צ'קים חוזרים - איך מתמודדים? 

למה צ'ק חוזר? שש הסיבות הנפוצות

צ'קים חוזרים מטרידים עסקים ואנשים פרטיים בכל העולם. אמנם חלק גדול מהתשלומים עבר לכרטיסי אשראי ולהעברות בנקאיות, אבל הצ'ק עדיין נפוץ: עסקים משלמים בו לספקים ולנותני שירות, ואנשים פרטיים משתמשים בו כשהם לא רוצים לחרוג ממסגרת האשראי בכרטיס. כשצ'ק שהיה אמור לממן משכורות, סחורה או שכר דירה חוזר מהבנק, התגובה הראשונה היא לחץ. אבל לא כל צ'ק חוזר מעיד על בעיה חמורה, וחלק מהסיבות טכניות לגמרי וניתנות לתיקון בשיחת טלפון אחת. לכן הצעד הראשון הוא תמיד לבדוק בפלט הבנק מה סיבת ההחזרה, כי ממנה נגזרת כל דרך הטיפול.

1. אין כיסוי מספיק

זו הסיבה השכיחה ביותר. אם כיבוד הצ'ק היה מוביל את המושך לחריגה ממסגרת האשראי שלו, הבנק מסרב לפרוע אותו. מאחורי סירוב כזה יכולה לעמוד הוצאה גדולה ולא מתוכננת, חישוב שגוי של המסגרת, או מצוקה כלכלית ממשית. צ'ק כזה גם נספר במניין הצ'קים שעלול להוביל להגבלת החשבון של המושך.

2. טעויות במילוי הצ'ק

מכיוון שצ'ק נכתב בכתב יד, טעויות קורות לא מעט: תאריך שגוי, סכום במילים שאינו תואם לסכום בספרות, חתימה חסרה או חתימה ששונה מזו הרשומה בבנק, תיקון בלי חתימה לצדו ועוד. כשהטעות נעשתה בתום לב, הפתרון פשוט: פונים למושך ומבקשים צ'ק חדש ותקין. כשכמה צ'קים של אותו אדם חוזרים שוב ושוב מסיבות "טכניות", כדאי לחשוד שמדובר בניסיון למשוך זמן ולא בטעות.

3. צ'ק שסחירותו הוגבלה

צ'ק ניתן בדרך כלל להסבה לאדם אחר, אלא אם המושך הגביל זאת. מחיקת המילה "לפקודת" והוספת המילה "בלבד" אחרי שם המוטב מגבילות את הסחירות, כך שרק המוטב ששמו רשום על הצ'ק יכול לפדות אותו. מי שקיבל צ'ק כזה מצד שלישי וניסה להפקיד אותו בחשבונו עלול לגלות שהצ'ק חזר. פרטים נוספים על כללי ההסבה ועל תוקף הצ'ק מופיעים בערך שיק בוויקיפדיה.

4. צ'ק שעבר זמנו או הוצג לפני זמנו

תוקפו של צ'ק רגיל הוא 6 חודשים, וצ'ק שמוצג אחרי מועד זה עלול לחזור מסיבת "עבר זמנו". מנגד, צ'ק דחוי (צ'ק שתאריכו עתידי) אינו בר פירעון לפני התאריך הרשום בו, לפי סעיף 73(ב) לפקודת השטרות, ולכן הפקדה מוקדמת מדי תוביל להחזרה.

5. חשבון סגור או חשבון מוגבל

לפעמים נשאר בידי אדם פנקס צ'קים מחשבון שכבר נסגר, למשל אחרי מעבר לבנק אחר, וצ'ק מהפנקס הזה אינו שווה דבר. במקרה אחר, החשבון של המושך מוגבל בשל צ'קים קודמים ללא כיסוי, וצ'קים שמוצגים אחרי שההגבלה נכנסה לתוקף חוזרים מסיבת "חשבון מוגבל". על ההשלכות למושך עצמו אפשר לקרוא בהרחבה במאמר על לקוח מוגבל. מקרה נוסף ונפרד הוא צ'ק שנמשך מחשבון של אדם שנפטר, נושא שמוסבר במאמר מה קורה לחשבון הבנק של אדם שנפטר.

