כמה באמת נשאר לכם בסוף החודש

המחשבון מחבר את כל מה שנכנס ואת כל מה שיוצא, כולל הוצאות שמגיעות פעם בשנה, ומראה אם החודש נגמר בעודף או בגירעון, כמה זה יוצא בשנה, וכמה חסר כדי להגיע ליעד החיסכון שלכם.

איך מחשבים

  1. מה שנכנס. כל ההכנסות נטו, כלומר הסכום שמגיע לחשבון ולא הסכום שבחוזה, כולל קצבאות ועבודה צדדית.
  2. מה שקבוע. שכר דירה או משכנתא, ארנונה, חשבונות, ועד וביטוחים. סעיפים שחוזרים כל חודש בערך באותו סכום.
  3. מה שמשתנה. מזון, נסיעות, פנאי וכל השאר. את המספר הזה עדיף להעתיק מפירוט האשראי של החודשים האחרונים ולא להעריך מהראש.
  4. מה שמגיע פעם בשנה. חופשה, טסט, חגים וטיפולי שיניים. המחשבון מחלק את הסכום ל-12, כדי שתראו כמה צריך לשים בצד כל חודש.
  5. מה שנשאר. ההכנסות פחות כל ההוצאות. אחר כך מורידים את יעד החיסכון, ומה שחסר הוא הסכום שצריך לקצץ או להוסיף בחודש.

דוגמה: משפחה מכניסה 14,500 ש"ח נטו. הוצאות קבועות 7,300 ש"ח, משתנות 7,200 ש"ח, ועוד 500 ש"ח בחודש להוצאות השנתיות. סך הכול 15,000 ש"ח, כלומר גירעון של 500 ש"ח בחודש ו-6,000 ש"ח בשנה. כדי להגיע ליעד של 1,000 ש"ח בחודש חסרים 1,500 ש"ח.

כדאי לדעת

  • החודש הראשון לא יהיה מדויק. לרוב עוברים כמה חודשים עד שהתמונה מתייצבת, ולכן כדאי לחזור למחשבון עם הנתונים בפועל.
  • חודש מאוזן לא אומר שנה מאוזנת. מי שלא מכניס את ההוצאות השנתיות לחשבון יגלה אותן במינוס.
  • הממוצע הארצי הוא נקודת ייחוס, לא יעד. בסקר של 2024 משק בית ממוצע הכניס 22,555 ש"ח נטו והוציא 15,370 ש"ח, אבל הוא לא דומה למשפחה מסוימת בגודל, ביישוב או במספר המפרנסים.

מה המחשבון לא כולל

  • חובות קיימים והריבית עליהם, אלא אם הכנסתם את ההחזר החודשי לאחד הסעיפים.
  • שינויים לאורך השנה: העלאת שכר, התייקרויות או חודשים בלי הכנסה.
  • חיסכון פנסיוני שכבר יורד מהשכר, כי הוא מנוכה לפני הסכום נטו.
  • התאמה לגודל המשפחה בהשוואה לסקר.