למה אין הגדרה אחת ל"יום עסקים"?

רוב הצרכנים בישראל פגשו את הביטוי "יום עסקים" לא פעם אחת: בתקופה להחזרת חולצה, בזמן האספקה של הזמנה מאתר, במועד שבו העברה בנקאית אמורה להיכנס לחשבון ובמועד שבו צ'ק נפרע. ההנחה הרווחת היא שמדובר ב"ימי עבודה" במובן הפשוט, כלומר ראשון עד חמישי. בפועל התמונה מורכבת יותר, ובמקרים רבים החוק דווקא מיטיב עם הצרכן בדרכים שלא כולם מכירים.

יום עסקים הוא מונח שנועד לתחום זמנים: זמני אספקה, מתן שירות, ביצוע פעולות ושעות פעילות. בחוק הישראלי לא קיימת הגדרה אחידה למונח "יום עסקים", וההגדרה מוסדרת בנפרד בכמה חוקים והוראות. לכן אותה מילה יכולה להיות בעלת משמעות אחת כשמדובר בהחזרת מוצר לחנות, ומשמעות אחרת לגמרי כשמדובר במועד שבו בנק מזכה העברה.

בכתבה זו נפרט את ארבעת ההקשרים שרלוונטיים ביותר לצרכן הממוצע:

  • יום עסקים לפי חוק הגנת הצרכן, כפי שהוא מתפרש לפי חוק הפרשנות - בעיקר בביטול עסקה והחזרת מוצרים.
  • יום עסקים בחוזי אספקה והזמנות באינטרנט - לפי חוק החוזים האחידים וחוק החוזים (חלק כללי).
  • יום עסקים במגזר הבנקאי - לפי הוראות הניהול התקין של בנק ישראל.
  • יום עסקים בענף הביטוח והחיסכון - לפי ההגדרה בחוק השקעות משותפות בנאמנות וקביעת רשות שוק ההון.

בכל אחד מההקשרים האלה נבדוק שלוש שאלות מעשיות: האם היום שבו בוצעה הפעולה נספר, האם שבת וחג נספרים, והאם יום שישי נחשב ליום עסקים. בסוף תופיע טבלת השוואה שמרכזת את התשובות במקום אחד.

יום עסקים לפי חוק הגנת הצרכן - ביטול עסקה והחזרת מוצרים

זו ההגדרה שהכי קרובה לחיי היומיום, מפני שהיא ברירת המחדל בכל רכישה. כשמדברים על יום עסקים בהקשר של חוק הגנת הצרכן, מדובר בעיקר בתקופות שבהן מותר לצרכן להתחרט ולבטל עסקה. המחוקק קבע שורה של כללים בתחומי צרכנות שונים, שמעגנים את זכות החרטה בתוך פרק זמן מוגדר. דוגמה שחוזרת לא פעם היא תחום הביגוד וההנעלה, שבו מוזכרת תקופה של שני ימי עסקים להחזרת המוצר וקבלת הכסף, בתנאי שהתווית לא הוסרה.

לצורך הבנת השיטה, הכימות המדויק של התקופה פחות חשוב מאופן הספירה. מי שמתעניין גם בביטול חיוב שכבר עבר בכרטיס, יכול להרחיב במדריך איך מבטלים חיוב בכרטיס האשראי.

למה חוק הפרשנות קובע את הספירה

את המונח "יום עסקים" בהקשר של חוק הגנת הצרכן מפרשים לפי סעיף 10 לחוק הפרשנות. הסיבה היא שמדובר בתקופות זמן שנקבעו בחוק עצמו, וחוק הפרשנות הוא החוק שמסדיר איך סופרים תקופות כאלה. הסעיף קובע שני כללים שחשובים לכל צרכן.

הכלל הראשון: יום הרכישה אינו נספר

כשנקבעה תקופה קצובה לחרטה, היום שבו בוצעה הרכישה אינו נכלל במניין הימים. מי שקנה חולצה ביום ראשון ויש לו שני ימי עסקים לחזור בו מהעסקה, יכול להחזיר אותה עד סגירת החנות ביום שלישי. יום ראשון עצמו אינו נספר, יום שני הוא היום הראשון, ויום שלישי הוא היום השני והאחרון.

הכלל השני: שבת, חג ופגרה אינם נספרים

אם לא נקבע אחרת, ימי פגרה, מנוחה ושבתון אינם נלקחים בחשבון במניין הימים. נמשיך עם דוגמת החולצה, אבל הפעם נניח שהיא נקנתה ביום שישי בבוקר. יום הרכישה אינו נספר, ולכן ספירת הימים הייתה אמורה להתחיל בשבת. אלא ששבת היא יום שבתון, ולכן היא מדלגת מהספירה. יום ראשון הוא היום הראשון, יום שני הוא היום השני, ואפשר לבטל את העסקה עד סגירת החנות ביום שני.

