מה זה כרטיס דביט ואיך מתבצע החיוב
כרטיס דביט נראה כמו כרטיס אשראי רגיל: אותו גודל, פס מגנטי או שבב, מספר כרטיס ותוקף. ההבדל הוא בתזמון החיוב. המילה "דביט" פירושה חיוב, ובהקשר הזה מדובר בחיוב מיידי. ברגע שהעסקה מאושרת, הסכום יורד מחשבון העובר ושב. בכרטיס אשראי, לעומת זאת, העסקה נצברת לאורך החודש ומחויבת בבת אחת במועד החיוב החודשי שנקבע מראש מול חברת הכרטיסים.
המשמעות המעשית היא שכרטיס דביט צמוד לכסף שיש בחשבון ברגע זה, ולא לכסף שיגיע בעתיד. מכאן נובעות רוב התכונות שלו: אין אפשרות לפרוס רכישה לתשלומים, אין קרדיט, ואין מסגרת אשראי נפרדת שמאפשרת לחרוג מהיתרה. אם החשבון ריק ולא אושרה בו מסגרת מינוס, העסקה פשוט לא תעבור.
בעת התשלום מקישים בדרך כלל קוד סודי בן ארבע ספרות. הקוד מאמת שמי שמחזיק בכרטיס הוא בעליו, ולכן עסקת דביט נחשבת עסקה בסיכון נמוך. אימות דומה בקוד סודי הוא חלק מהמעבר לשיטת התשלום החדשה בישראל, שמוסבר במדריך על כרטיס האשראי החכם והסליקה החכמה.
כדאי להבחין בין שני סוגים של כרטיסים שנקראים לעיתים בשם "דביט". הסוג הראשון הוא כרטיס בנקאי שמחובר ישירות לחשבון העובר ושב ומחייב אותו מיד. הסוג השני הוא כרטיס נטען (Prepaid), שאותו טוענים מראש בסכום מסוים, וכשהסכום נגמר אי אפשר להמשיך לרכוש בו עד הטעינה הבאה. שני הסוגים חולקים את העיקרון של תשלום מכסף קיים ולא מכסף עתידי, אבל הכרטיס הנטען מנותק מהחשבון, ולכן הוא מתאים גם למי שאין לו חשבון בנק או למי שרוצה להגביל מראש את סכום ההוצאה. הסבר מפורט על הסוג הזה מופיע במדריך על כרטיסי אשראי נטענים.
הרקע הכללי על כרטיסי חיוב ועל ההבדל בינם לבין כרטיסי אשראי מתואר גם בערך כרטיס אשראי בוויקיפדיה העברית, שמסביר את מנגנון החיוב הנדחה שמבדיל כרטיס אשראי מכרטיס דביט.
דביט, כרטיס נטען וכרטיס אשראי - ההשוואה
שלושת סוגי הכרטיסים נראים דומים בארנק ומתקבלים כמעט באותם בתי עסק, אבל ההתנהגות שלהם שונה בנקודות שמשפיעות על הכיס: מתי יורד הכסף, האם אפשר לפרוס תשלומים, אילו עסקאות אפשר לבצע ומתי המוכר מקבל את הכסף. הטבלה מרכזת את ההבדלים העיקריים כפי שהם מתוארים במאמר.
| מאפיין | כרטיס דביט בנקאי | כרטיס נטען | כרטיס אשראי |
|---|---|---|---|
| מועד ירידת הכסף מהחשבון | מיד בעת העסקה | מיד, מתוך הסכום שנטען | פעם בחודש, במועד החיוב הקבוע |
| מסגרת אשראי עצמאית | אין (0) | אין (0) | יש, לפי אישור הבנק |
| עסקאות בתשלומים | לא ניתן | לא ניתן | ניתן |
| עסקת ביטחון או סכום לא ידוע מראש | לא ניתן | לא ניתן | ניתן |
| אימות בעת תשלום | קוד סודי בן 4 ספרות | קוד סודי בן 4 ספרות | חתימה או קוד, לפי סוג הכרטיס והמסוף |
| מועד העברת הכסף למוכר | עד 48 שעות | עד 48 שעות | עד חודש, לפי מועד החיוב |
| בדיקת זכאות לפני הנפקה | אין בדיקת אשראי | אין בדיקת אשראי | יש בדיקת זכאות |
מקור: עקרונות הפעולה של כרטיסי חיוב וכרטיסי אשראי, ערך "כרטיס חיוב" בוויקיפדיה העברית.
