מה זה פורטל, ובמה הוא שונה מאתר עסקי
אתר תדמיתי או אתר של עסק קטן משמש בעיקר ככרטיס ביקור מורחב. הוא מציג את העסק, את השירותים ואת דרכי ההתקשרות, ולא משתנה הרבה לאורך זמן. פורטל הוא דבר אחר. זה אתר רחב היקף שמתעדכן כל הזמן ומכיל מספר גדול מאוד של עמודים סביב נושא אחד מרכזי. אתר חדשות ארצי והאתר של חשמלאי שכונתי שונים לגמרי בהיקף, בתקציב, בצוות ובמודל העסקי.
הדוגמה המוכרת ביותר לפורטל בישראל היא אתרי החדשות הגדולים, כמו ynet. הנושא שלהם הוא אקטואליה, ובכל יום עולות בהם עשרות כתבות חדשות שמפיקה מערכת שלמה של כתבים, עורכים וגרפיקאים. גם אתר nrg היה במשך שנים פורטל חדשות מוכר. אתר nrg נסגר ב-10 בינואר 2018, התוכן שלו הועבר לאתר העיתון מקור ראשון, והכתובת שלו מפנה היום לשם. הסיפור הזה מזכיר שגם פורטל גדול ומבוסס תלוי בבעלות, בתקציב ובמודל עסקי שמחזיק אותו.
פורטל תוכן
פורטל תוכן מבוסס על כתבות, מאמרים, מדריכים ותחקירים. הערך שלו לגולש הוא המידע עצמו, והכוח שלו בא מההיקף ומהעדכון השוטף. דוגמאות לכך הן פורטל חדשות, פורטל פיננסי שמסביר נושאי כסף ומיסים, או פורטל בריאות שמרכז מידע רפואי לציבור.
פורטל אינדקס
פורטל אינדקס מרכז אפשרויות סביב נושא מסוים, בעיקר מקשר לעסקים ולנותני שירות, ולעיתים גובה מהם עמלות תיווך. הוא בדרך כלל קטן יותר מפורטל תוכן ומתעדכן בקצב איטי יותר, אבל עדיין גדול בהרבה מאתר עסקי רגיל. דוגמה טיפוסית היא פורטל לאירועים ומסיבות שמציג רשימות של תקליטנים, תאורנים, אטרקציות, אמני חושים, סטנדאפיסטים ומפעילים. הגולש נכנס, מסנן לפי מה שהוא צריך ויוצר קשר עם הספק.
לדעתי חשוב להחליט מראש איזה מהשניים אתם בונים, כי ההחלטה משפיעה על כל השאר: על מבנה האתר, על סוג הצוות ועל הדרך שבה הפורטל ירוויח כסף.
השלב הראשון: בחירת נושא ובניית סמכות מקצועית
כל פורטל נבנה סביב נושא אחד. פורטל שמתפזר על כל תחום אפשרי מתקשה לבנות קהל נאמן, וגם מנועי החיפוש מתקשים להבין במה הוא עוסק. הנושא יכול להיות רחב מאוד, כמו אקטואליה, פיננסים או אירועים, ולאפשר מגוון גדול של תתי נושאים. אני ממליץ שגם כשהנושא רחב, כל התוכן בפורטל יתכנס בסופו של דבר לתחום כללי אחד. מדי פעם יכול לעלות עמוד שקשור לנושא המרכזי רק בעקיפין, וזה בסדר, כל עוד רוב החומר מתרכז סביבו.
הנושא הוא גם שאלה של מומחיות. מי שמקים פורטל צריך להיות סמכות בתחום, או לפחות להעסיק מומחי תוכן שמכירים אותו לעומק. בפורטל חדשות ההנהלה או העורך הראשי צריכים לבוא מעולם העיתונות, עם ניסיון בכתבות, בתחקירים ובבדיקת עובדות. בפורטל אירועים כדאי שבראש יעמוד מי שמכיר את התחום מבפנים, למשל מפיק אירועים או מארגן מסיבות. בפורטל פיננסי הצוות צריך לכלול אנשים עם רקע בכלכלה, בביטוח ובמיסוי, שיודעים להבחין בין מידע מדויק למידע שגוי.
