כרטיס אשראי וירטואלי - מקדם ביטחון לצרכנים

למה כרטיס עם מספר קבוע פגיע ברכישות באינטרנט

במשך שנים היו לצרכן ארבע דרכים עיקריות לשלם: מזומן, כרטיס אשראי, צ'ק או העברה בנקאית. מאז נוספו אפליקציות להעברת כספים, סליקה באתרי אינטרנט ותשלום בקירוב הטלפון או השעון למסוף. ובכל זאת, כרטיס הפלסטיק עם המספר הקבוע עדיין נמצא כמעט בכל ארנק, והוא עדיין אמצעי התשלום שרוב האנשים מקלידים לטופס ההזמנה כשהם קונים ברשת.

הבעיה המרכזית אינה הפלסטיק עצמו אלא המספר. אותו מספר, אותו תוקף ואותו קוד אבטחה נמסרים לכל אתר, לכל אפליקציה ולכל ספק שירות שהצרכן משלם לו. כל אחד מהם שומר את הפרטים, לעיתים לאורך שנים, ומעביר אותם בדרך לחברת הסליקה. כל אתר שמקבל את המספר הקבוע הופך לנקודת דליפה אפשרית, ומספיקה פריצה אחת אצל ספק אחד כדי שהמספר ינוצל במקום אחר לגמרי.

כשזה קורה, ההשלכות מוכרות: שיחות לחברת האשראי, ביטול הכרטיס, המתנה לכרטיס חדש, ועדכון הפרטים מול כל המנויים והחיובים הקבועים שהיו רשומים על הכרטיס הישן. גם אם הכסף חוזר בסופו של דבר, הטרחה נשארת על הצרכן. וכשהכרטיס הפיזי עצמו נגנב, הגנב מחזיק בכל הפרטים בבת אחת.

כאן נכנס הרעיון של כרטיס וירטואלי. אם ממילא חלק גדול מהרכישות נעשה בהקלדת פרטים ולא בהצגת הכרטיס, אין סיבה שאותו מספר יופיע בכל מקום. אפילו בחלק מהמסעדות והחנויות אפשר למסור את פרטי הכרטיס במקום להעביר אותו במסוף: הכרטיס הפיזי משמש בעיקר לנוחות, כדי שהמסוף יקלוט את המספר והתוקף אוטומטית. מספר שנוצר לשימוש מוגדר, ונסגר כשהשימוש מסתיים, מצמצם מאוד את הנזק שדליפה אחת יכולה לגרום.

מהו כרטיס אשראי וירטואלי ואיך הוא עובד בפועל

כרטיס אשראי וירטואלי הוא מספר כרטיס מלא, עם תוקף וקוד אבטחה, שאין מאחוריו פלסטיק. הוא נוצר בממשק דיגיטלי, מקושר לאמצעי תשלום קיים, ומשמש לרכישה כמו כל כרטיס אחר. ההבדל הוא שהצרכן קובע מראש איפה המספר יעבוד, כמה אפשר לחייב בו ומתי הוא נסגר. שלא כמו כרטיס נטען, שבו טוענים יתרה מראש לכרטיס אחד, כאן אפשר להחזיק כמה מספרים במקביל, כל אחד לתפקיד אחר.

אחד השירותים הבולטים בתחום הוא Privacy, שירות אמריקאי ששמו מרמז על היתרון המרכזי שהוא משווק. העיקרון פשוט: נרשמים לשירות, ובתוך החשבון יוצרים מספר כרטיס חדש. תוך רגעים המספר זמין, ואפשר להשתמש בו מיד בכל רכישה באינטרנט. המספר יכול לשמש לרכישה אחת בלבד, או לרכישה הזו ולעוד רכישות אחריה, ובכל שלב אפשר לסגור אותו בלחיצה ולפתוח מספר אחר מיד אחר כך. מי ששוקל שירות כזה כדאי שיבדוק באתר השירות את תנאי הזמינות לתושבי ישראל ואת מבנה העמלות לפני ההרשמה.

נעילה לבית עסק אחד

היכולת החשובה ביותר היא הגדרה שהמספר יעבוד רק מול גורם אחד. מספר שננעל לאתר מסוים אינו שווה דבר לגנב: גם אם פרטי ההזמנה נחשפו בפריצה, אי אפשר לחייב בו בשום בית עסק אחר. קחו מקרה טיפוסי: בעל עסק קטן מזמין ציוד מאתר בניו יורק. בדרך לבית העסק נחשפים פרטי ההזמנה לתוקף שמנסה להשתמש בכרטיס ברכישות אחרות. אם המספר היה המספר הקבוע של הכרטיס, הניסיון עלול להצליח. אם המספר ננעל לאותו אתר בלבד, כל ניסיון חיוב במקום אחר נדחה.

