מה דרכון אמריקאי נותן בפועל
הדרכון האמריקאי הוא אחד המסמכים המבוקשים בעולם, ובצדק. הוא פותח את רוב הגבולות בלי צורך בבקשת אשרה מראש, והוא מאפשר משהו שקשה מאוד להשיג בדרך אחרת: לגור, לעבוד ולהשתקע בארצות הברית באופן חוקי ובלי הגבלת זמן. מי שאין בידו דרכון כזה ורוצה לעבוד בשוק האמריקאי עומד מול מסלולי אשרות מורכבים, יקרים ולא תמיד מצליחים. מי שמבין כמה מסובך התהליך הזה רק לצורך ביקור, יכול לקרוא על כך במדריך על הוצאת ויזה לארצות הברית.
מעבר לחופש התנועה, אזרחות אמריקאית יכולה לזכות בהטבות מס אמריקאיות מסוימות, למשל זיכויים הקשורים בילדים ובשכר לימוד. חשוב לדעת שהזכאות להטבות האלה מותנית בדרך כלל בכך שלאזרח ולילדים יש מספר זיהוי אמריקאי, ושגובה ההטבות והתנאים שלהן משתנים מעת לעת בחקיקה האמריקאית. לכן אני לא ממליץ לבנות תוכנית כלכלית על סכום מסוים של הטבה בלי לבדוק את הכללים העדכניים לשנת המס הרלוונטית.
יש גם יתרון שקט שרבים שוכחים: ילדים של אזרח אמריקאי יכולים לקבל בעצמם את האזרחות, בכפוף לתנאים של החוק האמריקאי. מבחינת משפחות רבות זה שיקול מרכזי, כי מדובר באפשרות שעוברת לדור הבא ופותחת לו את שוק הלימודים והעבודה האמריקאי.
כאן בדיוק כדאי לעצור ולהשוות. ישראלים רבים מחפשים דרכון זר שני בעיקר בשביל חופש תנועה ועבודה, ולשם כך יש גם חלופות אירופיות. מי ששוקל את האפשרויות יכול לקרוא על הוצאת דרכון רומני ומה הוא נותן או על התנאים והשלבים להוצאת אזרחות פולנית. ההבדל המהותי הוא שאזרחות אירופית לא מביאה איתה חובת דיווח מס למדינה הזרה רק בגלל האזרחות, ואילו אזרחות אמריקאית כן. זה לב העניין, ועליו נדבר בהמשך.
מיסוי לפי אזרחות - מה זה אומר למי שגר בישראל
רוב מדינות העולם, כולל ישראל, מטילות מס לפי תושבות: מי שמרכז חייו כאן משלם מס כאן. ארצות הברית שונה. היא מטילה חובת דיווח ומס לפי אזרחות. כלומר, אזרח אמריקאי שגר בתל אביב, בסינגפור או ברומא חייב להגיש דוח שנתי לרשות המסים האמריקאית (IRS), והדוח כולל גם הכנסה שהופקה בזמן המגורים מחוץ לארה"ב. החובה הזו חלה בלי קשר למשך השהות בחו"ל, גם על מי שלא דרך באמריקה עשרות שנים.
ארה"ב אינה אוסרת אזרחות כפולה ומכירה בה, ולכן אין סתירה משפטית בין היותכם אזרחים ישראלים לבין היותכם אזרחים אמריקאים. הסתירה היא מעשית: יש לכם שתי מערכות מס שמעוניינות לדעת על ההכנסות שלכם, וכל אחת מהן מצפה לדיווח לפי הכללים שלה.
מה זה אומר ביומיום? שכיר ישראלי רגיל, שלא היה מגיש דוח שנתי בישראל כי המעסיק מנכה לו מס במקור, עדיין עשוי להיות חייב בדוח אמריקאי. בעל דירה מושכרת, משקיע בבורסה או עצמאי צריכים לנהל את ההכנסות שלהם כך שאפשר יהיה לדווח עליהן בשתי המדינות. מי שרוצה להבין מתי בכלל חלה חובת דיווח בצד הישראלי, יכול לקרוא את המדריך על הדוח השנתי למס הכנסה.