והאם יום שישי נספר?

זו השאלה שהכי מבלבלת. יום שישי אינו יום מנוחה או שבתון, ולכן לפי כללי חוק הפרשנות הוא נספר כיום עסקים רגיל. נראה זאת בדוגמה נוספת: מי שקנה נעליים ביום חמישי, ובידו שני ימי עסקים, סופר את יום שישי כיום הראשון. שבת מדלגת, ויום ראשון הוא היום השני. כלומר, המועד האחרון להחזרה הוא סגירת החנות ביום ראשון.

טיפ זהב: יום שישי נספר במלואו, אבל חנויות רבות סוגרות בו מוקדם. אם יום שישי הוא היום האחרון בתקופת החרטה, כדאי לבדוק מראש את שעות הפתיחה של החנות, כי סגירת החנות היא בפועל סוף היום לצורך ההחזרה.

הזמנות באינטרנט ואספקה - מה קובע חוק החוזים האחידים

בעוד שהסעיף הקודם עסק בכללים שמעגנים את זכות הביטול, כאן העניין הוא ימי עסקים בהקשר של אספקת הזמנות. מי שהזמין פינת ישיבה לגינה, מקדחה או ארון מאתר אינטרנט נתקל כמעט בוודאות בשורה כמו "זמן אספקה - עד 45 ימי עסקים". מה נחשב כאן יום עסקים?

החוזה מתפרש נגד מי שניסח אותו

בהזמנה כזו נכרת בפועל חוזה בין הקונה לבין המוכר. מכיוון שזה חוזה סטנדרטי שהמוכר מנסח מראש ומשתמש בו בכל עסקה, הבחינה שלו נשענת על שני חוקים: חוק החוזים האחידים וחוק החוזים (חלק כללי). חוק החוזים (חלק כללי) קובע בסעיף 25 כי כאשר לצד אחד הייתה עדיפות בניסוח החוזה, קיימת חזקה שהחוזה יפורש נגדו. חוזה אחיד מוגדר כחוזה שנוסח בעיקרו בידי צד אחד, כדי שישמש אותו בעסקאות רבות עם אנשים שאינם ידועים מראש.

מכיוון שהספק הוא מנסח החוזה, כל אי בהירות בחוזה, כולל בשאלה מה נחשב יום, תתפרש לרעתו ולטובת הצרכן. שתי הדוגמאות הבאות ממחישות איך זה עובד בפועל, ובשתיהן התוצאה נוטה לכיוון הצרכן, גם כשהכיוון המעשי הפוך.

דוגמה ראשונה: איחור באספקה

קחו מקרה היפותטי: יוסי הזמין לביתו מערכת ישיבה לגינה. בחוזה הרכישה נקבע שהמוצרים יסופקו בתוך 45 ימים. עברו 50 ימים והמוצר לא הגיע, ויוסי מתקשר לחברה ומלין על האיחור. לפי כללי הפרשנות, הצדק עם יוסי. מכיוון שהחוזה מתפרש נגד המנסח, כל עוד לא נכתב בחוזה במפורש שימי שבתון אינם נספרים, הם נספרים כיום אספקה ככל יום אחר בשבוע. כך מתקצרת בפועל תקופת ההמתנה, והחברה אינה יכולה לטעון בדיעבד שהתכוונה רק לימי חול.

דוגמה שנייה: ביטול לאחר האספקה

נניח שיוסי קיבל את פינת הישיבה בתוך 45 ימים, והוא מעוניין להחזיר אותה. בחוזה נכתב שתקופת הביטול היא 10 ימים בלבד. כאן כלל הפרשנות נגד המנסח פועל בכיוון ההפוך מבחינת הספירה: כל עוד לא נכתב בחוזה אחרת, נספרים רק ימי העסקים, כלומר ללא שבת, חג ופגרה. כך מתארכת בפועל התקופה שבה יוסי רשאי לבטל.

המשותף לשתי הדוגמאות הוא העיקרון ולא כיוון הספירה: כשהחוזה שותק, הפרשנות שנבחרת היא זו שמיטיבה עם הצד שלא ניסח אותו. מי שנתקל בספק שמסרב לכבד את הכלל, יכול לקרוא על האפשרויות בהגשת תלונה לרשות להגנת הצרכן.

