מה קבע החוק לגבי יום הבחירות לכנסת ה-26
הבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ליום שלישי, ט"ז בחשוון תשפ"ז, 27.10.2026, ולפי חוק הבחירות לכנסת היום הזה הוא יום שבתון לכלל העובדים במשק. השבתון ניתן לכל עובד באופן אוטומטי: לא צריך לבקש אותו, לא צריך למלא טופס ולא צריך לתאם אותו מראש עם המעסיק. הוא חל גם על עובדים צעירים, כלומר בני נוער שעובדים בעבודת קיץ, במשמרות ערב או בעבודה חלקית במהלך שנת הלימודים.
יום השבתון אינו נחשב יום חופשה, ולכן אסור למעסיק לנכות אותו מיתרת ימי החופשה שלכם. זו נקודה שאני ממליץ לבדוק בכל תלוש שמכסה את יום הבחירות, כי טעויות בהגדרת היום במערכת השכר קורות, ולפעמים היום נרשם כהיעדרות או כיום חופש רגיל. מי שרוצה להבין איך בכלל נצברים ימי החופשה ומה מגיע לפי ותק, ימצא את הפירוט במאמר על ימי חופשה וכמה מגיע לכם.
שאלה שעולה כמעט בכל מערכת בחירות היא מתי בדיוק מתחיל ומתי נגמר השבתון. החוק עצמו אינו מגדיר שעות. מאחר שהקלפיות פתוחות בין 07:00 ל-22:00, מקובל לראות בשעות האלה את שעות השבתון. לצד זה יש עמדה שלפיה "יום הבחירות" הוא יממה שלמה, מחצות עד חצות. ההבדל הזה משמעותי בעיקר למי שעובד במשמרות לילה או במשמרת שמתחילה מוקדם בבוקר: משמרת שמסתיימת ב-06:00 בבוקר יום הבחירות, למשל, נמצאת לפי הגישה הראשונה מחוץ לשבתון ולפי הגישה השנייה בתוכו.
לדעתי, מי שעבד במשמרת גבולית כזו צריך לבדוק איך המעסיק סיווג אותה, ואם יש פער בין הסיווג לבין מה שנראה לו הוגן, לשאול את מחלקת השכר על בסיס איזו פרשנות חושב התשלום. חשוב לזכור גם שאין חובה לעבוד ביום הבחירות. מעסיק רשאי לבקש מעובד לעבוד, אבל העבודה ביום הזה היא בהסכמה, ומי שמסרב אינו מפר את חובותיו. רקע כללי על הזכויות הבסיסיות שחלות על כל שכיר תמצאו במאמר על זכויות עובדים בישראל.
מי קיבל שכר על יום השבתון בלי לעבוד
הכלל המרכזי קבוע בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת. עובד שהועסק אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, ונעדר מהעבודה בגלל השבתון, זכאי לשכר שהיה מקבל באותו יום אילו עבד. המשמעות המעשית היא שעובד חודשי אינו אמור לראות שום הפחתה בשכר החודש, ועובד שעתי אמור לקבל תשלום על יום עבודה מלא שלא התקיים בפועל.
כאן יש שאלה פרשנית שעדיין פתוחה: האם הכוונה ל-14 ימי עבודה בפועל, או ל-14 ימים של יחסי עבודה, כולל ימי מנוחה וסופי שבוע. בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון לא הכריעו בשאלה הזו. עובד שהתחיל לעבוד בתחילת אוקטובר 2026 עשוי למצוא את עצמו בדיוק בתוך המחלוקת, ולכן במקרה גבולי כדאי לבדוק מה המעסיק החליט ועל סמך מה.
מקרים מיוחדים
- פרויקט חד-פעמי במוסד ציבורי: מי שהועסק בפרויקט כזה זכאי לתשלום אם עבד לפחות 14 ימים בחודשיים שקדמו ליום הבחירות.
- משרה חלקית: עובד במשרה חלקית שבדרך כלל אינו עובד ביום שבו חלו הבחירות אינו זכאי לתשלום על היום.
- מילואים: שכיר ששירת במילואים ביום הבחירות מקבל תגמול מילואים, וגם שכר רגיל מהמעסיק על יום השבתון.