לדעתי הנקודה הכי חשובה כאן היא שחובת הדיווח אינה זהה לחובת התשלום. בזכות אמנת המס בין המדינות ומנגנון הזיכויים, אזרחים רבים מגישים דוח אמריקאי ובסופו של דבר משלמים מעט מאוד או כלום. מה שחשוב לי שתדעו הוא שמי שלא מגיש בכלל עלול להיחשף לקנסות ולבירורים, גם כשבפועל לא היה אמור לשלם מס. ההזנחה עולה יותר מהדיווח.
טיפ: אם קיבלתם אזרחות אמריקאית מלידה דרך הורה ומעולם לא הגשתם דוח, אל תניחו שהנושא לא נוגע לכם. הייתי מתחיל מבירור מסודר של חובות הדיווח לשנים האחרונות, לפני שהבנק בישראל פונה אליכם בשאלות.
חוק FATCA - איך הבנק בישראל מדווח עליכם
בשנת 2010 חוקק הקונגרס האמריקאי את חוק FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act - חוק ציות מס לחשבונות זרים). המטרה שלו פשוטה: למנוע מאזרחים אמריקאים להסתיר כסף מחוץ לארה"ב ולהתחמק ממס. כדי להשיג את זה, החוק מטיל אחריות על מוסדות פיננסיים שאינם אמריקאיים - בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח וגופים דומים - לבצע בדיקת נאותות לחשבונות שלהם ולאתר את אלה שמשתייכים לאמריקאים.
כדי לוודא שמוסדות זרים ישתפו פעולה, נקבע מנגנון אכיפה כבד: ניכוי של 30% מתשלומים שמגיעים לאותו מוסד ממקורות הכנסה אמריקאיים, אם הוא אינו עומד בדרישות. למוסד פיננסי גדול זה סיכון שאף אחד לא מוכן לקחת, ולכן כמעט כל הבנקים בעולם מצייתים.
שני מודלים להעברת המידע
החוק מאפשר שתי דרכים להעביר את המידע. בדרך הראשונה, המוסדות הפיננסיים מדווחים ישירות לרשויות המס בארה"ב. בדרך השנייה, המוסדות מדווחים לרשות המס המקומית, והיא מעבירה את המידע הלאה לרשויות האמריקאיות. ישראל בחרה בדרך השנייה, בהסכם שנחתם עם ארה"ב ביוני 2014. לפיו המוסדות הפיננסיים בישראל מעבירים את המידע על חשבונות של אמריקאים לרשות המסים בישראל, וזו מעבירה אותו לרשויות המס האמריקאיות.
מה זה אומר כשאתם פותחים חשבון
בפועל, כשאתם פותחים חשבון בנק, חשבון מסחר או פוליסת חיסכון, תתבקשו להצהיר אם יש לכם אזרחות אמריקאית או תושבות אמריקאית לצורכי מס. אם התשובה חיובית, תתבקשו למלא טפסים נוספים ולמסור מספר זיהוי אמריקאי. מי שעובר בנק יפגוש את התהליך הזה שוב, ולכן כדאי להכיר אותו מראש - ראו המדריך על מעבר בנק בישראל.
לדעתי השינוי הגדול ש-FATCA הביא אינו בחובת המס עצמה, שהייתה קיימת גם קודם, אלא בשקיפות. בעבר הרשויות האמריקאיות הסתמכו בעיקר על הדוח שהאזרח עצמו בחר להגיש. היום המידע מגיע אליהן ממילא, דרך הבנק ודרך רשות המסים בישראל, גם אם האזרח לא דיווח דבר.
אמנת המס והזיכוי - מתי משלמים רק את הפער
בין ישראל לארצות הברית קיימת אמנה למניעת כפל מס. העיקרון שלה הוא שאותה הכנסה לא אמורה להיות ממוסה במלואה פעמיים. הכלי המרכזי שמממש את העיקרון הזה, עבור אזרח אמריקאי שגר בישראל, הוא הזיכוי: המס ששילמתם בישראל על הכנסה מסוימת עומד לזכותכם בדוח האמריקאי על אותה הכנסה.
הדרך הפשוטה לחשוב על זה היא דרך הפער. נניח, לצורך החשבון בלבד, שעל הכנסה מסוימת שילמתם בישראל 10%, ושהשיעור האמריקאי שחל עליכם על אותה הכנסה הוא 25%. במקרה כזה ה-10% הישראליים משולמים במלואם לישראל, והם נזקפים כזיכוי בדוח האמריקאי. מה שנותר לשלם לארה"ב הוא הפער בלבד, כלומר 15% מאותה הכנסה. אם המס בישראל היה גבוה מהשיעור האמריקאי, ייתכן שלא היה נותר מה לשלם לארה"ב בכלל על אותה הכנסה.
