איך עובדות אפליקציות התשלום ומה מבדיל אותן מכרטיס אשראי

אפליקציות התשלום שינו את הדרך שבה ישראלים מעבירים כסף זה לזה. במקום לחפש מזומן, לכתוב צ'ק או לבקש פרטי חשבון בנק, מספיק מספר טלפון. המשתמש מקליד את הסכום, בוחר איש קשר מרשימת אנשי הקשר בטלפון, ומאשר. ברקע, האפליקציה מחוברת לאמצעי תשלום של המשתמש, כמו כרטיס אשראי או חשבון בנק, ומבצעת דרכו את החיוב ואת הזיכוי.

ההבדל העיקרי מול כרטיס אשראי הוא בסוג השימוש. כרטיס האשראי נבנה מלכתחילה לתשלום לעסקים: בחנות, באתר קניות או בהוראת קבע. אפליקציות התשלום צמחו מתוך הצורך הפשוט להעביר כסף בין אנשים פרטיים: החזר על ארוחה משותפת, השתתפות במתנה לחבר, תשלום לבייביסיטר. עם השנים הן נכנסו גם לתחום העסקי, ובעלי עסקים קטנים רבים מקבלים היום תשלום דרכן.

הנוחות הזו קשורה גם למגמה רחבה יותר של מעבר מתשלום במזומן לאמצעים דיגיטליים. מי שרוצה להבין את המסגרת החוקית של המגבלות על מזומן יכול לקרוא על חוק המזומן ומה הוא קובע. ומי שמתעניין בצד השני של המטבע, כרטיסי האשראי עצמם, ימצא הסבר על כרטיס האשראי החכם והשינויים בתשלומים בישראל.

חשוב להבין שמאחורי כל אפליקציה כזו עומד גוף פיננסי: ביט שייכת לבנק הפועלים, פייבוקס לבנק דיסקונט. עם זאת, המיתוג של האפליקציות נבדל ממיתוג הבנקים, והן פתוחות גם ללקוחות של בנקים אחרים. האפליקציה היא שכבת נוחות מעל אמצעי התשלום הקיימים, ולא תחליף לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי. לכן מי שמשתמש בה ממשיך להיות כפוף לתנאים של הבנק ושל חברת הכרטיס שלו, ובנוסף גם לתנאי השימוש של האפליקציה עצמה.

בגלל שהאפליקציות מחזיקות גישה לאמצעי התשלום ולאנשי הקשר, אבטחת הטלפון היא חלק בלתי נפרד מהשימוש בהן. נעילת מסך, עדכוני מערכת והקפדה על התקנת אפליקציות ממקור רשמי בלבד הם צעדים בסיסיים, ועליהם מפורט במדריך הפעולות שמגינות על הסלולרי והמידע שבו.

ביט: האפליקציה ששולטת בשוק ההעברות

ביט של בנק הפועלים הייתה הראשונה שהביאה לישראל העברות כסף בלחיצת כפתור בהיקף המוני, והיא נשארה המובילה בפער גדול. נכון לאוגוסט 2026 יש לה כ-3.5 מיליון משתמשים פעילים. בספטמבר 2024 נאמד נתח השוק שלה בהעברות בין אנשים פרטיים בכ-90%, וכשני שלישים ממשתמשיה כלל לא היו לקוחות בנק הפועלים, לפי דיווח בכלכליסט.

הנתון האחרון מסביר הרבה מההצלחה. ביט נבנתה כך שכל אדם עם טלפון חכם ואמצעי תשלום יוכל להשתמש בה, בלי קשר לבנק שבו הוא מנהל את חשבונו. הממשק פשוט: שני פעולות מרכזיות, שליחת תשלום ובקשת תשלום, והתהליך כולו נמשך שניות. האפקט הרשתי עשה את השאר: כשרוב המכרים כבר באפליקציה, קשה מאוד להצטרף לאפליקציה אחרת.

עמלות ותקרות בביט

במשך שנים ביט לא גבתה עמלה מאנשים פרטיים. המצב השתנה כשמינואר 2025 הותר לאפליקציות התשלום לגבות עמלה, אך רק ממי שמקבל באפליקציה יותר מ-25,000 ש"ח בשנה. מ-1 במאי 2026 העמלה בביט היא 0.8% על הסכום שהתקבל מעל 25,000 ש"ח בשנה קלנדרית, ושליחת כסף נשארת ללא עלות. תקרת הקבלה בביט היא 100,000 ש"ח בשנה, והעמלה נוגעת לכ-7% מהמשתמשים בלבד, נכון לאוגוסט 2026.

