מה זו קרן חירום ובמה היא שונה מחיסכון רגיל
קרן חירום אינה חיסכון לחופשה, לרכב חדש או למקדמה על דירה. היא כרית ביטחון שנועדה לאירוע אחד: מצב שבו המשפחה צריכה כסף מהר, בלי שתכננה את זה מראש. דוגמאות טיפוסיות הן פיטורים או ירידה חדה בהכנסה של אחד מבני הזוג, מחלה שמשביתה מעבודה, תקלה ברכב שמשמש להגעה לעבודה, מכשיר חשמלי חיוני שהתקלקל, או נזק בדירה שלא מכוסה בביטוח.
ההבדל מחיסכון רגיל הוא בשלושה מאפיינים. הראשון הוא נזילות: הכסף צריך להיות זמין בתוך ימים ספורים, ולא "כשהפיקדון יסתיים". השני הוא יציבות: הסכום לא אמור לרדת בדיוק ברגע שצריך אותו, כי משבר כלכלי ופיטורים מגיעים לעיתים קרובות ביחד עם ירידות בשוק ההון. השלישי הוא הפרדה: כסף שיושב באותו חשבון עם המשכורת נוטה להתפזר על הוצאות שוטפות.
המטרה של קרן חירום היא לא להרוויח, אלא למנוע מצב שבו המשפחה נאלצת לקחת אשראי יקר או למכור השקעות בהפסד. משפחה בלי כרית כזו נוטה לממן אירוע לא צפוי באמצעות מסגרת אשראי בעו"ש, הלוואה מהירה או פריסת תשלומים. כמה זה עולה בפועל אפשר לראות בניתוח של העלות האמיתית של פריסת תשלומים: הריבית מצטברת בדיוק בתקופה שבה ההכנסה כבר לחוצה.
שימו לב גם להבדל בין הוצאה לא צפויה לבין הוצאה לא מתוכננת. טיפול שנתי ברכב, ביטוח דירה, ציוד לבית הספר ומתנות לחגים הם הוצאות צפויות לגמרי, גם אם הן לא חודשיות. אותן כדאי לכם לתקצב בנפרד, למשל בחיסכון חודשי ייעודי, ולא למשוך מקרן החירום. מי שמושך מהקרן לכל הוצאה כזו מגלה שהיא ריקה ביום שבאמת צריך אותה.
כמה לחסוך: חישוב לפי הוצאות חיוניות
הטעות הנפוצה היא לחשב את הקרן לפי גובה המשכורת. בזמן חירום המשפחה לא ממשיכה לחיות כרגיל: מבטלים מסעדות, חופשות וקניות לא דחופות. לכן הבסיס לחישוב הוא ההוצאות החיוניות בלבד: דיור (שכר דירה או החזר משכנתא), ארנונה, חשמל, מים וגז, מזון, תחבורה לעבודה, ביטוחים, תשלומי חינוך ומעונות, תרופות והחזרי הלוואות קיימות.
הדרך המעשית לחשב היא לעבור על דפי החשבון וכרטיסי האשראי של שלושה חודשים אחרונים, לסמן כל הוצאה שלא ניתן לוותר עליה גם בחודש קשה, ולחשב ממוצע חודשי. את הממוצע מכפילים במספר החודשים שהמשפחה רוצה לכסות.
קחו מקרה היפותטי: זוג עם שני ילדים, שההוצאות החיוניות שלו מסתכמות ב-14,000 ש"ח בחודש. לפי כלל האצבע של 3 עד 6 חודשים, הקרן שלו תעמוד על 42,000 עד 84,000 ש"ח. מספר החודשים נקבע לפי מידת היציבות של ההכנסה, ולא לפי מה שנוח לחסוך. אם שני בני הזוג שכירים במקומות עבודה יציבים, 3 חודשים יכולים להספיק. אם רק אחד מהם עובד, או שאחד מהם עצמאי, נכון לכוון לקצה העליון של הטווח ואף מעבר לו.
הסכום הזה נשמע גבוה, ולרוב לא בונים אותו בבת אחת. יעד ביניים סביר הוא חודש אחד של הוצאות חיוניות, שמכסה את רוב התקלות הבודדות: תיקון ברכב, מקרר חדש או חודש בין משרות. רק אחרי שהשכבה הזו קיימת ממשיכים להגדיל לעבר היעד המלא.

מה מגדיל או מקטין את הסכום הנדרש
כלל האצבע הוא נקודת פתיחה, ולא נוסחה. כמה גורמים מזיזים אותו בצורה משמעותית:
- מבנה ההכנסה. עצמאים, פרילנסרים ועובדים שחלק גדול משכרם בעמלות או בבונוסים חשופים לתנודות חדות יותר, וזקוקים לכרית גדולה יותר.
