כרטיס אשראי נטען - איך עובד ואיך מוציאים בלי חשבון בנק

מהו כרטיס נטען ובמה הוא שונה מכרטיס אשראי רגיל

מרבית הציבור מעל גיל 16 מחזיק לפחות כרטיס אשראי אחד, ובארנק של אדם ממוצע נמצאים לא פעם כמה כרטיסים במקביל: כרטיסים בנקאיים, כרטיסים חוץ בנקאיים, כרטיסים של רשתות קמעונאיות (כמו Dream Card, שופרסל, רמי לוי והמשביר לצרכן), כרטיסים ליוצאי צבא ולאנשי כוחות הביטחון (כמו חבר ובהצדעה), וכרטיסים שמיועדים לעובדי ארגון מסוים או לסטודנטים ובוגרים של מוסד מסוים, כמו כרטיס TAU של אוניברסיטת תל אביב או הכרטיס שהונפק בשיתוף All Jobs.

כרטיס אשראי רגיל פועל על עיקרון של "קנה עכשיו, שלם אחר כך": חברת הכרטיסים נותנת מסגרת, העסקאות מצטברות לאורך החודש, והחיוב יורד מחשבון הבנק במועד קבוע. רקע כללי על המנגנון, על המנפיקים ועל הסולקים אפשר למצוא בערך כרטיס אשראי בוויקיפדיה.

כרטיס נטען הופך את הסדר. קודם מעבירים אליו כסף, ורק אחר כך משתמשים בו. בכרטיס נטען אפשר להוציא רק את מה שכבר הוטען, ולכן אין בו חוב, אין ריבית ואין הפתעה בסוף החודש. במובן הזה הוא משלב את היתרון של מזומן, השליטה המלאה בסכום שעומד לרשותכם בכל רגע, עם הנוחות של כרטיס פלסטיק: תשלום בקופה, רכישה באינטרנט ועסקה טלפונית.

חשוב להבחין בינו לבין כרטיס דביט. גם כרטיס דביט אינו נותן אשראי, אבל הוא מחובר ישירות לחשבון בנק והחיוב יורד ממנו בסמוך לעסקה. הכרטיס הנטען, לעומתו, הוא "ארנק" נפרד עם יתרה משלו, ובחלק מהמקרים אפשר להחזיק בו גם בלי חשבון בנק פעיל. ההבדל הזה הוא בדיוק מה שהופך אותו לרלוונטי לאנשים שהבנק אינו פתוח בפניהם, נושא שנרחיב עליו בהמשך.

למה לחפש חלופה לכרטיס אשראי: גניבה, ביורוקרטיה והוצאות שמצטברות

כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום פשוט ונוח. אין צורך לזכור למשוך מזומן מהכספומט, אין חשש שהסכום שבארנק לא יספיק, ואפשר לבצע עסקאות בטלפון ובאינטרנט בקלות. ובכל זאת, יש לו שתי בעיות מוכרות שהכרטיס הנטען נועד לפתור.

הבעיה הראשונה: אובדן או גניבה של הכרטיס או של פרטיו

איבוד הכרטיס, או גניבה של פרטיו, קורים לא פעם דווקא בחופשה בחו"ל. מעבר לביורוקרטיה של ביטול הכרטיס, המתנה לכרטיס חדש והעברת כל החיובים הקבועים אליו (על כך בהרחבה במדריך הוראת קבע - בבנק או בכרטיס אשראי), קיימת אפשרות ממשית שבזמן הקצר שעד הביטול יבוצעו בכרטיס עסקאות בסכומים משמעותיים.

חברות האשראי נוטות כיום לבוא לקראת הלקוח, ואחרי שמוכח שהעסקה לא בוצעה על ידו אפשר לבטל את החיובים. אבל התהליך עלול להיות ארוך, להימשך לעיתים חודשים, ובמקרים מסוימים להסתיים בלי שהכסף מוחזר. פירוט של הדרכים לערער על עסקה מופיע במדריך ביטול חיוב בכרטיס אשראי. בכרטיס נטען, הנזק המקסימלי מגניבה מוגבל ליתרה שנמצאת עליו באותו רגע, ולא למסגרת האשראי כולה.