מכאן נובעת מסקנה שלא כל אחד מבין עד הסוף: מי שגר בישראל ומשלם כאן מס גבוה על משכורת, למשל, נהנה בדרך כלל מזיכוי משמעותי, כי שיעורי המס בישראל אינם נמוכים. המקומות שבהם נוצר חוב בפועל לארה"ב הם בעיקר אלה שבהם ישראל גובה מעט מס או לא גובה בכלל - פטורים, מסלולי מס מוטבים והכנסות שישראל ממסה בשיעור נמוך.
אני ממליץ לשים לב לכך במיוחד כשאתם מקבלים החלטה שנראית משתלמת מבחינה ישראלית בלבד. פטור ישראלי חוסך לכם מס בארץ, אבל הוא גם מאפס את הזיכוי שעומד לרשותכם בדוח האמריקאי. אם ההכנסה חייבת במס בארה"ב, החיסכון בישראל עלול "לעבור" חלקית לרשויות האמריקאיות. במילים אחרות, בחירה במסלול מס בישראל צריכה להיעשות כשמסתכלים על שתי המדינות יחד.
אותו היגיון חל גם על השקעות. רווחי הון ממכירת ניירות ערך או נכסים דיגיטליים ממוסים בישראל לפי כללים משלהם, ומי שרוצה להבין את הצד הישראלי של מכירה כזו יכול לקרוא על המס על רווחים בקריפטו ואיך מדווחים.
שכר דירה בישראל - כמה מס עומד לזיכוי בדוח האמריקאי
הכנסה משכר דירה היא אחת הדוגמאות הברורות ביותר לכך שהמסלול שבוחרים בישראל משפיע ישירות על הדוח האמריקאי. בישראל יש שלושה מסלולי מיסוי להכנסה משכירות של דירה למגורים: מסלול הפטור, מסלול 10% ומסלול המס השולי. כל אחד מהם מוליד מס ישראלי אחר, ולכן גם זיכוי אחר בארה"ב.
שלושת המסלולים בישראל
במסלול הפטור, שכר דירה חודשי כולל של עד 5,654 ש"ח פטור במלואו, נכון ל-2026. בין 5,654 ל-11,308 ש"ח בחודש חל פטור חלקי, שהולך וקטן ככל שההכנסה עולה. במסלול 10% משלמים מס קבוע של 10% על כל הכנסת השכירות, פעם בשנה, עד 30 בינואר של השנה שאחרי. אי אפשר להחיל את מסלול 10% על דירה שנהנית מפטור חלקי. במסלול השולי, בשנים 2025-2027 ולמי שמתחת לגיל 60, המדרגות הן 31% עד 269,280 ש"ח בשנה, 35% מ-269,281 עד 560,280 ש"ח, 47% מ-560,281 עד 721,560 ש"ח, ו-52% מ-721,561 ש"ח. מגיל 60 המדרגות מתחילות ב-10% עד 84,120 ש"ח בשנה. למי שרוצה להבין את מבנה המדרגות הכללי, יש הסבר בכל זכות על מדרגות מס הכנסה.
דוגמה מחושבת: 5,654 ש"ח בחודש
קחו מקרה טיפוסי: נועה, תושבת ישראל מתחת לגיל 60 עם אזרחות אמריקאית, משכירה דירה ב-5,654 ש"ח בחודש, שהם 67,848 ש"ח בשנה. הנה המס הישראלי בכל מסלול:
| מסלול בישראל | תנאי מרכזי | שיעור המס | מס שנתי על 67,848 ש"ח |
|---|---|---|---|
| פטור | שכר דירה חודשי כולל עד 5,654 ש"ח | 0% | 0 ש"ח |
| 10% | תשלום עד 30 בינואר של השנה שאחרי | 10% | 6,784.80 ש"ח |
| שולי (מתחת לגיל 60) | הכנסה שנתית עד 269,280 ש"ח | 31% | 21,032.88 ש"ח |
מקור: כל זכות - ניכוי מס הכנסה מדמי שכירות של דירה למגורים. החישוב: 67,848 כפול 0.10 במסלול 10%, ו-67,848 כפול 0.31 במסלול השולי.
