חיסכון לכל ילד - איך בוחרים מסלול וכמה הכסף יצבור

בקצרה

תוכנית "חיסכון לכל ילד" מעניקה לכל ילד בישראל קצבה חודשית של 50 ש"ח מביטוח לאומי, המופקדת לחיסכון ייעודי. ניתן להפקיד תוספת של 50 ש"ח בחודש מקצבת הילדים עבור הילד. הכסף נצבר בבנק או בקופת גמל לבחירת ההורים, ומנוהל באחד ממסלולי ההשקעה המוצעים. ניתן למשוך את הכסף החל מגיל 18, ובמשיכה בגיל 21 מקבלים מענק נוסף של 288 ש"ח מהמדינה, ללא תלות במסלול החיסכון.

אחד האתגרים הגדולים ביותר להורים בישראל הוא לדאוג לעתידם הכלכלי של ילדיהם. בין אם מדובר בחסכון ללימודים אקדמיים, לרכישת דירה, או סתם כנדוניה לחיים הבוגרים, הרצון להעניק לילדים יתרון כלכלי הוא טבעי. המדינה, מצידה, מנסה לסייע בדרך משלה, ואחד הכלים הבולטים שהיא מציעה הוא תוכנית "חיסכון לכל ילד".

כשאני נפגש עם משפחות, אני רואה לעיתים קרובות את אותן שאלות חוזרות ונשנות לגבי התוכנית הזו: מה זה בכלל "חיסכון לכל ילד"? איך בוחרים את המסלול הנכון? האם עדיף בנק או קופת גמל? ואיך יודעים כמה כסף באמת יצטבר לילד עד שיגיע לגיל בגרות? אני זוכר מקרה של משפחה שהגיעה אליי כשהילד הגדול שלהם כבר היה בן 10, והם גילו רק אז על התוכנית. הם היו מתוסכלים שלא ניצלו את השנים הראשונות, וביקשו להבין איך יוכלו לפחות למקסם את מה שנשאר. המטרה שלנו במאמר הזה היא לעשות סדר בדברים, לפזר את הערפל, ולהעניק לכם את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת, שתשרת את הילדים שלכם בצורה הטובה ביותר.

מהי תוכנית "חיסכון לכל ילד"?

תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא יוזמה ממשלתית שהחלה לפעול בשנת 2017, במטרה להבטיח שלכל ילד בישראל יהיה סכום כסף משמעותי זמין לרשותו עם הגיעו לבגרות. במסגרת התוכנית, המוסד לביטוח לאומי מפקיד באופן אוטומטי 50 ש"ח בכל חודש לחשבון חיסכון ייעודי שנפתח עבור כל ילד, מגיל לידה ועד גיל 18.

ההורים מקבלים את הבחירה היכן ינוהל הכסף: בבנק או בקופת גמל. בנוסף להפקדה הבסיסית של 50 ש"ח, ניתנת להורים האפשרות להגדיל את החיסכון החודשי בעוד 50 ש"ח, על ידי ויתור על חלק מקצבת הילדים המשולמת להם מביטוח לאומי. כלומר, במקום לקבל את מלוא קצבת הילדים לחשבון הבנק שלהם, הם יכולים להורות לביטוח לאומי להעביר 50 ש"ח נוספים ישירות לחיסכון של הילד. כך, סך ההפקדה החודשית לחיסכון יכול להגיע ל-100 ש"ח.

הכסף שנצבר בחיסכון, יחד עם הרווחים שהצטברו עליו, מיועד לשמש את הילד בעתיד. מעבר לסכומים החודשיים, ישנה הטבה נוספת: בגיל 21, מקבל הילד מענק נוסף בסך 288 ש"ח מהמדינה, בתנאי שהכסף לא נמשך טרם זמנו. מענק זה נועד לעודד את הילדים להותיר את הכסף בחיסכון זמן רב ככל האפשר, וליהנות מהיתרונות של ריבית דריבית לאורך שנים ארוכות.

💡 טיפ זהב להורים צעירים: אל תחכו! פתחו את החיסכון ובחרו מסלול בהקדם האפשרי לאחר לידת הילד. כל חודש של הפקדה מוקדמת צובר ריבית דריבית משמעותית לאורך 18 או 21 שנה.

בנק או קופת גמל: היכן כדאי לחסוך?

אחת ההחלטות הראשונות והחשובות ביותר שעומדות בפני ההורים היא בחירת הגוף שינהל את החיסכון: בנק או קופת גמל. לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות משלה, וחשוב להבין אותם לעומק לפני קבלת ההחלטה.

