כמה עולה לגדל ילד בישראל עד גיל 18?

ההערכות מצביעות על עלות של יותר מחצי מיליון שקל לגידול ילד עד גיל 18. אחרי שמוסיפים את ההוצאות הלא שגרתיות, הסכום המצטבר מגיע לאזור 600,000 ש"ח. האמירה הישראלית הוותיקה ש"כל ילד עולה להורים שלו מיליון שקל" נשמעת כמו בדיחה, אבל היא לא רחוקה מהמציאות. היא רק מתייחסת לתקופה ארוכה יותר, שנמשכת גם אחרי גיל 18.

אני רוצה להבהיר מההתחלה שאין מספר אחד שנכון לכל משפחה. העלות תלויה ברמת ההכנסה, בהרגלי הצריכה, במידת המתירנות הכלכלית של ההורים ובמקום של הילד במשפחה: ראשון, שני, שלישי ואילך. ובכל זאת, יש קווים כלליים שחוזרים כמעט בכל משפחה, ושווה להכיר אותם לפני שמתכננים.

ממה מורכב הסכום

החלק הגדול של הסכום מגיע מהוצאות קבועות: מזון, ביגוד, בריאות, דיור ומסגרות חינוכיות. מעליהן נערמות הוצאות שאף אחד לא מכניס לתקציב מראש. טיפול שיניים יקר שמגיע בלי הודעה מוקדמת, נסיעה לחו"ל לנופש או למשלחת של בית הספר, בילויים, דלק, ובגיל ההתבגרות גם שיעורי נהיגה. לדעתי, גם המחקר המקיף ביותר לא מצליח לתפוס את כל הפינות האלה. ההערכה שלי היא שבמשפחה ממוצעת המספר האמיתי עד גיל 18 קרוב יותר ל-700,000 ש"ח.

שלב או מצבהוצאה מוערכת
שלוש השנים הראשונות, הכנסה של 13,000-15,000 ש"ח נטו לזוגכ-100,000 ש"ח
שלוש השנים הראשונות, הכנסה של כ-20,000 ש"ח נטו לזוגכ-150,000 ש"ח
רף ההוצאה השנתי בכל גיל עד 18כ-30,000 ש"ח לשנה
חוגים וצהרונים בגילאים צעיריםעד כ-20,000 ש"ח לשנה
סך הכול עד גיל 18500,000-700,000 ש"ח
סך הכול עד גיל 25-26 (ילד ראשון)כ-1,000,000 ש"ח
ילד שני, לאורך כל התקופהכ-800,000 ש"ח

מקור: הערכות מצטברות של עלויות גידול ילד בישראל. אלה אומדנים כלליים ולא נתון רשמי של גוף ממשלתי, ולכן כדאי להתאים אותם להכנסה ולהרגלים של המשפחה שלכם.

למה השנים הראשונות הן היקרות ביותר

בשלוש השנים הראשונות לחייו של ילד ההורים מוציאים עליו כ-100,000 עד 150,000 ש"ח. חלק גדול מהסכום הולך להוצאות הלידה ולתקופה שאחריה, למסגרת חינוכית לפעוט ולמזון. אם אתם עדיין בשלב ההיריון, אני ממליץ לקרוא גם את המדריך היערכות כלכלית לתינוק חדש. יש בו פירוט של ההוצאות הראשונות, כולל אלה שאפשר לדחות. גם החלטות קטנות לפני הלידה משפיעות על החשבון, למשל אם להירשם לקורס הכנה ללידה, ואיזה ציוד באמת צריך לקנות חדש.

ההכנסה קובעת את הטווח

ההבדל בין קצה הטווח הנמוך לגבוה נובע בעיקר מרמת ההכנסה. במשפחה שבה שני בני הזוג מרוויחים יחד כ-20,000 ש"ח נטו בחודש, ההוצאה בשלוש השנים הראשונות נוטה להתקרב ל-150,000 ש"ח. במשפחה שמרוויחה 13,000-15,000 ש"ח נטו בחודש היא מצטמצמת לרוב לכ-100,000 ש"ח. ההסבר פשוט: כשיש יותר כסף, מוציאים יותר. עגלה יקרה יותר, מעון פרטי, בגדים חדשים במקום בגדים בירושה.