- מספר המפרנסים. במשק בית עם שתי הכנסות, אובדן של אחת מהן לא מוריד את ההכנסה לאפס. במשק בית עם מפרנס יחיד המצב שונה לגמרי.
- תלויים. ילדים קטנים, הורה מבוגר שהמשפחה מסייעת לו או בן משפחה עם צרכים מיוחדים מגדילים את ההוצאה הקשיחה.
- גיל ומצב הנכסים. רכב ישן, דירה בבעלות שדורשת תיקונים ומכשירי חשמל שקרובים לסוף חייהם מגדילים את הסיכוי להוצאה גדולה ופתאומית. חלק מהעלויות האלה אפשר לצמצם מראש, כפי שמוסבר במדריך לחיסכון בהוצאות אחזקת הרכב.
- ביטוחים קיימים. ביטוח בריאות, ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח דירה מורידים את החשיפה לחלק מהאירועים, אבל לא לכולם, ולרוב עם השתתפות עצמית.
גורם נוסף שכדאי להכניס לחישוב הוא דמי האבטלה. שכירים שעונים על תנאי הזכאות מקבלים דמי אבטלה מביטוח לאומי, אבל הם מחושבים כחלק מהשכר הקודם ובתקרה, ולכן אינם מחליפים משכורת מלאה. תוכלו לבדוק את אופן החישוב בעמוד איך מחשבים את דמי האבטלה של ביטוח לאומי. קרן החירום צריכה לכסות לפחות את הפער בין ההוצאות החיוניות לבין דמי האבטלה הצפויים, ועצמאים צריכים לתכנן כאילו אין רשת כזו בכלל. עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה כשהעסק נסגר, ולכן אצלם הקרן היא לעיתים קרובות קו ההגנה היחיד.
שימו לב שחירום לא תמיד כלכלי. במצבי ביטחון או אסון טבע עשויים להידרש מזומן זמין, מלאי מזון ותרופות. מידע על היערכות כזו מרוכז בפורטל החירום הלאומי, ומומלץ להחזיק סכום קטן במזומן בבית כחלק מהתכנון.
איפה להחזיק את הכסף: שיטת השכבות
אין מקום אחד שמושלם לכל הקרן. עו"ש זמין מיד אבל לרוב לא מניב כלום. פיקדון לטווח ארוך מניב יותר, אבל שבירה מוקדמת עלולה לעלות בוויתור על הריבית. הפתרון המקובל הוא לחלק את הקרן לשכבות, כשכל שכבה מאוזנת אחרת בין זמינות לתשואה.
שכבה ראשונה: זמינות מיידית
סכום קטן יחסית, בסדר גודל של חודש הוצאות או פחות, בעו"ש נפרד או בחשבון חיסכון שאפשר להעביר ממנו כסף באותו יום. זו השכבה שמשלמת על המוסכניק או על הטכנאי.
שכבה שנייה: זמינות תוך יום עסקים
החלק הגדול של הקרן. כאן מתאימים פיקדון יומי בבנק או קרן כספית. קרן כספית משקיעה באפיקים שקליים קצרים ונזילים, והכסף חוזר לחשבון ביום העסקים שאחרי בקשת המכירה. השוואה מפורטת בין שתי האפשרויות, כולל דמי ניהול ומיסוי, מופיעה בכתבה קרן כספית מול פיקדון בנקאי. התשואה בשתי האפשרויות נגזרת במידה רבה מריבית בנק ישראל, ולכן היא עולה ויורדת יחד איתה.
שכבה שלישית: גיבוי לאירוע ארוך
לאירוע ממושך, כמו אבטלה של כמה חודשים, אפשר להחזיק חלק מהקרן באפיק שזמין תוך כמה ימים. קרן השתלמות שעברו 6 שנים מפתיחתה נזילה ופטורה ממס לשכירים, כפי שמפורט בעמוד קרן השתלמות באתר כל זכות. הכלל המלא, כולל החריגים, מוסבר בכתבה קרן השתלמות - מתי מותר למשוך בלי לשלם מס. קרן השתלמות יכולה לשמש גיבוי רק אם היא כבר נזילה ומושקעת במסלול סולידי, אחרת היא עלולה להיות בהפסד בדיוק ברגע שצריך אותה.
| אפשרות | ימי עסקים עד שהכסף זמין | שכבה מתאימה בקרן |
|---|---|---|
| עו"ש או חשבון חיסכון נפרד | 0 | 1 |
| פיקדון יומי בבנק | 1 | 2 |
| קרן כספית | 1 | 2 |
| קרן השתלמות נזילה (אחרי 6 שנים מהפתיחה) | מעל 1 | 3 |
מקור לתנאי הנזילות של קרן השתלמות: כל זכות - קרן השתלמות. מועדי הזמינות בפיקדון יומי ובקרן כספית הם המקובלים בבנקים ובבתי ההשקעות, וכדאי לאמת אותם מול הגוף הספציפי.
