מס ירושה: כל מה שצריך לדעת

מה זה מס ירושה ואיך הוא עובד במדינות שבהן הוא קיים

מס ירושה הוא מס שמוטל על כספים ונכסים שעוברים מאדם שנפטר אל יורשיו. בשיח היומיומי משתמשים במונח אחד לשני מנגנונים שונים. במנגנון הראשון, שנקרא לרוב מס עיזבון (Estate Tax), המס מחושב על כלל העיזבון ומשולם מתוכו לפני שהיתרה מתחלקת בין היורשים. במנגנון השני, מס ירושה במובן הצר (Inheritance Tax), המס מוטל על כל יורש בנפרד, לפי מה שקיבל. בישראל, כשהמס היה קיים, הוא נקרא "מס עיזבון".

במדינות שבהן המס פעיל, הוא כמעט אף פעם אינו מוטל על כל ירושה. ברוב השיטות נקבע סף פטור, והמס חל רק על החלק שמעליו. לצד הסף, שיעור המס משתנה בדרך כלל לפי מידת הקרבה לנפטר: בני זוג פטורים לרוב או נהנים משיעור מופחת, ילדים ונכדים משלמים בשיעור נמוך יותר מקרובים רחוקים, ויורשים שאינם בני משפחה משלמים את השיעור הגבוה ביותר.

גם סוג הנכס משנה את החישוב. נדל"ן, תיק השקעות, כספי ביטוח חיים, עסק פעיל ומיטלטלין כמו תכשיטים או יצירות אמנות יכולים להיות ממוסים בכללים שונים, ולעיתים גם בשיעורים שונים בהתאם לשווי. חפצים אישיים בעלי ערך עוברים בדרך כלל הערכה של שמאי, שקובע את שוויים לצורך חישוב המס, ולכן ההליך כולו כרוך גם בעלויות ובזמן.

הרציונל שמאחורי המס פשוט יחסית: צמצום ריכוז ההון בידי מספר קטן של משפחות לאורך דורות. הרעיון הוא שכאשר עושר גדול עובר בין דורות, חלק ממנו חוזר לקופה הציבורית ומשמש את כלל הציבור. מתנגדי המס, כפי שנראה בהמשך, רואים בו פגיעה כפולה בכספים שכבר מוסו, ומכשול בפני המשכיות של עסקים משפחתיים.

האם יש מס ירושה בישראל היום

התשובה הקצרה: לא. בישראל אין היום מס ירושה ואין מס עיזבון, ועצם המעבר של נכס בירושה אינו נחשב אירוע מכירה לפי דיני מיסוי המקרקעין. המשמעות המעשית היא שיורש שמקבל דירה, חשבון בנק, תיק השקעות או כל נכס אחר אינו משלם מס רק משום שהנכס עבר לרשותו.

חשוב להבחין בין קבלת הירושה לבין מה שקורה אחר כך. ברגע שהיורש מוכר את הנכס, משכיר אותו או מפיק ממנו הכנסה, חלים עליו כללי המס הרגילים. דירה שנמכרת עשויה לחייב מס שבח (אלא אם יש פטור), הכנסה משכירות עשויה לחייב מס הכנסה, ורווח ממכירת ניירות ערך ממוסה כרגיל. כלומר, הירושה עצמה אינה ממוסה, אבל הנכס שהתקבל ממשיך לחיות בתוך מערכת המס.

בנוסף, הליך הירושה עצמו כולל שלבים פורמליים: קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, רישום הזכויות בנכסים על שם היורשים, ופעולות מול הבנקים, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. לפרטים על מה שקורה לכספים בבנק לאחר הפטירה, ראו את המדריך על מה קורה לחשבון הבנק של אדם שנפטר. שלבים אלה אינם מס, אבל הם קובעים מתי היורשים יכולים לגשת בפועל לכספים ולנכסים.

עוד נקודה שכדאי להכיר: גם כשאין מס ירושה, יורש שהוא תושב ישראל ומחזיק נכסים בחו"ל עשוי לפגוש מס ירושה של המדינה שבה הנכס נמצא. על כך בהרחבה בסעיף על נכסים בחו"ל. ומי שמקבל ירושה ומתחיל להפיק ממנה הכנסה, כדאי שיבדוק אם הוא נדרש להגיש דוח שנתי למס הכנסה, שכן הכנסות מסוימות מנכסים יוצרות חובת דיווח.

ההיסטוריה של מס העיזבון בישראל: מ-1949 ועד הביטול

מס העיזבון נחקק בכנסת באוגוסט 1949, בתחולה רטרואקטיבית מאפריל של אותה שנה. במשך יותר משלושה עשורים הוא היה חלק ממערכת המס הישראלית, ושיעוריו המרביים היו גבוהים: עד 40% לצאצאים ישירים ועד 70% לקרובים רחוקים. בפועל, סף הפטור והכללים השונים צמצמו מאוד את מספר העזבונות שחויבו במס.