מספר לכל רכישה

מי שרוצה רמת פרטיות גבוהה במיוחד יכול ללכת צעד נוסף ולייצר מספר נפרד לכל רכישה. כך כל עסקה מקבלת "כרטיס" משלה, ואף ספק אינו מחזיק מספר שאפשר להשתמש בו שוב. למי שקונה בקביעות מכמה אתרים קבועים, דרך הביניים היא מספר אחד קבוע לכל אתר: נוח לחיובים חוזרים, ועדיין מבודד מכל השאר.

תקציב, מגבלות וסגירה אוטומטית

מעבר לאבטחה, כרטיס וירטואלי הוא כלי לניהול הוצאות. בכרטיס פיזי, הגדרת תקציב לפי קטגוריה כמעט אינה אפשרית: יש מסגרת אחת, וכל רכישה יורדת ממנה. בכרטיס וירטואלי אפשר לפצל את ההוצאות לכמה מספרים, ולתת לכל אחד מהם גבולות משלו.

טעינת סכום ומגבלה תקופתית

אפשרות אחת היא לקבוע לכרטיס סכום מסוים. כשהסכום מנוצל, רכישה נוספת נדחית עד שמגדירים סכום חדש. אפשרות אחרת היא מגבלה תקופתית. לדוגמה, אפשר לפתוח כרטיס בשם "רכישות בגדים" ולהגביל אותו ל-200 שקלים בחודש, ולצידו כרטיס אחר, עם מספר ופרטים שונים, בשם "צעצועים לילדים", שמוגבל ל-300 שקלים בחודש. המספרים כאן הם דוגמה להמחשה, וכל משתמש קובע את הגבולות שמתאימים לו.

את המגבלה אפשר לשנות גם בזמן אמת, כשנתקלים בה באמצע רכישה. הערך של המגבלה אינו רק בחסימה: עצם העצירה ברגע שהתקרה נוצלה מחייבת לשים לב להוצאה ולהחליט עליה במודע. זו שכבת שליטה שחסרה למי שמגלה את היקף ההוצאות רק כשהדף החודשי מגיע.

סגירה אוטומטית

מאפיין נוסף הוא סגירה אוטומטית של הכרטיס. אפשר להגדיר שהכרטיס ייסגר מיד בסוף הרכישה הראשונה, אחרי מספר רכישות מסוים, או כשסכום החיובים בו מגיע לרף שנקבע מראש. מי שמעדיף שימוש חד-פעמי יכול להגדיר כך כל כרטיס חדש שהוא יוצר, וכך לא נשאר מספר פעיל אחרי שהעסקה הושלמה.

מנויים וחיובים חוזרים

השימוש הנפוץ ביותר לסגירה ולמגבלות הוא תקופות ניסיון ומנויים. מספר נפרד לכל מנוי מאפשר לעצור חיוב חוזר בלי לבטל את הכרטיס הראשי, בדומה לניהול הוראת קבע. חשוב לזכור שסגירת המספר עוצרת את החיוב הטכני בלבד: היא אינה מבטלת את ההתקשרות עם הספק, וכדאי להודיע לו על הביטול גם בנפרד.

תוסף דפדפן, אפליקציות וממשק למפתחים

ככל שיש יותר מספרים, עולה השאלה איך זוכרים אותם. שירותי כרטיסים וירטואליים פתרו את זה בכלים שמסתירים את המספרים מהמשתמש כמעט לגמרי.

תוסף לדפדפן

ב-Privacy, למשל, יש תוסף לדפדפן שמזהה מתי המשתמש נמצא בעמוד תשלום, ומציג לו את רשימת הכרטיסים שלו. בוחרים כרטיס, והפרטים ממולאים בטופס אוטומטית. אין צורך לזכור מספרים, לשמור אותם בקובץ או להעתיק ולהדביק. השילוב של מילוי אוטומטי עם מספר נפרד לכל אתר מאפשר לקבל גם פרטיות וגם נוחות, בלי לוותר על אחת לטובת השנייה. במקום להקליד שש עשרה ספרות, תוקף וקוד בכל הזמנה, הרכישה מסתיימת בלחיצה אחת.