הבעיה השנייה, והנפוצה יותר: "גיהוצים" שמתגבשים לסכום גדול

הבעיה שמוכרת לרוב בעלי הכרטיסים היא הנטייה להעביר את הכרטיס בלי לחשוב על המשמעות של הסכום שירד בסוף החודש. גם כשבמהלך החודש נדמה שלא בוצעו קניות גדולות, הרכישות הקטנות מצטברות לחיוב משמעותי אחד. במקרי קיצון זה מוביל לכניסה למינוס, לפגיעה בדירוג האשראי ואף להגבלת חשבון הבנק. כרטיס נטען שובר את המעגל הזה, כי ברגע שהיתרה נגמרת, הכרטיס פשוט מסרב לעסקה הבאה.

איך כרטיס נטען עובד בפועל - טעינה, שימוש ותקרות

המנגנון של כרטיס נטען בנוי משלושה שלבים: הנפקה, טעינה ושימוש. בחלק מהכרטיסים יש שלב רביעי, פירעון, שבו מקבלים בחזרה את הכסף שנשאר.

הנפקה

את הכרטיס מקבלים מהגוף שמנפיק אותו, בנק, חברת כרטיסים, רשת שיווק או דואר ישראל, ולעיתים בשיתוף בין כמה גופים. חלק מהמנפיקים גובים עמלת הנפקה חד פעמית, וחלק פוטרים ממנה קבוצות מסוימות של לקוחות.

טעינה

טעינה היא העברת כסף אל הכרטיס. אצל חלק מהמנפיקים היא נעשית מרחוק, למשל כשהורים מעבירים סכום לכרטיס של ילד, ואצל אחרים בנקודות שירות. לכל כרטיס יש בדרך כלל כללים משלו לגבי טעינה: סכום מינימלי לטעינה, תקרה לטעינה בודדת או לטעינה חודשית, ועמלה לכל פעולת טעינה. עמלת טעינה קבועה פוגעת יותר בטעינות קטנות, ולכן כדאי לחשב אותה כאחוז מהסכום הנטען ולא רק כמספר בשקלים. עמלה של 20 ש"ח על טעינה של 250 ש"ח, למשל, שקולה ל-8% מהסכום, ואילו על טעינה של 1,000 ש"ח היא שקולה ל-2%.

שימוש

בזמן התשלום הכרטיס מתנהג כמו כרטיס רגיל, אבל העסקה מאושרת רק אם יש מספיק יתרה. יש מקומות שבהם כרטיס נטען בדרך כלל לא יעבוד, ובראשם בתי עסק שמבקשים אישור מראש על סכום שעוד לא ידוע: תחנות דלק, השכרת רכב ובתי מלון. גם מכונות אוטומטיות, סליקה ידנית, המרת מטבע חוץ והימורים באינטרנט נחסמו בחלק מהכרטיסים.

פירעון

בחלק מהכרטיסים הכלליים אפשר לבקש פירעון, כלומר להחזיר את היתרה שנותרה בכרטיס ולקבל אותה בחזרה, לעיתים תמורת עמלה. בכרטיסים של רשתות ובתי קפה זה בדרך כלל לא קיים, והיתרה נשארת לשימוש באותה רשת בלבד.

סוגי הכרטיסים הנטענים בישראל: סגורים מול פתוחים

יותר ויותר חברות בישראל נכנסות לתחום. כדאי להבחין בין שתי משפחות עיקריות של כרטיסים, שהשימוש בהן שונה לחלוטין.