יש לזה סיבה מעשית. גולשים מזהים מהר תוכן שנכתב על ידי מי שאינו מבין בנושא, ומנועי החיפוש נותנים משקל גובר לאמינות ולמומחיות של מי שעומד מאחורי האתר. לפני כתיבת שורת קוד אחת הייתי מתחיל מרשימה ראשונית של תכנים: מה יופיע באתר בהשקה, אילו נושאים אפשר להרחיב בהמשך, ומי בצוות יודע לכתוב על כל אחד מהם.
טיפ: כתבו רשימה של 50 נושאים לכתבות לפני שאתם מחליטים סופית על התחום. אם קשה לכם למלא אותה, כנראה שהנושא צר מדי לפורטל, או שאין לכם מספיק ידע בו.
כדאי לחשוב כבר בשלב הזה גם על הזהות של הפורטל: שם, סגנון כתיבה ושפה גרפית. פורטל שנראה ומרגיש עקבי בונה אמון מהר יותר. על העקרונות של בניית זהות כזו אפשר לקרוא במאמר על מיתוג עסקי.
השלב השני: הקמה טכנית, אפיון ומערכת ניהול תוכן
אחרי שהנושא ורשימת התכנים הראשונית סגורים, מגיע שלב ההקמה בפועל. כאן נכנסים אנשי מקצוע: בונה אתרים או חברת פיתוח, ובדרך כלל גם גרפיקאי. יחד איתם עושים אפיון, כלומר מגדירים איך האתר בנוי, אילו סוגי עמודים יהיו בו, איך התפריטים מסודרים, איך הגולש עובר מכתבה לכתבה ואילו אזורים יוקדשו לפרסומות או לטפסים.
יש שתי דרכים עיקריות לעבוד מול צוות ההקמה:
- התקשרות ארוכת טווח - צוות ההקמה ממשיך ללוות אתכם גם אחרי ההשקה. הוא מעצב את העמודים ומעלה לאתר את התכנים שהכותבים שלכם מפיקים. זה נוח, אבל יוצר תלות ועלות קבועה.
- מערכת ניהול תוכן עצמאית - צוות ההקמה בונה עבורכם מערכת פשוטה ואינטואיטיבית, ואתם או הצוות שלכם מעלים דרכה את התוכן החדש. זה חוסך עלויות שוטפות ונותן שליטה מלאה בקצב הפרסום.
גם אם בחרתם במערכת עצמאית, סביר שתצטרכו לחזור לאנשי תוכנה בכל פעם שתרצו לשנות את מבנה האתר או להוסיף יכולת חדשה למערכת. פורטל הוא פרויקט חי, וכמעט אף פורטל לא נשאר באותו מבנה שבו הושק.

יש כמה נושאים טכניים שהייתי מכניס לאפיון כבר בהתחלה, כי תיקון שלהם בדיעבד יקר יותר. הראשון הוא נגישות: אתר אינטרנט שפונה לציבור חייב בדרך כלל לעמוד בדרישות הנגשה, ופרטי החובה והפטורים מוסברים במאמר על הנגשת אתרי אינטרנט. השני הוא מדידה: להטמיע מההתחלה כלי סטטיסטיקה, כדי לדעת אילו עמודים מושכים תנועה וכמה זמן הגולשים נשארים. המאמר על גוגל אנליטיקס מסביר איך לקרוא את הנתונים האלה. השלישי הוא אבטחה, כי פורטל עם הרבה תנועה ועם טפסים שאוספים פרטים הוא יעד מועדף לתקיפות.