חיסכון בבנק

הבנקים מציעים מספר מסלולי חיסכון ייעודיים לתוכנית "חיסכון לכל ילד". מסלולים אלו מוגדרים מראש על ידי בנק ישראל ונחלקים בדרך כלל לשלושה סוגים עיקריים:

1. ריבית קבועה לא צמודה: מסלול זה מציע ריבית קבועה וידועה מראש לכל תקופת החיסכון. היתרון המרכזי הוא הוודאות - אתם יודעים בדיוק מה תהיה הריבית שתצברו. החיסרון הוא שריבית זו אינה צמודה למדד או לכל מדד אחר, כך שבתקופות אינפלציה, כוח הקנייה של הכסף עלול להישחק.
2. ריבית משתנה צמודה לפריים: במסלול זה, הריבית על החיסכון צמודה לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5%). הריבית משתנה בהתאם לשינויים בריבית הפריים. היתרון הוא פוטנציאל ליהנות מעליית ריבית הפריים, והחיסרון הוא חוסר ודאות לגבי גובה הריבית העתידית, וכן חשיפה לירידות בריבית.
3. ריבית קבועה צמודה למדד: מסלול זה מבטיח ריבית קבועה בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. היתרון המרכזי הוא שמירה על כוח הקנייה של הכסף לאורך זמן, גם בתקופות אינפלציה. החיסרון הוא שבתקופות של אינפלציה נמוכה, התשואה עלולה להיות נמוכה יחסית.

החיסכון בבנק נחשב לבטוח יותר ומעניק שקט נפשי להורים שחוששים מסיכונים. הכסף מוגן על ידי הפיקוח של בנק ישראל, ואינו חשוף לתנודות שוק ההון באותה מידה כמו בניהול בקופת גמל. עם זאת, התשואות במסלולים אלה נוטות להיות נמוכות יותר בהשוואה למסלולים מנוהלים בקופות גמל, במיוחד לטווח הארוך.

חיסכון בקופת גמל

קופות הגמל מציעות מגוון רחב יותר של מסלולי השקעה, המאפשרים התאמה טובה יותר לפרופיל הסיכון של ההורים ולתפיסתם הכלכלית. מסלולי קופות הגמל נחלקים בדרך כלל לפי רמת הסיכון והחשיפה לשוק ההון:

1. מסלול עם סיכון מועט (סולידי): מסלול זה משקיע בעיקר באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בדירוג גבוה, ובפיקדונות בנקאיים. הוא מתאים להורים שמעוניינים לשמור על ערך הכסף עם חשיפה מינימלית לסיכון, אך גם עם פוטנציאל תשואה נמוך יחסית.
2. מסלול עם סיכון בינוני (מאוזן): מסלול זה משלב השקעה באגרות חוב ובמניות, ביחס של 50%-70% אגרות חוב ו-30%-50% מניות. הוא מציע פוטנציאל תשואה גבוה יותר ממסלול סולידי, תוך שמירה על רמת סיכון סבירה.
3. מסלול עם סיכון גבוה (מנייתי): מסלול זה משקיע את רוב הכספים, ולעיתים את כולם, במניות. הוא מציע את פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר לטווח הארוך, אך גם כרוך בסיכון גבוה יותר לתנודתיות ולירידות ערך. מסלול זה מתאים להורים בעלי אופק השקעה ארוך מאוד (18-21 שנים), שמוכנים לקחת סיכון בתמורה לתשואה פוטנציאלית גבוהה.
4. מסלולי השקעה מתמחים: חלק מקופות הגמל מציעות גם מסלולים ייחודיים, כמו מסלול הלכה (השקעות כשרות), מסלול שקלי, מסלול דולרי, מסלול עוקב מדד (מחקה מדדי מניות), ועוד.

היתרון המרכזי של קופות הגמל הוא פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר לטווח הארוך, בזכות החשיפה לשוק ההון. החיסרון הוא שקיימת חשיפה לסיכון, וערך החיסכון יכול לרדת בתקופות של ירידות בשווקים. עם זאת, כאשר מדובר באופק השקעה של 18-21 שנים, תנודתיות בשוק ההון נוטה להתאזן, והסיכון יורד.

