מה היא תוכנית חיסכון חוץ בנקאית ומי מציע אותה

תוכנית חיסכון חוץ בנקאית היא מסגרת שבה מפקידים כסף אצל גוף פיננסי שאינו בנק, בדרך כלל חברת ביטוח או בית השקעות, והכסף זמין למשיכה בתוך כמה ימים מרגע אישור הבקשה. בניגוד לפיקדון בנקאי, שבו הבנק מתחייב לריבית מסוימת לתקופה מסוימת, כאן ההפקדה נכנסת למסלול חיסכון או השקעה שנבחר מראש, והתנאים נקבעים בתקנון התוכנית או בפוליסה.

הסיבה שאנשים מחפשים תוכניות כאלה פשוטה: מי שחי "מהיד לפה", כלומר עם בסיס כלכלי צר שמכסה בקושי את הצרכים הבסיסיים, חשוף לכל הוצאה בלתי צפויה. טיפול רפואי פתאומי, שיעורי עזר לילדים, נזק במבנה הדירה או בתכולתה - כל אחד מאלה יכול להפוך חודש רגיל לחודש במינוס. הקצאה של נתח קבוע מההכנסה החודשית לחיסכון נפרד היא הדרך הנפוצה ביותר לבנות כרית ביטחון שמונעת תקופות רעועות כלכלית.

מעבר ל"יום גשום", תוכניות חיסכון משמשות גם למטרות מתוכננות: חופשה, לימודים, שיפוץ דירה, רכב או הון ראשוני לילד. בפועל, השוק מציע שלושה סוגים עיקריים של גופים: בנקים, שמציעים פיקדונות ותוכניות חיסכון משלהם; חברות ביטוח, שמציעות פוליסות חיסכון; ובתי השקעות, שמנהלים קופות גמל להשקעה וקרנות. תוכנית "חוץ בנקאית" מתייחסת לשתי הקבוצות האחרונות.

כדאי להבין שהמונח עצמו אינו מוצר אחד. תחתיו נכללים מסלולים שונים מאוד ברמת הסיכון, בנזילות ובמיסוי. לכן הבחירה מתחילה לא בשם התוכנית אלא בשאלה למה הכסף נועד ומתי יידרש. מי שמתלבט בין פיקדון בבנק לבין אפיק נזיל אחר יכול להיעזר גם בהשוואה שערכנו בנושא קרן כספית מול פיקדון בנקאי, שמסבירה איפה הכסף עובד יותר בטווח הקצר.

גוף שמנהל חיסכון לציבור בישראל, כמו חברת ביטוח או חברה מנהלת של קופות גמל, כפוף לפיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. זה אחד ההבדלים המהותיים בין תוכנית חיסכון מפוקחת לבין הצעות "חיסכון" שאינן מוסדרות, ולכן הבדיקה הראשונה היא תמיד מי הגוף שמנהל את הכסף ותחת איזה פיקוח הוא פועל.

במה תוכניות החיסכון נבדלות זו מזו

בנקים, חברות ביטוח וגופים חוץ בנקאיים מציעים מגוון רחב של תוכניות, אבל ההבדלים ביניהן מתנקזים לשלושה פרמטרים מרכזיים. מי שמבין אותם יכול לקרוא כל הצעה ולהבין מה היא באמת מציעה, בלי להיסחף אחרי שם שיווקי.

משך תקופת החיסכון

בחיסכון בריבית, ככל שהכסף "סגור" לתקופה ארוכה יותר, כך הריבית המוצעת גבוהה יותר בדרך כלל. הגוף המנהל יודע שהכסף יישאר אצלו, ומתגמל על כך. מנגד, סגירה ארוכה פוגעת בנזילות: מי שיצטרך את הכסף לפני המועד עלול לאבד חלק מהריבית או לשלם קנס. בתוכניות חוץ בנקאיות רבות אין "נקודת יציאה" קבועה, ואפשר לבקש משיכה בכל עת, אבל אז אין גם ריבית מובטחת.

רמת הסיכון מול התשואה האפשרית

זה כלל ברזל בכל אפיק חיסכון: תוכנית שמציעה פוטנציאל לתשואה גבוהה נושאת סיכון גבוה יחסית, ותוכנית סולידית מציעה תשואה נמוכה יותר בתמורה ליציבות. מסלול מנייתי יכול לעלות יפה בשנה טובה ולרדת בשנה רעה. מסלול אג"חי או כספי יציב יותר, אבל התשואה הצפויה בו מתונה.