קחו מקרה טיפוסי: נועה עובדת במשרה חלקית בימי ראשון, רביעי וחמישי. הבחירות חלו ביום שלישי, יום שבו היא ממילא אינה עובדת, ולכן אין לה זכאות לתשלום נוסף על השבתון. לעומתה, עמית עובד במשרה חלקית בימי שני ושלישי, ולכן יום הבחירות נפל על יום העבודה הקבוע שלו, והוא זכאי לשכר על היום אם עמד בתנאי 14 הימים.
איך מחשבים לעובד שעתי
לעובד שעתי החוק אינו קובע שיטת חישוב, ובפועל מקובלות שלוש שיטות. בכל אחת מהן מחלקים את מספר השעות שעבד העובד במספר ימי העבודה, ומכפילים בשכר השעתי האחרון שלו. ההבדל הוא בתקופה שעליה מחשבים את הממוצע: שלושת החודשים האחרונים, שנים עשר החודשים האחרונים, או שלושת החודשים המלאים ביותר מתוך שנים עשר החודשים האחרונים. אני ממליץ לעובדים שעתיים שהיקף העבודה שלהם משתנה מחודש לחודש לבדוק איזו שיטה הפעיל המעסיק, כי בחודשים עמוסים לעומת חודשים שקטים ההפרש בין השיטות יכול להיות מורגש.
כמה שילמו למי שעבד ביום הבחירות
עובד שזכאי לשבתון והסכים לבקשת המעסיק לעבוד ביום הבחירות יכול לקבל את התמורה באחת משתי דרכים. הדרך הראשונה היא תשלום של 200% משכרו הרגיל, והשנייה היא שכר רגיל ועוד שעות חופשה כמספר השעות שעבד. הכלל חל גם על עובדים חודשיים וגם על עובדים שעתיים.
כדאי להבין מאיפה מגיע המספר 200%, כי הוא מבלבל לא מעט אנשים. מדובר בשני רכיבים נפרדים: 100% הם התמורה על העבודה עצמה באותו יום, ו-100% נוספים הם השכר שהעובד היה מקבל בכל מקרה על יום השבתון, גם אילו נשאר בבית. כלומר, ה-200% אינם "בונוס כפול" במובן של תוספת מיוחדת, אלא תוצאה של חיבור בין שכר השבתון לבין שכר העבודה.
על מה נשען התשלום
הזכות ל-200% אינה כתובה במפורש בחוק. היא נשענת על כמה בסיסים שמצטרפים זה לזה: פסיקה של בתי הדין האזוריים לעבודה, נוהג שהתגבש בין ההסתדרות לבין ארגוני המעסיקים, הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) שחלות על עובדי המדינה, ופרשנות של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. בגלל שהבסיס אינו סעיף חוק אחד ברור, מעסיקים מסוימים מתבלבלים, ולכן הבדיקה בתלוש חשובה עוד יותר.
מה קורה עם הפנסיה וההפרשות
הזכויות הסוציאליות, כמו הפרשות לפנסיה, מחושבות רק על 100% הראשונים, ולא על מלוא ה-200%. המשמעות היא שאם תראו בתלוש הפרשה לפנסיה שנראית נמוכה ביחס לסכום ששולם על יום הבחירות, זה לא בהכרח טעות.
איזה מסלול עדיף
לדעתי, הבחירה בין המסלולים תלויה בעיקר במצב שלכם. מי שזקוק לכסף במזומן, או שעומד לסיים את העבודה בקרוב, ירוויח יותר מהמסלול של 200%. מי שמתכנן חופשה ארוכה, או שמעדיף זמן פנוי על פני כסף, עשוי להעדיף את שעות החופשה. אני ממליץ לסגור את הבחירה מראש ובכתב, כך שלא יתעורר ויכוח כשהתלוש מגיע.
שעות נוספות ביום הבחירות: שתי פרשנויות
משמרת ארוכה ביום הבחירות מעוררת שאלה נוספת: איך משלמים על השעות שמעבר ליום העבודה הרגיל. התשובה תלויה במסלול שנבחר. במסלול של שכר רגיל ושעות חופשה התמונה ברורה יחסית: השעתיים הנוספות הראשונות משולמות ב-125%, השעות שאחריהן ב-150%, ובנוסף העובד מקבל שעות חופשה. זה למעשה החישוב הרגיל של שעות נוספות, שאותו תמצאו בפירוט במאמר על שעות נוספות וכל מה שמגיע.