באוקטובר 1980 הועלה סף הפטור למיליון שקלים, וזמן קצר לאחר מכן התקבלה ההחלטה לבטל את המס כליל. המס בוטל החל מ-1 באפריל 1981, ומשרדי מס העיזבון נסגרו סופית באוקטובר 1982.

מקור: ויקיפדיה - מס ירושה

למה המס בוטל

עם הביטול נשמעו טענות שמדובר במהלך פופוליסטי, שנועד לרצות את הציבור ולא לשרת את טובת המדינה. אלא שהנתונים מספרים סיפור כלכלי פשוט יותר. בשנות ה-70 הכנסות המדינה ממס העיזבון עמדו על כ-1 עד 1.5 פרומיל בלבד מכלל הכנסותיה ממסים, והוצאות הגבייה התקרבו לתקבולים עצמם. כשהעלות של הפעלת מנגנון גבייה, שמאות ובירורים משפטיים כמעט משתווה למה שנכנס לקופה, קשה להצדיק את המשך קיומו.

הסיבה להכנסות הנמוכות נעוצה בחלקה במבנה המס עצמו: סף פטור גבוה יחסית, שיעור אינפלציה גבוה באותן שנים שכרסם בערכים, ואפשרויות תכנון שאפשרו להעביר נכסים בחיים או לרשום אותם בדרכים שצמצמו את החבות. כך נוצר מס שהיה מורכב לאכיפה ודל בתמורה.

האם מס הירושה עשוי לחזור לישראל

מאז הביטול, רעיון החזרת המס עלה לדיון לפחות פעמיים בצורה מוגדרת. ב-2000 המליצה ועדת בן בסט, שבחנה רפורמה במערכת המס, לחדש את מס העיזבון. ההמלצה לא יושמה, ומס העיזבון לא נכלל ברפורמות המס שבאו אחריה.

הפעם השנייה הייתה לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, כשמפלגת כולנו הציבה בין דרישותיה הטלת מס עיזבון על עזבונות שערכם עולה על 10 מיליון ש"ח. ההצעה כוונה לשכבה צרה מאוד של עזבונות גדולים, ונועדה להגיב לביקורת על ריכוזיות ההון במשק. גם הדרישה של כולנו ב-2015, בדומה להמלצת ועדת בן בסט ב-2000, לא הפכה לחקיקה.

נכון למועד כתיבת השורות, לא אותרה הצעת חוק או החלטת ממשלה עדכנית לשנים 2025 עד 2026 שמבקשת להחזיר את המס. המשמעות המעשית ליורשים ולמורישים היא שכיום אין מס ירושה, ואין הליך חקיקה ידוע שעומד לשנות זאת. עם זאת, מדיניות מס יכולה להשתנות, ולכן תכנון עיזבון לטווח ארוך כדאי שייבחן מחדש מדי כמה שנים.

הוויכוח הציבורי על מס ירושה חוזר בדרך כלל בתקופות שבהן יש לחץ תקציבי או דיון ער על פערים כלכליים. בדיונים כאלה מועלות הצעות שמתמקדות בעזבונות גדולים במיוחד, עם סף פטור גבוה, כדי שהמס לא יפגע במשפחות שמורישות דירה אחת או חיסכון צנוע. ההיסטוריה הישראלית מלמדת שהשאלה המכרעת היא לא רק עקרונית, אלא גם מעשית: האם אפשר לגבות מס כזה ביעילות, בלי שיברח הון ובלי שהגבייה תעלה כמעט כמו ההכנסה ממנה.

אילו מסים כן פוגשים יורשים בישראל

אף שאין מס ירושה, יורשים בישראל עשויים לשלם מסים אחרים, בעיקר כשהם מוכרים נכס שירשו או קונים נכס נוסף. שני המסים המרכזיים הם מס שבח ומס רכישה, ובשניהם יש כללים מיוחדים לדירות שהתקבלו בירושה.

מס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה

יורש שמוכר דירת מגורים שירש יכול להיות פטור ממס שבח, אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:

1. היורש הוא תושב ישראל, או תושב חוץ שהוא בן זוג של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא.
2. לפני פטירתו הייתה בבעלות המוריש דירת מגורים אחת בלבד.
3. אילו המוריש היה מוכר את הדירה בחייו, הוא היה זכאי לפטור של דירה יחידה.

הפטור מוגבל בתקרה: 5,008,000 ש"ח משווי המכירה, תקרה שתקפה לשנים 2024 עד 2027. החלק משווי המכירה שעולה על התקרה חייב במס. כשאין פטור כלל, שיעור מס השבח ככלל אינו עולה על 25%.