אפליקציות לטלפון

כל הפעולות זמינות גם באפליקציות לאייפון ולאנדרואיד. דרך האפליקציה אפשר לפתוח כרטיסים חדשים, לשנות מגבלות סכום ותוקף, לסגור כרטיסים קיימים ולשלם ברכישות מהירות כשנמצאים מול עמוד מכירה בטלפון. היתרון כאן הוא זמינות: אם מתעורר חשד לדליפה כשהמשתמש מחוץ לבית, אפשר לסגור את המספר הרלוונטי תוך שניות, בלי להמתין לשיחה עם מוקד.

ממשק תכנות (API) לאפליקציות צד שלישי

השירות מציע גם ממשק תכנות למפתחים. המשמעות היא שאפליקציה פיננסית אחרת יכולה, אחרי שהמשתמש הזדהה ואישר לה גישה, להתחבר לחשבון שלו, ליצור עבורו כרטיס חדש, לשנות מגבלות ולשלם באמצעות הכרטיסים. כך גם שירותים שאינם קשורים ישירות לחברה יכולים לשלב כרטיסים וירטואליים בתוך המוצר שלהם, באופן מאובטח ובהסכמת המשתמש. מי שמאשר גישה כזו כדאי שיבדוק מה בדיוק האפליקציה רשאית לעשות, ויבטל את ההרשאה כשאינו משתמש בה עוד.

ארנקים דיגיטליים: המספר הווירטואלי שכבר בכיס

לקורא בישראל, הדרך הנגישה ביותר ליהנות מהיתרון של מספר וירטואלי אינה בהכרח שירות זר, אלא הארנק הדיגיטלי שכבר מותקן בטלפון. גם בלי להגדיר דבר, ארנקים כאלה אינם מוסרים לבית העסק את מספר הכרטיס האמיתי.

Apple Pay

כשמוסיפים כרטיס ל-Apple Pay (הארנק הדיגיטלי של אפל), נשמר במכשיר מספר חשבון מכשיר (Device Account Number) במקום מספר הכרטיס. המספר הזה אינו נשמר בשרתים של אפל ואינו מגובה ב-iCloud. כל עסקה נשלחת עם קוד אבטחה דינמי שתקף לאותה עסקה בלבד. מאחר שבית העסק מקבל מספר מכשיר וקוד חד-פעמי, דליפה ממאגר של בית העסק אינה חושפת את מספר הכרטיס האמיתי.

מספרים וירטואליים של גוגל

גוגל מציעה בכרום ובארנק של גוגל מספרי כרטיס וירטואליים, אבל רק לבנקים או לרשתות כרטיסים נבחרים במדינות נבחרות. השיטה משתנה בין המנפיקים: יש שנותנים מספר וירטואלי אחד לכרטיס, עם קוד אבטחה (CVV) חדש לכל בית עסק, ויש שנותנים מספר נפרד לכל בית עסק. הכרטיס הווירטואלי עובד על המסגרת, היתרה והעמלות של הכרטיס המקורי, וגוגל אינה גובה עמלה על השירות. כדאי לדעת שחלק מבתי העסק והאפליקציות אינם מקבלים כרטיסים וירטואליים, ושבהחזרת מוצר בחנות ייתכן שיבקשו את ארבע הספרות האחרונות של המספר הווירטואלי, שמופיעות בקבלה. ההחזר עצמו מגיע לאמצעי התשלום המקושר.

כרטיס דיגיטלי של חברת אשראי ישראלית

גם חברות האשראי בישראל נכנסו לתחום הכרטיסים הדיגיטליים. כאל השיקה בינואר 2021 כרטיס אשראי דיגיטלי שמונפק באפליקציה תוך דקות ומאפשר לשלם בקירוב הטלפון למסוף. גם ללקוח כזה מונפק כרטיס פיזי, ודמי הכרטיס החודשיים זהים לכרטיס רגיל. זה שונה מכרטיס וירטואלי חד-פעמי: היתרון כאן הוא בעיקר מהירות ההנפקה, ולא בידוד המספר. מי שרוצה להבין לאן התשלומים בישראל הולכים יכול לקרוא גם על כרטיס האשראי החכם.

מקור: אפל - אבטחה ופרטיות ב-Apple Pay; גוגל - מספרי כרטיס וירטואליים

מה החוק בישראל קובע כשפרטי כרטיס נגנבים

כרטיס וירטואלי מצמצם את הסיכון, אבל אינו מבטל אותו. לכן חשוב לדעת מה ההגנה החוקית כשבכל זאת מתבצע חיוב שלא אושר, בין אם בכרטיס פיזי, דיגיטלי או וירטואלי.