ההבדל המרכזי בטבלה הוא מסגרת האשראי: לכרטיס דביט ולכרטיס נטען אין מסגרת משלהם, ולכרטיס אשראי יש. מכאן נגזרים גם שאר ההבדלים. כרטיס אשראי מאפשר לקנות היום ולשלם בעוד כמה שבועות, או לפרוס רכישה גדולה לכמה חודשים, ומאפשר לבית עסק לשריין סכום כביטחון. כרטיס דביט אינו מאפשר זאת, כי אין לו "כסף עתידי" לשריין. כרטיס נטען הולך צעד אחד רחוק יותר: גם מסגרת המינוס של החשבון אינה זמינה בו, כי הוא מוגבל לסכום שנטען עליו בפועל.
מי ששוקל להחזיק יותר מכרטיס אחד יכול לשלב: כרטיס דביט להוצאות השוטפות, ששם השליטה בתקציב חשובה במיוחד, וכרטיס אשראי לעסקאות שדורשות ביטחון או פריסה לתשלומים. השילוב הזה נפוץ במדינות שבהן הדביט הוא אמצעי התשלום העיקרי.
למה מוכרים מעדיפים דביט: סיכון נמוך, עמלה נמוכה וכסף מהר
לבית העסק, עסקת דביט היא עסקה פשוטה יותר. כיוון שהמשלם מקיש קוד סודי בזמן אמת, החשש שמדובר בכרטיס גנוב יורד משמעותית. כתוצאה מכך יורדים מהפרק כמעט לגמרי מקרים שבהם עסקה מבוטלת אחרי שהסחורה כבר נמסרה, או שהמוכר נאלץ לבקש מחברת הכרטיסים פיצוי על תשלום שבוטל. מי שמתעניין בצד השני של התהליך, כלומר באפשרות של לקוח לבטל עסקה בכרטיס אשראי, ימצא את הפרטים במדריך איך מבטלים חיוב בכרטיס אשראי.
הסיכון הנמוך מתורגם ישירות לכסף. העמלה שבית העסק משלם על עסקת דביט נמוכה משמעותית מהעמלה שהוא משלם על עסקת אשראי, כי לחברת הסליקה יש פחות מקרים חריגים לטפל בהם ופחות כסף שהיא מקדימה לפני שגבתה אותו. מי שמנהל עסק ומתעניין במבנה העלויות של הסליקה יכול להרחיב במדריך על סליקה לאתר אינטרנט.

יתרון נוסף למוכר הוא מהירות: בעסקת דביט הכסף מועבר אליו תוך 48 שעות לכל היותר. בעסקת אשראי, מועד ההעברה תלוי במועד החיוב החודשי של בעל הכרטיס. אם הלקוח רכש יום אחרי מועד החיוב שלו, יכול לעבור כמעט חודש שלם עד שהכסף מגיע לבית העסק. לעסק קטן, ההבדל בין יומיים לחודש הוא הבדל של ממש בתזרים המזומנים, בדומה להבדל בין תנאי תשלום מיידיים לתנאים כמו אלה שמוסברים במדריך על שוטף פלוס 30, 45 ו-60.
בגלל שני היתרונות האלה, חלק מבתי העסק מציעים הנחה למי שמשלם בכרטיס דביט במקום בכרטיס אשראי. לא מדובר בכלל קבוע, וההנחה תלויה במדיניות של כל עסק, אבל הרעיון פשוט: אם העסקה זולה יותר למוכר ומכניסה לו את הכסף מוקדם יותר, יש לו מרווח לחלוק חלק מהחיסכון עם הלקוח. כדאי לשאול על כך בקופה, במיוחד ברכישות גדולות.
היתרונות לצרכן: שליטה בהוצאות ותמונה עדכנית של החשבון
הטענה המוכרת בקרב כלכלנים היא שכרטיס דביט מעודד התנהלות כלכלית נכונה יותר. ההסבר פשוט: מי שמשלם בכרטיס דביט משלם מהכסף שיש לו, ולא מהכסף שאין לו. אין מסגרת נפרדת, אין תשלומים ואין דחיית חיוב, ולכן קשה יותר להוציא סכומים גבוהים מבלי לשים לב.
אין "כסף נוסף" שמפתה להוציא
בכרטיס אשראי, ההוצאות נצברות לאורך החודש ומחויבות בבת אחת. בפועל, רבים מגלים את גובה ההוצאה רק כשהחיוב החודשי מגיע, ולעיתים הוא גבוה ממה שציפו. כרטיס אשראי שבו מגלגלים את החוב מחודש לחודש עלול להפוך את הבעיה לחוב מתמשך עם ריבית, כפי שמוסבר במדריך איך כרטיס אשראי מתגלגל מכניס לחובות. בכרטיס דביט התרחיש הזה אינו קיים, כי אין מה לגלגל.
