מה זה Google Analytics 4 ולמה בעל עסק צריך אותו

Google Analytics הוא כלי המדידה של גוגל לאתרים ולאפליקציות. אחרי שמטמיעים אותו באתר, הוא אוסף נתונים על הביקורים: כמה אנשים נכנסו, מאיפה הגיעו, באילו עמודים צפו, מאיזה מכשיר גלשו ומה עשו בפועל. הגרסה הרגילה מוצעת ללא עלות, והיא מתאימה באותה מידה לאתר תדמית קטן עם עשרות כניסות בחודש ולחנות מקוונת גדולה. לצדה קיימת גרסה בתשלום, Google Analytics 360, שמיועדת לארגונים גדולים ומציעה בין היתר תקופות שמירת נתונים ארוכות יותר.

המטרה של הכלי אינה לייצר גרפים יפים אלא להפוך את האתר לנכס שעובד. הנתונים מראים אילו חלקים באתר משרתים את העסק היטב ואילו נכשלים, ומתוך זה נגזרות פעולות קונקרטיות: לשפר עמוד שנוטשים ממנו, לחזק ערוץ שמביא פניות, להפסיק להשקיע בערוץ שמביא תנועה ריקה.

תנועה לאתר אינה המדד החשוב ביותר

אצל בעלי עסקים רבים רווחת ההנחה שכמות הכניסות היא העיקר, ולשם מופנים רוב התקציב והמאמץ. בפועל, לתנועה אין ערך רב אם היא אינה עומדת בשני תנאים נוספים. הראשון הוא איכות התנועה: האם מי שנכנס הוא באמת לקוח פוטנציאלי שמתעניין במה שהעסק מוכר. השני הוא האפקטיביות של האתר עצמו: האם המבקר מוצא את מה שחיפש, נשאר, ומשאיר פנייה או קונה. אלף כניסות של אנשים שלא מתעניינים במוצר שוות פחות ממאה כניסות של קונים פוטנציאליים. כאן בדיוק נכנס Google Analytics: הוא מאפשר למדוד את שני התנאים האלה, להסיק מסקנות ולפעול כדי להגדיל את האפקטיביות.

הכלי משתלב עם שאר מאמצי השיווק של העסק. מי שמשקיע בפרסום, בתוכן או ברשתות חברתיות, כפי שמתואר במדריך על שיווק באינטרנט, יכול לראות באנליטיקס אילו מהערוצים האלה מביאים מבקרים שעושים משהו באתר, ואילו רק מנפחים את מונה הכניסות.

מה קרה לגרסה הקודמת

מדריכים רבים ברשת עדיין מתארים את Universal Analytics, עם מונחים כמו "קוד מעקב" ותפריט "Tracking Info". הממשק הזה כבר אינו קיים. ב-1 ביולי 2023 נכסי Universal Analytics רגילים הפסיקו לעבד נתונים חדשים, ונכסי 360 עם הזמנה בתוקף המשיכו לעבד עד 1 ביולי 2024. בשבוע של 1 ביולי 2024 רוב המשתמשים איבדו גישה לנתוני הגרסה הישנה, בממשק ובממשק התכנות, ונתונים שלא יוצאו לפני כן נמחקו ואינם ניתנים לשחזור, כפי שמפורט בהודעת גוגל על הפסקת Universal Analytics. המשמעות המעשית: מי שנכנס היום לאנליטיקס עובד רק עם GA4, ואין לו נתוני עבר מהגרסה הקודמת.

איך מתקינים Google Analytics 4 באתר

לפני שהנתונים מתחילים לזרום צריך ליצור חשבון, ליצור בתוכו נכס, לחבר אליו את האתר ולהטמיע את התג. התהליך כולו לוקח בדרך כלל פחות משעה, והשלבים מתוארים בעמוד ההתקנה הרשמי של גוגל.