ריבית קבועה או משתנה

בחיסכון מבוסס ריבית, הריבית יכולה להיות קבועה לכל התקופה, או משתנה ומבוססת על מדד המחירים לצרכן, על ריבית הפריים או על שער מטבע חוץ. ריבית הפריים נגזרת מהריבית של בנק ישראל, ולכן כדאי להכיר את עמוד הריבית של בנק ישראל כנקודת ייחוס: כשהריבית במשק עולה, גם תוכניות שצמודות אליה מתעדכנות כלפי מעלה, וכשהיא יורדת, התשואה מתכווצת.

בתוכניות חיסכון צוברות תשואה, שבהן הכסף מושקע בשוק ההון, אין ריבית כלל. התשואה נגזרת מביצועי המסלול שנבחר. זה ההבדל המושגי החשוב ביותר בין פיקדון בנקאי לבין רוב התוכניות החוץ בנקאיות: בפיקדון יודעים מראש כמה יתקבל, ובתוכנית השקעה יודעים רק מה הסיכון ומה מדיניות ההשקעה.

חיסכון דיגיטלי בסיסי מול חיסכון צובר תשואה

בשוק בולטים שני מודלים של תוכניות חוץ בנקאיות: חיסכון דיגיטלי בסיסי, שנועד בעיקר להפריש כסף בצד בצורה נוחה ולטווח קצר, וחיסכון צובר תשואה, שבו הכסף מושקע בשוק ההון לטווח בינוני וארוך. ההבדל המעשי ביניהם הוא סכום הכניסה: 50 ש"ח בחיסכון הבסיסי לעומת 200 ש"ח בחודש או 2,500 ש"ח חד פעמית בחיסכון צובר התשואה.

סוג התוכנית הפקדה חודשית מינימלית הפקדה חד פעמית מינימלית ימים למשיכה מיום האישור עמלת משיכה
חיסכון דיגיטלי בסיסי 50 ש"ח 50 ש"ח 3 ימים 0 ש"ח
חיסכון צובר תשואה 200 ש"ח 2,500 ש"ח 5 ימים 0 ש"ח

המקור: תנאים מקובלים שמפרסמים גופים חוץ בנקאיים; התנאים משתנים בין חברות ויש לבדוק אותם בתקנון התוכנית. להשוואת מסלולי קופות גמל להשקעה לפי תשואה ודמי ניהול: גמל נט של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

חיסכון דיגיטלי בסיסי - למי הוא מתאים

בתוכנית דיגיטלית בסיסית ניתן להפקיד מכל סכום החל מ-50 ש"ח, ישירות מכרטיס אשראי או דרך האתר והאפליקציה של החברה. בתוכניות מהסוג הזה לא נגבים דמי ניהול ועמלות שונות. כשנדרש הכסף, מגישים בקשה לחברה, ותוך 3 ימים מיום האישור הסכום זמין למשיכה.

תוכניות חיסכון חוץ בנקאיות

המודל הזה מתאים למי שמעדיף להימנע מנטילת סיכונים ורוצה לחסוך לטווח הקצר בצורה הנוחה ביותר: קרן חירום, חופשה בעוד חצי שנה, או סכום שמיועד לתשלום גדול שידוע מראש. מי שמפקיד באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט יכול לשקול שימוש בכרטיס אשראי וירטואלי, שמצמצם את החשיפה של פרטי הכרטיס האמיתי.

חיסכון צובר תשואה - למי הוא מתאים

מי שלא רוצה שהכסף "ישכב" ללא תשואה יכול להפקיד אותו בתוכנית שבה הוא מושקע בשוק ההון בצורה מבוקרת, על ידי מנהלי השקעות. הרציונל ברור: אם הכסף לא יידרש בשנים הקרובות, אין סיבה להקפיא אותו כשאפשר בינתיים לנסות להגדיל אותו. התוכנית מיועדת לחיסכון בינוני עד ארוך טווח, ועם זאת מאפשרת יציאה בכל רגע נתון.

יש לבחירה מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות, ואפשר להתאים את אופי התוכנית לצרכים: מסלול מנייתי למי שמסוגל לשאת תנודות, מסלול סולידי למי שמעדיף יציבות, ומסלולים כלליים שמשלבים ביניהם. כשמגישים בקשה למשיכה, מרגע קבלת האישור עוברים 5 ימים והכסף זמין ללא תשלום עמלת משיכה. חשוב לזכור שבתוכנית כזו נגבים בדרך כלל דמי ניהול מהצבירה, ולכן יש לבדוק את שיעורם לפני ההצטרפות.

איך בוחרים תוכנית: יעד, טווח זמן ואופן ההפקדה

הצעד הראשון בבחירת תוכנית חיסכון הוא להגדיר למה הכסף נועד ומתי הוא יידרש, כי המשמעות העתידית של הכסף קובעת את התנאים הנכונים יותר מכל פרמטר אחר. חיסכון לשיפוץ בעוד שנה, חיסכון לעתיד המקצועי של ילד בעוד חמש עשרה שנה, וכרית ביטחון כללית - כל אחד מהם דורש מסלול אחר.

הצבת יעד ככלי להגדרת התוכנית

מי שחולם על שיפוץ הבית מהמסד ועד הטפחות צריך לדעת בערך מתי יתחיל ובאיזה סכום מדובר. אם השיפוץ מתוכנן לשנה הקרובה, מסלול מנייתי מסוכן מדי: ירידה חדה בשוק ממש לפני המועד עלולה לקצץ את התקציב. מנגד, מי שחוסך לילד לטווח ארוך יכול להרשות לעצמו יותר סיכון, כי יש זמן להתאושש מירידות. להורים שחוסכים לילדים כדאי לבחון גם את המסלול הממלכתי, שעליו הרחבנו במדריך חיסכון לכל ילד.

גם מי שאינו מייחד מטרה ברורה לכסף, ומפקיד אותו כאקט של ביטחון כלכלי, צריך להחליט מראש מה ייחשב "מקרה חירום". כרית ביטחון שנועדה להוצאות בלתי צפויות צריכה להיות נזילה וסולידית, גם במחיר של תשואה נמוכה. חלק מההוצאות הבלתי צפויות, כמו נזקי מים או פריצה, ניתן לגדר גם בביטוח, ולכן כדאי לבדוק מה באמת מכוסה בביטוח דירה במבנה ובתכולה לפני שמחליטים כמה כסף להשאיר בצד.

הפקדה חד פעמית או הפקדה חודשית

אפשר לקבוע גם את גובה ההפקדה וגם את צורתה. הפקדה חד פעמית מתאימה לסכום שהתקבל בבת אחת, כמו מענק, ירושה, החזר מס או בונוס. הפקדה חודשית או בפרקי זמן קבועים מראש יוצרת תוכנית חיסכון פעילה, שבה הסכום גדל בהדרגה. אצל צעירים שמשתחררים מהשירות, למשל, הפיקדון האישי הוא דוגמה טיפוסית לסכום חד פעמי, ועל השיקולים בו כתבנו במאמר על מענק שחרור ופיקדון אישי.

כלל חשוב בשני המקרים: מפקידים סכום ריאלי, שחסרונו לא יפגע בהתנהלות הכלכלית השוטפת. הפקדה חודשית גבוהה מדי שמובילה למינוס בעו"ש היא חיסכון מדומה, כי ריבית המינוס בבנק תהיה כמעט תמיד גבוהה מהתשואה שהחיסכון ייצר.

כמה בטוח החיסכון ומה הסיכון בפועל

תוכנית חיסכון חוץ בנקאית בטוחה במידה שבה המסלול שנבחר בטוח: חיסכון בסיסי ונזיל קרוב לאפס סיכון בשוק, בעוד שחיסכון צובר תשואה במסלול מנייתי חשוף לירידות. לכן התיאור הנפוץ של תוכניות חיסכון כ"השקעה הבטוחה ביותר בשוק" מדויק רק בחלקו, ונכון בעיקר למסלולים הסולידיים.

יש שני סוגי סיכון שכדאי להפריד ביניהם. הראשון הוא סיכון השוק: ירידה בערך הנכסים שבהם הכסף מושקע. בתוכנית צוברת תשואה זה סיכון אמיתי, והוא גדל ככל שהמסלול מנייתי יותר. השני הוא סיכון הגוף המנהל: החשש שהחברה עצמה תיקלע לקשיים. כאן הפיקוח מתערב, משום שנכסי החוסכים בקופות גמל מוחזקים בנפרד מנכסי החברה המנהלת, וחברות ביטוח כפופות לדרישות הון ולפיקוח צמוד.

הבדיקה המרכזית לפני הצטרפות היא שהתוכנית מנוהלת בידי גוף שמפוקח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. מי שכבר מחזיק פוליסות חיסכון ואינו זוכר אילו, יכול לאתר אותן בהר הביטוח, שמרכז את הפוליסות הרשומות על שם המבוטח. גם חסכונות ישנים שנשכחו, בבנקים ובקופות, ניתנים לאיתור בהר הכסף של משרד האוצר, ועל אופן השימוש בו הרחבנו במדריך הר הכסף - איך מאתרים חשבונות וכספים אבודים.