💡 טיפ זהב להורים מהססים: אם אתם מתלבטים, זכרו שחיסכון לטווח ארוך (18-21 שנה) נוטה להתאפיין בתשואות גבוהות יותר במסלולים מנייתיים, גם אם בדרך חווים תנודתיות. אם אתם חוששים מסיכון, ניתן להתחיל במסלול מאוזן ולשקול לשנות למנייתי בהמשך, או במסלול סולידי בבנק. חשוב לבחון גם את דמי הניהול המוצעים על ידי הגופים השונים - בקופות גמל הם נוטים להיות נמוכים יותר מאשר בבנקים.

כיצד בוחרים את מסלול ההשקעה המתאים?

בחירת מסלול ההשקעה היא החלטה אישית שתלויה במספר גורמים:

1. אופק ההשקעה: ככל שהילד צעיר יותר, כך אופק ההשקעה ארוך יותר (עד 18 או 21 שנה). אופק השקעה ארוך מאפשר לקחת סיכונים גבוהים יותר, שכן יש מספיק זמן להתאוששות מתנודות שוק ולצבירת תשואה משמעותית. לילדים קרובים לגיל 18, מומלץ לבחור במסלול סולידי יותר כדי להימנע מירידת ערך משמעותית בסמוך למועד המשיכה.
2. רמת הסיכון שההורים מוכנים לקחת: האם אתם מעדיפים וודאות ושקט נפשי על פני פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר? או שאתם מוכנים לקחת סיכון מסוים בתקווה לרווחים גדולים יותר? התשובה לשאלה זו תעזור לכם לבחור בין בנק לקופת גמל, ובין מסלולים שונים בתוך כל אחד מהם.
3. דמי ניהול: דמי הניהול נגבים מהחיסכון באופן שוטף, ויכולים להשפיע באופן משמעותי על הסכום הסופי שיצטבר. בקופות גמל, דמי הניהול נוטים להיות נמוכים יותר מאשר בבנקים, כיוון שהן מתחרות ביניהן באופן פעיל על כספי החוסכים. חשוב להשוות את דמי הניהול בין הגופים השונים. ניתן למצוא השוואות באתר "גמל נט" של משרד האוצר.
4. ביצועי עבר: ניתן לבחון את ביצועי העבר של המסלולים השונים בקופות הגמל דרך אתר "גמל נט" (מקור רשמי חיצוני: גמל נט). חשוב לזכור שביצועי עבר אינם ערובה לביצועי עתיד, אך הם יכולים לתת אינדיקציה מסוימת.

ניתן לשנות את מסלול ההשקעה ואת הגוף המנהל (בנק/קופת גמל) בכל עת, ללא עלות. זו גמישות חשובה המאפשרת להתאים את החיסכון לשינויים בנסיבות או בתפיסת הסיכון של ההורים.

💡 הערה חשובה: מומלץ להגדיר הפקדה חודשית נוספת של 50 ש"ח מקצבת הילדים לחיסכון. תוספת זו מכפילה את ההפקדה הממשלתית, ומגדילה משמעותית את הסכום הסופי.

כמה כסף יצטבר לילד: דוגמאות וחישובים

כדי להמחיש את פוטנציאל הצבירה, נציג מספר דוגמאות חישוב, בהתבסס על ההפקדות החודשיות ושיעורי תשואה שונים. חשוב לזכור כי אלו דוגמאות בלבד, ואינן מהוות הבטחה לתשואה עתידית.

נניח שהילד נולד היום, והחיסכון יופקד למשך 18 שנה. בנוסף, הוא יקבל את מענק ה-288 ש"ח בגיל 21.

הערות לטבלה:

• התשואות השנתיות הן הערכה בלבד ואינן מבטיחות תשואה עתידית. הן מבוססות על ממוצעי תשואה היסטוריים ועל ציפיות לתשואה במסלולים שונים.
• החישובים אינם כוללים דמי ניהול, על מנת לפשט את הדוגמא. בפועל, דמי ניהול יקטינו מעט את הסכום הסופי.
• מענק ה-288 ש"ח בגיל 21 מחושב כאן כתוספת חד פעמית.
• ככל שהילד נולד מוקדם יותר, כך משך החיסכון ארוך יותר, והשפעת הריבית דריבית משמעותית יותר.

כפי שניתן לראות, הגדלת ההפקדה החודשית ל-100 ש"ח והבחירה במסלול עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, יכולים להכפיל ואף לשלש את הסכום הסופי שיצטבר עבור הילד. זוהי השקעה קטנה יחסית מדי חודש, שיכולה להניב פירות משמעותיים בעתיד.