מה קורה אחרי גיל שלוש

אחרי השנים הראשונות ההוצאות יורדות בהדרגה ככל שהילד גדל. זה גם הגיוני, כי גידול ילד בן 14 לא אמור לעלות כמו גידול ילד בן 4. אבל הירידה מתונה ממה שנוטים לחשוב, בגלל הוצאה אחת שדווקא עולה עם השנים, והיא המזון. מתבגר אוכל הרבה יותר מפעוט, והעלייה הזו כמעט מקזזת את הירידה בשאר הסעיפים. רוב המשפחות, בכל רמת הכנסה, לא מצליחות לרדת מתחת ל-30,000 ש"ח בשנה על ילד אחד, בכל גיל עד 18. מכאן אני מסיק שכדאי לבדוק את סל הקניות. השוואת מחירים בין רשתות, למשל בעזרת המדריך איפה הכי כדאי להזמין משלוח מהסופר, היא אחת הדרכים הישירות להקטין את הסעיף שגדל לאורך כל שנות הילדות.

חינוך "ללא עלות"? כשליש מההוצאה הולך לחינוך

כשליש מההוצאה המוערכת עד גיל 18 מופנה לחינוך. זה מפתיע הרבה הורים, כי חוק לימוד חובה מוכר לנו כמעט כמילה נרדפת לחינוך שהמדינה מממנת, ומגיל שלוש רוב עלויות המסגרת אכן מסובסדות. אבל גם אחרי הסבסוד, שהוא משמעותי באמת, משפחות ממשיכות לשלם אלפי שקלים בשנה על החינוך של כל ילד. יש תשלומי הורים, טיולים, ציוד לימודי ופעילויות.

"כל המסביב" הוא שעולה כסף

מה שחשוב לי שתדעו הוא שהחלק היקר בחינוך אינו שכר הלימוד עצמו. היקר הוא כל מה שמסביב. הילד נמצא במסגרת רק חלק מהיום, ושעות העבודה של ההורים לא תמיד מתאימות לשעות הגן או בית הספר. כדי לגשר על הפער משלמים על צהרון, על בייביסיטר, על נסיעות ועל דלק. לפעמים מוותרים גם על שעות עבודה כדי לאסוף את הילד מוקדם. משפחות שבוחרות בפתרון ביתי רציף יותר יכולות לבדוק את עלות העסקת אופר מול עלות הצהרון.

ההוצאות האלה לא נחשבות הוצאה ישירה על חינוך, ולכן הסבסוד לא מכסה אותן. קשה גם למדוד אותן במדויק, כי חלקן מסתתרות בתוך סעיפים אחרים בתקציב, כמו רכב ודלק. צהרונים וחוגים לבדם יכולים להגיע בגילאים הצעירים לכמעט 20,000 ש"ח בשנה. לכן, כשאתם מחשבים את עלות השנה הבאה, אני ממליץ לפרק את סעיף החינוך לשלושה חלקים: תשלומים למסגרת, צהרון, וחוגים והעשרה. כך קל יותר לראות איפה יש מקום לשינוי.

כמה עולה לגדל ילד בישראל?

מה קורה אחרי גיל 18?

גם אחרי גיל 18 ההוצאות על הילד ממשיכות, אמנם בהיקף קטן יותר, ובדרך כלל עד גיל 25-26. בשנים האלה רוב הצעירים בישראל מתגייסים לצבא. חייל חוזר הביתה כל ערב, אחת לשבוע-שבועיים, או בתדירות נמוכה יותר אם הוא לוחם. הוא ישן אצל ההורים, אוכל על חשבונם, מקבל דמי כיס ונוסע ברכב המשפחתי. אחרי השחרור רבים ממשיכים לגור בבית ההורים, גם כשהם כבר עובדים ומרוויחים בעצמם.

כל זה עולה פחות משעלה גידול ילד צעיר, אבל לאורך שבע או שמונה שנים מדובר בסכום משמעותי. הרכב לבדו הוא סעיף נפרד: ביטוח לנהג צעיר, דלק ובלאי. מי שרוצה להקטין אותו ימצא כיוונים טובים במדריך כך חוסכים על אחזקת הרכב. כשמחברים את העלות עד גיל 18 לתמיכה עד גיל 25-26, מגיעים לכמיליון שקל לילד, בדיוק המספר מהאמירה העממית.

