חברה משפחתית - כל מה שצריך לדעת 

מהי חברה משפחתית ובמה היא שונה מחברה בע"מ רגילה

חברה משפחתית היא חברה בע"מ שכל בעלי המניות שלה קרובי משפחה, ושבחרה שהכנסותיה ימוסו אצל אחד מהם, הנישום המייצג, ולא ברמת החברה. מבחינה משפטית אין כאן סוג חדש של תאגיד. החברה נרשמת אצל רשם החברות כחברה בע"מ לכל דבר, פועלת לפי חוק החברות, מחזיקה תקנון, מנהלת ספרים, ממנה דירקטורים ונהנית מההגנה של אישיות משפטית נפרדת. ההבדל כולו נמצא במחשבי מס הכנסה. שם, ורק שם, היא מסומנת כחברה משפחתית.

בחברה בע"מ רגילה הרווח עובר שתי שכבות מס. השכבה הראשונה היא מס החברות שהחברה משלמת על הרווח שלה. השכבה השנייה מגיעה כשהחברה מחלקת את הרווח לבעלי המניות כדיבידנד, ובעלי המניות משלמים מס נוסף על מה שקיבלו. מי שרוצה להבין את השכבה הראשונה לעומק ימצא הסבר מפורט במאמר על שיעור מס החברות בישראל ואופן הדיווח.

בחברה משפחתית המבנה הזה מתבטל. הרווח של החברה ממוסה פעם אחת בלבד, כחלק מההכנסה האישית של הנישום המייצג, והחלוקה לבעלי המניות פטורה ממס. מס הכנסה מתייחס לחברה כאילו היא צינור: ההכנסה "זורמת" דרכה אל הנישום המייצג, ומשם מחושב המס לפי מדרגות המס של יחיד.

על פניו, הבחירה הזו נראית מוזרה. מס החברות הוא שיעור אחיד, ואילו מס על יחיד עולה במדרגות ובהכנסות גבוהות מגיע לשיעורים גבוהים בהרבה. למה שמישהו יבחר לוותר על שיעור אחיד ונמוך יחסית ולעבור לשיטה מדורגת? התשובה נמצאת בשורה התחתונה ולא בשיעור עצמו: כשמצרפים את מס החברות למס על הדיבידנד, הנטל הכולל בחברה רגילה יכול להיות דומה לנטל של יחיד ואף גבוה ממנו. ובנוסף, לחברה משפחתית יש יתרונות שלא קיימים בחברה רגילה בכלל, כמו קיזוז הפסדים מול הכנסה אישית ושימוש בהקלות המס האישיות של הנישום המייצג. התנהלות נכונה מאפשרת ליהנות גם מהיתרונות האלה וגם מההגנה המשפטית שחברה בע"מ מעניקה.

ההגנה הזו היא בדיוק מה שמבדיל חברה משפחתית מעסק של עוסק מורשה. עוסק מורשה ממוסה גם הוא כיחיד, אבל אין חיץ בין הנכסים האישיים שלו לבין חובות העסק. חברה משפחתית מציעה מיסוי של יחיד עם מעטפת של חברה. מי שעדיין מתלבט בין צורות ההתאגדות השונות יכול להיעזר בהשוואה של עוסק פטור, עוסק מורשה וחברה בע"מ, ולאחר מכן לבחון אם המסלול המשפחתי רלוונטי.

מי יכולה להיות חברה משפחתית: קרובי משפחה ו"בריח תיכון"

חברה יכולה להיות משפחתית רק אם כל בעלי המניות שלה קרובי משפחה, או שאחד מהם קרוב משפחה של כל האחרים ומחבר ביניהם. ההגדרה מופיעה בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה (התשכ"א-1961), והיא הבסיס לכל המסלול. אם אפילו בעל מניות אחד אינו קשור משפחתית, ישירות או דרך החוליה המחברת, החברה אינה עומדת בתנאי ואינה יכולה להיות מסווגת כמשפחתית.

מהו "בריח תיכון"

החוק אינו דורש שכל בעלי המניות יהיו קרובים זה לזה. מספיק שאחד מבעלי המניות ישמש "בריח תיכון", כלומר אדם שכל שאר בעלי המניות הם קרובי משפחה שלו, גם אם הם עצמם אינם קרובים זה לזה. קחו מקרה היפותטי: יוסי מחזיק במניות יחד עם אחיו ועם חותנו. האח והחותן אינם קרובי משפחה זה של זה, אבל שניהם קרובים של יוסי. יוסי הוא הבריח התיכון, והחברה יכולה לעמוד בתנאי.

