מהי פשיטת רגל ומה השם שלה היום בחוק

פשיטת רגל היא הליך משפטי שבו אדם שאינו מסוגל לעמוד בחובותיו מבקש הגנה מפני נושיו, ובסופו חלק מהחובות או כולם נמחקים. בשפה המשפטית העדכנית ההליך נקרא "חדלות פירעון ושיקום כלכלי", והוא מוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הכנסת אישרה את החוק ב-5 במרץ 2018, והוא נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019. הליכים שנפתחו לפני 15 בספטמבר 2019 ממשיכים להתנהל לפי הדין הישן, וכל הליך חדש מתנהל לפי החוק החדש.

החוק החליף גם חלק מהמונחים. מה שכונה בעבר "צו כינוס נכסים" נקרא היום צו לפתיחת הליכים, ה"הכרזה על פשיטת רגל" הוחלפה בצו לשיקום כלכלי, והגוף שנודע בעבר בשם "הכונס הרשמי" נקרא היום הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. רוב הציבור עדיין משתמש בביטוי "פשיטת רגל", ולכן נשתמש בשני השמות לסירוגין. סקירה כללית של התחום מופיעה גם בעמוד חדלות פירעון באתר כל זכות.

יש מי שרואים בהליך פרס לחוסר אחריות, בעיקר נושים שנאלצים לוותר על כסף שמגיע להם. בפועל מדובר בפתרון אחרון, שמופעל כשאין אפשרות מעשית לגבות את מלוא החוב. בלי מסגרת מסודרת, אדם שקרס כלכלית עלול להידרדר לעוני, והנושים עלולים לא לקבל דבר. ההליך מסדיר את היחסים בין הצדדים לפי כללים ידועים: נכסי החייב נבדקים, הכנסותיו מפוקחות, והכסף שנאסף מתחלק בין הנושים. בתמורה החייב מקבל הזדמנות לפתוח דף חדש. מבחינה חברתית, אדם שחוזר לעבוד, לצרוך ולשלם מסים עדיף על פני מי שנשאר לכוד בחובות לכל חייו.

לפני שפונים להליך, כדאי לבדוק אם יש דרך פחות דרסטית. במקרים מסוימים איחוד הלוואות לכיסוי חובות או משא ומתן ישיר מול הנושים מספיקים. כשהחובות גבוהים בהרבה מיכולת ההחזר, ההליך המשפטי הוא לרוב הכלי שנשאר.

שני מסלולים לפי גובה החוב

החוק מפצל את ההליך לשני מסלולים, והמפתח הוא סך החובות של החייב. הסף שמבדיל בין המסלולים עומד על 176,923.12 ש"ח (נכון ל-2026): מעליו ההליך מתנהל מול הממונה ובית המשפט, ומתחתיו אצל רשם ההוצאה לפועל. המסלול קובע לאן מגישים את הבקשה, מי מקבל את ההחלטות ומי נותן את הצו הסופי.

במסלול החובות הגבוהים ההליך מתנהל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון, וצו השיקום הכלכלי ניתן בידי בית המשפט. במסלול החובות הנמוכים ההליך מתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, וזה המסלול שבו אפשר להגיש בקשה מקוונת. בתוך המסלול הנמוך יש סף נוסף, 58,794.37 ש"ח: חייב שחובותיו נמוכים ממנו יכול לקבל צו רק במקרים מיוחדים, לפי שיקול דעת הרשם.

יש גם חריג שחשוב להכיר: כשנושה, ולא החייב, מבקש לפתוח הליך נגד חייב, הבקשה מתנהלת תמיד בבית המשפט, בכל סכום חוב. הפירוט המלא של המסלולים ושל ההפטר מופיע בעמוד הפטר בהליכי חדלות פירעון באתר כל זכות.