טיפ זהב: לפני שמזמינים מוצר עם זמן אספקה ארוך, כדאי לחפש בתנאי השימוש של האתר את ההגדרה של "יום עסקים" או "יום אספקה". אם אין הגדרה כזו, הכלל של פרשנות נגד המנסח עומד לרשותכם.

צ'קים, העברות והפקדות - יום עסקים בבנקים

בשני ההקשרים הקודמים, המונח ואופן פירושו נקבעו בחוק. במגזר הבנקאי ההגדרה נקבעת בהוראות הניהול התקין של בנק ישראל. לפי ההוראות, יום עסקים הוא כל יום בשנה, למעט הימים הבאים:

  • שבת ושבתון
  • ימי ראש השנה
  • ערב יום כיפור ויום כיפור
  • ערב סוכות ושמחת תורה
  • ראשון ושביעי של פסח
  • פורים
  • יום העצמאות
  • שבועות
  • תשעה באב

יום שישי אינו מופיע ברשימת ההחרגות, ולכן במגזר הבנקאי הוא נחשב ליום עסקים, אם כי מקוצר. זה ההבדל הבולט בין יום שישי לשבת בהקשר של העברות ופעולות בחשבון.

שעת הסיום של יום העסקים

בשוק הצרכני, יום עסקים נחשב כיום שנמשך מחצות עד חצות. במגזר הבנקאי זה שונה: יום העסקים בבנק מסתיים בשעה 18:30 בימי חול, ובשעה 14:00 בימי שישי ובערבי חג. פעולה שבוצעה אחרי השעה הזו נחשבת בדרך כלל כפעולה של יום העסקים הבא. חשוב לציין שהשעות האלה הן ברירת המחדל לפי הוראות הניהול התקין, וכל בנק רשאי להאריך אותן.

גם כאן יום הפעולה אינו נספר

גם במגזר הבנקאי חלים כללי חוק הפרשנות, ולכן היום שבו בוצעה הפעולה עצמה אינו נחשב ליום עסקים במניין הימים. אם נאמר שפעולה תושלם "בתוך יום עסקים אחד", הספירה מתחילה ביום העסקים שאחרי יום הביצוע. מי שמפקיד צ'ק ביום חמישי אחר הצהריים, אחרי שעת הסיום, עשוי לגלות שהפעולה נרשמה כאילו בוצעה ביום שישי, וספירת הימים מתחילה רק לאחר מכן.

טיפ זהב: כשמועד תשלום חשוב חל ביום שישי או בערב חג, עדיף לבצע את ההעברה לפני השעה 14:00, או כבר ביום העסקים שלפני כן. כך נחסכת ההפתעה של זיכוי שנדחה ליום ראשון.

יום עסקים בענף הביטוח והחיסכון

גם ענף הביטוח לא נשאר ללא הגדרה משלו. ההגדרה הרלוונטית מצויה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, והיא שונה במקצת מההגדרות שתוארו עד כה. לפיה, יום עסקים הוא כל יום בשבוע שבו רוב הגופים הבנקאיים פתוחים. ההחרגה בחוק קובעת שלא ייחשבו ימי עסקים ימים שהם ימי מנוחה לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, כלומר בעיקר ימי החג הרשמיים במדינה.

ההבהרה של רשות שוק ההון

בשל חוסר הבהירות שאפף את התחום, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון קבעה שיום עסקים לעניין הענף הוא כל יום בשבוע, בהחרגת אותם ימים שמוחרגים לעניין הבנקאות, כפי שפורטו ברשימה בסעיף הקודם. מכאן שגם בענף הביטוח, יום שישי אינו ברשימת ההחרגות ונחשב ליום עסקים.

שעת תחילה וסיום

בענף הביטוח, בדומה לבנקאות, יום עסקים נמשך משעה 18:30 ביום מסוים ועד אותה שעה למחרת. המשמעות המעשית היא שבקשה שנשלחה לחברת ביטוח או לגוף חוסך בשעות הערב המאוחרות תיחשב בדרך כלל כאילו התקבלה ביום העסקים הבא. גם כאן, יום הביצוע עצמו אינו נספר במניין הימים.

ההבדל הזה חשוב במיוחד כשמדובר בפעולות שיש להן מועד: הגשת בקשה, ביטול פוליסה או העברת כספים בין מוצרים. מי שמחפש מבט כולל על הפוליסות שלו, יכול להיעזר במערכת הר הביטוח של רשות שוק ההון, שמרכזת את פרטי הפוליסות במקום אחד.