מה קבע בית המשפט העליון

העיקרון הזה עוגן בפסיקה. בעניין "מכתש - חברה לציוד מחצבות ומכרות" קבע בית המשפט העליון כי חברה נחשבת משפחתית גם אם לא כל החברים בה קרובים בקרבה משפחתית זה לזה. די בכך שאחד מבעלי המניות משמש בריח תיכון, שאליו קשורים כל שאר בעלי המניות בקרבה משפחתית. הפסיקה הזו הרחיבה את מעגל החברות שיכולות להיכנס למסלול, אבל היא אינה מבטלת את הדרישה הבסיסית: הקשר המשפחתי חייב להתקיים בפועל, דרך אדם אחד שמחבר את כולם.

למה ההגדרה המשפטית של "קרוב" חשובה

המונח "קרוב" בפקודת מס הכנסה מוגדר בחוק, ואינו זהה בהכרח לתחושה המשפחתית היומיומית. לא כל אדם שהמשפחה רואה בו "חלק מהמשפחה" נחשב קרוב לצורכי מס. לכן, לפני שמגישים בקשה, כדאי לבדוק מול ההגדרה בפקודה שכל בעל מניות אכן עומד בה. כשמכניסים בעל מניות חדש בהמשך הדרך, למשל בן זוג של אחד הילדים או שותף עסקי, חשוב לבדוק מראש אם הוא שומר על המבנה המשפחתי. כניסה של בעל מניות שאינו עומד בהגדרה עלולה להוציא את החברה מהמסלול. הנושא קשור גם לניסוח מסמכי היסוד, ולכן כדאי להכיר את הכללים של תקנון חברה, שבו אפשר לקבוע מגבלות על העברת מניות לגורמים מחוץ למשפחה.

איך נרשמים כחברה משפחתית ועד מתי מגישים בקשה

חברה קיימת מגישה בקשה להירשם כחברה משפחתית לפקיד השומה לא יאוחר מ-30 בנובמבר, והבקשה חלה על שנת המס הבאה. בפועל זה אומר שהבקשה צריכה להגיע לפחות חודש לפני תחילת שנת המס החדשה. חברה שהגישה באיחור לא תיחשב משפחתית בשנה שאחרי, ותצטרך להמתין למועד הבא.

חברה חדשה נמצאת במצב שונה. מי שהקים חברה ורוצה שתהיה משפחתית כבר מההתחלה צריך להודיע לרשויות המס תוך שלושה חודשים מיום ההקמה. החלון הזה קצר יחסית, ובתקופה של הקמת עסק יש הרבה משימות במקביל: רישום אצל רשם החברות, פתיחת חשבון בנק, פתיחת תיקים במע"מ ובמס הכנסה וטיפול בביטוח לאומי. מי שנמצא בשלב הזה ימצא את רשימת הצעדים המלאה במדריך פתיחת עסק מול רשויות המס, ומומלץ להכניס את הבקשה להיות חברה משפחתית לאותה רשימה ולא לדחות אותה.

רישום כפול: רשם החברות ומס הכנסה

חשוב להבין שהסיווג המשפחתי אינו מופיע אצל רשם החברות. שם החברה תמיד תהיה רשומה כחברה בע"מ. הסיווג קיים רק ברשות המסים, במחשבי מס הכנסה. המשמעות היא שכלפי ספקים, לקוחות, בנקים ומלווים החברה נראית כמו כל חברה פרטית אחרת, ורק בדיווח לרשות המסים היא מטופלת כצינור אל הנישום המייצג.

מה הבקשה צריכה לכלול

הבקשה כוללת את פרטי החברה, את פרטי בעלי המניות ואת הקשר המשפחתי ביניהם, ואת זהות הנישום המייצג. בדרך כלל נדרשת הסכמה של בעלי המניות לבחירה, משום שהיא משנה את האופן שבו הרווחים שלהם ממוסים. הבחירה אינה עניין טכני בלבד: מרגע שהיא נכנסת לתוקף, ההכנסה של החברה נכנסת לחישוב המס האישי של אדם אחד, ולכן ההחלטה צריכה להתקבל אחרי שכל המעורבים מבינים את ההשלכות.

הנישום המייצג: מי הוא ואיך מחושב המס

הנישום המייצג הוא בעל המניות שמחזיק ברוב הזכויות בחברה, ועל שמו מחושב המס על כל רווחי החברה המשפחתית. הוא אינו רק "איש קשר" מול מס הכנסה. ההכנסה של החברה נחשבת, לצורכי מס, להכנסה שלו, והיא מצטרפת לכל שאר ההכנסות שלו מחוץ לחברה.

כך זה עובד בפועל: מס הכנסה לוקח את מכלול ההכנסות של הנישום המייצג, בחברה ומחוצה לה, ומחשב עליהן את חבות המס לפי מדרגות המס החלות על יחיד. את המדרגות העדכניות אפשר לראות בעמוד מדרגות מס הכנסה באתר כל זכות. אחרי שהמס שולם, החברה יכולה לחלק את הרווח לכל בעלי המניות כדיבידנד, והחלוקה הזו פטורה ממס, כי המס על אותו רווח כבר נגבה פעם אחת.