כשהילד הבוגר חוזר הביתה

יש שיר ישראלי מוכר של אהוד בנאי, "מהרי נא", שנפתח בשורה "הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה". השיר מתאר אדם בוגר שחוזר לחדר נעוריו בבית ההורים, והוא נוגע בתופעה אמיתית. הרבה ילדים נשארים צמודים להוריהם גם הרבה אחרי שהפסיקו להיות ילדים. בגיל 30, 40 ואפילו 50, אחרי פיטורים, גירושים, משבר כלכלי או משבר נפשי, יש בוגרים שחוזרים להישען על ההורים. חלק מהם מעולם לא עזבו באמת.

קחו מקרה טיפוסי ומומצא: אורי, בן 42, נפלט משוק העבודה ובאותה תקופה גם מתגרש. החובות מצטברים עד הליך פשיטת רגל. בתוך כשנתיים ההורים שלו מעבירים לו כ-150,000 ש"ח, ובסוף הוא חוזר לגור איתם. התמיכה, הכלכלית והנפשית, נמשכת. במקרה כזה חשבון המיליון כבר לא רלוונטי, וההוצאה על ילד אחד עלולה להתקרב לשני מיליון שקל. גירושין הם אחד הגורמים השכיחים לכך. הסבר מפורט על ההשלכות הכלכליות שלהם תמצאו במאמר המחיר הכלכלי של גירושין.

לדעתי, מי שמתכנן את הכלכלה המשפחתית לטווח ארוך צריך להשאיר מקום גם לתרחיש הזה. לפעמים הוא באחריות הילד ולפעמים לא, אבל במצב כזה ההורים כמעט תמיד הם רשת הביטחון הראשונה. הורים שתומכים בילד אחד יותר מבאחרים ירצו אולי להסדיר את העניין גם בעריכת צוואה, כדי לא להשאיר מחלוקות בין האחים.

ילד שני ושלישי: כמה זה משנה את החשבון

הילד השני עולה בממוצע כ-20% פחות מהראשון. אם הילד הראשון עלה כמיליון שקל לאורך כל התקופה, השני יעלה בערך 800,000 ש"ח. אחרי הילד הראשון ההורים נרגעים. הם למודי ניסיון, יודעים אילו קניות היו מיותרות, ולא חוזרים עליהן. רבים מרגישים שהגזימו עם הילד הראשון, ומשקיעים בשני באופן שקול יותר.

שימוש חוזר והוצאות משותפות

חלק גדול מהחיסכון מגיע משימוש חוזר. עגלה, סלקל, צעצועים, ריהוט, מיטות ואביזרים יכולים לשרת גם את הילד השני ואת הבאים אחריו, בתנאי שנשמרו במצב טוב. בנוסף, יש הוצאות שמשלמים פעם אחת והן משרתות את כל הילדים, כך שהעלות לכל ילד יורדת. הדוגמה הבולטת היא שכר דירה או משכנתא: הסכום החודשי לא משתנה כשנולד ילד נוסף, אלא אם המשפחה עוברת לדירה גדולה יותר בגללו.

השיקול הכלכלי בהחלטה על ילד נוסף

במשפחה עם שני ילדים יישארו, עד שכל הילדים יגדלו, כמיליון שקל יותר בחשבון הבנק מאשר במשפחה עם שלושה ילדים ובאותה רמת הכנסה, או לחלופין רמת חיים גבוהה יותר. רוב הישראלים מעולם לא ישבו לחשב את המספר המדויק, אבל הם מודעים לפער היטב. משפחות רבות שמחות להביא עוד ילד, ובכל זאת דוחות את ההחלטה לתקופה כלכלית טובה יותר. אחרות מוותרות עליה, כי ברור להן שהילד הנוסף יעלה מאות אלפי שקלים עד שיגדל.

לדעתי ההחלטה הזו לא צריכה להתקבל רק לפי מספר כולל ומפחיד. כדאי לבדוק כמה עולה שנה נוספת עם ילד נוסף בתקציב הנוכחי שלכם, אילו הוצאות כבר משותפות, ואילו זכויות משתנות כשמספר הילדים עולה. כך מתקבלת תמונה מציאותית יותר מ"עוד מיליון שקל".

איך חוסכים בעלויות גידול ילד

הדרך היעילה לחסוך היא להעביר כסף מהוצאות על מותרות להוצאות חשובות יותר, ולא לקצץ בכל דבר. יש סעיפים שאין עליהם הרבה שליטה. הלידה כרוכה בהוצאות כבדות, צריך להאכיל את הילד לפחות 18 שנה, ומן הסתם גם יותר, כולל ארוחות שישי משפחתיות עוד שנים רבות. הילד צריך גן ובית ספר, ולזה יש מחיר. אבל מעבר לבסיס, יש הרבה מקום לבחירה.

להחליף מותרות במה שבאמת חשוב

אני ממליץ לשאול שאלה פשוטה: מה הילד ירוויח יותר לאורך זמן? דירה קצת פחות ראוותנית יכולה לפנות כמה עשרות אלפי שקלים, ואפשר לתת אותם לילד כשהוא נרשם ללימודים גבוהים. טלפון חדש אחת לשלוש-ארבע שנים, במקום אחת לשנה-שנתיים, יכול לממן טיול גדול לחו"ל לכבוד בר המצווה. מי שמתחיל לחסוך מוקדם יכול להיעזר גם בתוכנית החיסכון של המדינה. הסבר על הבחירה במסלול תמצאו במאמר חיסכון לכל ילד - איך בוחרים מסלול, ואת ביצועי הקופות אפשר להשוות במערכת גמל נט של רשות שוק ההון.

לשים גבולות להוצאות הקטנות

הוצאות קטנות שחוזרות על עצמן הן המקום שבו הכסף נעלם. ילד שלא אוהב כדורגל לא צריך להישאר בחוג שנתיים, עד שיתחנן לפרוש. אין צורך בטלפון החדש ביותר כל שנה, וגם לא בבגדי מותגים, אלא אם יש לכם אמצעים לכך בלי לפגוע בתקציב. כדי לשלוט בשימוש בטלפון ובקניות בתוך אפליקציות, אפשר להיעזר בכלי כמו Google Family Link (בקרת הורים של גוגל). טלפון קטן פה וחולצה חדשה שם נשמעים כמו מעט כסף, אבל לאורך שנים רבות הם מצטברים לעשרות אלפי שקלים.

טיפ זהב: הגבולות האלה הם גם חינוך. ילד שלמד שלא כל בקשה מתמלאת, גם כשהיא לא מתאימה ליכולות של המשפחה, ייכנס לחיים הבוגרים עם הרגלי צריכה בריאים יותר. בעיניי זו תרומה שלא פחות חשובה מהחיסכון עצמו.

מי שרוצה לראות איך כל ההוצאות האלה משתלבות בתקציב החודשי יכול להיעזר במדריך תוכנית נטו למשפחה. שם מוסבר איך בונים תמונה מסודרת של הכנסות והוצאות.

זכויות והטבות שמקטינות את החשבון

חלק מהעלות של גידול ילדים מתקזז בזכויות שהמדינה נותנת למשפחות. הן לא מכסות את ההוצאה, אבל הן כן מקטינות אותה, ולכן אני ממליץ לבדוק אותן בצורה מסודרת. הורים עובדים בעלי הכנסה נמוכה עשויים להיות זכאים למענק עבודה, שנקרא גם מס הכנסה שלילי. הסכום שלו תלוי, בין השאר, במספר הילדים. את פרטי הזכאות מפרסמת רשות המסים בעמוד הייעודי למענק.

בגיל ההתבגרות הילדים יכולים לממן חלק מההוצאות של עצמם. עבודה בחופשות או בשעות אחר הצהריים מכסה דמי כיס, בילויים ולפעמים גם חלק מהטלפון. חשוב להכיר את הכללים: חוק עבודת הנוער מגביל את גיל ההעסקה, את שעות העבודה ואת סוגי העבודות המותרות. סיכום מסודר של הכללים מופיע באתר כל זכות, בערך תעסוקת נוער.

גם בבגרות יש רשת ביטחון ממלכתית, והיא לא חייבת להיות רק ההורים. בוגר שמגיע למצוקה כלכלית עשוי להיות זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, בהתאם לתנאי הזכאות. ההסבר המלא נמצא במאמר הבטחת הכנסה - מי זכאי. לדעתי, בדיקה של הזכויות האלה מראש היא חלק מהתכנון ולא צעד של מצוקה, כי היא מקטינה את התלות של הבוגרים בהורים. מעבר לחיסכון הכספי, היא גם מגינה על הקשר המשפחתי מפני מתחים כלכליים.

הזכויות לא משנות את העובדה שגידול ילד הוא אחת ההוצאות הגדולות בחיים, ואפילו הגדולה שבהן. אבל משפחה שמכירה אותן ומשתמשת בהן יודעת טוב יותר כמה כסף באמת יוצא מהכיס, וכמה ממנו חוזר.

מקורות