אם אתם חוסכים גם לטווח בינוני, למשל לשנתיים או שלוש קדימה, תמצאו השוואה רחבה יותר של אפיקים בכתבה איפה שמים כסף לשלוש שנים. זה חיסכון נפרד מקרן החירום ואין לערבב ביניהם.
מה לא לעשות עם כסף החירום
כמה החלטות שנראות הגיוניות על הנייר הופכות את קרן החירום ללא שימושית בדיוק ברגע האמת:
- להשקיע אותה במניות או בקרנות מנייתיות. לטווח ארוך שוק המניות מניב יותר, אבל קרן חירום אינה טווח ארוך. ירידות בשוק ופיטורים נוטים להגיע באותה תקופה, והמשפחה תיאלץ למכור בהפסד.
- לנעול את כל הסכום בפיקדון ארוך. פיקדון לשנה או יותר עם יציאה רק בתחנות מסוימות, או עם ויתור על הריבית בשבירה, מתאים לחיסכון מוגדר ולא לכסף שצריך להיות זמין מחר.
- לסמוך על מסגרת האשראי כקרן חירום. מסגרת היא הלוואה, לא חיסכון. הבנק יכול לצמצם אותה, ובדיוק בתקופה של ירידה בהכנסה הסיכוי לכך עולה.
- לסמוך על קופת גמל להשקעה או חיסכון לטווח ארוך בלי לבדוק זמני משיכה ומיסוי. לחלק מהמוצרים יש תנאי משיכה ומיסוי שונים. סקירה של תוכניות חיסכון חוץ בנקאיות עוזרת להבין מה מתאים למטרה הזו ומה לא.
- להשאיר את הקרן באותו חשבון עם המשכורת. בלי הפרדה, הכסף נשחק לאט בהוצאות שוטפות.
יש גם טעות הפוכה: להחזיק סכום גדול מדי בעו"ש לאורך שנים. כסף שיושב בעו"ש לרוב אינו מניב ריבית, והאינפלציה שוחקת את ערכו. מעבר לשכבה הראשונה, כסף החירום צריך לשבת באפיק שמניב לפחות ריבית בסיסית, כל עוד הוא זמין תוך יום עסקים. סכומים שחורגים מהיעד המלא של הקרן כבר אינם כסף חירום, ואפשר לנתב אותם לחיסכון לטווח ארוך יותר.
איך בונים את הקרן בפועל
בניית קרן חירום היא תהליך של חודשים ולפעמים שנים, ורוב המשפחות לא מתחילות מסכום גדול. כמה צעדים מקצרים את הדרך:
- לקבוע יעד מספרי. מחשבים הוצאות חיוניות ממוצעות, מכפילים במספר החודשים המתאים למשפחה, וקובעים יעד ביניים של חודש אחד.
- לפתוח מקום נפרד. חשבון חיסכון, פיקדון יומי או קרן כספית, כך שהכסף לא יתערבב בעו"ש השוטף.
- להגדיר הוראת קבע. העברה אוטומטית ביום שאחרי כניסת המשכורת, גם בסכום צנוע. חיסכון שקורה מעצמו מחזיק יותר מחיסכון שתלוי בהחלטה חודשית.
- להפנות כסף "מזדמן" לקרן. החזר מס, מענק, בונוס או משכורת שלוש עשרה הם הזדמנות לקפיצה בסכום. מי שמבצע פעולות לחיסכון במס לקראת סוף השנה יכול להיעזר ברשימת הפעולות עד 31.12, ולהפנות את ההחזר לקרן.
- לבדוק כספים שנשכחו. חשבונות רדומים, קופות גמל ישנות ופוליסות שלא נדרשו אפשר לאתר במאגר הר הכסף של משרד האוצר. כסף שנמצא כך יכול להיות בסיס טוב לקרן.
- לבדוק את הקרן פעם בשנה. הוצאות משתנות: ילד נוסף, מעבר דירה או משכנתא חדשה מחייבים לעדכן את היעד.
אחרי כל משיכה מהקרן, הצעד הראשון הוא להחזיר אותה ליעד לפני שחוזרים לחיסכון אחר. קרן שנוצלה ולא חודשה לא תהיה שם בפעם הבאה. מי שמחזיק קרן השתלמות כשכבת גיבוי יכול להשוות את ביצועי המסלולים ודמי הניהול באתר גמל נט של רשות שוק ההון, ולוודא שהמסלול שבו נמצא הכסף מתאים למטרה סולידית.
מקורות
- ביטוח לאומי - איך מחשבים את דמי האבטלה
- כל זכות - קרן השתלמות
- בנק ישראל - ריבית בנק ישראל
- משרד האוצר - הר הכסף
- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - גמל נט