יש כמה דקויות שכדאי להכיר. לפי פסיקה, גם חלק קטן שהיה למוריש בדירת מגורים נוספת, למשל 10%, עלול לשלול את פטור הירושה כולו. במקרה כזה היורשים יכולים לבדוק אם הם זכאים לפטור אחר. בנוסף, הפטור אינו חל כשהורה יורש מילדו או כשאח יורש מאחיו. מנגד, מספר הדירות שבבעלות היורש עצמו אינו משפיע על הזכאות, והשימוש בפטור הזה אינו פוגע בזכותו לפטורים אחרים בעתיד. להרחבה על חישוב המס ועל הפטורים האחרים, ראו את המדריך המלא למס שבח.

מס רכישה ודירה שהתקבלה בירושה

קבלת דירה בירושה אינה נחשבת רכישה ולכן אינה מחייבת מס רכישה. השאלה מתעוררת כשהיורש קונה דירה אחרת. הכלל החשוב כאן: מי שקונה דירה ומחזיק, מלבדה, חצי או פחות מדירה שקיבל בירושה, עדיין נחשב רוכש דירה יחידה לעניין מס רכישה. חלק של יותר מחצי בדירת ירושה עלול להפוך את הרכישה ל"דירה נוספת", שממוסה בשיעורים גבוהים יותר.

מדרגות מס הרכישה לדירה יחידה, בתוקף מ-16.01.2024 עד 15.01.2028, הן: 0% עד 1,978,745 ש"ח, 3.5% עד 2,347,040 ש"ח, 5% עד 6,055,070 ש"ח, 8% עד 20,183,565 ש"ח ו-10% מעל לכך. לפרטים נוספים על הכללים, ראו את המדריך מס רכישה - 8 דברים שחשוב לדעת.

מקורות: כל זכות - פטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה, כל זכות - חישוב מס רכישה, ויקיפדיה - מס שבח

המסקנה המעשית היא שהתכנון החשוב ליורשים אינו סביב הירושה עצמה, אלא סביב שאלת המכירה: מי מוכר, מתי, ואם התנאים לפטור מתקיימים.

טיפ: כשכמה אחים יורשים דירה יחד, כל אחד מקבל חלק יחסי. אחות שמחזיקה שליש מדירת ירושה וקונה דירה לעצמה נשארת בדרך כלל במעמד דירה יחידה, כי החלק שלה אינו עולה על חצי.

ביטוח חיים וכספים שלא אותרו

כספי ביטוח חיים משולמים בדרך כלל למוטבים שנקבעו בפוליסה, ולא תמיד עוברים דרך העיזבון. לכן כדאי לבדוק אילו פוליסות היו למוריש ומי רשום בהן כמוטב. מערכת הר הביטוח מרכזת את הפוליסות של אדם, ומערכת הר הכסף של משרד האוצר מאפשרת לאתר חשבונות בנק, קופות גמל וכספים נוספים שלא נדרשו. מי שעדיין מתכנן את הכיסוי לבני משפחתו, יכול לקרוא גם על החזר מס על ביטוח חיים.

ירושה עם נכסים בחו"ל: הדוגמה של בריטניה

היעדר מס ירושה בישראל אינו מגן על נכסים שנמצאים במדינות אחרות. משפחה ישראלית שמחזיקה דירה בלונדון, חשבון בנק באירופה או נכסים שעברו מקרוב שחי בחו"ל, עשויה לפגוש את מס הירושה של אותה מדינה. בריטניה היא דוגמה מוכרת, כי לא מעט ישראלים מחזיקים בה נכסים או בני משפחה.

בבריטניה מס הירושה עומד על 40% מחלק העיזבון שמעל סף של 325,000 ליש"ט. הסף יכול לעלות עד 500,000 ליש"ט כשהבית עובר לילדים (כולל ילדים מאומצים, ילדי אומנה וילדים חורגים) או לנכדים. עיזבון שעובר לבן זוג או לבן זוג רשום, לצדקה או למועדון ספורט קהילתי פטור בדרך כלל, וסף שלא נוצל עובר לבן הזוג. שיעור מופחת של 36% חל על חלק מהנכסים כשלפחות 10% מהעיזבון נטו מועבר לצדקה.

מקור: GOV.UK - Inheritance Tax

בצד הישראלי, השאלה מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס משפיעה על החבות במס על הכנסות מנכסים בחו"ל. ראו את המדריך תושבות מס - מתי מי שגר בחו"ל חייב במס בישראל. כשמגיע הזמן להעביר את כספי הירושה מחו"ל לישראל, כדאי להכיר גם את האפשרויות להעברת כסף בין מדינות בצורה זולה ובטוחה, כי עמלות ושערי המרה עלולים לכרסם בסכום לא מבוטל. ירושה בינלאומית מעלה לעיתים גם שאלה של כפל מס, ולכן נהוג לבדוק את הכללים בשתי המדינות לפני מכירת נכס או העברתו.