6. הוראת ביטול של המושך

המושך רשאי להורות לבנק שלא לכבד צ'ק שכבר מסר. הסיבה יכולה להיות סכסוך לגיטימי על העסקה, רצון לבטל אותה, או ניסיון להתחמק מתשלום. ביטול צ'ק אינו מבטל את החוב עצמו, ולכן השאלה המעשית היא אם למושך הייתה זכות לבטל את העסקה לפי תנאיה.

הצעד הראשון אחרי שצ'ק חזר: לזהות את סוג הבעיה

את שש הסיבות אפשר לקבץ לארבע קבוצות, וכל קבוצה מטופלת אחרת. מה שמשותף לכולן הוא שעל צ'ק שלא כובד תמיד אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל, גם בלי עורך דין. ובכל זאת, הליך משפטי עולה כסף וזמן, ולכן כמעט תמיד כדאי להתחיל בשיחה ישירה עם המושך. שיחה אחת עם המושך פותרת לא מעט מקרים בלי אגרות ובלי שכר טרחה, וזו הסיבה שהיא קודמת לכל צעד משפטי.

טעות בתום לב

צ'ק שחזר בגלל פגם במילוי, בגלל הגבלת סחירות או בגלל שהמושך סגר את חשבונו ועבר לבנק אחר, מטופל בפנייה פשוטה: מבקשים מהמושך להסדיר את העניין ולמסור צ'ק חדש. כשהטעות באמת נעשתה בשוגג, סביר שהבעיה תיפתר במהירות.

קושי של המושך לכסות את הצ'ק

כשהצ'ק חזר בגלל חוסר כיסוי, המצב מורכב יותר, אבל גם כאן הצעד הראשון הוא שיחה. לעתים קרובות מדובר בהוצאה לא צפויה או בחישוב שגוי, והמושך יכול לשלם את הסכום עם כניסת המשכורת או בתשלום הבא. הסדר כזה עדיף על פני כל חלופה אחרת, כי חלופות אחרות כרוכות באגרות ולעתים גם בשכר טרחה. אם לא מגיעים להסכמה, אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל או לפנות לעורך דין שעוסק בגביית חובות.

חשד לנוכלות

צ'ק מחשבון שנסגר מזמן, טעויות "טכניות" שחוזרות על עצמן, או מסירת צ'קים בידיעה שלא ייפרעו - כל אלה מעוררים חשד לנוכלות. במצב כזה יש טעם לפנות לעורך דין שיפתח תיק ויטפל בגבייה. כדאי לדעת גם שלפי סעיף 432 לחוק העונשין, מי שנותן צ'ק בידיעה שלא ייפרע צפוי למאסר שנה או לקנס.

ביטול עסקה

כשהמושך ביטל את הצ'ק, בודקים אם הייתה לו זכות לבטל את העסקה לפי תנאיה. אם לא הייתה לו זכות כזו, מבהירים זאת ודורשים תשלום חדש. אם הוא מסרב, אפשר לפנות לאמצעים משפטיים ולהוצאה לפועל. כשהמחלוקת היא על העסקה עצמה ולא רק על התשלום, כדאי להכיר גם את ההבדלים בין הליך בוררות להליך משפטי.

לקוח מוגבל: מה המשמעות למי שמחזיק צ'ק שלו

מי שמחזיק צ'ק שחזר בגלל חוסר כיסוי צריך להבין איך עובד מנגנון ההגבלה, כי הוא משפיע על סיכויי הגבייה ועל ההחלטה אם להמשיך לקבל צ'קים מאותו אדם. לפי חוק שיקים ללא כיסוי, חשבון מוגבל כאשר 10 צ'קים או יותר סורבו בשל חוסר כיסוי בתוך 12 חודשים. אחרי 5 צ'קים מסורבים, הבנק חייב לשלוח לבעל החשבון התראה על כך. את ההגבלה הרגילה מטיל הבנק שבו מתנהל החשבון, ובנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים, מודיע רק על הגבלה חמורה ועל הגבלה מיוחדת.

ההגבלה הרגילה נמשכת שנה ומתחילה 15 ימים אחרי משלוח הודעת ההגבלה. אם עברו פחות מ-15 ימים בין הצ'ק המסורב הראשון לעשירי, החשבון אינו מוגבל. הגבלה חמורה חלה על כל חשבונות הצ'קים של הלקוח, ונמשכת שנתיים.

מקור: בנק ישראל - שיקים ללא כיסוי, שאלות ותשובות

אילו צ'קים אינם נספרים במניין

לא כל צ'ק חוזר נספר. צ'קים שחזרו מסיבות טכניות מסוימות אינם נכנסים למניין: המושך נפטר, טופס הצ'ק בוטל, הצ'ק משוך על בנק או סניף אחר, חסרה חתימת המושך, הצ'ק עבר זמנו או הוצג לפני זמנו, וחסרה חתימה לצד תיקון. גם צ'ק שסורב רק בגלל עיקול על החשבון אינו נספר, אם הוצג בתוך 60 ימים מהיום שבו הבנק קיבל את הודעת העיקול. על המשמעות של עיקול למי שחשבונו מעוקל אפשר לקרוא במאמר על עיקול חשבון בנק.

עוד שני כללים חשובים: צ'ק שסורב כמה פעמים בשל חוסר כיסוי נספר פעם אחת בלבד, והוראת ביטול של המושך אינה מוציאה את הצ'ק מהמניין אם באותו מועד גם לא היה בחשבון כיסוי מספיק. כלומר, ביטול צ'ק אינו דרך לעקוף את מנגנון ההגבלה.

מה זה אומר לגבי סיכויי הגבייה

מושך שחשבונו מוגבל, או שמתקרב להגבלה, נמצא בדרך כלל בקושי כלכלי, וייתכן שיש לו נושים נוספים. המשמעות למחזיק הצ'ק היא שגם אם הוא צודק לגמרי, הדרך לכסף עלולה להיות ארוכה. ועם זאת, הגבלה לא מבטלת את החוב, והמחזיק עדיין רשאי לנקוט הליכי גבייה.

זיכוי זמני: מתי הכסף מצ'ק שהופקד באמת שלכם

טעות נפוצה של מי שמקבל צ'ק היא לראות את הסכום ביתרת החשבון ולהניח שהכסף כבר התקבל. בפועל, לפי בנק ישראל, הזיכוי על צ'ק שהופקד בחשבון הוא זיכוי זמני. הזיכוי הופך לסופי רק כעבור שלושה ימי עסקים נוספים על יום ההפקדה, ועד אז הצ'ק עדיין יכול לחזור והסכום יבוטל מהיתרה.

לעובדה הזו יש השלכה מעשית ישירה. בעל עסק שמוסר סחורה או מספק שירות נגד צ'ק, ורואה את הסכום בחשבון כבר ביום ההפקדה, עדיין לא קיבל את הכסף בפועל. אם הוא משתמש בסכום הזה כדי לשלם לספקים או להעביר הלאה כסף, והצ'ק חוזר, היתרה שלו תקטן בדיעבד ועלולה אפילו לעבור למינוס.

כמה מסקנות פשוטות עולות מכך:

• בעסקה עם לקוח חדש, ובמיוחד בסכום גבוה, כדאי להמתין עד שהזיכוי הופך לסופי לפני מסירת הסחורה.
• כשמתכננים תזרים, לא כדאי להתבסס על צ'קים שהופקדו ביום האחרון כאילו הכסף כבר בחשבון.
• מי שמקבל צ'ק דחוי צריך לזכור שגם אחרי שמגיע מועד הפירעון וההפקדה, יש עוד שלושה ימי עסקים של אי ודאות.

זה גם הבדל מהותי בין צ'ק לבין אמצעי תשלום אחרים. עסק שמקבל תשלומים בכרטיס אשראי עובד במנגנון אחר לגמרי, שמוסבר במאמר על סליקה לאתר אינטרנט.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל על צ'ק שחזר

כשהשיחה עם המושך לא הובילה לתשלום, ההוצאה לפועל היא הדרך הישירה. מחזיק בצ'ק שמועד פירעונו חלף והוא לא כובד רשאי להגיש בקשה לביצוע בכל לשכת הוצאה לפועל, בטופס 205 (בקשה לביצוע שטרות והמחאות). אין צורך בפסק דין קודם, כי הצ'ק עצמו משמש בסיס לגבייה. את החוב אפשר לגבות גם ממי שחתם על הצ'ק וגם ממי שהסב אותו, ולכן מי שקיבל צ'ק מצד שלישי אינו מוגבל לגבייה מהמושך המקורי בלבד.

