו. בבנקאות, ההגדרה נקבעת על ידי בנק ישראל, ורוב הגופים הפיננסיים האחרים מאמצים אותה. התוצאה היא שאותו ביטוי עצמו יכול להוביל למועדים שונים לגמרי, לפי השאלה מול מי אתם עומדים.

מה שחשוב לי שתדעו כבר בהתחלה: יום שישי נספר כמעט תמיד, שבת כמעט אף פעם לא, והחגים הם המקום שבו רוב הטעויות קורות. הטבלה הבאה מרכזת את המועדים המרכזיים שכדאי להכיר.

מקור: כל זכות - ביטול רכישה שנעשתה בבית העסק והחזרת המוצר, כל זכות - ביטול עסקה מתמשכת, ויקיפדיה - יום עסקים.

ביטול עסקה בחנות: איך סופרים ימים לפי חוק הגנת הצרכן

ההגדרה הצרכנית היא זו שנוגעת לכם הכי הרבה ביום-יום, כי היא חלה כמעט בכל קנייה בחנות פיזית. החוק נותן לצרכן זכות להתחרט על רכישה בתוך פרק זמן מוגדר, ופרק הזמן משתנה לפי סוג המוצר. כשהחוק עצמו קובע את התקופה, מניין הימים נעשה לפי כללי הפרשנות הכלליים של החוק הישראלי, ושני כללים מתוכם חשובים במיוחד.

הכלל הראשון: יום הרכישה לא נספר

כשנקבעה תקופה קצובה לחרטה, היום שבו קניתם אינו נכלל במניין. קחו מקרה טיפוסי: דנה קונה חולצה ביום ראשון בצהריים, ויש לה יומיים לבטל. יום ראשון עצמו לא נספר, ולכן היומיים הם שני ושלישי, והיא יכולה להחזיר את החולצה עד סגירת החנות ביום שלישי. כאן דנה מרוויחה יום שלם לעומת מי שמניח שהספירה מתחילה מרגע הקנייה.

הכלל השני: ימי מנוחה ושבתון לא נספרים

אלא אם נקבע אחרת, ימי מנוחה, פגרה ושבתון לא נכנסים לחשבון. נניח שדנה קנתה את אותה חולצה ביום שישי בבוקר. יום שישי, יום הרכישה, לא נספר. שבת היא יום מנוחה ולכן גם היא לא נספרת. היומיים שלה הם ראשון ושני, ומי שקונה בגד ביום שישי יכול להחזיר אותו עד סגירת החנות ביום שני.

מה עם יום שישי עצמו כשהוא באמצע התקופה

יום שישי אינו יום מנוחה, ולכן כשהוא נופל בתוך תקופת הביטול הוא נספר כיום רגיל. אם קניתם נעליים ביום חמישי, הימים הם שישי וראשון, כי השבת מדלגת. לכן לדעתי כדאי לא לדחות החזרה של קנייה מיום חמישי, כי החלון נסגר כבר ביום ראשון.

שני תנאים נוספים קובעים אם תקבלו את הכסף בחזרה. בביגוד ובהנעלה, תווית המחיר חייבת להישאר על המוצר. ובכל ביטול העסק רשאי לגבות דמי ביטול של 5% משווי העסקה או 100 ש"ח, לפי הנמוך מביניהם. במכשירים חשמליים, ריהוט ושעונים התקופה ארוכה יותר, 14 יום. על הדרך שבה ההחזר חוזר לכרטיס, ועל מה עושים כשהעסק מסרב, ראו את המדריך על ביטול עסקה באשראי והחזר כספי.

הזמנות באינטרנט וחוזים שהעסק ניסח מראש

כשאתם מזמינים פינת ישיבה לגינה או מקדחה באתר, אתם נתקלים לא פעם בשורה כמו "זמן אספקה: עד 45 ימי עסקים" או "ביטול בתוך 10 ימים". כאן כבר לא מדובר במועד שהחוק קבע, אלא במועד שהעסק עצמו כתב בתנאים שלו. בפועל נוצר חוזה בינכם לבין המוכר, וזה חוזה שהוא ניסח מראש ומשתמש בו מול כל לקוח.

חוזה אחיד והפרשנות נגד המנסח

חוזה שנוסח בעיקרו על ידי צד אחד, כדי לשמש אותו בעסקאות רבות מול אנשים שאינם ידועים מראש, נקרא חוזה אחיד. על חוזים כאלה חלים חוק החוזים האחידים וחוק החוזים הכללי, ובחוק החוזים הכללי מעוגן כלל חשוב: כשיש בחוזה ניסוח שאפשר לפרש ביותר מדרך אחת, ולצד אחד היה יתרון בניסוח, החוזה מתפרש נגדו. העסק הוא שכתב את התנאים, ולכן עמימות בתנאים פועלת לטובתכם.