מבחינה פסיכולוגית, תוכנית חיסכון מעניקה רוגע כלכלי: מפקידים את הסכום הרצוי בפעימה אחת או בכמה פעימות, וביום פקודה מגישים בקשה והכסף זמין בתוך כמה ימים. זה ההבדל בין חיסכון כזה לבין השקעה ישירה בבורסה, שבה כל החלטה של קנייה ומכירה נופלת על המשקיע עצמו. עם זאת, גם בתוכנית מנוהלת צריך לעקוב מדי פעם אחר המסלול, ולוודא שרמת הסיכון עדיין מתאימה לשלב בחיים ולמועד שבו הכסף יידרש.

מיסוי, דמי ניהול ומעבר בין מסלולים

אחד היתרונות הבולטים של פוליסת חיסכון בחברת ביטוח הוא שמעבר בין מסלולי השקעה בתוך הפוליסה אינו נחשב מכירה, ולכן אינו מחייב תשלום מס על הרווחים באותו רגע. בקרנות נאמנות, לעומת זאת, מעבר מקרן לקרן הוא מכירה לכל דבר ומחייב מס על הרווח שנצבר. המס בפוליסה נדחה עד למשיכת הכסף בפועל, ואז הוא משולם על הרווח הריאלי.

גמישות בהפקדות ובמסלולים

בתוכנית צוברת תשואה יש גמישות כפולה. הראשונה היא באופן ההפקדה: אפשר להפקיד באופן חודשי, בהפקדות חד פעמיות, או בשילוב, לפי העדפת החוסך. השנייה היא בבחירת המסלול: אפשר לעבור ממסלול מנייתי למסלול סולידי כשמתקרב מועד השימוש בכסף, ולהפך, בלי אירוע מס. הגמישות הזו מאפשרת גם לחוסכים חסרי ניסיון בתחום ההשקעות ליהנות מתשואה בשוק ההון, כשההחלטות השוטפות בידי מנהלי השקעות.

דמי ניהול - העלות שלא רואים

בתוכניות צוברות תשואה נגבים דמי ניהול, בדרך כלל כאחוז שנתי מהצבירה, ולפעמים גם מההפקדות. לאורך שנים, הפרש קטן בדמי הניהול מצטבר לסכום משמעותי, משום שהוא נגבה גם מהרווחים שהיו אמורים להמשיך לצבור תשואה. מי שרוצה להבין את ההשפעה הזו לעומק יכול לקרוא את הניתוח שלנו על דמי ניהול בפנסיה לאורך כל החיים, שהעיקרון בו זהה גם בחיסכון. חלופה נוספת, למי שמעדיף לנהל לבד, היא השקעה ישירה במדדים, ועל ההבדלים בין המכשירים כתבנו במדריך קרנות מחקות מול קרנות סל.

אפיקים חוץ בנקאיים נוספים

מלבד פוליסות חיסכון, קיימים אפיקים נזילים נוספים שמנוהלים מחוץ לבנק. קופת גמל להשקעה מאפשרת חיסכון נזיל עם יתרון מס במקרה של משיכה כקצבה בגיל פרישה, וקרן השתלמות, שזמינה לשכירים ולעצמאים, נהנית מהטבות מס משמעותיות לאחר תקופת ההמתנה; את התנאים המלאים מפרט כל זכות בערך קרן השתלמות. את הביצועים ודמי הניהול של קופות הגמל ניתן להשוות בגמל נט.

הערוץ הדיגיטלי: הפקדה, מעקב ומשיכה

כמעט כל התוכניות החוץ בנקאיות מנוהלות היום באתר ובאפליקציה, כך שאפשר להצטרף, להפקיד, לעקוב ולבקש משיכה בלי למלא טפסים ובלי להגיע לסניף. גם תחום החיסכון עבר את המהפכה שעברו תשלומים, אשראי והעברות כסף: מי שמשתמש בכרטיס אשראי ובאפליקציות תשלום מדי יום מצפה לאותה נוחות גם בחיסכון.