מה מצרפים לבקשה

• הצ'ק המקורי, וצילום של שני צדדיו.
• פלט ממוחשב מהבנק של הצ'ק החוזר, שבו מופיעה סיבת ההחזרה.
• אישור בנק על החשבון שאליו יועבר הכסף שייגבה.

מי שמחזיק כמה צ'קים של אותו חייב רשאי לפתוח תיק אחד בלבד לכל הצ'קים, מה שחוסך טרחה ומרכז את הגבייה. נושה שאינו מיוצג מגיש את הבקשה בלשכה רק בתיאום תור מראש, באתר זימון התורים או במוקד 35592*. עורך דין בעל כרטיס חכם יכול להגיש את הבקשה באופן מקוון. ההליך כרוך בתשלום אגרה, וכדאי לבדוק את הסכום העדכני מול רשות האכיפה והגבייה לפני ההגשה.

המסלול המקוצר

בחוב של פחות מ-25,000 ש"ח אפשר לבחור במסלול המקוצר, שבו התיק נסגר בדרך כלל בתוך כ-8 חודשים. עבור עסקים קטנים ואנשים פרטיים עם צ'ק בודד בסכום בינוני, זה מסלול שכדאי לשקול ברצינות.

מה קורה אחרי שהתיק נפתח

אחרי פתיחת התיק החייב מקבל אזהרה, ומרגע קבלתה רצים כמה מועדים במקביל:

מקור: כל זכות - בקשה לביצוע שטר או המחאה (צ'ק) בהוצאה לפועל

התנגדות לביצוע שטר היא הכלי של החייב לטעון שאינו חייב, למשל בגלל שהעסקה בוטלה כדין או שהסחורה לא סופקה. אם הוגשה התנגדות, הדיון עובר לבית המשפט. לכן מי שמחזיק צ'ק שבוטל בגלל מחלוקת על העסקה צריך להיות מוכן להוכיח שהוא עמד בחלקו.

מתי שווה לגבות ומתי עדיף לעצור

הזכות לגבות אינה מבטיחה שהגבייה תצליח. כשלחייב אין כסף, או כשמדובר בחברה שקרסה, סיכויי הגבייה נמוכים, ולעתים קרובות יש בתור נושים רבים נוספים. אדם שנכנס להליך חדלות פירעון נמצא במצב משפטי אחר לגמרי, שבו הגבייה מתנהלת במסגרת ההליך הכולל, כפי שמוסבר במאמר על פשיטת רגל. לפני שפותחים בהליך, כדאי לשים זה מול זה את סכום הצ'קים שחזרו או שעוד לא נפרעו לבין עלות האגרות, שכר הטרחה והזמן שיושקע.

עורך דין או טיפול עצמאי

בצ'ק בסכום נמוך יחסית, עם חייב שידוע שיש לו הכנסה, פתיחת תיק עצמאית בהוצאה לפועל היא לרוב פתרון סביר. כשהסכום גבוה, כשיש כמה מסבים או כשהחייב מגיש התנגדות, ליווי של עורך דין שעוסק בגביית חובות יכול לחסוך טעויות. יש עורכי דין שעובדים בשכר טרחה המבוסס על הצלחה, כלומר אחוז מהסכום שנגבה בפועל, ומבנה כזה מצמצם את הסיכון להגדיל את ההפסד אם הגבייה לא צולחת. כדאי לבקש הצעת שכר טרחה בכתב לפני תחילת הטיפול.

ההבדל בין חייב שאין לו לבין חייב שמתחמק

במקרה של נוכלות, ליווי משפטי שווה לרוב יותר. כשהחייב מתחמק בכוונה אבל יש לו נכסים או הכנסות, הליכי האכיפה יכולים להיות אפקטיביים, ובמקרים מסוימים אפשר לדרוש גם הוצאות ונזקים שנגרמו בגלל העיכוב. לעומת זאת, כשהחייב פשוט נקלע לקושי ויש לו נושים רבים, הסיכוי לקבל סכומים נוספים מעבר לחוב עצמו נמוך, ולפעמים גם החוב עצמו ייגבה רק בחלקו ולאורך זמן.