לאזרחית אמריקאית כמו נועה, הסכום שבעמודה האחרונה הוא גם גובה המס הישראלי שעומד לזיכוי בדוח האמריקאי על אותה הכנסה. במסלול הפטור היא לא משלמת דבר בישראל, אבל גם אין לה מס ישראלי לזקוף בדוח האמריקאי. במסלול 10% עומדים לזכותה 6,784.80 ש"ח, ובמסלול השולי 21,032.88 ש"ח. איזה מסלול משתלם יותר בסך הכול תלוי בחישוב בצד האמריקאי, שכולל גם ניכויים והוצאות שמותרים שם. לכן אני לא ממליץ לבחור מסלול רק לפי הטבלה הישראלית. מי שמחזיק גם דירה לצורכי נופש יפגוש כללים אחרים, ואפשר לקרוא עליהם במדריך על מיסוי דירות נופש.
פסיקת 2016 וסעיף השמירה - כשהאמנה לא מגינה
עד כאן התמונה נשמעת הוגנת יחסית: ארה"ב מעניקה לאזרחיה זכויות, ומבקשת בתמורה דיווח ותשלום של הפער. אבל בשנת 2016 ניתנה בבית המשפט הפדרלי האמריקאי לענייני מסים פסיקה שהבהירה עד כמה ההגנה של האמנה מוגבלת.
המקרה עסק בתושב ישראל בעל אזרחות אמריקאית שמכר מניות בארה"ב והפיק רווח. הוא דיווח על כך לרשויות האמריקאיות והסתמך על סעיף 15 באמנת המס בין המדינות, שלפי הטענה שלו קובע שאין לשלם מס בשתי המדינות על אותה הכנסה. רשות המסים האמריקאית דחתה את הטענה, חייבה אותו במס על הרווח, והוסיפה קנס.
מה זה סעיף השמירה
הרשות האמריקאית נשענה על סעיף באמנה שנקרא סעיף השמירה (Saving Clause). הסעיף הזה מאפשר לארה"ב למסות את אזרחיה ותושביה כאילו האמנה לא קיימת, למעט חריגים שנקבעו במפורש. במילים פשוטות: חלק גדול מההגנות שבאמנה נועדו לזרים שמפיקים הכנסה בארה"ב, ולא לאזרחים אמריקאים עצמם. בית המשפט אישר את חיוב המס על בסיס סעיף השמירה, אך ביטל את הקנס.
המשמעות של הפסיקה רחבה יותר מהמקרה עצמו. היא מלמדת שאזרח אמריקאי שגר בישראל לא יכול להניח שכל סעיף באמנה שנשמע מגן אכן יחול עליו. הזיכוי על מס ששולם בישראל עדיין קיים ועדיין משמעותי, אבל הוא לא פותר כל מצב. יש הכנסות שבהן תיתכן חבות מס בארה"ב גם כשנראה שהאמנה אמורה למנוע אותה.
לדעתי זו הסיבה העיקרית לכך שהנושא מעורר חרדה אצל בעלי אזרחות כפולה. לא החובה לדווח מפחידה, אלא חוסר הוודאות: קשה לדעת מראש איזו הכנסה תיחשב חייבת ובאיזה שיעור. מה שאפשר לעשות הוא לתכנן מראש עסקאות גדולות, כמו מכירת ניירות ערך או נכס, ולבדוק את ההשלכות בשתי המדינות לפני הביצוע ולא אחריו.
ויתור על אזרחות אמריקאית - מה כרוך בזה
מול כל זה, יש מי שמגיעים למסקנה שהמחיר גבוה מהתועלת ומבקשים לוותר על האזרחות האמריקאית. כדאי לדעת שזה לא קורה מעצמו. אובדן אזרחות אמריקאית בלי הצהרה מפורשת בפני קונסול אמריקאי כמעט אינו אפשרי. מי שפשוט מפסיק להשתמש בדרכון או לא מחדש אותו נשאר אזרח, על כל חובות הדיווח הנלוות.
עלויות ושיקולים
תהליך הוויתור כרוך באגרה ממשלתית. באפריל 2021 עמדה האגרה על 2,350 דולר, וכדאי לבדוק את הסכום בזמן אמת לפני שמתחילים, כי הוא עשוי להשתנות. מעבר לאגרה, חלק מהמוותרים עשויים להיות חייבים במס יציאה, מס שמוטל על רווחים שטרם מומשו בעת הוויתור. בשנת 2022 עמד אחד הספים שקובעים מי חייב במס הזה על 178,000 דולר, והסף מתעדכן כל שנה. לכן מי שיש לו נכסים משמעותיים צריך לבדוק את המצב לפני שהוא חותם על ההצהרה, ולא אחרי.