מסלול סך החובות (2026) הגוף המנהל מי נותן את צו השיקום הגשה מקוונת
חובות נמוכים במיוחד עד 58,794.37 ש"ח רשם ההוצאה לפועל הרשם, במקרים מיוחדים בלבד אישור במקרים מיוחדים בלבד
חובות נמוכים 58,794.37 עד 176,923.12 ש"ח רשם ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל כן, אגרת הגשה 900 ש"ח
חובות גבוהים מעל 176,923.12 ש"ח הממונה על הליכי חדלות פירעון בית המשפט מול הממונה
בקשה של נושה כל סכום, מ-0 ש"ח בית המשפט בית המשפט בבית המשפט

מקור: כל זכות - בקשה מקוונת לצו פתיחת הליכים לחייב בגין חובות בסכום נמוך

הסכומים מתעדכנים מעת לעת, ולכן לפני הגשה כדאי לוודא את הסף שבתוקף באותו מועד. חייב שסך חובותיו קרוב לאחד הספים צריך לחשב את כל החובות, כולל ריביות והפרשי הצמדה שנצברו, כדי לדעת באיזה מסלול הוא נמצא.

איך מגישים בקשה מקוונת במסלול החובות הנמוכים

חייב שסך חובותיו גבוה מ-58,794.37 ש"ח ונמוך מ-176,923.12 ש"ח יכול להגיש בקשה מקוונת לצו לפתיחת הליכים, בלי להגיע פיזית למשרד (נכון ל-2026). המסלול פתוח ליחיד, לעוסק פטור ולעוסק מורשה. חייב שמיוצג על ידי עורך דין מגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.

אגרה ועלויות

בעת ההגשה משלמים אגרה של 900 ש"ח, מתוך אגרה כוללת של 1,616 ש"ח להגשה ולניהול ההליך כולו. היתרה אינה משולמת מראש, אלא נגבית בהמשך מקופת הנשייה, כלומר מהכספים שהחייב מפקיד במהלך ההליך. מי שזכאי לסיוע משפטי מהמדינה אינו משלם את האגרה בשלב ההגשה. נקודה שכדאי להקפיד עליה: אם הבקשה נסגרת משום שחסרים בה מסמכים, האגרה אינה מוחזרת. לכן כדאי לאסוף מראש את כל המסמכים הנדרשים ולוודא שהבקשה מלאה לפני השליחה.

זיקה לישראל

כדי להגיש בקשה נדרשת זיקה לישראל. הזיקה יכולה להתקיים, למשל, כשמרכז החיים של החייב נמצא בישראל בעת ההגשה או בששת החודשים שלפניה, כשיש לו עסק בישראל או כשיש לו נכס בישראל. מי שעזב את הארץ זמן רב לפני ההגשה ואין לו עסק או נכס כאן עלול להידחות על הסף.

זמני טיפול וערעור

ההחלטה ניתנת בדרך כלל בתוך 30 יום מיום הגשת בקשה מלאה. לפני מתן הצו רשאי הרשם לזמן את החייב ואת הנושים לפגישה, כדי לבחון אם אפשר להגיע להסדר תשלומים ביניהם בלי לפתוח הליך מלא. אם הבקשה נדחתה, אפשר לערער לבית משפט השלום בתוך 45 יום. מועד הערעור קצר יחסית, ולכן כדאי לפעול מיד עם קבלת ההחלטה.

פשיטת רגל - הליך חדלות פירעון לאדם פרטי, שלבים וצו הפטר
מסמכים חסרים הם הסיבה הנפוצה לסגירת בקשה, והאגרה אינה מוחזרת במקרה כזה. רשימה מסודרת של חובות, נושים, הכנסות והוצאות, שמוכנה מראש, חוסכת עיכובים וכסף.

שלבי ההליך: מצו פתיחת הליכים ועד ההפטר

ההליך בנוי משלבים ברורים, וכל אחד מהם מסתיים בהחלטה שמעבירה את החייב לשלב הבא. מפתיחת ההליכים ועד ההפטר עוברות בדרך כלל כ-4 שנים: כשנה של תקופת ביניים ועוד כ-3 שנות תשלום.

הגשת הבקשה

ההליך מתחיל בבקשה. את הבקשה יכול להגיש החייב עצמו, או נושה שמבקש לפתוח הליך נגד החייב. כשנושה מגיש בקשה והיא מתקבלת, ההליך נפתח גם אם החייב אינו מעוניין בו. הגורם המוסמך בודק אם החייב אכן אינו מסוגל לעמוד בחובותיו, ואם הבקשה מבוססת.

צו לפתיחת הליכים ותקופת הביניים

אם הבקשה מתקבלת, ניתן צו לפתיחת הליכים, ואיתו מתחילה תקופת הביניים, שנמשכת כשנה. בתקופה הזו ההליכים המשפטיים נגד החייב מוקפאים, כולל הליכי הוצאה לפועל, למעט הליכים פליליים. החייב משלם תשלום חודשי שנקבע לו, ומדווח באופן שוטף על הכנסותיו ועל הוצאותיו.

במקביל, הנאמן שמונה לתיק בודק לעומק את מצבו הכלכלי של החייב: חשבונות בנק, נכסים, הכנסות, הוצאות ונסיבות היווצרות החובות. החייב נדרש לשתף פעולה, להציג מסמכים ולהסביר את התנהלותו. לקראת סוף התקופה מגיש הנאמן דוח ממצאים, ועל בסיסו מתקבלת ההחלטה על המשך ההליך.

צו לשיקום כלכלי

השלב הבא הוא צו לשיקום כלכלי, שהוא בעצם תוכנית לפירעון החובות. הצו קובע תשלומים לקופת הנשייה לתקופה של כ-3 שנים. בהתאם לנסיבות אישיות התקופה יכולה להתקצר, ואם מתגלה חוסר תום לב היא יכולה להתארך. במסגרת הצו החייב חייב להשתתף בתוכנית הכשרה לניהול כלכלי בהיקף של 12 עד 20 שעות, ואישור על השתתפות ניתן רק למי שנכח ב-90% מהמפגשים לפחות.

הפטר

בסוף הדרך ניתן הפטר, כלומר פטור מהחובות שנותרו. עם ההפטר החובות נמחקים בפועל, ההגבלות שהוטלו על החייב מוסרות, והוא יכול להתחיל מחדש. קיים גם "הפטר לאלתר": כשצרכי המחיה הבסיסיים של החייב גבוהים מכושר ההשתכרות שלו, ואין טעם בתוכנית תשלומים, אפשר לתת הפטר מיד וההליך מסתיים.

שלב משך משוער מה קורה בו
החלטה על בקשה מקוונת (מסלול נמוך) עד 30 יום בדיקת הבקשה, אפשרות לפגישת הסדר תשלומים
ערעור על דחייה עד 45 יום להגשה ערעור לבית משפט השלום
תקופת ביניים כשנה אחת הקפאת הליכים, תשלום חודשי, דוח ממצאים של הנאמן
צו לשיקום כלכלי כ-3 שנים תשלומים לקופת הנשייה, הכשרה של 12 עד 20 שעות
הפטר כ-4 שנים מפתיחת ההליכים מחיקת יתרת החובות והסרת ההגבלות

מקור: כל זכות - עמודי תקופת הביניים, צו לשיקום כלכלי והפטר (הקישורים בסעיף המקורות).

ההגבלות על החייב במהלך ההליך

מי שנמצא בהליך חדלות פירעון אינו מנהל את כספיו בחופשיות. ההגבלות נועדו למנוע הרעה נוספת במצב, להבטיח שהכסף יגיע לקופת הנשייה ולצמצם את הסיכון להברחת נכסים. אצל חייב שסך חובותיו מעל 176,923.12 ש"ח חלות, בין היתר, הגבלות על יציאה מהארץ, על החזקת דרכון ועל שימוש בכרטיסי אשראי. הפירוט המלא מופיע בעמוד הגבלות על חייב בהליכי חדלות פירעון באתר כל זכות.

  • עיכוב יציאה מהארץ - ניתן צו שמונע מהחייב לצאת מישראל.
  • דרכון - אסור להחזיק או לקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר, ואסור להאריך את תוקפם. החריג היחיד הוא הארכה שנדרשת כדי לחזור לישראל.
  • לקוח מוגבל מיוחד - החייב מסווג בבנק כלקוח מוגבל מיוחד, ובין היתר נאסר עליו למשוך שיקים.
  • כרטיסי חיוב - אסור להשתמש בכרטיסי חיוב, ובכלל זה כרטיסי אשראי וכרטיסים נטענים.
  • חשבון בנק - מותר לנהל חשבון ביתרת זכות בלבד, בלי מסגרת אשראי, בלי פנקס שיקים ובלי שעבוד. כשהיתרה חיובית מותר להשתמש בכרטיס חיוב מיידי.
  • תאגידים - אסור להקים תאגיד חדש או להשתתף בתאגיד חדש.

ההגבלות אינן בהכרח קבועות. חייב שזקוק להסרת הגבלה, למשל כדי לנסוע לחו"ל מסיבה מוצדקת או כדי לנהל עסק, יכול להגיש בקשה לממונה. רצוי להגיש את הבקשה כשלושה שבועות לפני המועד הנדרש, והממונה רשאי להתנות את ההסרה בהפקדת ערובה. ההחלטה נבחנת לגופו של כל מקרה, לפי הסיבה לבקשה ולפי שיתוף הפעולה של החייב לאורך ההליך.

בפועל, ההגבלות משנות את ההתנהלות היומיומית: תשלום בכרטיס אשראי, הוראות קבע מסוימות ושימוש בשיקים אינם זמינים, ורוב התשלומים עוברים לכרטיס חיוב מיידי, להעברות בנקאיות או למזומן. מי שמתכנן את התקציב החודשי מראש מתמודד עם התקופה בקלות רבה יותר. שווה גם לבחון את העמלות שהבנק גובה, משום שבתקופה שבה כל שקל נספר, חיוב מיותר בחשבון מורגש יותר.

איך מתחלקים הכספים בין הנושים, ומה זה הסדר נושים

הכסף שנאסף בהליך, מתשלומי החייב וממימוש נכסים, מועבר לקופת הנשייה ומשם מתחלק בין הנושים. החלוקה אינה שרירותית: החוק קובע סדרי עדיפויות בין סוגי חובות, ונושה שיש לו שעבוד על נכס מסוים נמצא במעמד שונה מזה של נושה רגיל לגבי אותו נכס. בתוך כל קבוצה של חובות מאותו סוג, החלוקה יחסית.

חלוקה יחסית - דוגמה

קחו מקרה היפותטי: לחייב שני נושים מאותו סוג, האחד בחוב של 5,000 ש"ח והשני בחוב של 50,000 ש"ח. נניח שהכסף שנאסף מספיק כדי לשלם 20% מהחובות בקבוצה. שני הנושים יקבלו את אותו שיעור מהחוב, 20%, כך שהראשון יקבל 1,000 ש"ח והשני 10,000 ש"ח. השוויון נמדד באחוזים ולא בשקלים, וזה מה שהופך את החלוקה להוגנת בין נושים שחובותיהם שונים בגודלם.

מה צריכים לדעת הנושים

מנקודת המבט של הנושה, הליך חדלות פירעון הוא תהליך ארוך. ההחזר, אם יגיע, מגיע בהדרגה ולאורך שנים, ולא פעם מדובר בחלק קטן מהסכום המקורי. נושה שמחכה להחלטות בתיק יכול להמתין חודשים ארוכים לפני שיתברר אם יקבל חלק מהחוב. ההמתנה מתסכלת, אבל ההליך נותן לנושה זכויות: להגיש תביעת חוב, לקבל מידע על התיק ולהעלות טענות אם הוא סבור שהחייב מסתיר נכסים או פועל בחוסר תום לב.

הסדר נושים והסדר תשלומים

לפעמים החייב והנושים, או חלק מהם, מעדיפים להגיע להסכמה בלי להמתין לתוצאות ההליך המלא. בהסדר כזה הצדדים מסכמים על הפחתה בסכום החוב, על פריסה לתשלומים או על דחיית מועד התשלום. ההיגיון פשוט: במקום לחלק את מה שיש לחייב היום, הנושים מקבלים חלק מהכנסותיו בעתיד, ולפעמים זה מניב להם יותר. במסלול החובות הנמוכים הרשם רשאי לזמן את הצדדים לפגישה להסדר תשלומים עוד לפני שניתן צו. מי ששוקל להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט יכול לקרוא גם על הליך גישור ועל היתרונות שלו בסכסוכים כספיים.