החוק חל גם על כרטיס בלי רכיב פיזי

חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, נכנס לתוקף ב-14 באוקטובר 2020 והחליף את חוק כרטיסי חיוב. החוק חל גם על אמצעי תשלום שאין להם רכיב פיזי, כמו אפליקציות תשלום, ולכן ההגנות שלו חלות גם על כרטיס דיגיטלי או וירטואלי.

כרטיס שאבד, נגנב או נוצל לרעה

לפי הכללים שמפורטים בעמוד של כל זכות על ביטול חיובים שנעשו בשימוש לרעה, אחרי שהלקוח הודיע לחברת האשראי על אובדן, גניבה או שימוש לרעה, הוא אינו חייב בחיובים שנעשו אחרי ההודעה. על חיובים שנעשו לפני ההודעה, הלקוח נושא לכל היותר בנמוך מבין שני סכומים: סכום העסקאות בפועל, או 75 ש"ח ועוד 30 ש"ח לכל יום שעבר מהרגע שנודע לו על הבעיה ועד שהודיע. כשההודעה נמסרה בתוך 30 יום מהשימוש לרעה, החבות של הלקוח אינה עולה על 450 ש"ח.

קחו מקרה היפותטי: נועה מגלה שהארנק שלה נגנב, ומדווחת לחברת האשראי יומיים אחרי שגילתה. בינתיים בוצעו בכרטיס חיובים של 500 ש"ח. החבות שלה היא הנמוך מבין 500 ש"ח לבין 75 ש"ח ועוד 60 ש"ח, כלומר 135 ש"ח. ככל שהדיווח מתעכב, הסכום עולה, ולכן כדאי לדווח מיד. חבות מלאה חלה כשההודעה נמסרה בכוונת מרמה, או כשהלקוח מסר מרצונו את הכרטיס או את פרטיו לאחר. החריגים לכך הם מסירה לשמירה בנסיבות סבירות, ומסירה למוטב לצורך תשלום שנוצלה לחיוב גבוה מהמוסכם. חברת האשראי חייבת להחזיר את הסכומים בהקדם, ולא יאוחר מ-8 ימי עסקים מיום ההודעה.

רכישה באינטרנט בלי מעורבות הלקוח

רכישה שבה הלקוח אינו נוכח בבית העסק, כמו באינטרנט או בטלפון, נקראת "עסקה במסמך חסר". כפי שמוסבר בעמוד של כל זכות על השבת סכומים בעסקה מרחוק, אם עסקה כזו בוצעה בלי מעורבות הלקוח, או שחויב סכום גבוה מהמוסכם, אפשר לקבל את הכסף בחזרה. בחיוב יתר מוחזר רק ההפרש. התנאי הוא הודעה לחברת האשראי בתוך 30 יום, וההחזר ניתן לא יאוחר מ-8 ימי עסקים מההודעה. אם החברה מגיעה למסקנה שההודעה שגויה, היא רשאית לחייב מחדש, אבל רק אחרי הודעה מנומקת ללקוח לפחות 15 ימים מראש.

כשחברת האשראי מסרבת

אם חברת כרטיס האשראי מסרבת להחזיר, אפשר להגיש תלונה ליחידה לפניות הציבור של הבנק או של חברת האשראי. את התהליך המעשי של הגשת הבקשה מפרט גם המדריך על ביטול חיוב בכרטיס אשראי.

מגבלות וחסרונות שכדאי להכיר

כרטיס וירטואלי פותר הרבה מהחולשות של כרטיס הפלסטיק, אבל יש לו גבולות ברורים, וכדאי להכיר אותם לפני שמסתמכים עליו.

המגבלה הבולטת היא בחנויות פיזיות. מספר שנוצר בשירות כמו Privacy אינו מיועד להעברה במסוף. חלק מבתי העסק מסכימים לקבל פרטי כרטיס בהקראה במקום הכרטיס עצמו, ואז השימוש אפשרי, אבל זו אינה דרך העבודה הרגילה. בחנויות, הארנקים הדיגיטליים מתאימים יותר, כי הם עובדים בקירוב המכשיר למסוף ועדיין אינם מוסרים את המספר האמיתי.

מגבלה שנייה היא הסירוב של חלק מבתי העסק. יש אתרים ואפליקציות שבוחרים שלא לקבל כרטיסים וירטואליים, ובמקרה כזה הרכישה פשוט נדחית. שלישית, החזרות: מוצר שנקנה במספר וירטואלי מוחזר לאמצעי התשלום המקושר, ובחנות עשויים לבקש את ארבע הספרות האחרונות של המספר הווירטואלי. לכן כדאי לשמור את הקבלה, ובמיוחד אם המספר כבר נסגר.