במסלול של 200% יש שתי פרשנויות שטרם הוכרעו: לפי האחת משלמים 250% ו-300%, ולפי השנייה 225% ו-250%. הפרשנות הראשונה מכפילה את תעריף השעות הנוספות הרגיל, והשנייה מוסיפה לבסיס של 200% את התוספת הרגילה של שעות נוספות, כלומר 25% לשעתיים הראשונות ו-50% לשעות שאחריהן.
| מסלול | שעות העבודה הרגילות | שתי השעות הנוספות הראשונות | שעה נוספת שלישית ואילך | בסיס לזכויות סוציאליות |
|---|---|---|---|---|
| 200% משכר רגיל, פרשנות א' | 200% | 250% | 300% | 100% |
| 200% משכר רגיל, פרשנות ב' | 200% | 225% | 250% | 100% |
| שכר רגיל ושעות חופשה | 100% ועוד שעת חופשה לכל שעת עבודה | 125% ועוד שעות חופשה | 150% ועוד שעות חופשה | 100% |
מקור: כל זכות - תשלום עבור עבודה ביום הבחירות לכנסת
קחו מקרה טיפוסי: רון עבד ביום הבחירות משמרת של שעתיים מעבר ליום העבודה הרגיל שלו, ובחר במסלול של 200%. אם המעסיק שלו אימץ את הפרשנות המחמירה, שתי השעות האלה שולמו ב-250%. אם אימץ את הפרשנות המקלה, הן שולמו ב-225%. שתי התוצאות לגיטימיות כל עוד אין הכרעה, ולכן אין טעם לצפות לתעריף מסוים. מה שכן חשוב הוא שהתשלום על השעות הנוספות לא יהיה נמוך מ-225%.
מומלץ לשאול את מחלקת השכר מראש באיזו פרשנות היא משתמשת, ולא לגלות את זה רק בתלוש. כשהכללים ידועים לפני המשמרת, קל יותר להחליט אם להסכים לשעות נוספות.
מי לא זכאי לשבתון ואילו שירותים פעלו כרגיל
השבתון חל על כמעט כל העובדים במשק, אבל יש כמה חריגים חשובים. עובדים זרים בענפי הסיעוד בבית, המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה אינם זכאים לשבתון, ואם עבדו ביום הבחירות הם מקבלים שכר רגיל בלבד. החריג בענף הסיעוד חל על מי שמטפל בבית, ולא על מי שעובד במוסד סיעודי. עובדים ישראלים באותם ענפים בדיוק זכאים לשבתון, ואם עבדו ביום הבחירות הם זכאים ל-200%.
חריג נוסף נוגע לעובדי תחבורה ושירותים ציבוריים שפועלים כסדרם ביום הבחירות. עובדים אלה אינם זכאים לשבתון, אבל המעסיק חייב לאפשר להם לצאת ולהצביע במהלך היום. לדעתי, זה כלל שכדאי להכיר מראש, כי עובד במשמרת ארוכה רשאי לדרוש את הזמן להצבעה ואינו צריך לוותר על זכות הבחירה בגלל סידור העבודה.
שירותים שפעלו כסדרם
החוק מאפשר לשורה של שירותים לפעול ביום הבחירות, בין השאר:
- ועדת הבחירות והמפלגות.
- תחבורה, חניונים ותחנות דלק.
- מסעדות, בתי קפה, קיוסקים ובתי מלון.
- מפעלים ומשקים שעובדים ברציפות.
- תקשורת, מים, חשמל ואספקת דלק.
- תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים.
- עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
- חלוקת לחם, פירות, ירקות ומוצרי חלב עד 11:00.
- חנויות מזון בין 06:00 ל-14:00, לכל היותר 8 שעות.
- אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
- בתי חולים, כוחות ביטחון והצלה ושירותי קבורה.
- בתי משפט לעניינים דחופים בין 08:00 ל-12:00.