השלב השלישי: הצוות שפורטל צריך
הקמת פורטל אינה משימה לאדם אחד. מי שחושב שיצליח להקים את האתר ולמלא אותו בתוכן לבד, יגלה מהר שהעומס בלתי אפשרי. לדעתי הטעות הנפוצה ביותר בהקמת פורטל היא לחשוב שאפשר לייצר לבד את כמות התוכן הנדרשת לאורך זמן. גם מי שמחזיק מעמד כמה חודשים נשחק, והקצב יורד בדיוק בשלב שבו הפורטל צריך לצמוח.
כותבי תוכן או כתבים
זה הלב של כל פורטל. באתר חדשות זה צוות הכתבים, ובפורטל תוכן מקצועי אלה כותבים שמתמחים בתתי הנושאים של התחום ומפיקים כתבות, מאמרים, מדריכים ותחקירים. כדאי לגייס כותבים שמבינים בנושא ולא רק כותבים יפה, כי בתחומים כמו כסף, בריאות או משפט טעות בתוכן פוגעת באמינות של הפורטל כולו.
גרפיקאי ועורך וידאו
גרפיקאי מעצב תמונות ראשיות, באנרים, אינפוגרפיקות ואלמנטים חזותיים לעמודים. אם הפורטל משלב סרטונים, תצטרכו גם עורך וידאו. כיום פורטלים רבים מפיצים את התוכן שלהם גם בפלטפורמות נוספות, ואפשר לקרוא על כך במאמרים על ערוץ יוטיוב עסקי ועל פודקאסט, שהם דרכים להגיע לקהל שלא תמיד קורא כתבות.
איש תוכנה ועורך
איש תוכנה אחראי לתחזוקה, לתיקון תקלות, לפיתוח יכולות חדשות ולעיתים גם להעלאת התכנים. עורך או מנהל תוכן מתאם בין כולם, קובע סדרי עדיפויות, בודק את איכות הכתבות ומוודא שהפורטל שומר על קו אחיד. בקיצור, נדרש צוות שלם שהופך אתר ריק לפורטל מלא, מעודכן ומתוחזק.
כדאי לזכור שהצוות הזה הוא ההוצאה הגדולה של פורטל, ושההכנסות מגיעות רק אחרי שנבנתה תנועה. מי שמקים פורטל כעסק יכול להיעזר במאמר על הוצאות מוכרות לעצמאי כדי להבין אילו עלויות אפשר לקזז, ובמאמר על חישוב רווח נקי כדי לבדוק מתי הפרויקט מתחיל להרוויח באמת.
השלב הרביעי: תוכן, ועוד תוכן
פורטל קטן ודל אינו פורטל אמיתי. פורטל רציני מכיל כמות גדולה מאוד של תוכן, ומוסיף ומעדכן חומרים בקצב קבוע, ובאתרי חדשות גם כמה פעמים ביום. כאן הצוות שגייסתם צריך להתחיל לעבוד בפועל, ובעיקר הכותבים.
כמה עמודים צריך כדי להיחשב פורטל? אין תקן רשמי ואין מספר מדיד שמגדיר זאת. כלל אצבע מקובל בקרב בוני פורטלים מדבר על סדר גודל של 10,000 עמודי תוכן ייחודיים ועל עשרות עמודים חדשים בכל חודש, אבל זו הערכה ולא דרישה. מה שחשוב באמת הוא העיקרון: היקף גדול, תוכן מקורי וקצב עדכון קבוע. פורטל שמפסיק להתעדכן מאבד מהר את הגולשים ואת המקום שלו בתוצאות החיפוש.
איך מוצאים נושאים חדשים כל הזמן
- בקשו מהכותבים להציע נושאים בעצמם. מי שעובד בתחום יודע מה מעסיק את הקהל.
- עקבו אחרי חדשות, טלוויזיה, פרסומות ורשתות חברתיות, ושאלו מה הקהל שלכם ירצה להבין מתוך מה שקורה.
- בדקו מה מתפרסם בפורטלים מתחרים, לא כדי להעתיק אלא כדי לזהות פערים: נושאים שאף אחד לא הסביר היטב.
- היעזרו בנתוני החיפוש ובסטטיסטיקה של האתר עצמו. עמוד שמושך תנועה רבה מסמן נושא שכדאי להרחיב סביבו.