קחו מקרה היפותטי: מורה פרטית שמקבלת בביט 30,000 ש"ח במהלך שנה קלנדרית. הסכום שמעל הסף הוא 5,000 ש"ח, ועליו תחול עמלה של 0.8%, כלומר 40 ש"ח לשנה. מי שמקבל סכומים קטנים יותר, כמו החזרים מחברים, לא ישלם עמלה כלל.

יתרה בתוך האפליקציה

ביט מאפשרת היום להחזיק יתרה של עד 20,000 ש"ח בתוך האפליקציה, נכון לאוגוסט 2026. היתרה הזו אינה נושאת ריבית. מבחינה כלכלית, המשמעות היא שכסף שנשאר בביט לאורך זמן אינו עובד עבור בעליו, ומי שמחזיק שם סכום משמעותי יכול לשקול להעביר אותו לאפיק שמניב תשואה. השוואה בין אפיקים כאלה מופיעה במדריך קרן כספית מול פיקדון בנקאי.

פייבוקס: גבייה קבוצתית, ריבית ותקרות גבוהות

פייבוקס של בנק דיסקונט נבנתה סביב רעיון מעט שונה. השם עצמו, "קופסת תשלום" בתרגום חופשי, מרמז על המטרה: איסוף כסף ממספר אנשים לטובת מטרה משותפת. גם בביט אפשר לבקש כסף מכמה אנשים, אבל בפייבוקס הגבייה הקבוצתית היא לב החוויה, ולצד כפתורי השליחה והבקשה יש אפשרות ליצור קבוצת תשלום.

קחו מקרה טיפוסי: מארגן של מנגל משפחתי רוצה לגבות 50 ש"ח מכל משתתף. הוא פותח קבוצה, מצרף אליה אנשי קשר, ושולח קישור למי שעוד לא נמצא ברשימה. כל משתתף משלם את חלקו, והמארגן רואה מי שילם ומי עדיין לא. לפי הגדרות הפרטיות שבוחר פותח הקבוצה, גם שאר החברים יכולים לראות את מצב התשלומים, מה שחוסך לא מעט תזכורות ידניות.

אפלקציות תשלומים ביט, פפר פיי ופייבוקס

בספטמבר 2024 נאמד נתח השוק של פייבוקס בכ-10% לפי הערכה מנובמבר 2024, כך שלפי גלובס היא המתחרה העיקרית של ביט. הפער בגודל גדול, אבל פייבוקס בחרה להתחרות דרך התנאים.

מסלולי הקבלה בפייבוקס

פייבוקס אינה גובה עמלת קבלה. במסלול הבסיסי אפשר לקבל עד 50,000 ש"ח בשנה, ובמסלול לבעלי כרטיס פייבוקס עד 100,000 ש"ח בשנה, נכון לאוגוסט 2026. מי שמקבל בין 25,000 ל-50,000 ש"ח בשנה לא ישלם עמלה במסלול הבסיסי של פייבוקס, בעוד שבביט אותו סכום כבר חייב בעמלה על החלק שמעל הסף.

ריבית על היתרה

יתרון נוסף של פייבוקס הוא שכסף שנשאר באפליקציה אינו קפוא. פייבוקס משלמת ריבית על יתרה של עד 20,000 ש"ח, ובמסלול הבסיסי מדובר ב-1% בשנה, נכון לאוגוסט 2026. כסף שהתקבל אפשר להשאיר באפליקציה ולהשתמש בו לתשלומים הבאים, במקום להעביר אותו מיד לחשבון הבנק. מי שמשתמש באפליקציה לגבייה קבוצתית קבועה, למשל ועד כיתה או קבוצת ספורט, יכול להפיק מכך תועלת קטנה אך מצטברת.

מה קרה לפפר פיי של בנק לאומי

שנים רבות דיברו על "שלישיית" אפליקציות התשלום: ביט, פייבוקס ופפר פיי. פפר פיי, ובהמשך אפליקציית Pay של בנק לאומי, הייתה התשובה של לאומי לביט. היא פעלה במבנה דומה מאוד, עם שליחת תשלום ובקשת תשלום כפעולות מרכזיות, והייתה פתוחה גם ללקוחות של בנקים אחרים.

המצב השתנה. אפליקציית Pay של בנק לאומי (לשעבר פפר פיי) נסגרה ב-10 באפריל 2022, ושירות ההעברות עבר לאפליקציה של לאומי ומיועד ללקוחות הבנק בלבד. כך דווח בגלובס בזמן הסגירה. המשמעות המעשית היא שמי שאינו לקוח לאומי אינו יכול להשתמש בשירות, ושלקוחות לאומי שרוצים להעביר כסף לחברים מבנקים אחרים פונים בדרך כלל לביט או לפייבוקס.