העובדה שעסק רשאי לפעול אינה אומרת שהעובדים בו מוותרים על התשלום המוגדל. ישראלי שעבד במסעדה או בבית מלון ביום הבחירות זכאי ל-200%, כפי שמראה הטבלה הבאה.
| סוג העובד | זכאות לשבתון | תשלום אם עבד |
|---|---|---|
| עובד ישראלי, כולל בני נוער | כן | 200%, או 100% ועוד שעות חופשה |
| עובד ישראלי במלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות או תעשייה | כן | 200%, או 100% ועוד שעות חופשה |
| עובד זר בסיעוד בבית, מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות או תעשייה | לא | 100% |
| שכיר במילואים ביום הבחירות | כן | 100% מהמעסיק ועוד תגמול מילואים |
מקור: כל זכות - תשלום עבור עבודה ביום הבחירות לכנסת ושבתון ביום הבחירות לכנסת (ראו קישורים בסעיף המקורות)
עבודה זמנית בוועדת הבחירות או במפלגה: מס, אבטלה וקצבאות
מערכת בחירות מייצרת אלפי משרות זמניות: חברי ועדות קלפי, מזכירים, משקיפים, פעילי שטח, נהגים ונותני שירות למפלגות. על התשלומים האלה חל הסדר מס נפרד, שנקבע בחוק למיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996. מתשלום של מפלגה או של ועדת הבחירות המרכזית לעובד או לנותן שירות זמני מנוכה במקור מס מיוחד של 18%, במקום מס הכנסה רגיל, כל עוד התשלום הכולל אינו עולה על 19,600 ש"ח. תקופת הבחירות לכנסת ה-26 לעניין ההסדר הזה הוגדרה מ-12.09.2026 עד 10.11.2026.
המס המיוחד מוטל על מלוא הסכום, בלי זיכויים ובלי פטורים. כלומר, נקודות הזיכוי שמקטינות את המס במשכורת רגילה אינן משפיעות כאן. מי שרוצה להבין מה שוות נקודות הזיכוי בשכר הרגיל יכול לקרוא את המאמר על נקודות זיכוי במס הכנסה. כשהתשלום עובר את 19,600 ש"ח, כל הסכום, ולא רק החלק העודף, נחשב הכנסה רגילה שממוסה לפי מדרגות המס, שמפורטות במאמר על מדרגות מס הכנסה 2026. לעובד מתחת לגיל 18 מנוכה מס לפי המדרגות הרגילות ולא המס המיוחד.
השפעה על דמי אבטלה, קצבאות ומענק עבודה
תשלום ממפלגה או מוועדת הבחירות המרכזית לעובד זמני אינו פוגע בזכאות לדמי אבטלה או לקצבאות אחרות, כל עוד סך התשלומים אינו עולה על 19,600 ש"ח. הוא גם אינו משפיע על הזכאות למענק עבודה (מס הכנסה שלילי), ואינו נכלל בחישוב ההכנסה השנתית לצורכי מס הכנסה. בנוסף, התשלומים האלה אינם נחשבים שכר לעניין ביטוח לאומי וביטוח בריאות, למעט ביטוח נפגעי עבודה, כך שמי שנפגע במהלך העבודה בקלפי עדיין מבוטח.
מה שחשוב לי שתדעו הוא ההבדל בין שני מצבים שנשמעים דומים. עבודה זמנית אצל ועדת הבחירות או מפלגה נהנית מההסדר המיוחד שתואר כאן. לעומת זאת, מי שמקבל דמי אבטלה ועבד ביום הבחירות אצל מעסיק רגיל, למשל בחנות או במסעדה, הרוויח הכנסה מעבודה לכל דבר, וצריך לדווח עליה לביטוח לאומי לפי הכללים הרגילים. ההסדר של 19,600 ש"ח אינו חל עליה.
בחירות לרשויות המקומיות: מה שונה
הכללים שתוארו עד כאן נוגעים לבחירות לכנסת, אבל גם בבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות יש יום שבתון, עם כמה הבדלים מהותיים. ההבדל הראשון הוא גאוגרפי. השבתון חל בתחומן של הרשויות שבהן נערכות בחירות, ולא בהכרח בכל הארץ. לצד זה, גם עובד שרשום בפנקס הבוחרים של רשות שבה נערכות בחירות זכאי לשבתון, אפילו אם מקום העבודה שלו נמצא ברשות אחרת.