ההקלות של הנישום המייצג עוברות לחברה

מכיוון שהחישוב נעשה אצל הנישום המייצג, ההקלות האישיות שלו משפיעות ישירות על המס שמשולם בפועל על רווחי החברה. אם הוא זכאי לנקודות זיכוי, להקלות בשל נכות או להטבות אחרות, הן נכנסות לחישוב. ההסבר על השווי של כל נקודה ועל מי שזכאי להן נמצא במאמר על נקודות זיכוי במס הכנסה, וההבחנה בין סוגי ההקלות מוסברת במאמר על ההבדל בין ניכוי לזיכוי.

למה הבחירה של הנישום המייצג כל כך חשובה

מכיוון שכל רווחי החברה מצטרפים להכנסה האישית של הנישום המייצג, מי שכבר מרוויח הרבה מחוץ לחברה עלול לגרור את כל רווחיה למדרגות המס הגבוהות. לעומת זאת, נישום מייצג עם הכנסה אישית נמוכה, או עם הקלות מס משמעותיות, יכול להפחית את המס הכולל. לכן כדאי לבחון את הבחירה מול נתונים אמיתיים של כל בעלי המניות, ולהיעזר בבעלי מקצוע בתחום המיסוי שמכירים את הכללים לעומק.

יש גם צד מעשי. הנישום המייצג נושא באחריות לדיווח ולתשלום, והוא זה שמגיש את הדיווח השנתי שבו נכללות הכנסות החברה. מי שנכנס לתפקיד כדאי שיכיר את הכללים של הדוח השנתי למס הכנסה, ואת מנגנון מקדמות מס הכנסה, משום שהכנסות החברה משפיעות על גובה התשלומים השוטפים שלו במהלך השנה.

היתרונות המרכזיים של חברה משפחתית

היתרון הגדול ביותר של חברה משפחתית הוא שחלוקת דיבידנד לבעלי המניות פטורה ממס, בעוד שבחברה בע"מ רגילה אותה חלוקה גוררת תשלום מס נוסף. אבל זה אינו היתרון היחיד, ובמקרים רבים דווקא היתרונות האחרים הם שמכריעים את הבחירה.

דיבידנד ללא מס נוסף

בחברה רגילה, בעלי המניות שמוציאים כסף מהחברה מתלבטים כל הזמן איך לעשות זאת: כמשכורת, כדיבידנד או כהלוואה. כל דרך נושאת השלכות מס אחרות, ולעיתים בעלי מניות בוחרים במסלול של הלוואת בעלים או של משיכות שאינן חלוקה כדי לדחות את המס. בחברה משפחתית רוב השיקולים האלה נעלמים, כי לאחר שהמס שולם אצל הנישום המייצג, החלוקה עצמה אינה מוסיפה מס.

קיזוז הפסדים בין חברות

כשלנישום המייצג יש כמה חברות משפחתיות, חלקן מרוויחות וחלקן מפסידות, אפשר לקזז את ההפסד של חברה אחת מול הרווח של חברה אחרת. בחברות רגילות כל חברה היא ישות נפרדת לצורכי מס, והפסד של אחת אינו מקטין את המס של השנייה. השיטה הזו נפוצה במיוחד בענף הבנייה: קבלנים רבים מקימים חברה נפרדת לכל פרויקט, כדי לבודד את הסיכון המשפטי של כל פרויקט, ובמבנה משפחתי הם יכולים לקזז הפסד מפרויקט אחד מול רווח מפרויקט אחר.

קיזוז הפסד החברה מול משכורת

כשהנישום המייצג הוא שכיר שמחזיק בחברה מפסידה, אפשר לקזז את הפסדי החברה מול ההכנסה ממשכורת ולקבל החזר מס. זהו אחד המצבים שבהם חברה משפחתית שימושית במיוחד: עסק בשלבי הקמה, שמפסיד בשנים הראשונות, יכול להקטין את המס שהבעלים משלם על המשכורת שלו. בחברה רגילה ההפסד היה נשאר כלוא בתוך החברה ומחכה לשנה רווחית.

הקלות מס אישיות לכל המשפחה

אם הנישום המייצג זכאי להקלות במס, למשל נקודות זיכוי בשל משפחה מרובת ילדים או בשל נכות, ההקלות האלה חלות על כל רווחי החברה, ובעקיפין כל בני המשפחה בעלי המניות נהנים מהן. בחברה רגילה ההקלות האישיות האלה אינן משפיעות על מס החברות כלל.