חשוב להבחין בין אפליקציית התשלומים לבין בנק פפר. בנק פפר הוא הבנק הדיגיטלי של לאומי, שמציע חשבון עובר ושב מלא דרך הטלפון. אפליקציית התשלומים הייתה מוצר נפרד, אף שחלקה את השם. מי שמתעניין בבנק הדיגיטלי עצמו ובאופן שבו הוא פועל יכול לקרוא על בנק פפר ובנקאות דיגיטלית בשיטה חדשה.

סגירת השירות הפתוח של לאומי מלמדת משהו חשוב על השוק כולו. בשוק שבו שחקן אחד מחזיק בנתח גדול כל כך, קשה מאוד לאפליקציה שלישית לבנות בסיס משתמשים רחב, גם כשמאחוריה עומד אחד הבנקים הגדולים בישראל. התוצאה היא שוק שמתנהל בפועל בין שני שחקנים מרכזיים, עם פער ניכר ביניהם.

ביט מול פייבוקס: טבלת השוואה

הטבלה הבאה מרכזת את הנתונים המרכזיים שמשפיעים על משתמש פרטי: נתח השוק, עמלת הקבלה, התקרה השנתית והריבית על יתרה. עבור רוב המשתמשים שמקבלים פחות מ-25,000 ש"ח בשנה, שתי האפליקציות אינן גובות עמלה, וההבדל המעשי הוא בעיקר בריבית על יתרה ובמספר החברים שמשתמשים בכל אחת.

אפליקציה בנק נתח שוק משוער עמלת קבלה תקרת קבלה שנתית ריבית על יתרה עד 20,000 ש"ח
ביט הפועלים כ-90% (ספטמבר 2024) 0.8% מעל 25,000 ש"ח 100,000 ש"ח 0%
פייבוקס - מסלול בסיסי דיסקונט כ-10% (נובמבר 2024) 0% עד 50,000 ש"ח 50,000 ש"ח 1% בשנה
Pay של לאומי (לשעבר פפר פיי) לאומי 0% - נסגרה ב-10.4.2022 0% - השירות נסגר 0 ש"ח - השירות נסגר 0% - השירות נסגר

מקור: ביזפורטל - עמלות ותנאים באפליקציות התשלום, נכון לאוגוסט 2026, וכן כלכליסט וגלובס לנתוני נתח השוק והסגירה.

מי צריך לשים לב לעמלה

המשתמש שהעמלה רלוונטית אליו הוא בעיקר מי שמקבל דרך האפליקציה תשלומים באופן קבוע: נותני שירותים קטנים, מורים פרטיים, מטפלים, או מי שמקבל שכר דירה דרך האפליקציה. עבורם כדאי לעקוב אחרי הסכום המצטבר שהתקבל מתחילת השנה הקלנדרית, ולבדוק אם המסלול הנוכחי עדיין משתלם. מי שמשלם עמלות גם בבנק עצמו ימצא דרכים לצמצם אותן במדריך לקצץ בעמלות שמשלמים לבנק.

מתי השיקול אינו כספי

לצד העמלות, יש שיקול שקשה לכמת: עם מי צריך להתנהל. אם כל הסביבה החברתית או הלקוחות משתמשים באפליקציה אחת, המעבר לאחרת יוצר חיכוך. רבים מחזיקים בפועל את שתי האפליקציות, ומשתמשים בכל אחת לפי הצורך: ביט לרוב ההעברות היומיומיות, ופייבוקס לגבייה קבוצתית או להחזקת יתרה שמניבה ריבית.

על מה הישראלים משלמים באפליקציות: נתוני בנק ישראל

בנק ישראל בחן את העדפות השימוש באמצעי התשלום בישראל בשנים 2022-2024, והנתונים משרטטים תמונה ברורה של האופן שבו האפליקציות משמשות בפועל. לפי עיקרי הסקירה של בנק ישראל, כ-80% מהעסקאות באפליקציות הן בסכום של עד 300 ש"ח.

מדד נתון תקופה
עסקאות בסכום של עד 300 ש"ח כ-80% מהעסקאות 2022-2024
תשלומים לעסקים כ-40% מהסכומים וממספר העסקאות 2022-2024
תשלום לחברים כ-29%-30% מהעסקאות 2023-2024
שכר דירה כ-20% מערך ההוצאה 2022-2024

מקור: סקירת בנק ישראל על העדפות השימוש באמצעי התשלום בישראל בשנים 2022-2024.