שתי דוגמאות היפותטיות

קחו מקרה טיפוסי: יוסי מזמין מערכת ישיבה לגינה, ובתנאי הרכישה כתוב שהמוצר יסופק בתוך 45 ימים, בלי הבהרה אם ימי שבת וחג נספרים. עוברים 50 ימים והמערכת עדיין לא הגיעה. כשהחוזה שותק בשאלה הזו, הפרשנות נגד המנסח מובילה לכך שכל יום בשבוע נספר, כולל שבתות, והספק כבר באיחור.

עכשיו נניח שהמערכת הגיעה בזמן, ויוסי רוצה להחזיר אותה. בתנאים כתוב שאפשר לבטל בתוך 10 ימים, שוב בלי פירוט. כאן הפרשנות הנוחה לצרכן היא הפוכה: סופרים רק ימי עסקים, בלי שבתות וחגים, ולכן החלון של יוסי ארוך יותר. כשהתנאים עמומים, מועד ההתחייבות של העסק מתקצר ומועד הזכות שלכם מתארך.

אני ממליץ לשמור צילום מסך של תנאי האספקה והביטול ביום ההזמנה, כי אתרים מעדכנים אותם. ואם התנאים מגדירים במפורש מה נחשב יום עסקים, ההגדרה הזו היא שתחול. לזכויות המלאות בעסקה מקוונת, כולל ביטול אחרי קבלת המוצר, ראו את המדריך על החזרת מוצרים או ביטול עסקה שבוצעה מרחוק.

ביטול מנוי: 3 ימי עסקים להפסקת החיוב

עסקה מתמשכת היא כל התקשרות שבה אתם משלמים באופן קבוע על שירות לאורך זמן: חבילת סלולר, אינטרנט, טלוויזיה, חדר כושר או מנוי לאפליקציה. כאן "ימי עסקים" לא מגבילים אתכם אלא את העסק, ודווקא בגלל זה כדאי לדעת לספור אותם נכון.

כשאתם מודיעים על ביטול, העוסק חייב להפסיק לחייב אתכם בתוך 3 ימי עסקים מיום שמסרתם את ההודעה, ובתוך 6 ימי עסקים אם שלחתם אותה בדואר רשום. הספירה מתחילה מיום מסירת ההודעה, ולכן כדאי מאוד שיהיה לכם תיעוד של מועד המסירה: אישור במייל, מספר פנייה או אישור משלוח.

איך זה נראה בלוח השנה

קחו מקרה טיפוסי: רוני מבטל מנוי לחדר כושר ביום חמישי. יום ההודעה עצמו לא נספר. שישי הוא יום עסקים, שבת לא, ולכן שלושת הימים הם שישי, ראשון ושני. אם החיוב החודשי יורד ביום שלישי ועדיין לא הופסק, יש לרוני בסיס לדרוש את הכסף בחזרה. אם אותה הודעה נשלחת בדואר רשום ביום חמישי, החלון מתארך לשישה ימי עסקים, ועשוי להימשך יותר משבוע.

כשחג נופל באמצע, החשבון זז שוב. לכן לדעתי הדרך הבטוחה היא לבטל מנוי בתחילת שבוע רגיל, רחוק ממועד החיוב, ולא ערב חג. אם החיוב ממשיך אחרי המועד, אפשר לפעול גם מול הבנק או חברת האשראי. הדרכים לעשות זאת מפורטות במדריך על הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי, ובמדריך על ביטול חיוב בכרטיס אשראי. ואם העסק מתעלם מהבקשה, ראו גם את ההסבר על הגשת תלונה לרשות להגנת הצרכן.

יום עסקים בבנק: שישי כן, שבת לא, ומה עם חגים

במגזר הבנקאי, ההגדרה של יום עסקים לא נגזרת מחוק הגנת הצרכן אלא מהוראות בנק ישראל. זו ההגדרה שקובעת מתי צ'ק נחשב שהופקד, מתי העברה נכנסת, ומתי הוראת תשלום מתבצעת בפועל. לפיה, כל יום בשנה הוא יום עסקים, חוץ מרשימה סגורה של ימים.

הימים שאינם ימי עסקים בבנקים

• שבת וימי שבתון
• שני ימי ראש השנה
• ערב יום כיפור ויום כיפור
• ראשון של סוכות ושמיני עצרת (שמחת תורה)
• פורים
• ראשון ושביעי של פסח
• יום העצמאות
• שבועות
• תשעה באב

יום שישי לא מופיע ברשימה, ולכן הוא יום עסקים לכל דבר, רק מקוצר. כך גם רוב ערבי החג: הם ימי עסקים, אבל קצרים. היוצא מן הכלל הבולט הוא ערב יום כיפור, שאינו יום עסקים בכלל.