כרטיסים סגורים: תקפים רק אצל מי שהנפיק אותם

אלה כרטיסים שהכסף שבהם רלוונטי רק לרשת, לחנות או לשירות מסוים. הדוגמה המוכרת ביותר היא שיטת הטעינה של כרטיס הרב-קו בתחבורה הציבורית, שבו טוענים ערך מראש ומשתמשים בו לנסיעות בלבד. דוגמה נוספת היא הכרטיס הנטען של רשת ארומה, שפועל באופן ממוכן לחלוטין ומאפשר רכישה דרך האפליקציה, בלי כרטיס פיזי ובלי עמידה בתור.

לקבוצה הזו שייכים גם הכרטיסים של חבר, שמאפשרים למשרתי הקבע לשלם ולקבל הנחות משמעותיות בחנויות ובשירותים שונים ("חבר של קבע") או במסעדות ("חבר טעמים"). פירוט ההטבות ותנאי ההצטרפות מופיע במדריך מועדון חבר - הטבות, הנחות ואיך מצטרפים.

כרטיסים פתוחים: משמשים כמו כרטיס אשראי רגיל

הסוג השני הוא כרטיסים שמונפקים על גבי רשת סליקה בינלאומית, ואפשר להשתמש בהם כמו בכרטיס אשראי רגיל, במגוון רחב של בתי עסק ובאתרי אינטרנט. ההבדל המעשי בין שתי המשפחות פשוט: כסף שנטען בכרטיס סגור "נעול" אצל המנפיק, ואילו כסף בכרטיס פתוח אפשר להוציא כמעט בכל מקום שמכבד את רשת הסליקה. מי שמחפש כרטיס נטען כתחליף אמיתי לכרטיס אשראי או לחשבון בנק צריך להתמקד בקבוצה הזו.

הכרטיסים הנטענים הכלליים שהוצעו בישראל הונפקו על ידי שלושה גורמים עיקריים: דואר ישראל בשיתוף כאל, רמי לוי בשיתוף ישראכרט, ובנק דיסקונט בכרטיס ויזה בהנפקת כאל. לכל אחד מהם קהל יעד מוגדר, ובהתאם לכך השימושים, העמלות וההטבות שונים, כפי שנראה בסעיף הבא.

השוואה: כרטיס דואר ישראל, רמי לוי ודיסקונט

הטבלה מרכזת את התנאים העיקריים של שלושת הכרטיסים הכלליים, כפי שפורסמו בעבר. הנתונים בטבלה הם תנאים היסטוריים, ולפני הנפקה יש לבדוק מול המנפיק את המחירון התקף. עמלות ותקרות בתחום הזה משתנים, וחלק מהכרטיסים עשויים היום להיות מוצעים בתנאים אחרים או לא להיות מוצעים כלל.

מקור: תנאי המנפיקים כפי שפורסמו בעבר. רקע על המנפיק הממלכתי: דואר ישראל בוויקיפדיה.

כרטיס רמי לוי בשיתוף ישראכרט

הכרטיס יועד למי שרוצה ליהנות ממועדון הלקוחות של רמי לוי, אבל לא מעוניין להחזיק בכרטיס אשראי של הרשת. כדי להגדיל את מאגר הלקוחות, הרשת העניקה הטבה של 40 ש"ח למצטרפים חדשים, שאפשר היה לממש בשתי קניות. השימוש העיקרי בכרטיס הוא בקניות ברשת, והוא מזכה בהנחות ובמבצעים משתנים. אפשר היה לטעון עליו עד 3,000 ש"ח בחודש. החיסרון המרכזי הוא הזיקה לרשת אחת, ובנוסף לא היה ניתן להשתמש בו בתחנות דלק, בחברות השכרת רכב, במכונות אוטומטיות, בבתי מלון ולהמרת מטבע חוץ. למי שעורך את רוב הקניות שלו ברשת, כדאי לקרוא גם את ההשוואה איפה הכי כדאי להזמין משלוח מהסופר.