הפקדה ישירה מכרטיס אשראי

בתוכנית דיגיטלית ניתן להפריש סכום לחיסכון ישירות מכרטיס אשראי, או דרך האתר והאפליקציה של החברה, בכל שעה. ההפרדה הזו חשובה יותר ממה שנראה: חשבון העו"ש נוטה לבלוע את ההכנסות עד תומן בסוף החודש, בלי קשר לגובהן, כי תמיד יימצאו סיבות להשתמש בכסף זמין. כדי לייצר חיסכון לאורך זמן, צריך להפריד את הסכום הרצוי מהשוטף ולהעביר אותו לתוכנית פחות נגישה. הוראת הפקדה קבועה בתחילת החודש, מיד אחרי כניסת המשכורת, עובדת טוב יותר מהחלטה לחסוך "את מה שיישאר".

מעקב שוטף אחר הצבירה

ערוצי החיסכון הדיגיטליים מאפשרים מעקב מקוון אחר הצטברות הסכומים, בלי ליצור קשר עם נציגי שירות ובלי לחכות על הקו במוקד בעל זמינות מוגבלת. בכל שעה ביממה אפשר להיכנס לאזור האישי ולראות את היתרה, את ההפקדות ואת התשואה. השקיפות הזו מאפשרת לתכנן צעדים פיננסיים על בסיס מידע עדכני, ולא על בסיס הערכה. עם זאת, אין צורך לבדוק את היתרה כל יום: בתוכנית צוברת תשואה, מעקב תכוף מדי עלול לגרום לתגובות רגשיות לתנודות קצרות טווח.

מה לבדוק בממשק לפני שמצטרפים

  • האם ניתן להגדיר הפקדה חודשית קבועה, ולשנות אותה או להשהות אותה בלי עלות.
  • האם בקשת משיכה מוגשת מקוון, ותוך כמה ימים הכסף מגיע לחשבון הבנק.
  • האם מוצג פירוט של דמי הניהול שנגבו בפועל, ולא רק השיעור הכללי.
  • האם קיים אימות דו שלבי לכניסה לאזור האישי.

העדיפות, כשהתנאים דומים, היא להצעה ללא דמי ניהול ועמלות בחיסכון הבסיסי, ולהצעה עם דמי ניהול נמוכים ושקופים בחיסכון צובר התשואה.

טעויות נפוצות ואיך מתחילים נכון

הטעות הנפוצה ביותר בחיסכון חוץ בנקאי היא בחירת מסלול לפי התשואה של השנה האחרונה, במקום לפי טווח הזמן שבו הכסף יידרש. מסלול שהניב תשואה גבוהה בשנה טובה עלול לרדת בשנה הבאה, ומי שצריך את הכסף בדיוק אז ייאלץ למשוך בהפסד.

חמש טעויות שכדאי להימנע מהן

  1. שימוש בחיסכון מנייתי כקרן חירום. כסף שעשוי להידרש מחר צריך להיות במסלול סולידי ונזיל.
  2. הפקדה גבוהה מדי שגורמת למינוס בעו"ש, ומבטלת את התועלת של החיסכון.
  3. התעלמות מדמי הניהול, שבטווח ארוך יכולים לשחוק חלק ניכר מהתשואה.
  4. משיכה ספונטנית לצרכים שאינם דחופים, רק משום שהכסף זמין בתוך כמה ימים.
  5. אי עדכון המסלול כשהיעד מתקרב, למשל השארת חיסכון ללימודים במסלול מנייתי שנה לפני תחילתם.

דוגמה היפותטית

קחו מקרה טיפוסי: דנה, אם לשניים, רוצה כרית ביטחון וגם חיסכון לשיפוץ בעוד ארבע שנים. מסלול סביר במקרה כזה מחלק את הכסף לשניים: הפקדה חודשית בחיסכון דיגיטלי בסיסי, מ-50 ש"ח ומעלה, שתשמש לחירום ותהיה זמינה תוך 3 ימים; והפקדה חודשית של 200 ש"ח לפחות בחיסכון צובר תשואה במסלול מאוזן, שיועבר בהדרגה למסלול סולידי כשמועד השיפוץ יתקרב. משפחה שמצפה לתינוק תתכנן אחרת, ועל ההיערכות הכלכלית לשלב הזה כתבנו במדריך איך להיערך כלכלית לקראת תינוק חדש.

הצעד הראשון אינו בחירת חברה אלא כתיבת רשימה קצרה: כמה כסף אפשר להפריש בחודש בלי לפגוע בשוטף, למה הכסף נועד, ומתי הוא יידרש. מי שמחזיק את שלוש התשובות האלה יכול להשוות הצעות בצורה עניינית. ומי שמקטין במקביל את ההוצאות הקבועות, למשל דרך קיצוץ בעמלות הבנק, מגדיל את הסכום שנשאר להפקדה. כמו שאומר הפתגם, גם מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד קטן.

מקורות