מתי נגמר יום עסקים בנקאי

בניגוד לחנות, שבה יום הוא מחצות עד חצות, בבנק ליום העסקים יש שעת סיום. כל בנק קובע ומפרסם את השעה שלו, אבל יש לה תקרה: בימים ראשון עד חמישי יום העסקים מסתיים לכל המאוחר ב-18:30, ובימי שישי ובערבי חג לכל המאוחר ב-14:00. יום העסקים הבא מתחיל ברגע שהקודם הסתיים. פירוש הדבר הוא שהעברה שנשלחה ביום שלישי ב-20:00 נרשמת בפועל כפעולה של יום רביעי, גם אם האפליקציה הראתה לכם "בוצע".

גם כאן, יום ביצוע הפעולה עצמו לא נספר כשמחשבים תקופה של כמה ימי עסקים. אם הבנק התחייב לזכות אתכם בתוך שני ימי עסקים, הספירה מתחילה מהיום הבא. ומי שמנהל את החשבון בעיקר דרך האפליקציה צריך לזכור שהשעון הזה פועל גם שם. על היתרונות והמגבלות של ניהול חשבון מהנייד ראו את המדריך על בנקאות דיגיטלית.

ימים מיוחדים שהמפקח מכריז עליהם

המפקח על הבנקים רשאי לקבוע שיום מסוים לא ייחשב יום עסקים, כשחלק ניכר מהלקוחות אינו יכול לבצע פעילות בנקאית תקינה. כך, למשל, יום הבחירות לכנסת ה-19 לא נחשב ליום עסקים. מה שקורה לעובדים ביום כזה, מבחינת שכר ונוכחות, מוסבר במדריך על עבודה ביום הבחירות.

לוח 2026: ערבי חג קצרים מול ימים סגורים

הרשימה הכללית עונה על השאלה "אילו חגים", אבל כשאתם צריכים לתכנן תשלום, העברת שכר דירה או הפקדת צ'ק, מה שחשוב הוא התאריך המדויק. בנק ישראל מפרסם לכל שנה לוח של ימי עסקים במערכת זה"ב, מערכת הסליקה של העברות בזמן אמת, ושם רואים בדיוק אילו ימים קצרים ואילו סגורים לגמרי.

מקור: בנק ישראל - לוח ימי עסקים במערכת זה"ב לשנת 2026.

יום הזיכרון ויום העצמאות: דחייה של יומיים

בלוח של 2026 יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 21.04.2026, מוגדר כיום עסקים קצר שמסתיים ב-14:00, ולמחרתו, יום העצמאות ב-22.04.2026, אינו יום עסקים כלל. העברה בנקאית שנשלחה ביום הזיכרון אחרי 14:00 נחשבת לפעולה של יום חמישי 23.04.2026, כלומר נדחית ביומיים. אם יש לכם תשלום שחייב להיכנס עד סוף אפריל, למשל שכר דירה או החזר הלוואה, אני ממליץ לבצע אותו לכל המאוחר ביום שני 20.04.2026, או בבוקר יום הזיכרון.

ערב יום כיפור: הערב שאינו קצר אלא סגור

רוב ערבי החג הם ימי עסקים מקוצרים, ולכן קל להניח שגם ערב יום כיפור כזה. זה לא המצב: 20.09.2026 אינו יום עסקים בכלל, וגם יום כיפור שאחריו לא. בפועל, מי שמעביר כסף ביום שישי 18.09.2026 אחרי 14:00 יראה אותו נרשם רק ביום שלישי 22.09.2026, כי שבת, ערב החג והחג עצמו כולם מחוץ למניין. במקרה כזה הייתי מתחיל לתכנן תשלומים כבר בתחילת אותו שבוע.

פורים: לפי תל אביב, לא לפי ירושלים

בלוח 2026 נקבע שפורים אינו יום עסקים לפי התאריך שבו הוא נחגג בתל אביב, 03.03.2026. גם מי שגר בירושלים, שבה חוגגים פורים שושן יום אחר כך, צריך לחשב לפי התאריך הזה כשהוא מתכנן פעולות בנקאיות.

ביטוח, השקעות וגופים פיננסיים אחרים

חברות ביטוח, קרנות נאמנות, בתי השקעות וחברות כרטיסי אשראי צריכות גם הן לדעת מתי מתבצעת פקודה, מתי נקבע שווי של יחידה ומתי כסף עובר בין גופים. ברוב המקרים הן לא ממציאות הגדרה חדשה: רוב הגופים הפיננסיים בישראל מאמצים את הגדרת יום העסקים של בנק ישראל. ההיגיון פשוט: הכסף שלהם עובר דרך הבנקים, ואם הבנקים סגורים, גם להם קשה לבצע פעולות.

יחד עם זאת, בענף הביטוח ובענף החיסכון ההגדרה המדויקת יכולה להופיע בהוראות של הרגולטור או בתנאי הפוליסה והתקנון של הקרן, וייתכנו בה ניואנסים, למשל לגבי ימים שבהם רק חלק מהבנקים פתוחים או לגבי שעת החיתוך של פקודות. לכן לדעתי לא כדאי להסתמך על הנחה כללית כשמדובר בפעולה רגישה בזמן.

מתי זה משנה בפועל

הדוגמאות הנפוצות הן משיכה מקרן השתלמות או מקופת גמל, מכירה של יחידות בקרן נאמנות, העברת חיסכון בין גופים, או תשלום תביעה. בכל אחד מהמקרים האלה פקודה שניתנה אחרי שעת החיתוך עלולה להתבצע רק ביום העסקים הבא, ובשווקים תנודתיים זה יכול להשפיע על הסכום שתקבלו.

מה שאני ממליץ לעשות לפני פעולה כזו:

• לבדוק בתנאי הפוליסה או בתקנון הקרן איך מוגדר יום עסקים ומה שעת החיתוך.
• לשאול את נציג הגוף בכתב מתי בדיוק תיחשב הפקודה כמבוצעת, ולשמור את התשובה.
• להימנע מהגשת בקשות ביום שישי אחר הצהריים או בערב חג, כשהיום כבר קצר או סגור.
• לבדוק את לוח בנק ישראל לשנה הנוכחית, כי ברוב המקרים גם הגוף שלכם יעבוד לפיו.

איך מחשבים מועד אחרון בלי לטעות

אחרי כל ההגדרות, השאלה המעשית היא אחת: עד מתי אני חייב לפעול, או עד מתי הצד השני חייב לפעול. אני ממליץ לעבור על ארבעה שלבים קבועים בכל פעם שאתם נתקלים במועד שמנוסח בימי עסקים.

1. לזהות מי קבע את המועד. החוק (ביטול בחנות, הפסקת חיוב במנוי), העסק בחוזה שלו (אספקה, ביטול באתר), או הבנק והגוף הפיננסי. כל מקור מוביל לכללי ספירה אחרים.
2. לדלג על יום הפעולה. יום הרכישה, יום מסירת הודעת הביטול ויום ביצוע ההעברה לא נכנסים למניין.
3. להוציא שבתות וחגים. יום שישי נשאר בפנים, שבת יוצאת, ובבנקים צריך לבדוק ברשימה איזה חג סגור ואיזה רק מקוצר.
4. לבדוק שעת סיום. בחנות זו שעת הסגירה, בבנק 18:30 ביום חול ו-14:00 בשישי ובערב חג, לכל המאוחר.

השלב הראשון הוא החשוב מכולם, ולכן הדגשתי אותו: כשלא ברור מי קבע את המועד, אי אפשר לדעת אם שבת נספרת או לא. במועד שהעסק קבע בחוזה עמום, הפרשנות נוטה לטובתכם; במועד בנקאי, הלוח של בנק ישראל הוא שקובע; ובמועד שהחוק קבע לטובת הצרכן, ימי מנוחה לא נספרים.

עוד טעות נפוצה היא לבלבל בין ימי עסקים בבנק לבין ימים שבהם העסק עצמו פתוח. עסק יכול לעבוד בחול המועד או אפילו בשבת, אבל העברה שתבצעו אליו באותו יום תיכנס רק ביום העסקים הבנקאי הבא. וגם להפך: חג שבו הבנקים פתוחים יכול להיות יום שבו מעסיקים רבים לא עובדים, עם השלכות על השכר. את הצד הזה של החגים, מבחינת עובדים, מסביר המדריך על דמי חגים.

ולבסוף, כדאי לתעד הכול. צילום של הקבלה עם התאריך, צילום מסך של תנאי האתר, אישור על שליחת הודעת ביטול, ואישור ביצוע מהבנק עם שעה. אם תיווצר מחלוקת על השאלה אם עמדתם במועד, התיעוד הזה הוא מה שיכריע.

מקורות

• כל זכות - ביטול רכישה שנעשתה בבית העסק והחזרת המוצר
• כל זכות - ביטול עסקה מתמשכת
• בנק ישראל - לוח ימי עסקים במערכת זה"ב לשנת 2026
• ויקיפדיה - יום עסקים