💡 טיפ זהב למשפחות ברוכות ילדים: אם יש לכם מספר ילדים, שקלו את האפשרות לפתוח לכל אחד מהם חיסכון בנפרד, ולבחור עבור כל אחד את המסלול המתאים לו על פי גילו ועל פי ההעדפות שלכם.

משיכת הכסף: מתי ואיך?

הכסף שנצבר בתוכנית "חיסכון לכל ילד" זמין למשיכה החל מגיל 18, אך קיימים תנאים ותמריצים שונים המשפיעים על מועד המשיכה.

משיכה בגיל 18

כאשר הילד מגיע לגיל 18, הוא הופך לבעל החיסכון ויכול למשוך את הכסף. עם זאת, משיכה בגיל זה דורשת את אישור ההורים (או אפוטרופוס). במידה וההורים מסרבים לאשר את המשיכה, הילד יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לאישור עצמאי למשיכה. חשוב לציין כי במשיכה בגיל 18, הילד לא יהיה זכאי למענק המדינה הנוסף בסך 288 ש"ח.

הכסף שנצבר פטור ממס רווחי הון, בתנאי שהוא נמשך בהתאם לתנאי התוכנית (כלומר, לא לפני גיל 18). יש להדגיש כי משיכה חלקית של הכסף אינה אפשרית - ניתן למשוך את מלוא הסכום בלבד.

משיכה בגיל 21

התמריץ המרכזי לאי משיכת הכסף בגיל 18 הוא מענק המדינה הנוסף. אם הילד בוחר להשאיר את הכסף בחיסכון עד גיל 21, הוא יהיה זכאי למענק חד פעמי בסך 288 ש"ח מהמדינה. מענק זה מתווסף לחיסכון ומגדיל את הסכום הסופי. בגיל 21, הילד יכול למשוך את הכסף באופן עצמאי, ללא צורך באישור ההורים.

ההמלצה הכללית היא להותיר את הכסף בחיסכון עד גיל 21 לפחות, על מנת ליהנות מהמענק הנוסף ומהצטברות רווחים נוספת. עבור רבים, סכום זה יכול להוות עזרה משמעותית בתחילת דרכם העצמאית, בין אם למימון לימודים, רכישת רכב, או כהון ראשוני לעתיד.

💡 טיפ זהב לבני נוער: גם אם אתם רוצים את הכסף בגיל 18, שקלו היטב את האפשרות להשאיר אותו עד גיל 21. המענק הנוסף והרווחים הצפויים בשלוש שנים נוספות יכולים להיות שווים את ההמתנה. זה יכול להיות סכום משמעותי עבורכם.

ניהול החיסכון: מעקב ושינויים

לאחר שבחרתם את הגוף המנהל ואת מסלול ההשקעה, חשוב לזכור שהחיסכון אינו "קופא על שמריו". ניתן ומומלץ לעקוב אחריו ולבצע שינויים במידת הצורך.

מעקב אחר החיסכון

באפשרות ההורים לעקוב אחר מצב החיסכון של ילדיהם באופן שוטף. ניתן להיכנס לאתר האינטרנט של הגוף המנהל (בנק או קופת גמל) ולצפות בדוחות תקופתיים המפרטים את ההפקדות, הרווחים והיתרה הכוללת. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי שולח דיווחים תקופתיים להורים המפרטים את מצב החיסכון.

מעקב זה מאפשר לכם להישאר מעודכנים בביצועי החיסכון ולוודא שהכסף מנוהל בהתאם לציפיותיכם. אם אתם רואים שהחיסכון לא מניב את התשואות המצופות, או שחל שינוי מהותי במצבכם הכלכלי או בתפיסת הסיכון שלכם, ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש את מסלול ההשקעה.

שינוי מסלול השקעה ו/או גוף מנהל

הגמישות היא אחד היתרונות הגדולים של תוכנית "חיסכון לכל ילד". ניתן לשנות את מסלול ההשקעה או להעביר את החיסכון לגוף מנהל אחר (מבנק לקופת גמל, מקופת גמל אחת לאחרת, או מבנק אחד לאחר) בכל עת, ללא עלות וללא קנסות. תהליך השינוי פשוט יחסית ומתבצע באמצעות פנייה לגוף המנהל הנוכחי או לגוף החדש.