יתרה שמתעדכנת בזמן אמת
בכרטיס דביט היתרה בחשבון הבנק מתעדכנת מיד אחרי כל רכישה, ולא רק במועד החיוב החודשי. המשמעות היא שהיתרה שמוצגת באפליקציית הבנק משקפת את המצב האמיתי. בכרטיס אשראי, החשבון יכול להיראות "מלא" במשך שלושה שבועות, ואז לרדת בבת אחת כשהחיוב החודשי נכנס. התמונה המעוותת הזו היא אחת הסיבות לכך שמשפחות נקלעות למינוס בלי לתכנן זאת.
עלויות נמוכות יותר
העלויות והעמלות שהבנק גובה על כרטיס דביט נמוכות בדרך כלל מאלה של כרטיס אשראי. עמלת הטעינה בכרטיס נטען נמוכה משמעותית מעמלת משיכת מזומן מכספומט בכרטיס אשראי, ובמקרים מסוימים אפשר לקבל פטור מלא מעמלות על הכרטיס. הפטור מותנה לרוב בכך שללקוח יש במקביל גם כרטיס אשראי באותו בנק. כדאי לבדוק את מחירון הבנק לפני ההנפקה, ולהשוות בין הבנקים בעזרת המדריך על השוואת עמלות עובר ושב בבנקים.
קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: זוג צעיר שמגדיר תקציב חודשי למזון ולבילויים. אם התקציב מנוהל בכרטיס אשראי, ההוצאה האמיתית מתבררת רק בתחילת החודש הבא. אם הוא מנוהל בכרטיס דביט, כל קנייה בסופר מופיעה מיד בחשבון, והזוג יודע באמצע החודש כמה נשאר עד סופו.
החיסרון המשמעותי: עסקאות ביטחון וסכומים לא ידועים מראש
לכרטיס דביט יש חיסרון אחד שחשוב להכיר לפני שמחליטים להסתמך עליו לבד. בכרטיס דביט אי אפשר לבצע עסקת ביטחון, ואי אפשר לבצע עסקה שסכומה הסופי אינו ידוע מראש. הסיבה נובעת ישירות מאופן הפעולה שלו: כרטיס דביט מחייב סכום ידוע מיד, ואין לו מסגרת שאפשר לשריין עליה סכום ולגבות אותו מאוחר יותר.
שריון במלון
כשמזמינים חדר במלון או חבילת נופש, בתי מלון רבים מבקשים פרטי כרטיס כביטחון. החיוב עצמו עשוי לא להתבצע בכלל, למשל אם האורח מגיע ומשלם במקום, או לחול רק אם הוא מבטל באיחור או לא מגיע. מאחר שקיום החיוב מוטל בספק, כרטיס דביט אינו מתאים לשריון כזה.
השכרת רכב
חברות השכרת רכב נוהגות לשריין סכום כביטחון לכיסוי נזקים, דלק חסר או קנסות. גם כאן הסכום הסופי אינו ידוע בעת החתימה על החוזה, ולכן לרוב נדרש כרטיס אשראי. מי שמתכנן לשכור רכב בנסיעה לחו"ל צריך לוודא מראש שיש ברשותו כרטיס מתאים, כפי שמפורט במדריך על השכרת רכב בחו"ל, ובישראל במדריך על השכרת רכב בישראל.
תדלוק בשירות עצמי
במשאבת דלק בשירות עצמי, הסכום נקבע רק אחרי שהמיכל מתמלא. המסוף צריך לאשר את העסקה לפני התדלוק בלי לדעת את הסכום, ולכן כרטיס דביט אינו מתאים לפעולה הזו. במקרה כזה אפשר לשלם בקופה של התחנה, במזומן או בכרטיס אחר.
החיסרון הזה הוא הסיבה העיקרית לכך שרוב הצרכנים, גם במדינות שבהן הדביט נפוץ מאוד, מחזיקים כרטיס אשראי אחד לפחות. כרטיס האשראי משמש אותם לעסקאות המעטות שדורשות ביטחון, וכרטיס הדביט משמש לכל השאר.
שימוש בחו"ל, מינוס בחשבון ועמלות
כרטיס דביט בחו"ל
כרטיס דביט תקף לשימוש בחו"ל בדיוק כמו כרטיס אשראי, ואפשר לשלם בו בבתי עסק ולמשוך מזומן מכספומט, בשילוב הקוד הסודי בן ארבע הספרות בכל רכישה. לפני הנסיעה כדאי לבדוק את העמלות שהבנק גובה על עסקאות במטבע חוץ בכרטיס הספציפי, כי הן משתנות מכרטיס לכרטיס. מי שמשתמש בכרטיס נטען בחו"ל, עדיף שיטען אותו בסכום מספק לפני היציאה, אם כי אפשר להטעין אותו גם במהלך הנסיעה אם הכסף נגמר. מידע נוסף על שימוש בכרטיסים מחוץ לישראל מופיע במדריך על כרטיס אשראי בינלאומי.