שלב 1: יצירת חשבון

נכנסים לאתר analytics.google.com עם חשבון גוגל. בכניסה הראשונה לוחצים על Start Measuring. מי שכבר רשום נכנס לאזור הניהול (Admin), בוחר Create ואז Account. נותנים לחשבון שם, בדרך כלל שם העסק, וקובעים את הגדרות שיתוף הנתונים עם גוגל. כדאי לפתוח את החשבון על חשבון גוגל של העסק ולא על חשבון אישי של עובד, כדי שהגישה לא תאבד אם העובד עוזב. מי שעדיין אין לו חשבון עסקי יכול להיעזר במדריך על פתיחת מייל עסקי בגוגל.

שלב 2: יצירת נכס

הנכס (property) הוא היחידה שמרכזת את הנתונים של אתר או אפליקציה. מזינים שם לנכס, בוחרים אזור זמן לדיווח ומטבע, ועונים על כמה שאלות על תחום העסק, גודלו והשימוש המיועד בכלי. בחשבון חדש מאשרים גם את תנאי השימוש ואת נספח עיבוד הנתונים (Data Processing Amendment). חשוב לבחור את אזור הזמן של ישראל, אחרת הדוחות היומיים יחתכו בשעה הלא נכונה.

שלב 3: הוספת זרם נתונים לאתר

בתוך הנכס בוחרים Data Streams, אחר כך Add stream ואז Web. מזינים את כתובת האתר ושם לזרם. מומלץ להשאיר את המדידה המשופרת (enhanced measurement) מופעלת: היא אוספת באופן אוטומטי אירועים נפוצים בלי צורך בהגדרות נוספות. בפרטי הזרם שנוצר מופיע מזהה המדידה (Measurement ID), שמתחיל באותיות G-. את המזהה הזה צריך לשלב באתר.

שלב 4: הטמעת התג

יש שלוש דרכים להתקין את תג גוגל (Google tag):

  • שדה ייעודי במערכת ניהול התוכן או בבונה האתרים. מערכות רבות, כולל תוספים לוורדפרס, מציעות מקום שבו פשוט מדביקים את מזהה המדידה.
  • התקנה ידנית: מעתיקים את קטע הקוד שמוצג בפרטי הזרם ומדביקים אותו מיד אחרי תגית הפתיחה head, בכל עמודי האתר.
  • Google Tag Manager: מערכת ניהול תגים שמאפשרת להוסיף ולשנות תגים בלי לגעת בקוד האתר בכל פעם.

מי שאינו מנהל את האתר בעצמו יכול להעביר את מזהה המדידה או את קטע הקוד לחברה שמתחזקת את האתר ולבקש שתבצע את ההטמעה. בהתקנה ידנית, הקוד חייב להופיע בכל עמוד באתר, אחרת עמודים שלמים פשוט לא יימדדו.

מי שבוחר פלטפורמה לאתר חדש ימצא את ההשוואה במדריך וורדפרס או אנגולר.

שלב 5: בדיקה שהכול עובד

נתונים יכולים להופיע עד 30 דקות אחרי ההתקנה. הדרך הפשוטה לבדוק היא לפתוח את האתר מטלפון או ממחשב אחר, ולצפות בדוח זמן אמת (Realtime) באנליטיקס. אם הביקור מופיע שם, ההתקנה תקינה. דוחות מצטברים מלאים מתמלאים בהדרגה, ולכן בימים הראשונים התמונה עדיין חלקית.

חיבור לחשבון Google Ads

עסק שמפרסם בגוגל צריך לחבר את חשבון הפרסום לנכס האנליטיקס. החיבור מתבצע מאזור הניהול של הנכס, והוא מאפשר להבחין בין מבקרים שהגיעו מתוצאות חיפוש רגילות לבין מבקרים שהגיעו ממודעות, ולראות מה כל קבוצה עשתה באתר. את הצד של הקמת הקמפיין עצמו מפרט המדריך על Google Ads.