הנתונים מראים שהתדמית של האפליקציות כ"כלי להחזרים בין חברים" נכונה רק בחלקה. תשלום לחברים אכן מוביל במספר העסקאות, אבל כ-40% מהסכומים וממספר העסקאות כבר הולכים לעסקים, ושיעור זה היה יציב לאורך התקופה שנבדקה. שכר דירה לבדו מהווה כ-20% מערך ההוצאה באפליקציות, נתון שמסביר מדוע סף העמלה של 25,000 ש"ח בשנה נוגע דווקא למשכירי דירות ולנותני שירותים.

בכל הנוגע להיקף הכולל, בספטמבר 2024 נאמד היקף ההעברות באפליקציות התשלום ביותר מ-20 מיליארד ש"ח בשנה. זה סכום משמעותי, אבל העובדה שרוב העסקאות קטנות מלמדת שהאפליקציות עדיין משמשות בעיקר לתשלומים יומיומיים, ולא לרכישות גדולות שמבוצעות בדרך כלל בכרטיס אשראי. מי שמחפש אמצעי תשלום לבני נוער או לשימוש מוגבל, למשל, ימצא אפשרויות נוספות במדריך על כרטיס אשראי נטען.

הכלכלה שמאחורי האפליקציות ולאן השוק הולך

במשך שנים רבות אפליקציות התשלום פעלו ללא עמלה למשתמשים פרטיים, והבנקים מימנו את הפיתוח והתפעול. המחיר של המודל הזה לא היה נמוך: לפי הערכה מספטמבר 2024, ביט צברה הפסד של יותר ממיליארד ש"ח מאז השקתה. מבחינת הבנקים, האפליקציה הייתה השקעה בבסיס לקוחות, בנתונים ובנוכחות יומיומית בטלפון של מיליוני ישראלים, ולא מקור רווח ישיר.

ההיתר לגבות עמלה מינואר 2025, ממי שמקבל יותר מ-25,000 ש"ח בשנה, הוא הצעד הראשון בהפיכת האפליקציות למקור הכנסה. המבנה שנבחר משאיר את רוב המשתמשים מחוץ לעמלה, ומכוון אותה למי שמשתמש באפליקציה כאמצעי גבייה מסחרי בפועל. ההבדל בין ביט לפייבוקס בתחום הזה מראה שגם התחרות בין האפליקציות עוברת מהממשק אל התנאים הכספיים.

העברות בין האפליקציות

אחת המגבלות הבולטות של השוק היא שכל אפליקציה סגורה בפני עצמה: משתמש ביט אינו יכול לשלוח כסף ישירות למשתמש פייבוקס. מס"ב מפתחת תשתית להעברת כסף ישירות בין ביט לפייבוקס בלי מעבר דרך חשבון הבנק, והיעד הוא סוף 2026. לפי דיווח בביזפורטל מיוני 2026, בשלב הראשון ייתכן שרק חלק מההעברות יעברו בתשתית החדשה. אם המהלך יושלם, הוא עשוי להחליש את האפקט הרשתי שמחזק את ביט, ולאפשר למשתמשים לבחור אפליקציה לפי התנאים שלה ולא לפי מספר החברים שבה.

תשלום לעסקים ולגופים גדולים

הכיוון המרכזי השני הוא הרחבת השימוש מתשלומים בין אנשים לתשלומים לעסקים ולגופים מוסדיים. נתוני בנק ישראל מראים שחלק ניכר מהשימוש כבר נמצא שם. הרעיון שמלווה את התחום מראשיתו הוא שבעתיד אפשר יהיה לשלם דרך האפליקציה גם חשבונות שוטפים, כמו מים, ארנונה או חשבון החשמל, ולא רק להעביר כסף לחבר.

כדי שזה יקרה בהיקף רחב, נדרשות דרכי תשלום פשוטות לעסקים: סריקת קוד QR שמוצג על המסך או על החשבונית, קוד תשלום חד-פעמי שמודפס על החשבון, או הצמדת הטלפון למסוף בקופה. כל אחת מהטכנולוגיות האלה מצמצמת את הצורך להקליד מספר טלפון ולשמור איש קשר, ומקרבת את חוויית התשלום באפליקציה לחוויית התשלום בכרטיס. ככל שהתשתיות האלה יתפתחו והעסקים יצטרפו, הגבול בין אפליקציית תשלומים לבין אמצעי תשלום מלא ילך ויטשטש.

מקורות