כרטיס דיסקונט לילדים

קהל היעד העיקרי של הכרטיס הוא ילדים, והוא נבנה כפתרון להורים שרוצים לתת לילד סכום כסף מוגדר ולטעון אותו מרחוק. בהתאם לכך, ההטבות הותאמו לגיל הצעיר: 6% הנחה ברשת צומת ספרים ו-5% בהוניגמן קידס, לצד הנחות בחניוני סנטרל פארק והטבות נוספות במסגרת תוכנית "מפתח דיסקונט". תקרת הטעינה החודשית עמדה על 450 ש"ח, סכום שתואם צרכים של ילדים ובני נוער. החיסרון העיקרי הוא העמלות: 19.8 ש"ח להנפקה ו-3 ש"ח לכל טעינה, כשלקוחות המשויכים לתוכנית משפחה פטורים מעמלת ההנפקה. כמו כן, לא ניתן היה לשלם בכרטיס בסליקה ידנית ובבתי עסק שדורשים אישור מראש, כמו תחנות דלק ומכונות שתייה. הורים שמתלבטים בין כרטיס נטען לחשבון עצמאי לילד יכולים להשוות מול חשבון בנק לנוער - מאיזה גיל ואיך פותחים.

כרטיס ויזה נטען של דואר ישראל וכאל

הכרטיס הזה פונה לשתי קבוצות שונות מאוד: מצד אחד אנשים שחשבון הבנק שלהם מוגבל או שאינם יכולים לפתוח חשבון בנק, ומצד שני בעלי עסקים שרוצים לנהל את ההוצאות השוטפות הקטנות ("קופה קטנה") באופן מדויק ופשוט למעקב. אפשר לבצע בו רכישות באינטרנט, למשוך דרכו מזומן ולבקש פירעון של היתרה. טווח הטעינה עמד על 250 עד 1,000 ש"ח. החסרונות: הכרטיס עצמו לא העניק הטבות, והעמלות היו גבוהות יחסית, 20 ש"ח לטעינה, 7 ש"ח למשיכת מזומן ו-15 ש"ח לפירעון. בנוסף, השימוש נחסם בתחנות דלק, בבתי מלון, בהשכרת רכב, בהמרת מטבע חוץ, בהימורים באינטרנט ובמכונות אוטומטיות.

כרטיס נטען בלי חשבון בנק - למי זה מתאים ואיך מתנהלים איתו

הזווית שהופכת את הכרטיס הנטען למוצר חשוב, ולא רק לגימיק, היא היכולת לשלם בכרטיס גם בלי חשבון בנק תקין. אדם שחשבונו הוגבל, אדם שחשבונו עוקל או אדם שפשוט אינו מחזיק חשבון בנק, מוצא את עצמו מחוץ למערכת התשלומים המודרנית: הוא לא יכול לקנות באינטרנט, לא יכול להזמין שירות בטלפון, ונאלץ להסתובב עם מזומן.

חשבון מוגבל או מעוקל

לקוח שחשבונו הוגבל אינו יכול לקבל כרטיס אשראי רגיל, וגם מצב של עיקול מקשה מאוד על ניהול שוטף. כרטיס נטען כללי, כמו זה של דואר ישראל, נועד בדיוק לסיטואציה הזו. מכיוון שהכרטיס אינו נותן אשראי, הוא מאפשר לשלם בכרטיס בלי להגדיל חובות, וזה מה שהופך אותו לכלי מעשי בתקופה של שיקום כלכלי. מי שמתמודד עם עיקול ימצא הרחבה על הצעדים האפשריים במדריך עיקול חשבון בנק - איך מתמודדים.

קופה קטנה בעסק

בעל עסק יכול להנפיק כרטיס נטען לעובד שאחראי על רכישות שוטפות, לטעון עליו סכום קבוע ולקבל תמונה ברורה של כל הוצאה. היתרון הוא שאין צורך לתת לעובד גישה לכרטיס האשראי של העסק, והסיכון מוגבל לסכום שנטען.