- עדכנו כתבות ישנות. תוכן שהיה נכון לפני שנתיים לא בהכרח נכון היום, ועדכון שלו שווה לא פחות מכתבה חדשה.
טיפ: נהלו לוח תוכן חודשי שבו כל כותב יודע מה הוא מגיש ומתי. בלי לוח כזה הקצב נשבר בכל פעם שמישהו חולה או יוצא לחופשה.
מה שחשוב לי שתדעו הוא שאיכות קודמת לכמות, גם בפורטל. אלף עמודים דלים ומשוכפלים לא יבנו קהל, ואילו מאות כתבות מעמיקות ומדויקות יכולות לבנות פורטל שגולשים חוזרים אליו מעצמם.
השלב החמישי: קידום ובניית תנועה
קל יותר לקדם אתר עם הרבה תוכן איכותי, אבל גם פורטל מלא בכתבות לא יצליח בלי מאמץ קידום ממשי. פורטל אינו נחשב מצליח כל עוד אין בו תנועה רבה: היעד הוא אלפי מבקרים בכל יום, שמבלים באתר כמה שיותר זמן. לכן הקידום צריך להתחיל כבר בשלב התכנים הראשוניים ולא אחרי שהאתר מלא.
קידום ממומן
קידום ממומן פירושו תשלום לגוגל, לפייסבוק או לפלטפורמות אחרות כדי שהתוכן שלכם יופיע מול הקהל המתאים. היתרון הוא תנועה מיידית, והחיסרון הוא שהיא נעצרת ברגע שהתקציב נגמר. מי שרוצה להתחיל יכול להיעזר במדריך על הקמת קמפיין ב-Google Ads, ובמאמר על פתיחת דף עסקי בפייסבוק, שהוא ערוץ הפצה חשוב לכתבות.
קידום אורגני
קידום אורגני הוא העבודה שמביאה את עמודי הפורטל לראש תוצאות החיפוש בלי תשלום על כל כניסה. כשגולש מחפש מונח נפוץ בתחום שלכם, והעמוד שלכם מופיע בין התוצאות הראשונות, התנועה מתחילה לזרום. זה תהליך ארוך שדורש תוכן איכותי, מבנה אתר נכון ומהירות טעינה טובה. ברוב המקרים כדאי להעסיק איש מקצוע שמתמחה בכך.
כשמתקיימים יחד שלושה תנאים, אפשר לומר שיש לכם פורטל מצליח: הרבה תוכן, תוכן חדש שעולה כל הזמן, וגולשים רבים שצורכים אותו. בשלב הזה אפשר להתחיל להפוך את הפורטל לעסק. אני ממליץ לא לנסות לרוץ לשלב ההכנסות לפני כן, כי פורטל עמוס בפרסומות ובטפסים כשאין בו עדיין קהל נאמן נוטה להבריח את הגולשים המעטים שיש לו.
השלב השישי: איך פורטל מרוויח כסף
יש שלוש דרכים עיקריות להפוך פורטל להכנסה, ורוב הפורטלים הגדולים משלבים ביניהן.
פרסומות ו-Google AdSense
הדרך המוכרת ביותר היא פרסומות: מודעות ובאנרים שמפרסמים משלמים עליהם תמורת חשיפה לקהל של הפורטל. אפשר למכור שטחי פרסום ישירות למפרסמים, אבל זה דורש מערך מכירות. האפשרות הפשוטה יותר היא תוכנית מודעות כמו Google AdSense (תוכנית המודעות של גוגל לבעלי אתרים), שמציבה מודעות באתר באופן אוטומטי ומשלמת לבעל האתר חלק מההכנסה.
לפי עמוד העזרה של גוגל, בעל אתר מקבל 80% מההכנסה ממודעות תצוגה, אחרי עמלת פלטפורמת המפרסם. כשהמודעה נקנתה דרך Google Ads, נשאר לבעל האתר כ-68% מההכנסה, כלומר כ-680 ש"ח מכל 1,000 ש"ח שהמפרסמים הוציאו על מודעות תצוגה בפורטל.
| מסלול רכישת המודעה | חלק בעל האתר | מתוך 1,000 ש"ח הוצאת מפרסמים |
|---|---|---|
| מודעת תצוגה, אחרי עמלת פלטפורמת המפרסם | 80% | 800 ש"ח מתוך הסכום שנותר אחרי עמלת הפלטפורמה |
| מודעת תצוגה שנקנתה דרך Google Ads | כ-68% | כ-680 ש"ח |
מקור: מרכז העזרה של Google AdSense - חלוקת ההכנסה
כדי להצטרף לתוכנית צריך לעמוד בכמה תנאי סף: גיל 18 ומעלה (מתחת לגיל זה הורה או אפוטרופוס יכול להגיש בקשה בחשבון שלו, והתשלום עובר אליו), תוכן מקורי ואיכותי שמושך קהל, גישה לקוד ה-HTML של האתר ועמידה במדיניות התוכנית כבר לפני ההרשמה. האחריות להתעדכן בשינויי המדיניות מוטלת על בעל האתר.
תוכן בתשלום ומנויים
הדרך השנייה היא לגבות דמי מנוי תמורת גישה לתוכן. במשך שנים הגולשים בישראל התרגלו שעיתונות דיגיטלית זמינה ללא עלות ושהיא מתפרנסת מפרסומות. בשנים האחרונות יותר ויותר אתרי חדשות חוסמים חלק מהכתבות לציבור הרחב ופותחים אותן למנויים משלמים בלבד. המגמה הזו הגיעה מחו"ל, ובעיקר מארצות הברית, שם אתרי חדשות רבים מציעים חלק מהתוכן או את כולו למנויים בלבד. מודל כזה מתאים בעיקר לפורטל עם תוכן ייחודי שקשה למצוא במקום אחר, כמו תחקירים, ניתוחים מקצועיים או מידע שעוזר לקוראים לקבל החלטות כספיות.
לידים והפניות לאנשי מקצוע
הדרך השלישית היא לאסוף פרטים של גולשים שמתעניינים בנושא מסוים ולהעביר אותם לאנשי מקצוע תמורת דמי תיווך. קחו מקרה טיפוסי: פורטל פיננסי מפרסם כתבה על מחזור משכנתא, ובתחתית הכתבה מופיע טופס. גולש שהגיע לכתבה כנראה שוקל מחזור, ואם הוא משאיר פרטים, הפורטל מעביר אותם ליועצי משכנתאות או לגורמים בתחום שמשלמים על כל פנייה.
כאן נכנסת לתמונה חובה משפטית שאסור להתעלם ממנה. תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, נכנס לתוקף ב-14.8.2025 ושינה בין היתר את הגדרת "מידע" בחוק. פורטל שאוסף פרטי גולשים ומעביר אותם הלאה צריך לבדוק את חובותיו לפי הנוסח המתוקן. בפועל, הייתי מקפיד על כמה כללים: להסביר בטופס עצמו למי יועברו הפרטים ולאיזו מטרה, לקבל הסכמה מפורשת לפני ההעברה, ולשמור את המידע בצורה מאובטחת. פנייה שיווקית בדואר אלקטרוני או במסרון כפופה גם לחוק התקשורת, ומחייבת הסכמה מראש של הנמען. על צעדים בסיסיים לאבטחת המחשבים שמחזיקים מידע כזה אפשר לקרוא במאמר על הגנה על המחשב והמידע שבו.
מקורות
- מרכז העזרה של Google AdSense - חלוקת ההכנסה: https://support.google.com/adsense/answer/180195
- מרכז העזרה של Google AdSense - תנאי זכאות להצטרפות: https://support.google.com/adsense/answer/9724
- הרשות להגנת הפרטיות - הסבר על תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות: https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/legat_terms2022/he/note_privacy_tikon13.pdf
- ויקיפדיה העברית - nrg: https://he.wikipedia.org/wiki/Nrg