כמה זמן הנתונים נשמרים, ולמה כדאי לשנות את ברירת המחדל

הגדרה אחת שרוב בעלי העסקים לא נוגעים בה, ומגלים אותה רק כשמאוחר מדי, היא תקופת שמירת הנתונים (Data retention). לפי עמוד העזרה של גוגל, נכסי Google Analytics שומרים כברירת מחדל 2 חודשים של נתונים ברמת אירוע ומשתמש. בנכס רגיל אפשר להאריך את התקופה ל-14 חודשים, וזו ההגדרה שמומלץ לבחור כבר ביום הראשון.

גוגל אנליטיקס - להבין את המספרים של העסק שלך

ההגדרה חלה גם על נתוני המשתמש וגם על שאר נתוני האירועים. היא משפיעה על כלי הניתוח המעמיקים, Explorations ודוחות משפך, ואינה משפיעה על הדוחות הרגילים המצטברים. כלומר, גם עם 2 חודשים אפשר לראות בדוחות הרגילים כמה מבקרים היו לפני שנה. אבל מי שירצה לבנות ניתוח מפורט, למשל להשוות התנהגות של לקוחות בעונת החגים הנוכחית מול זו של השנה שעברה, יגלה שהנתונים המפורטים כבר נמחקו.

סוג נכסברירת מחדלאפשרות מרביתנתוני גיל, מגדר ותחומי עניין
נכס Google Analytics רגיל2 חודשים14 חודשים2 חודשים
נכס רגיל שהפך לגדול (Large)2 חודשים2 חודשים2 חודשים
נכס Google Analytics 3602 חודשים50 חודשים (גם 26 או 38)2 חודשים

מקור: עזרה של Google Analytics - הגדרות שמירת נתונים

מה קורה כשמשנים את ההגדרה

השינוי נכנס לתוקף אחרי 24 שעות, ובחלון הזה אפשר עדיין לבטל אותו. הארכת התקופה חלה גם על נתונים שכבר נאספו ועדיין לא נמחקו. הקטנת התקופה, לעומת זאת, מוחקת נתונים בריצת המחיקה החודשית הבאה. כדי לשנות את ההגדרה נדרש תפקיד Editor בנכס. נתוני גיל, מגדר ותחומי עניין נשמרים תמיד 2 חודשים, בלי קשר לבחירה.

הצעד הראשון אחרי ההתקנה: להיכנס להגדרות שמירת הנתונים בניהול הנכס ולבחור 14 חודשים. כך תהיה אפשרות להשוות עונות ולנתח מגמות שנתיות.

מה אפשר לראות בדוחות, ואיך לקרוא את מדדי המעורבות

הדוחות של GA4 עונים על שאלות עסקיות בסיסיות. הנה כמה מהשאלות שאפשר לענות עליהן:

  • איך האתר מתפקד בתקופה הנוכחית לעומת תקופה קודמת, למשל החודש מול החודש שעבר.
  • כמה מבקרים נכנסו בשבוע האחרון, וכמה מהם חדשים לעומת חוזרים.
  • לאילו עמודים מגיעים הכי הרבה מבקרים, ואילו עמודים כמעט לא נצפים.
  • מאיפה המבקרים מגיעים: חיפוש אורגני בגוגל, מודעות ממומנות, רשתות חברתיות, קישורים מאתרים אחרים או כניסה ישירה.
  • מאיזה מכשיר גולשים: טלפון, מחשב או טאבלט, ובאיזו מערכת הפעלה ודפדפן.
  • מאיפה גיאוגרפית מגיעים המבקרים, לפי מדינה ועיר.

הנתונים על מקורות התנועה שימושיים במיוחד לעסק שפעיל בכמה ערוצים במקביל. מי שמפעיל דף עסקי בפייסבוק או ערוץ יוטיוב עסקי יכול לראות בדיוק כמה מבקרים כל ערוץ שולח לאתר, ומה הם עושים אחרי שהם נוחתים בו.