בחו"ל חשוב לזכור גם את מגבלת עסקאות הביטחון. נסיעה שכוללת שכירת רכב, לינה במלונות שדורשים שריון או תדלוק בשירות עצמי, תחייב כנראה גם כרטיס אשראי. נוסעים רבים יוצאים עם שני כרטיסים: דביט או נטען להוצאות היומיומיות, ואשראי לעסקאות שדורשות ביטחון.
מינוס בחשבון
אף שלכרטיס דביט אין מסגרת אשראי משלו, אפשר להיכנס איתו למינוס בחשבון העובר ושב, בגבול מסגרת האוברדראפט (משיכת יתר) שהבנק אישר בחשבון. במובן הזה, גם בכרטיס דביט אפשר לשלם בכסף שעדיין אין בחשבון. ההבדל הוא שהמינוס הוא של החשבון ולא של הכרטיס: אין מסגרת נוספת מעבר לזו שכבר קיימת, וכל רכישה מתבטאת מיד ביתרה. כרטיס נטען אינו מאפשר אפילו את זה, כי הוא מוגבל לסכום שנטען עליו.
הוראות קבע ומינויים
תשלומים חודשיים קבועים, כמו מינויים לשירותים, מוגדרים פעמים רבות דרך כרטיס אשראי או דרך הרשאה לחיוב חשבון בבנק. מי שעובר לשימוש עיקרי בכרטיס דביט צריך לבדוק אילו תשלומים קבועים רשומים על כרטיס האשראי, ולהחליט אם להעביר אותם להרשאה בבנק. ההבדלים בין שתי האפשרויות ואופן הביטול מוסברים במדריך על הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי. לרכישות ברשת, שבהן החשש מגניבת פרטים גבוה יותר, אפשר לשקול גם כרטיס אשראי וירטואלי כשכבת הגנה נוספת.
מי מקבל כרטיס דביט, ולמה בישראל הוא פחות נפוץ
הנפקה בלי בדיקת זכאות
כרטיס דביט ניתן על ידי הבנק כמעט לכל לקוח שמבקש אותו. כרטיס אשראי, לעומת זאת, מונפק רק אחרי שהבנק בודק אם הלקוח זכאי לו ובאיזו מסגרת. לקוח שהחשבון שלו בחריגה או קרוב לחריגה, שיש לו הלוואות משמעותיות, או שהבנק חושש מיכולת ההחזר שלו, עשוי לקבל רק כרטיס דביט ולא כרטיס אשראי. מכיוון שהכרטיס אינו מעמיד מסגרת אשראי, הבנק אינו לוקח עליו סיכון, ולכן הוא אמצעי תשלום זמין גם במצבים שבהם כרטיס אשראי אינו זמין.
הפער בין ישראל לעולם
בעולם, קרוב לשני שלישים מהעסקאות מתבצעות בכרטיסי דביט, ואילו בישראל כמעט כל עסקה בכרטיס מתבצעת בכרטיס אשראי. במדינות רבות נהוג להשתמש בכרטיס האשראי בהתאם לשמו: רק כשחסר כסף לרכישה ויש צורך באשראי, או בעסקת תשלומים שבה מקבלים את המוצר או השירות מיד ומשלמים עליו בהמשך. ההוצאות היומיומיות משולמות בדביט.
בישראל המצב הפוך. המנהג לשלם בכרטיס אשראי גם על קפה ועל קנייה קטנה בסופר, יחד עם המנהג הנפוץ של פריסת רכישות לתשלומים, הפכו את כרטיס האשראי לברירת המחדל. גם מועד החיוב החודשי הקבוע, שרבים מתאימים אותו למועד קבלת המשכורת, מחזק את ההרגל.
מאמצי ההסברה
בשנים האחרונות פרסם בנק ישראל הסברים על היתרונות שבשימוש בכרטיסי דביט, בהם השליטה הטובה יותר בהוצאות והעלויות הנמוכות. עם זאת, הציבור בישראל ממשיך לשלם בעיקר בכרטיסי אשראי. מבחינה צרכנית, מעבר להוצאות שוטפות בכרטיס דביט עשוי לשפר את השליטה בתקציב, בעוד כרטיס האשראי נשמר למה שהוא באמת נועד לו: אשראי, תשלומים ועסקאות ביטחון. מי שמנהל את תקציב הבית ומחפש כלים לסדר בו יכול להיעזר גם במדריך על כלכלת המשפחה.
מקורות
- ויקיפדיה העברית - כרטיס אשראי: https://he.wikipedia.org/wiki/כרטיס_אשראי
- ויקיפדיה העברית - כרטיס חיוב: https://he.wikipedia.org/wiki/כרטיס_חיוב