שיקול הזמן

גם במסלול המקוצר מדובר בחודשים ולא בימים. עסק שהצ'ק החוזר פוגע בתזרים שלו צריך לתכנן מקורות מימון חלופיים לתקופה הזו, ולא להניח שהכסף יגיע מהר.

איך מצמצמים מראש את הסיכון לצ'קים חוזרים

אי אפשר לבטל את הסיכון לגמרי, אבל אפשר להקטין אותו משמעותית. הכלים מתחלקים לשלושה: בדיקה בזמן קבלת הצ'ק, בדיקת הלקוח, והעברת הסיכון לגורם אחר. הבדיקה הזולה והיעילה ביותר נעשית ברגע קבלת הצ'ק: תאריך, סכום תואם במילים ובספרות, חתימה, ושם מוטב נכון.

בדיקה בזמן הקבלה

• לוודא שהסכום במילים זהה לסכום בספרות ושאין תיקונים בלי חתימה לצדם.
• לבדוק שהתאריך סביר: לא ישן מ-6 חודשים, ושצ'ק דחוי לא יופקד לפני מועדו.
• לוודא שהצ'ק חתום ושהשם הרשום כמוטב הוא שם החשבון שבו הוא יופקד.
• כשמקבלים צ'ק מצד שלישי, לבדוק שהסחירות לא הוגבלה ושההסבה נעשתה כראוי.

בדיקת הלקוח

בנק ישראל מפרסם באתרו את מספרי החשבונות המוגבלים, את הבנק והסניף ואת מועד סיום ההגבלה. בהגבלה חמורה מתפרסמים גם שם ומספר זהות, אבל לא בחשבון שהוגבל לפני פחות מ-60 ימים. בדיקה מהירה כזו לפני קבלת צ'ק מלקוח חדש יכולה לחסוך עוגמת נפש. מעבר לכך, מומלץ לא לקבל צ'קים רבים מלקוח חדש לפני שצ'קים קודמים שלו נפרעו בהצלחה, ולזכור את מנגנון הזיכוי הזמני לפני מסירת סחורה.

ביטוח נגד צ'קים חוזרים

עסקים שמקבלים צ'קים רבים יכולים לרכוש ביטוח שמכסה צ'קים חוזרים. כשצ'ק מבוטח חוזר, חברת הביטוח משלמת את שוויו ופועלת בעצמה לגבות אותו, כך שבעל העסק מקבל את הכסף ואינו צריך לנהל את הגבייה. לביטוח יש עלות, אבל בענפים שבהם צ'קים חוזרים לעתים קרובות הוא עשוי לחסוך אגרות, הפסדים וזמן, ולאפשר להסתמך על הצ'קים בתכנון התזרים.

ניכיון צ'קים

חברות לניכיון צ'קים משלמות לבעל העסק את שווי הצ'ק מראש, בניכוי עמלה שמשקפת את הסיכון, ופורעות את הצ'ק בעצמן במועדו. התחום נהנה ממוניטין לא תמיד מחמיא, אבל לא בהכרח בצדק, ועבור עסק שמחזיק צ'קים רבים זה יכול להיות כלי קבוע לניהול תזרים. חשוב לדעת שאחרי שהצ'ק כבר חזר, חברות הניכיון כמעט אינן רוכשות אותו, ואם כן, העמלה גבוהה במיוחד. כלומר, זה כלי מניעה ולא פתרון לצ'ק שכבר חזר.

מקורות

• בנק ישראל - שיקים ללא כיסוי: https://boi.org.il/q-a/מידע-ושרות-לציבור/שיקים-ללא-כיסוי/
• כל זכות - בקשה לביצוע שטר או המחאה (צ'ק) בהוצאה לפועל: https://www.kolzchut.org.il/he/בקשה_לביצוע_שטר_או_המחאה_(צ'ק)_בהוצאה_לפועל
• ויקיפדיה - שיק: https://he.wikipedia.org/wiki/שיק