קחו מקרה טיפוסי: מיכל גרה ביישוב שבו נערכות בחירות לרשות המקומית, ועובדת במשרד בעיר סמוכה שבה אין בחירות באותו יום. מאחר שהיא רשומה בפנקס הבוחרים של היישוב שלה, היא זכאית לשבתון למרות שעמיתיה למשרד עובדים כרגיל. לדעתי, זה מצב שמחלקות שכר לא תמיד ערוכות אליו, ולכן כדאי לעדכן את המעסיק מראש שאתם זכאים ליום הזה.
השבתון בבחירות המקומיות חל רק בסיבוב הראשון, והסיבוב השני, שנערך 14 ימים אחריו, הוא יום עבודה רגיל. מי שמתכנן לקחת חופש ביום הסיבוב השני יצטרך להשתמש בימי חופשה רגילים, ומי שעבד בו אינו זכאי לתשלום מוגדל בגלל הבחירות. אני ממליץ לזכור את ההבדל הזה במיוחד ביישובים שבהם מתמודדים כמה מועמדים לראשות הרשות, כי שם הסיכוי לסיבוב שני גבוה יותר.
ההבדל השלישי נוגע לתחושת הוודאות. בבחירות לכנסת כל המשק יודע מראש שמדובר ביום שבתון, ועסקים נערכים בהתאם. בבחירות המקומיות התמונה מגוונת יותר, ולכן עובדים שגרים ועובדים ברשויות שונות נדרשים לבדוק בעצמם אם הם זכאים. הבדיקה עצמה פשוטה: מספיק לדעת באיזו רשות אתם רשומים בפנקס הבוחרים והאם נערכות בה בחירות באותו יום.
איך בודקים את תלוש אוקטובר ומה עושים אם חסר תשלום
יום הבחירות חל ב-27.10.2026, ולכן התשלום עליו אמור להופיע בתלוש השכר של אוקטובר 2026. הבדיקה החשובה ביותר היא לוודא שיום הבחירות לא נרשם כיום חופשה, ושאם עבדתם בו, התשלום עליו משקף 200% או שכר רגיל ושעות חופשה, לפי מה שסוכם. הייתי מתחיל מהשוואה בין יתרת ימי החופשה בתלוש של ספטמבר לבין היתרה בתלוש של אוקטובר. אם היתרה ירדה ביום אחד יותר ממה שציפיתם, ייתכן שהשבתון נוכה בטעות.
רשימת בדיקה לתלוש
- עובדים חודשיים שלא עבדו ביום הבחירות: השכר החודשי לא אמור לרדת, ויתרת החופשה לא אמורה להשתנות בגלל היום הזה.
- עובדים שעתיים שלא עבדו: צריכה להופיע שורת תשלום על יום השבתון, שחושבה לפי אחת משיטות הממוצע המקובלות.
- מי שעבד ביום הבחירות: צריך להופיע תשלום של 200% על השעות הרגילות, או תשלום רגיל ותוספת שעות חופשה ליתרה.
- שעות נוספות ביום הבחירות: התעריף צריך להתאים לאחת הפרשנויות שבטבלה, ולא להיות נמוך מהן.
- מי שעבד במילואים: שכר רגיל על השבתון מהמעסיק, בנפרד מתגמול המילואים.
מה עושים כשמשהו חסר
הצעד הראשון, לדעתי, הוא פנייה מסודרת למחלקת השכר, בכתב, עם הסבר קצר מה נראה לכם חסר. במקרים רבים מדובר בטעות הגדרה במערכת השכר, והיא מתוקנת בתלוש הבא. אם הפנייה לא עזרה, עובד שנוכה לו יום חופשה או שכר יכול להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה, או להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. אם בנוסף לכך השכר כולו שולם באיחור, כדאי להכיר גם את הזכות לפיצוי שמתוארת במאמר על הלנת שכר.
אני ממליץ לשמור צילום של התלוש, את הודעת המעסיק שביקשה מכם לעבוד ביום הבחירות, ואת דוח השעות של אותו יום. שלושת המסמכים האלה מספיקים בדרך כלל כדי להראות מה מגיע לכם ומה התקבל בפועל.