הוויכוח הציבורי: הטיעונים בעד ונגד מס ירושה

מס ירושה הוא אחד המסים השנויים במחלוקת, והוויכוח עליו נוגע בשאלות של צדק, יעילות כלכלית ותחושת הוגנות. כדאי להכיר את הטיעונים המרכזיים של שני הצדדים, גם משום שהם מסבירים מדוע ישראל ביטלה את המס ומדוע הוא לא חזר.

הטיעונים נגד המס

הטענה המרכזית של המתנגדים היא שמס ירושה הוא מס כפול. קחו מקרה היפותטי: אדם קונה דירה ומשלם את כל המסים הנדרשים בעת הרכישה. כשהדירה עוברת לבנו, הבן נדרש לשלם מס נוסף על אותו נכס, כך שהנכס מוסה פעמיים, בקנייה ובהורשה. לפי הגישה הזו, כסף שכבר מוסה כשהורווח לא אמור להיות ממוסה שוב רק משום שבעליו נפטר.

טיעון נוסף נוגע לעסקים משפחתיים. נניח שבעל עסק בנה לאורך שנים מפעל עם מבנה, ציוד יקר, מחשבים ומלאי. אם בנו רוצה להמשיך לנהל את העסק, מס ירושה גבוה עלול לחייב אותו למכור חלק מהנכסים או ליטול הלוואות רק כדי לשלם את המס, ובמקרה הקיצוני לגרום לקריסה של עסק שהיה רווחי. מעבר לכך, המס מוטל על משפחה בתקופת אבל, מה שמוסיף עומס כלכלי ובירוקרטי לתקופה שגם כך קשה.

המתנגדים מדגישים גם את בעיית בריחת ההון. אנשים בעלי הון רב יכולים להעביר את נכסיהם או את מגוריהם למדינות שאין בהן מס כזה, ובכך לסכל את מטרת המס. לפי טיעון זה, היעדר מס ירושה הוא גם יתרון תחרותי לישראל בעיני משקיעים ובעלי הון שעולים לארץ או חוזרים אליה, ומבקשים שנכסיהם יעברו לילדיהם במלואם. להרחבה על ההטבות לעולים ולתושבים חוזרים, ראו את המדריך על תושב חוזר ועולה חדש.

הטיעונים בעד המס

התומכים רואים במס ירושה כלי לחלוקה צודקת יותר של הנטל הכלכלי ולצמצום הפערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות. לטענת הכפל הם משיבים שהמס אמנם משולם פעמיים, אבל על ידי שני אנשים שונים: הנפטר שילם על הכנסותיו, והיורש משלם על מה שקיבל.

לפי התומכים, ההורה עמל כדי לצבור את הנכסים, ואילו היורש מקבל אותם בדרך כלל בלי שעבד עבורם. ירושה משמעותית משפרת את מצבו הכלכלי של אדם בבת אחת, ובמצבים אחרים של שיפור כלכלי פתאומי, כמו העלאה משמעותית בשכר או רווח ממכירת נכס, המדינה גובה מס. מדוע, שואלים התומכים, דווקא ירושה תהיה פטורה?

טיעון נוסף הוא שעושר נצבר בזכות תשתיות, חינוך, ביטחון ושוק שהמדינה והחברה מספקות, ולכן הגיוני שחלק ממנו יחזור לציבור. התומכים טוענים עוד שהמס מסייע לשבור את הקשר בין עושר משפחתי לבין הזדמנויות, ומקטין את המצב שבו עשירים נשארים עשירים לאורך דורות בעוד אחרים מתקשים לצאת ממעגל העוני.

הניסיון הישראלי מוסיף לוויכוח זווית מעשית: גם מי שמסכים עם הרציונל של המס צריך להתמודד עם השאלה אם אפשר לגבות אותו ביעילות, בלי שהוצאות הגבייה יבלעו את ההכנסה, כפי שקרה בשנות ה-70.

מקורות

• ויקיפדיה - מס ירושה: https://he.wikipedia.org/wiki/מס_ירושה
• ויקיפדיה - מס שבח: https://he.wikipedia.org/wiki/מס_שבח
• כל זכות - פטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה: https://www.kolzchut.org.il/he/פטור_ממס_שבח_במכירת_דירה_שהתקבלה_בירושה
• כל זכות - חישוב מס רכישה: https://www.kolzchut.org.il/he/חישוב_מס_רכישה
• GOV.UK - Inheritance Tax: https://www.gov.uk/inheritance-tax
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח: https://harb.cma.gov.il/
• משרד האוצר - הר הכסף: https://itur.mof.gov.il/