אילו חובות אינם נמחקים, ומתי ההפטר מתבטל

ההפטר מוחק את רוב החובות, אבל לא את כולם. החוק מגדיר קבוצת חובות שנשארים בתוקף גם אחרי ההפטר, משום שמחיקתם תפגע בעיקרון שאסור שאדם ירוויח מעבירה או יתחמק מחובות מסוג מיוחד. תשלומים עונשיים, חובות שנוצרו במרמה וחוב מזונות לפי פסק דין אינם נמחקים בהפטר, למעט בנסיבות חריגות.

הרשימה כוללת:

  • תשלומים עונשיים, כמו קנסות ועיצומים כספיים.
  • חובות שנוצרו במרמה.
  • חובות שנובעים מגניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה.
  • חוב מזונות שנקבע בפסק דין.

בנסיבות חריגות, הגורם המוסמך רשאי לתת הפטר גם מחובות אלה, כולם או חלקם, או בתנאים שהוא קובע. מדובר בחריג ולא בכלל, ומי שחלק ניכר מחובותיו שייך לקבוצה הזו צריך להביא זאת בחשבון כשהוא שוקל את ההליך.

ביטול הפטר

גם הפטר שכבר ניתן אינו חסין. הוא יכול להתבטל למפרע אם מתגלות עובדות חדשות, למשל שהחייב פעל בחוסר תום לב, אם החייב הפר את ההגבלות שחלו עליו, או אם לא שיתף פעולה עם הנאמן גם אחרי ההפטר. ביטול כזה מחזיר את החובות לחיים, ולכן שקיפות מלאה לאורך כל ההליך היא האינטרס של החייב עצמו.

תום הלב משפיע לאורך כל הדרך: הוא נבחן בבקשה, בדוח הנאמן, בקביעת משך תוכנית התשלומים ובהחלטה על ההפטר. חייב שנקלע לחובות למרות ניסיון כן להתנהל באחריות, ודיווח בגלוי על נכסיו והכנסותיו, יעבור את ההליך בצורה חלקה יותר מחייב שהסתיר מידע או המשיך לצבור חובות.

החיים אחרי ההפטר: איך לא לחזור לאותה נקודה

ההפטר מסמן את סוף ההליך המשפטי ואת תחילתו של פרק חדש. החובות שנמחקו אינם רודפים עוד את החייב, ההגבלות על יציאה מהארץ, על כרטיסי האשראי ועל חשבון הבנק מוסרות, ונכסים שמומשו כבר שימשו לפירעון. המצב הכלכלי משתפר באופן מיידי, לפעמים בצורה דרמטית. ההזדמנות הזו אינה מובטחת פעם נוספת, ולכן השלב שאחרי ההפטר דורש תכנון כלכלי זהיר לא פחות מההליך עצמו.

הצעד הראשון הוא להבין מה הוביל לקריסה. לעיתים זו נסיבה חיצונית, כמו מחלה, פיטורים או גירושים, ולעיתים מדובר בדפוס התנהלות: הוצאות שעולות על ההכנסות, הלוואות שמכסות הלוואות קודמות, או שימוש קבוע במסגרת האשראי. תוכנית ההכשרה לניהול כלכלי, שהיא חלק מצו השיקום, נותנת כלים בסיסיים, אבל היישום נעשה ביום יום.

כמה עקרונות שכדאי לאמץ:

  • בניית תקציב חודשי כתוב, שמפריד בין הוצאות קבועות להוצאות משתנות. הסבר מעשי על בניית תקציב ביתי מופיע במאמר על כלכלת המשפחה.
  • הימנעות ממוצרי אשראי שמגדילים את החוב בלי שמרגישים, ובראשם כרטיס אשראי מתגלגל.
  • השוואה קפדנית של תנאי כל הלוואה חדשה, כולל הריבית, העמלות ולוח הסילוקין, לפני חתימה.
  • הקמת כרית ביטחון קטנה, ולו של סכום צנוע, כדי שהוצאה לא צפויה לא תוביל מיד להלוואה.

ההליך נועד לתת הזדמנות שנייה, לא לפטור מאחריות. מי שמנצל את התקופה שאחרי ההפטר כדי לשנות הרגלים, לבנות תקציב ולהתרחק מחובות יקרים, מגדיל את הסיכוי שהפרק הבא בחייו הכלכליים ייראה אחרת.

מקורות