שיעור מעורבות במקום שיעור יציאה

בגרסה הקודמת של אנליטיקס המדד המוכר היה "שיעור יציאה", ובעלי עסקים רבים נבהלו ממנו. GA4 בנוי סביב מדד אחר: מפגש מעורב. לפי הגדרת גוגל למדדי מעורבות, מפגש נחשב מעורב אם הוא עומד לפחות באחד משלושה תנאים: הוא נמשך יותר מ-10 שניות, הוא כולל אירוע מפתח (key event), או שהוא כולל לפחות שתי צפיות בעמודים או במסכים. שיעור המעורבות הוא אחוז המפגשים שעמדו באחד התנאים האלה, ושיעור היציאה ב-GA4 הוא פשוט המשלים שלו.

אם 60 אחוז מהמפגשים מעורבים, שיעור היציאה הוא 40 אחוז. המשמעות של "יציאה" ב-GA4 צרה יותר ממה שהורגלו אליו: מדובר במפגשים שלא נמשכו יותר מ-10 שניות, לא כללו אירוע מפתח ולא עברו לעמוד נוסף. מבקר שקרא מאמר ארוך במשך שלוש דקות ויצא לא ייספר כיציאה, כי הוא עבר את סף הזמן.

אירועי מפתח: לסמן את מה שחשוב לעסק

אירוע מפתח הוא פעולה שהעסק מגדיר כמשמעותית: שליחת טופס יצירת קשר, לחיצה על כפתור טלפון, הוספה לסל או רכישה. ברגע שאירוע מסומן כאירוע מפתח, הוא נכנס גם להגדרת המפגש המעורב וגם לדוחות ההמרות. בלי הגדרה כזו, אנליטיקס יודע לספור כניסות אבל לא יודע מה נחשב הצלחה עבור העסק. כדאי לבחור מספר קטן של אירועים, אלה שבאמת קרובים לכסף, ולא לסמן כל לחיצה באתר.

סינון התעבורה הפנימית של העסק

בעל העסק, העובדים, המעצב ומי שמתחזק את האתר נכנסים אליו שוב ושוב. בעסק קטן, הכניסות האלה יכולות להיות חלק ניכר מהתנועה, והן מעוותות את התמונה: עמוד שנראה פופולרי אולי פשוט נבדק הרבה מהמשרד. GA4 מאפשר לסנן את התנועה הזו לפי כתובת IP, וההגדרה מתבצעת בשני שלבים, כמתואר בעמוד העזרה על סינון תעבורה פנימית.

שלב ראשון: הגדרת כלל כתובות IP

בזרם הנתונים של האתר נכנסים ל-Configure tag settings, לוחצים Show more ובוחרים Define internal traffic. יוצרים כלל עם ערך traffic_type, שברירת המחדל שלו היא internal, וקובעים תנאי לכתובת ה-IP. אפשר להגדיר שהכתובת שווה לערך מסוים, מתחילה בו, מסתיימת בו, מכילה אותו, נמצאת בטווח CIDR או תואמת ביטוי רגולרי. כשמגדירים כמה תנאים, מספיק שאחד מהם יתקיים כדי שהביקור יסומן כפנימי. כך אפשר להכניס גם את כתובת המשרד וגם את כתובת הבית של בעל העסק.

שלב שני: יצירת מסנן נתונים

באזור הניהול, תחת Data filters, יוצרים מסנן מסוג Internal Traffic עם פעולת Exclude, כלומר החרגה. למסנן שלושה מצבים: Testing, שבו הנתונים רק מסומנים בממד Test data filter name ואינם מוסרים; Active, שבו המסנן חל בפועל על נתונים נכנסים; ו-Inactive, שבו הוא כבוי.

הסינון קבוע: נתונים שסוננו במצב Active אינם זמינים עוד, לא באנליטיקס ולא ב-BigQuery, ולכן מתחילים תמיד במצב Testing. במצב הבדיקה אפשר לוודא שהכלל תופס רק את הכתובות הנכונות, ורק אחרי שהתמונה ברורה עוברים ל-Active. הפעלת המסנן נכנסת לתוקף תוך 24 עד 36 שעות. בנכס אחד מותר עד 10 מסננים. הסינון אינו חל על משתמשי אפליקציה, ונדרש תפקיד Editor כדי ליצור אותו.