חשוב לי שתבינו גם את הצד הלא כספי. ויתור על אזרחות הוא בדרך כלל צעד בלתי הפיך. הוא סוגר את האפשרות לגור ולעבוד בארה"ב בלי אשרה, ויכול להשפיע על היכולת להעביר את האזרחות לילדים שעוד לא נולדו. ההחלטה צריכה להתקבל מתוך הסתכלות של שנים קדימה, לא רק של דוח המס הקרוב.
כמה אנשים בוחרים בזה
התופעה אינה שולית. לפי נתונים עולמיים, בשנת 2016 ויתרו 5,411 אזרחים על האזרחות האמריקאית, בשנת 2019 ויתרו 2,577, ובשנת 2020 ויתרו 6,705. הנתונים האלה מתייחסים למוותרים מכל העולם ולא לישראלים בלבד, אבל הם מראים שהחשבון בין התועלת לעלות מוביל אלפים לוותר מדי שנה.
מי שמשלב ויתור על אזרחות עם שינוי במצב התושבות בישראל, למשל חזרה ארצה אחרי שנים בחו"ל, צריך לבדוק גם את ההטבות שישראל מציעה במצב כזה - ראו המדריך לתושבים חוזרים ועולים חדשים.
אז נכס או קנס? כך הייתי שוקל את ההחלטה
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אבל יש כמה שאלות שלדעתי כדאי לשאול לפני שמחליטים להוציא דרכון אמריקאי, להחזיק בו או לוותר עליו.
- האם יש סיכוי ממשי שתגורו או תעבדו בארה"ב, אתם או ילדיכם? אם כן, הערך של האזרחות גבוה מאוד, וקשה להחליף אותו בכל דרכון אחר.
- מה מבנה ההכנסות שלכם? שכיר בישראל שמשלם מס גבוה כאן ייהנה בדרך כלל מזיכוי שמכסה חלק גדול מהחבות האמריקאית. מי שנהנה מפטורים או ממסלולים מוטבים עלול לגלות חבות בארה"ב.
- האם אתם מתכננים עסקאות גדולות, כמו מכירת נכס או תיק השקעות? כאן הסיכון מסעיף השמירה גבוה במיוחד, והתכנון המוקדם חשוב.
- האם אתם מוכנים לעלות השוטפת של הדיווח, כלומר הגשת דוח אמריקאי כל שנה והתמודדות עם הטפסים בבנקים?
- אם אתם שוקלים ויתור: מה השווי של הנכסים שלכם, והאם ייתכן שתהיו חייבים במס יציאה?
לפי האופן שבו אני רואה את הדברים, למרבית האנשים שאין להם תוכנית ממשית לגור בארה"ב והכנסותיהם פשוטות, הדרכון האמריקאי הוא בעיקר נכס שכרוך בעבודת דיווח שנתית, ולא קנס של ממש. ההכנסות הישראליות שלהם ממוסות ממילא, והזיכוי מצמצם מאוד את מה שנותר לשלם. אצל מי שמחזיק נכסים רבים, נהנה מפטורים בישראל או מתכנן עסקאות גדולות, המצב מורכב יותר, ושם כדאי לבדוק את המספרים לפני כל החלטה.
בצד הישראלי, מי שמחזיק נכסים רבים עשוי להתבקש גם להגיש הצהרת הון, וזו עוד נקודה שבה הסדר בניירת שווה זהב. על כך אפשר לקרוא במדריך על הצהרת הון.
טיפ: לפני שאתם בוחרים מסלול מס על שכר דירה, מוכרים מניות או מחליטים על ויתור, הייתי מתחיל מטבלה פשוטה: כמה מס תשלמו בישראל, וכמה מזה יעמוד לזיכוי בארה"ב. ההבדל בין שני המספרים הוא שאלת המפתח.
מקורות
- ויקיפדיה - אזרחות ארצות הברית
- ויקיפדיה - FATCA
- כל זכות - ניכוי מס הכנסה מדמי שכירות של דירה למגורים
- כל זכות - מדרגות מס הכנסה