סיבות אפשריות לשינוי כוללות:

• שינוי באופק ההשקעה: ככל שהילד מתבגר, אופק ההשקעה מתקצר. ייתכן שתרצו לעבור ממסלול מנייתי למאוזן או סולידי יותר ככל שמתקרב מועד המשיכה.
• שינוי בתפיסת הסיכון: ייתכן שבתחילת הדרך הייתם מוכנים לקחת סיכון גבוה, אך עם הזמן השתנו העדפותיכם ואתם מעדיפים מסלול בטוח יותר.
• ביצועי השקעה: אם אתם לא מרוצים מביצועי המסלול הנוכחי, תוכלו לחפש מסלול או גוף מנהל אחר שמציע תשואות טובות יותר (שוב, תוך זכירה שביצועי עבר אינם ערובה לעתיד).
• דמי ניהול: אם מצאתם גוף מנהל שמציע דמי ניהול נמוכים יותר, כדאי לשקול מעבר אליו.

חשוב לבצע בדיקה מעמיקה לפני כל שינוי, ולהבין את ההשלכות שלו. לשם כך, תוכלו להיעזר במידע הזמין באתרי האינטרנט של קופות הגמל והבנקים, ובאתר "גמל נט" של משרד האוצר.

שאלות נפוצות (FAQ)

האם ניתן להפקיד סכומים נוספים מעבר ל-100 ש"ח בחודש?

במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד" עצמה, לא ניתן להפקיד סכומים נוספים מעבר ל-50 ש"ח מהמדינה + 50 ש"ח מקצבת הילדים. עם זאת, הורים המעוניינים לחסוך סכומים גדולים יותר יכולים לפתוח תוכניות חיסכון נוספות באופן פרטי בבנק או בקופת גמל, או לשקול תוכניות חיסכון חוץ-בנקאיות. ראו עוד על אפשרויות אלו במאמר שלנו על תוכניות חיסכון חוץ-בנקאיות.

מה קורה אם לא בחרתי מסלול חיסכון?

אם ההורים לא בוחרים גוף מנהל ומסלול חיסכון תוך שישה חודשים מלידת הילד (או ממועד הזכאות לקצבת ילדים), המוסד לביטוח לאומי בוחר עבורם באופן אוטומטי. הבחירה האוטומטית היא לרוב מסלול בנקאי עם סיכון נמוך (ריבית קבועה לא צמודה או צמודה לפריים), או מסלול סולידי בקופת גמל. חשוב מאוד לבצע את הבחירה באופן יזום, שכן הבחירה האוטומטית עשויה לא להיות המתאימה ביותר עבורכם ועבור ילדכם.

האם ניתן למשוך את הכסף לפני גיל 18?

באופן עקרוני, הכסף בחיסכון לכל ילד אינו ניתן למשיכה לפני גיל 18. קיימים חריגים מעטים ונדירים במקרים של נכות, מחלה קשה או מוות של הילד, ובאישור מיוחד של בית הדין לעבודה. משיכה לפני גיל 18 תגרור איבוד של הפטור ממס רווחי הון ותשלום קנסות.

מה קורה לכסף אם הילד נפטר?

במקרה של פטירת הילד, הכסף שנצבר בחיסכון, בתוספת הרווחים, עובר לידי הוריו. סכום זה פטור ממס ירושה.

האם יש הבדל בין ילדים שנולדו לפני 2017 לאלה שנולדו לאחר מכן?

תוכנית "חיסכון לכל ילד" חלה על ילדים שנולדו החל מ-1 בינואר 2017. ילדים שנולדו לפני תאריך זה אינם זכאים לחיסכון במסגרת תוכנית זו. עם זאת, ישנן דרכים אחרות לחסוך עבור ילדים אלה, כמו פתיחת חשבון בנק לנוער או תוכניות חיסכון פרטיות.

האם יש קשר בין חיסכון לכל ילד לבין קרן השתלמות?

אין קשר ישיר בין שתי התוכניות. "חיסכון לכל ילד" היא תוכנית ממשלתית המיועדת ספציפית לילדים, ואילו קרן השתלמות היא הטבה המוענקת לשכירים ועצמאים לצורך חיסכון לטווח בינוני, עם הטבות מס משמעותיות. אלו שני מכשירי חיסכון נפרדים עם מטרות ותנאים שונים.

אנו מקווים שמאמר זה עשה לכם סדר בכל הקשור לתוכנית "חיסכון לכל ילד". זכרו, ההחלטה על מסלול החיסכון היא אחת ההחלטות הפיננסיות החשובות ביותר שאתם יכולים לקבל עבור עתיד ילדיכם. קחו את הזמן, למדו את האפשרויות, ובחרו את המסלול המתאים ביותר עבורכם ועבור משפחתכם.