הנקודה החשובה ביותר: סגירת מספר וירטואלי עוצרת חיובים עתידיים, אבל אינה מבטלת את העסקה ואינה פוטרת מחובות כלפי הספק. מי שרוצה לבטל רכישה או מנוי צריך לפעול לפי הכללים של ביטול עסקה באשראי, ובקנייה באינטרנט לפי הזכויות שמפורטות במדריך על החזרת מוצרים וביטול עסקה מרחוק.

לבסוף, כרטיס וירטואלי אינו משנה את מקור הכסף. הוא נשען על כרטיס אשראי או על אמצעי תשלום קיים, וכל חיוב בו יורד מהמסגרת או מהיתרה של אותו אמצעי. מי שמשתמש בכרטיס דביט כמקור, למשל, יראה את החיובים יורדים ישירות מחשבון הבנק. במובן הזה, הכרטיס הווירטואלי הוא שלב מעבר: הוא מחבר בין אמצעי התשלום הוותיקים לבין התשלומים הדיגיטליים, ומראה עד כמה מספר קבוע אחד לכל הרכישות כבר אינו הכרחי.

צעדים מעשיים לשימוש בטוח

אין צורך לעבור לשירות חדש כדי לשפר את ההגנה. כמה הרגלים פשוטים, שרובם אפשריים כבר היום עם הכלים הקיימים בטלפון, מצמצמים משמעותית את הסיכון.

1. להוסיף את הכרטיס לארנק דיגיטלי, ולשלם דרכו בחנויות ובאתרים שתומכים בכך, כך שבית העסק אינו מקבל את המספר האמיתי.
2. אם המנפיק תומך במספרים וירטואליים בכרום או בארנק של גוגל, להפעיל אותם לרכישות מקוונות.
3. למי שמשתמש בשירות כרטיסים וירטואליים: מספר נפרד לכל מנוי ולכל אתר קבוע, ומספר חד-פעמי לאתר לא מוכר.
4. להגדיר מגבלת סכום חודשית לכל קטגוריה, כדי שחיוב חריג ייעצר ויתגלה מיד.
5. לעבור על פירוט החיובים לפחות פעם בחודש, כי מועד הגילוי קובע את מרוץ ימי ההודעה.
6. לשמור קבלות של רכישות שבוצעו במספר וירטואלי, לצורך החזרות.

מכיוון שהזכות להחזר בעסקה מרחוק תלויה בהודעה בתוך 30 יום, בדיקה חודשית של הפירוט היא ההרגל שמגן על הכסף יותר מכל כלי טכנולוגי. כלי וירטואלי מקטין את הסיכוי לדליפה, אבל רק בדיקה שוטפת מוודאת שגם דליפה שקרתה בכל זאת מתגלה בזמן.

טיפ: בחשד לחיוב שלא אושר, כדאי להודיע לחברת האשראי מיד ובכתב, ולשמור תיעוד של מועד ההודעה. לפי חוק שירותי תשלום, החבות על חיובים שנעשו אחרי ההודעה מתאפסת, ומועד ההודעה הוא גם נקודת הספירה של 8 ימי העסקים להחזר.

מי שקונה הרבה מאתרים בחו"ל, או מנהל מנויים רבים, ירוויח במיוחד מהפרדת מספרים. מי שקונה מעט ובעיקר בחנויות יכול להסתפק בארנק דיגיטלי ובמעקב קבוע אחרי הפירוט. בשני המקרים, ההגנה החוקית בישראל נשארת זהה, בין אם הכרטיס פיזי, דיגיטלי או וירטואלי.

מקורות

• כל זכות - ביטול עסקאות וחיובים שנעשו תוך שימוש לרעה באמצעי תשלום: https://www.kolzchut.org.il/he/ביטול_עסקאות_וחיובים_שנעשו_תוך_שימוש_לרעה_באמצעי_תשלום
• כל זכות - השבת סכומים שנגבו ביתר בעסקה מרחוק (עסקה במסמך חסר): https://www.kolzchut.org.il/he/השבת_סכומים_שנגבו_ביתר_בעסקה_מרחוק_(עסקה_במסמך_חסר)
• כלכליסט - כניסת חוק שירותי תשלום לתוקף: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3858330,00.html
• גלובס - השקת הכרטיס הדיגיטלי של כאל: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001356035
• אפל - אבטחה ופרטיות ב-Apple Pay: https://support.apple.com/en-us/101554
• גוגל - מספרי כרטיס וירטואליים: https://support.google.com/googlepay/answer/11234179