השוואה: איך נספר יום עסקים בכל תחום

הטבלה הבאה מרכזת את הכללים שתוארו עד כאן. בכל ארבעת התחומים, היום שבו בוצעה הפעולה אינו נספר, ויום שישי נחשב ליום עסקים. ההבדלים העיקריים הם בשאלת השבתות והחגים בחוזים, ובשעת הסיום של היום.

תחום מקור ההגדרה יום הביצוע נספר? שבת וחג נספרים? יום שישי נספר? סיום יום העסקים
ביטול עסקה והחזרת מוצרים חוק הגנת הצרכן, לפי סעיף 10 לחוק הפרשנות לא לא כן 24:00 (או סגירת החנות)
חוזה אחיד שלא הגדיר את המונח חוק החוזים האחידים וסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) לא לפי הפרשנות שמיטיבה עם הצרכן כן 24:00
בנקאות: צ'קים, העברות והפקדות הוראות הניהול התקין של בנק ישראל לא לא כן, עד 14:00 18:30 בימי חול, 14:00 בשישי ובערבי חג
ביטוח וחיסכון חוק השקעות משותפות בנאמנות וקביעת רשות שוק ההון לא לא כן 18:30 עד 18:30 למחרת

מקור: עיקרי ההגדרות על בסיס חוק הפרשנות - ויקיפדיה וההוראות שפורטו בסעיפי הכתבה.

טעויות נפוצות בספירת ימי עסקים - ואיך נמנעים מהן

ההבדלים בין ההגדרות יוצרים לא מעט מצבים שבהם צרכנים מפספסים מועד או מוותרים על זכות שמגיעה להם. אלה הטעויות החוזרות:

  1. ספירת יום הרכישה כיום הראשון. בכל התחומים שתוארו, יום הביצוע אינו נספר. מי שסופר אותו מקצר לעצמו, בלי סיבה, את התקופה שעומדת לרשותו.
  2. הנחה שיום שישי אינו נספר. יום שישי אינו יום מנוחה, ולכן הוא נספר גם בצרכנות וגם בבנקאות ובביטוח. בבנקאות הוא מסתיים מוקדם, ובחנויות רבות שעות הפתיחה בו קצרות.
  3. התעלמות מחגים שאינם שבת. ברשימת בנק ישראל מופיעים גם פורים, יום העצמאות ותשעה באב, ימים שחלק מהציבור אינו רואה בהם ימי מנוחה. פעולה בנקאית שמתוכננת לאחד מהם תידחה.
  4. הסתמכות על ניסוח עמום בחוזה. אם באתר נכתב "עד 45 ימי עסקים" בלי הגדרה, אין לקבל את פרשנות הספק כמובנת מאליה. כלל הפרשנות נגד המנסח קיים בדיוק למצבים כאלה.
  5. שליחת בקשה בערב והנחה שהתקבלה באותו יום. בבנקאות ובביטוח, מה שנשלח אחרי 18:30 נחשב בדרך כלל ליום העסקים הבא.

אותו היגיון חל גם על מוצרים ושירותים אחרים שבהם יש מועדים: ביטול מנויים, תיקונים במסגרת אחריות וזמני טיפול בפניות. מי שעוסק בכך יכול להרחיב במדריכים על ביטול מנוי מתמשך בחדר כושר, בסלולר ובטלוויזיה ועל אחריות על מוצרי חשמל.

טיפ זהב: כשהמועד חשוב, כדאי לשמור תיעוד של זמן ההזמנה, הקבלה או הפנייה - צילום מסך, קבלה או אישור בדואר אלקטרוני. כך קל להראות בדיוק מתי התחילה הספירה.

סיכום: ידע הוא כוח מול המוכר והבנק

למונח "יום עסקים" יש כמה משמעויות, והן משתנות לפי התחום. בתחומים הפיננסיים, בנקאות וביטוח, ההגדרה נוקשה יותר: רשימה סגורה של ימים מוחרגים ושעת סיום מוגדרת, 18:30 בימי חול ו-14:00 בימי שישי ובערבי חג בבנקים. בצרכנות היומיומית, בעיקר בזמני אספקה ובתקופות ביטול, החוק מעניק לצרכן יתרונות מובנים.

חוק הפרשנות אינו סופר את יום הרכישה ואת ימי השבתון, וחוזה אחיד מתפרש נגד הספק שניסח אותו. המשמעות המעשית היא שכאשר יש אי בהירות בספירת הימים, הפרשנות נוטה לטובת הצרכן. יום שישי, בכל ההקשרים שנבדקו כאן, נספר כיום עסקים, ולכן כדאי לתכנן סביבו מראש: לבדוק שעות פתיחה, לבצע העברות לפני 14:00 ולא להשאיר את ההחזרה לרגע האחרון.

מקורות