רכישות באינטרנט

מי שחושש למסור את פרטי הכרטיס הראשי שלו לאתר לא מוכר יכול להשתמש בכרטיס נטען עם יתרה נמוכה בדיוק לצורך הרכישה. רעיון דומה עומד מאחורי כרטיס אשראי וירטואלי, שגם הוא מגביל את החשיפה של הכרטיס האמיתי. מי שמתכנן לקנות מאתרים בחו"ל צריך לזכור שבחלק מהכרטיסים הנטענים המרת מטבע חוץ נחסמה, ולכן כדאי לבדוק זאת מראש, וגם להכיר את האפשרויות שמציע כרטיס אשראי בינלאומי.

מתי בכל זאת עדיף לחזור לחשבון בנק

כרטיס נטען הוא פתרון טוב לתקופת ביניים, אבל העמלות על כל טעינה, משיכה ופירעון מצטברות. מי שיכול לפתוח חשבון בנק תקין, גם חשבון בסיסי, ייהנה בדרך כלל מעלויות נמוכות יותר לאורך זמן. השוואה בין האפשרויות לפתיחה מרחוק מופיעה במדריך פתיחת חשבון בנק באינטרנט.

איך בוחרים כרטיס נטען - מה לבדוק לפני ההנפקה

לכל סוג של כרטיס יש יתרונות, חסרונות והטבות ייחודיים. בשוק קיימים חילוקי דעות בשאלה אם התחום ימשיך להתפתח בישראל או שמדובר בטרנד חולף. בכל מקרה, השיקול המרכזי צריך להיות המטרה שלשמה מנפיקים את הכרטיס. הצעד הראשון הוא להגדיר למה הכרטיס נועד, ורק אחר כך להשוות עמלות, כי כרטיס זול שלא עובד במקומות שבהם אתם קונים אינו חוסך דבר.

אלה השאלות שכדאי לבדוק מול המנפיק לפני שמחליטים:

• היכן אפשר להשתמש בכרטיס? האם הוא תקף רק ברשת אחת, או בכל בית עסק שמכבד את רשת הסליקה.
• אילו בתי עסק חסומים? תחנות דלק, בתי מלון, השכרת רכב ומכונות אוטומטיות הם החסימות הנפוצות.
• כמה עולה כל פעולה? הנפקה, טעינה, משיכת מזומן ופירעון. כדאי לחשב את העלות החודשית לפי דפוס השימוש הצפוי.
• מה הסכום המינימלי והמקסימלי לטעינה? תקרה נמוכה מתאימה לילדים, אבל לא למי שמתכנן לנהל דרך הכרטיס את כל ההוצאות.
• האם אפשר לקבל את היתרה בחזרה? בכרטיסים סגורים לרוב לא, ובכרטיסים כלליים לעיתים תמורת עמלה.
• איך טוענים? טעינה מרחוק נוחה במיוחד להורים, וטעינה בנקודת שירות עשויה להתאים למי שאין לו חשבון בנק.
• מה קורה באובדן? כדאי לברר איך חוסמים את הכרטיס ואם היתרה נשמרת לכרטיס חלופי.

בהקשר הזה כדאי לעקוב גם אחרי ההתפתחויות בתחום אמצעי התשלום. המעבר לכרטיס אשראי חכם ולתשלום בטלפון שינה את האופן שבו עסקאות מאושרות, ועשוי להשפיע גם על המקומות שבהם כרטיס נטען מתקבל. קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: דנה, אם לשלושה, רוצה לתת לבנה בן ה-12 דמי כיס בלי לחשוף את כרטיס האשראי שלה. כרטיס עם תקרה חודשית נמוכה, טעינה מרחוק והטבות בחנויות ספרים מתאים לה יותר מכרטיס כללי עם עמלת טעינה גבוהה. לעומתה, אדם שחשבונו הוגבל זקוק דווקא לכרטיס כללי שאפשר להחזיק בלי חשבון בנק, גם אם העמלות בו גבוהות יותר.

מקורות

• ויקיפדיה - כרטיס אשראי
• ויקיפדיה - רב-קו
• ויקיפדיה - דואר ישראל