השוואה: חברה רגילה, חברה משפחתית וחברת בית

ההבדל העיקרי בין שלוש הצורות הוא היכן משולם המס על הרווח: בחברה רגילה ברמת החברה ואחר כך שוב אצל בעלי המניות, ובחברה משפחתית פעם אחת בלבד אצל הנישום המייצג. חברת בית היא מסלול מיסוי אחר שמיועד לחברות שמחזיקות בנכסי נדל"ן מסוימים, והוא מוסבר בהרחבה במאמר על חברת בית ואפשרות החיסכון במס. הטבלה מרכזת את ההבדלים העיקריים בין חברה רגילה לבין חברה משפחתית.

מקור: פקודת מס הכנסה - ויקיפדיה.

מתי המסלול המשפחתי פחות משתלם

חברה משפחתית אינה בחירה עדיפה תמיד: כשהנישום המייצג נמצא ממילא במדרגות המס הגבוהות, והחברה אינה מחלקת את רווחיה אלא משאירה אותם להשקעה, המסלול הרגיל עשוי להיות זול יותר. בחברה רגילה, רווח שנשאר בחברה ממוסה רק במס החברות, והמס על הדיבידנד נדחה עד שהרווח יחולק. בחברה משפחתית אין דחייה כזו: הרווח ממוסה אצל הנישום המייצג בשנה שבה הוא נוצר, גם אם לא יצא מהחברה בכלל. לכן חברה שצומחת ומשקיעה את רווחיה מחדש צריכה לבחון היטב את הבחירה.

קיימים גם מבנים אחרים שמשלבים מאפיינים של שכיר ושל עצמאי, כמו חברות צינור, ויש מצבים שבהם שאלות כמו רכישת דירה על חשבון החברה מקבלות טיפול מיסויי שונה לפי סוג החברה. ההחלטה צריכה להתבסס על תמונה מלאה של ההכנסות, ההפסדים הצפויים ותוכניות החלוקה.

האתגרים: סכסוכים, ירושה ומעבר בין דורות

האתגר המרכזי בחברה משפחתית אינו מיסויי אלא אנושי: מניעת מחלוקות וסכסוכים בין קרובי המשפחה שמחזיקים במניות. כשעסק ומשפחה נפגשים, החלטות עסקיות מקבלות משקל רגשי. שאלות כמו מי מנהל, מי מקבל משכורת ובאיזה גובה, ואיך מחלקים רווחים, יכולות להפוך לסכסוך משפחתי. סוגיות מהותיות שלא טופלו בזמן נוטות להחריף עם השנים עד שהן הופכות לקונפליקטים קשים מאוד.

הנישום המייצג כנקודת לחץ

במבנה המשפחתי נוצרת נקודת לחץ מובנית. המס על כל רווחי החברה מחושב אצל אדם אחד, אבל הרווחים מתחלקים בין כמה בעלי מניות. אם לא נקבע מראש כיצד מחולק נטל המס בין בני המשפחה, עלול להיווצר מצב שבו הנישום המייצג משלם מס על רווח שרובו הגיע לאחרים. הסדר ברור ובכתב בנושא הזה הוא אחד הכלים החשובים למניעת סכסוך.

ירושה ומעבר בין דורות

אתגר נוסף הוא המעבר הבין דורי ושאלות הירושה. כשהדור המייסד מעביר את השליטה לילדים, או כשאחד מבעלי המניות נפטר, משתנים גם הרכב בעלי המניות וגם זהות הנישום המייצג. שינוי כזה עלול להשפיע על עמידת החברה בתנאי הקרבה המשפחתית, למשל אם המניות עוברות לבן זוג של יורש שאינו עומד בהגדרה, ועל חישוב המס בשנים שאחרי.

כלים למניעת סכסוכים

הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מחלוקות היא לבנות מראש מנגנון ליישוב סכסוכים ולערוך הסכם שצופה את העתיד ככל האפשר. מנגנון כזה יכול לכלול גורם חיצוני ניטרלי או מגשר שמטפל בבעיות בזמן אמת, לפני שהן הופכות לסכסוך עמוק. ההסכם בין בעלי המניות יכול לקבוע כללי קבלת החלטות, מדיניות חלוקה, מנגנון לרכישת מניות של בעל מניות שרוצה לצאת, ואת אופן חלוקת נטל המס. חלק מהכללים האלה אפשר לעגן גם בתקנון החברה. חברה משפחתית שמסדירה את הנושאים האלה מראש מגדילה את הסיכוי להמשיך לפעול ולצמוח לאורך שנים, גם כשהמשפחה משתנה.

לסיכום, היתרון המרכזי של חברה משפחתית הוא הפטור ממס בעת חלוקת דיבידנד, לצד האפשרות לקזז הפסדים ולנצל את הקלות המס של הנישום המייצג. מנגד, היא חשופה למתחים בין בני משפחה, והאתגר המרכזי הוא להעניק לה תשתית יציבה שתחזיק לטווח ארוך.

מקורות

• ויקיפדיה - פקודת מס הכנסה
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה