ארבע הדרכים להעביר כסף לחו"ל ומה קובע את המחיר

מי שצריך להעביר סכום לחו"ל פעם אחת, למשל לתשלום שכר לימוד, להשתתפות באירוע משפחתי או לרכישה מספק זר, וגם מי שמעביר כספים באופן קבוע במסגרת עבודה או עסק, נתקל באותה תמונה: מגוון רחב של עמלות, מסלולים ושערי המרה, שקשה להשוות ביניהם במבט ראשון. ההבדלים בין האפשרויות אינם קוסמטיים. אותה העברה בדיוק יכולה לעלות סכומים שונים לגמרי לפי הגוף שדרכו היא מתבצעת, לפי הערוץ (סניף או אפליקציה) ולפי מידת הנכונות להתמקח.

בפועל יש ארבעה ערוצים עיקריים להעברת כסף לחו"ל: הבנק שבו מתנהל החשבון, הדואר, שבסניפים רבים שלו פועל דלפק של Western Union, חברות פרטיות שמתמחות בהעברת כספים בינלאומית, וארנקים דיגיטליים גלובליים, שהבולט שבהם הוא PayPal. בחלק מהערוצים האלה יש הסתעפויות רבות, כמו כמה סוגי העברה באותו בנק, ובכל אחד מהם יש נקודות שבהן אפשר להוזיל.

שני משתנים קובעים יותר מכל את כוח המיקוח: גובה הסכום ותדירות ההעברה, וסכום של עד כ-2,000 דולר נחשב נמוך יחסית. מי שמעביר כסף לעתים קרובות הוא לקוח שהבנק או החברה רוצים לשמור, ולכן יש לו יותר מקום לדרוש הנחות. מעל 2,000 דולר, ההפרשים בין הגופים מתורגמים לסכומים מורגשים, וכדאי לבדוק אפשרויות נוספות מעבר לבנק, שהוא האפשרות הסטנדרטית והמוכרת ביותר.

הטבלה שלהלן מרכזת את ההבדלים העיקריים בין הדרכים, לפי הנתונים המוכרים בשוק. מאחר שהעמלות נקבעות בתעריפונים של כל גוף ומתעדכנות, כדאי לבדוק את התעריפון העדכני לפני כל העברה.

דרך ההעברה עלות עיקרית זמן הגעה מתאים במיוחד ל
בנק - העברת SWIFT עמלת העברה 0.175%-0.35% מהסכום, ועוד עמלת המרה ופער שער מהירה, לרוב תוך ימים ספורים מי שרוצה גוף רשמי ומעביר עד 2,000 דולר
בנק - שיק במטבע חוץ זול משמעותית מ-SWIFT שבוע עד חודשיים במשלוח דואר העברה שאינה דחופה
חברה פרטית להעברת כספים לרוב זולה מהבנק בסכומים מעל 2,000 דולר לפי החברה, בדרך כלל מהירה סכומים גדולים והעברות תכופות
Western Union בדואר יקרה יחסית לשאר הדרכים דקות בודדות העברה דחופה למקבל מוכר
PayPal כ-3% למשתמש מזדמן, כ-1% בחשבון עסקי מיידית בין חשבונות מקבל שיש לו חשבון PayPal

מקור: עיבוד מערכת המגזין לטווחי העמלות המוכרים בשוק, ולמידע על השירות בערך PayPal בוויקיפדיה. העמלות המדויקות מופיעות בתעריפון של כל גוף.

העברה דרך הבנק: SWIFT או שיק במטבע חוץ

העברה דרך הבנק היא האפשרות המועדפת והנפוצה ביותר אצל רוב הישראלים. הסיבה ברורה: תחושת ביטחון בעבודה מול גוף רשמי ומוכר, שהחשבון מתנהל אצלו ממילא, ושיש לו סניף שאפשר להגיע אליו אם משהו משתבש. הבנק אינו האפשרות הזולה ביותר בכל מקרה, אבל יש דרכים להוזיל את העלות בו משמעותית. לבנק שתי דרכים עיקריות להעביר כסף לחו"ל, ולכל אחת יתרונות וחסרונות.

העברת SWIFT - מהירה ומאובטחת

העברת SWIFT מתבצעת דרך רשת תקשורת בינבנקאית בינלאומית, שמשמשת בנקים ברחבי העולם להעברת כספים ומסרים לפי תקן אחיד. כל בנק מזוהה בה בקוד ייחודי, המכונה "קוד SWIFT" או BIC, שמורכב מאותיות ומספרים ומזהה את הבנק, את המדינה ולעתים גם את הסניף. כדי לבצע העברה צריך את פרטי בנק היעד, כולל קוד ה-SWIFT שלו, את פרטי החשבון של המקבל (במדינות רבות בפורמט IBAN) ואת שמו המלא. הסבר על הרשת ועל אופן פעולתה מופיע בערך SWIFT בוויקיפדיה.

היתרונות של השיטה הם מהירות ואבטחה. מדובר במערכת מוצפנת, הכסף עובר במהירות יחסית, ואפשר לקבל אישור על כך שההעברה התקבלה בצד השני. החיסרון הוא המחיר: העברת SWIFT יקרה יחסית לדרך השנייה שהבנק מציע.

שיק במטבע חוץ - זול אך איטי

בדרך השנייה הבנק מנפיק שיק בנקאי על סכום במטבע חוץ, והשיק נשלח ליעד בדואר. שיק במטבע חוץ זול משמעותית מהעברת SWIFT, אבל משלוחו בדואר נמשך ברוב המקרים בין שבוע לחודשיים. השיק עלול ללכת לאיבוד או להתעכב, והמעטפה עלולה להיפתח בדרך. עם זאת, בדומה לשיקים בישראל, השיק רשום לטובת המוטב בלבד, כך שגורם זר אינו יכול לפדות אותו.

המשמעות המעשית היא שהשיטה אינה מתאימה להעברה דחופה, וגם לא למקרה שבו הצד השני זקוק לכסף במהירות, כי ייתכן שהשיק יתעכב או לא יגיע כלל. היא מתאימה למי שהזמן אינו לוחץ עליו והוא מעדיף לחסוך בעמלות. מי שמעביר כספים לחו"ל באופן קבוע, או מתכנן מגורים או פעילות ממושכת מחוץ לישראל, יכול לשקול גם פתיחת חשבון בנק בחו"ל, שמשנה את כל מבנה העלויות.

שלוש העמלות בהעברה בנקאית ואיך מתמקחים עליהן

העברה בנקאית לחו"ל אינה כרוכה בעמלה אחת אלא בשלוש שכבות של עלות, ורק אחת מהן מוצגת בבירור כעמלה. מי שבודק רק את עמלת ההעברה עלול לחשוב שקיבל עסקה טובה, ולגלות בדיעבד שהשער שבו הומר הכסף כרסם בסכום יותר מהעמלה עצמה. ההבנה של שלוש השכבות היא הבסיס לכל מיקוח.

עמלת העברה

עמלת ההעברה נגבית כאחוז מהסכום, בטווח של 0.175% עד 0.35%. הבנק נוטה לרדת מהמחיר הראשון שהוא מציג אחרי מיקוח, ובהעברה של סכום גדול או בהעברות תכופות אפשר לרוב להגיע לרף התחתון של 0.175%. עמלה ברמה הזו נחשבת סבירה כמעט לכל סכום. כדאי לדרוש את הרף התחתון מראש, ולא להסתפק בהנחה הראשונה שמוצעת.

העברת כסף לחו"ל - איך עושים זאת זול ובטוח

עמלת המרה

עמלה נוספת נגבית על ההמרה משקלים למטבע היעד. לדוגמה, מי ששולח דולרים לחו"ל ואין לו חשבון במטבע חוץ, כלומר הכסף שלו יושב בחשבון השקלי, ישלם לבנק עמלה על ההמרה משקלים לדולרים. חשוב לדעת שאת עמלת ההמרה אפשר לבטל, במיוחד בהעברה של סכום גדול או בהעברות תכופות. כדאי לבקש מהבנק במפורש לבטל אותה, ובמקרה הגרוע לפחות לקבל הנחה. מידע רחב יותר על ההבדלים בין ערוצי ההמרה מופיע במדריך להמרת כספים.

העמלה הנסתרת - פער השער

העלות השלישית אינה מוצגת כעמלה כלל, ולכן רבים אינם מבחינים בה. הבנק ממיר את הכסף לפי שער משלו, שגבוה מהשער האמיתי ביום ההעברה. קחו דוגמה היפותטית להמחשה: השער האמיתי ביום ההעברה הוא 3.5 שקלים לדולר, והבנק ממיר לפי 3.7 שקלים לדולר. ההפרש הזה נגבה על כל דולר שמועבר, בלי שיופיע בשורה נפרדת בפירוט. גם על הפער הזה אפשר להתמקח, ובמיקוח עיקש אפשר לצמצם אותו עד כמחצית מהפער שהוצג בהצעה הראשונה.

טיפ: לפני ההעברה כדאי לבדוק את השער היציג של אותו יום ולהשוות אותו לשער שהבנק מציע. כך פער השער הופך ממשהו מופשט לסכום מוחשי שאפשר להתווכח עליו.

הערוץ הדיגיטלי מוזיל

ביצוע ההעברה באתר הבנק או באפליקציה, במקום מול נציג בסניף, מוביל בדרך כלל לתנאים טובים יותר ולעמלות נמוכות יותר. ההבדלים בין הערוצים מפורטים במדריך לבנקאות דיגיטלית, ולמי שרוצה לבחון את כלל העלויות מול הבנק כדאי לקרוא גם את המדריך לקיצוץ בעמלות הבנקים.

חברות פרטיות להעברת כספים לחו"ל

חיפוש פשוט ברשת של "העברת כסף לחו"ל" מעלה, בין השאר, אתרים של חברות פרטיות שמתמחות בהעברת כספים בינלאומית. החברות האלה מעבירות את הכסף ליעד, ולעתים קרובות מציעות תנאים טובים יותר מהבנק, במיוחד למי שמעביר סכומים גדולים או מעביר כסף לעתים קרובות. מאחר שזה תחום ההתמחות שלהן, הן מתחרות זו בזו על המחיר ועל המהירות, והתחרות הזו מורגשת בעמלות ובשערי ההמרה.

החיסרון הוא בעיקר פסיכולוגי: רבים מרגישים פחות בטוחים מול חברה פרטית שאינם מכירים, מאשר מול סניף הבנק שבו הם מנהלים חשבון שנים. זו תחושה מובנת, ולכן כדאי להתייחס לבחירת חברה כתהליך הדרגתי ולא כהחלטה חד פעמית. לפני שמעבירים סכום משמעותי, כדאי לבדוק מי עומד מאחורי החברה, כמה זמן היא פועלת ומה התנאים המלאים שלה, כולל עמלות ושער ההמרה.

מי שמעביר כספים באופן תדיר יכול לבצע כמה העברות קטנות דרך כמה חברות, להשוות את השירות, המחיר והמהירות, ולהמשיך עם החברה שהתגלתה כטובה ביותר. השוואה כזו בסכומים קטנים מאפשרת ללמוד את החברות בלי לסכן סכום גדול, ומספקת נתונים אמיתיים במקום הבטחות שיווקיות.

איך להפוך הצעה של חברה פרטית לכלי מיקוח מול הבנק

לחברות הפרטיות יש תפקיד נוסף, גם אצל מי שמעדיף בסופו של דבר להישאר בבנק. במהלך המיקוח מול נציג הבנק על העמלות שתוארו קודם, אפשר לפנות בזמן אמת לחברה פרטית ולקבל ממנה הצעה מקבילה. הצעה מוחשית ממתחרה מפעילה לחץ על הנציג לשפר את התנאים, ואם הבנק אינו מסוגל להשתוות אליה, אפשר פשוט לבצע את ההעברה דרך החברה הפרטית.

השיטה הזו מוכרת כיעילה: ברוב המקרים, גם אחרי שנראה שהמיקוח מול נציג הבנק מוצה, הצגת הצעה של חברה פרטית מובילה להורדה נוספת בעלויות. מי שמעוניין להבין מראש היכן הבנק שלו ממוקם ביחס לבנקים אחרים יכול להיעזר בהשוואת עמלות הבנקים, ולהגיע למיקוח עם תמונה רחבה יותר.

Western Union בדואר: מהיר, יקר ומועד לתרמיות

בסניפי דואר רבים ברחבי הארץ פועל דלפק של Western Union, שירות העברת כספים בינלאומי שמוכר ומקובל בעולם כולו. התהליך פשוט: ניגשים לסניף דואר שיש בו דלפק של השירות, מוסרים את פרטי מקבל הכסף (שם מלא ופרטים נוספים שהוא מסר, כשהמקבל צריך להיות רשום בשירות כמקבל), משלמים את הסכום ואת העמלות שהדואר גובה, ומקבלים פתק אישור עם מספר העברה.

את מספר ההעברה, או צילום של פתק האישור, שולחים למקבל. הוא ניגש לדלפק Western Union הקרוב אליו, מוסר את מספר ההעברה ומקבל את הכסף במקום. הפריסה העולמית של השירות רחבה מאוד, ובמדינות רבות היא נשענת גם שם על סניפי הדואר.

היתרון והחיסרון

היתרון הגדול של Western Union הוא מהירות: אפשר להעביר בה כסף כמעט לכל מקום בעולם תוך דקות בודדות, אבל המחיר אינו זול כלל. לכן זו אפשרות טובה מאוד במצב חירום, כשמישהו בחו"ל זקוק לכסף מיד, ופחות מתאימה כשאין דחיפות ואפשר לחכות לדרך זולה יותר.

אזהרה: כלי נפוץ בהונאות

Western Union משמשת גם נוכלים להונאות, בעיקר ברשת. התרחיש הנפוץ מוכר: דמות בדויה יוצרת קשר במייל או באפליקציית מסרים, מפתחת "רומן" במהירות חשודה, ותוך זמן קצר מבקשת סכום לא מבוטל, בחלק גדול מהמקרים סביב 1,000 דולר, שיועבר אליה דרך Western Union. פעמים רבות פרטי המקבל שנמסרים הם של אדם אחר לגמרי, ומלווים בסיפור כמו חיילת אמריקאית ששוהה בשליחות במזרח התיכון וההעברה מיועדת למפקד שלה או לאחראי על הכספים שלה.

הכלל פשוט: אין להעביר כסף לאדם שלא פגשתם, ובוודאי לא בעקבות היכרות מקוונת קצרה שהפכה מהר לבקשה כספית. מאחר שהכסף נמשך במזומן תוך דקות, החזרתו אחרי שהתגלתה ההונאה קשה מאוד. סימני אזהרה ברורים הם לחץ זמן, סיפור מרגש שמסביר למה הכסף נשלח לאדם אחר, ובקשה לשמור את העניין בסוד.

PayPal: נוחות ומהירות במחיר עמלה

PayPal היא דרך בטוחה, מהירה ונוחה להעביר כסף, ולרבים כבר יש בה חשבון שמשמש אותם כארנק דיגיטלי לתשלום על מוצרים ושירותים ברשת. כשגם למקבל יש חשבון, ההעברה פשוטה במיוחד: נכנסים לחשבון, בוחרים בשליחת כסף, מזינים את כתובת המייל של המקבל ואת הסכום, ובלחיצה נוספת הכסף מגיע לחשבון שלו באופן מיידי. משם המקבל יכול למשוך את הכסף לחשבון הבנק שלו, או להשאיר אותו בחשבון ולהשתמש בו לרכישות עתידיות.

מבחינת אבטחה, PayPal משתמשת בפרוטוקולי אבטחה מחמירים, והסיכוי לשיבוש בהעברה בין שני חשבונות קיימים נמוך מאוד. השירות וירטואלי לחלוטין ואינו מבחין בין מדינות במובן המעשי: מבחינתו משתמש אחד מעביר כסף למשתמש אחר, ומיקומם הגאוגרפי משני.

העמלות - החיסרון העיקרי

החיסרון הגדול של PayPal הוא העמלות: ממשתמשים מזדמנים שמעבירים כסף היא יכולה לגבות עמלה של כ-3%, ובחשבון עסקי העמלה נמוכה בהרבה, סביב 1%. לכן, מי שמשתמש ב-PayPal להעברות באופן קבוע יכול לבדוק פתיחה של חשבון עסקי וליהנות מעמלות מופחתות. מבנה העמלות המלא, לפי סוג ההעברה, המטבע והמדינה, מפורט בעמוד העמלות הרשמי של PayPal, ומאחר שהוא מתעדכן, כדאי לבדוק אותו לפני כל העברה גדולה.

שער ההמרה

שערי ההמרה ב-PayPal נחשבים סבירים, ובמקרים רבים קרובים לשער האמיתי ביום ההעברה. המשמעות היא שהעמלה הנסתרת, פער השער שקיים מול הבנק, קטנה בהרבה או כמעט אינה קיימת. עם זאת, כדאי להשוות בכל העברה את הסכום שיגיע בפועל למקבל, ולא רק את אחוז העמלה, כי זה הנתון שמשקף את העלות האמיתית. מי שמעביר סכומים גדולים במטבע זר יכול גם להשוות לאפשרות לרכוש את המטבע מראש, כמתואר במדריך לרכישת מט"ח.

איך בוחרים: סיכום מעשי לפי סכום, דחיפות ותדירות

אין דרך אחת שהיא הטובה ביותר לכל העברה. הבחירה תלויה בשלוש שאלות: כמה כסף מעבירים, כמה מהר הוא צריך להגיע, וכמה פעמים מתכננים להעביר. מי שעונה על שלוש השאלות האלה מראש חוסך לעצמו גם כסף וגם התלבטויות מיותרות מול נציג.

בהעברה חד פעמית של סכום נמוך יחסית, עד כ-2,000 דולר, הבנק הוא לרוב בחירה סבירה, בתנאי שמתמקחים. הצעדים שמוזילים העברה בנקאית הם דרישה לעמלת העברה של 0.175%, בקשה לבטל את עמלת ההמרה, וצמצום פער השער עד כמחצית מההצעה הראשונה. ביצוע ההעברה באתר או באפליקציה, במקום בסניף, מוסיף הוזלה נוספת.

בסכומים של יותר מ-2,000 דולר, או בהעברות קבועות, כדאי מאוד לבחון חלופות לבנק, ובראשן חברות פרטיות להעברת כספים. גם מי שנשאר בבנק בסופו של דבר ירוויח מהשוואה כזו, כי הצעה מוחשית ממתחרה היא כלי המיקוח החזק ביותר.

כשהכסף צריך להגיע מיד, Western Union מאפשרת העברה תוך דקות, במחיר גבוה יותר. כשלמקבל יש חשבון PayPal, ההעברה מיידית ונוחה, ומי שמשתמש בה באופן קבוע יכול להוזיל משמעותית באמצעות חשבון עסקי. כשאין שום דחיפות והעיקר הוא לחסוך, שיק במטבע חוץ זול משמעותית, בתנאי שאפשר לחכות לו בין שבוע לחודשיים ולקבל את הסיכון שיתעכב.

בכל הדרכים, כלל הבטיחות זהה: מעבירים כסף רק לאדם או לגוף מוכר ומאומת, בודקים שוב את פרטי המקבל לפני האישור, ושומרים את אישור ההעברה עד שהכסף מתקבל.

מקורות