כדאי לבדוק מתי כתובת ה-IP של המשרד משתנה. אצל חלק מספקי האינטרנט הכתובת אינה קבועה, ואז הכלל מפסיק לתפוס את התנועה הפנימית בלי שאיש ישים לב.

מהנתונים לפעולות: מקרים נפוצים ומה עושים בהם

התקנת אנליטיקס בלי לקרוא את הנתונים ולפעול לפיהם דומה לנהיגה עם עיניים מכוסות. הערך נוצר רק כשמסיקים מסקנה ומשנים משהו באתר. להלן כמה מצבים טיפוסיים שבעלי עסקים נתקלים בהם, והכיוונים האפשריים לטיפול.

הרבה מבקרים בעמוד יצירת הקשר, מעט פניות

אם הדוחות מראים שעמוד יצירת הקשר מקבל כניסות רבות אבל מעט טפסים נשלחים, העמוד כנראה זקוק לשיפור. אפשר להוסיף ערוצי פנייה נוספים לצד הטופס, כמו וואטסאפ, טלפון ודוא"ל, כי ריבוי אפשרויות מקל על המבקר להשלים את הפנייה. אפשר לקצר את הטופס, לנסח מחדש את הטקסט שמעליו, להוסיף משפט ברור שמסביר מה יקרה אחרי השליחה, או לשנות את העיצוב. מערכות מסוימות מציעות גם שמירה של טופס שמולא חלקית, אבל שימוש כזה מעלה שאלות פרטיות שנדונות בסעיף הבא. פניות שכן מגיעות כדאי לרכז במקום אחד, למשל במערכת לניהול לקוחות, כדי שאף פנייה לא תלך לאיבוד.

רוב המבקרים מגיעים מהטלפון

בדוח המכשירים אפשר לראות איזה חלק מהמבקרים גולש מטלפון נייד. אצל עסקים רבים מדובר ברוב המבקרים. אם רוב התנועה מגיעה מטלפונים, התאמת האתר למסך קטן היא העדיפות הראשונה, לפני כל השקעה נוספת בפרסום. כדאי לבדוק את האתר בעצמכם בטלפון: האם הכפתורים גדולים מספיק, האם הטופס נוח למילוי, האם העמוד נטען מהר. זה גם הזמן לבדוק שהאתר נגיש, נושא שמפורט במדריך על הנגשת אתרי אינטרנט.

מבקרים ממדינות אחרות

אם הדוח הגיאוגרפי מראה תנועה משמעותית מחוץ לישראל, כדאי לשקול גרסה בשפה נוספת, לפחות לעמודים המרכזיים. לפני כן כדאי לבדוק שהתנועה הזו מעורבת: מבקרים מחו"ל עם שיעור מעורבות נמוך מאוד הם לעיתים תנועה מקרית או אוטומטית, ואינם מצדיקים השקעה בתרגום.

עמודים שמחזיקים את המבקר ועמודים שמאבדים אותו

השוואת שיעור המעורבות בין עמודים מגלה אילו עמודים עובדים. בעמוד עם מעורבות נמוכה אפשר להוסיף סרטון, תוכן מפורט יותר, תמונות של המוצר וקישורים לעמודים נוספים באתר. בעמוד עם מעורבות גבוהה כדאי לנסות להבין מה עושה אותו מוצלח: אולי כותרת ברורה, אולי מחיר גלוי, אולי שאלות ותשובות. את מה שעובד אפשר להעתיק לעמודים אחרים.

קמפיין ממומן או פעילות ברשתות

מי שמשקיע כסף או זמן בפרסום צריך לבדוק באנליטיקס, כבר בשבוע הראשון, כמה תנועה כל ערוץ מייצר, מה שיעור המעורבות שלה והאם המבקרים מבצעים אירועי מפתח. ערוץ שמביא הרבה כניסות עם מעורבות נמוכה ובלי פניות הוא ערוץ שכדאי לבחון מחדש, גם אם המספרים בממשק הפרסום עצמו נראים טוב.

אנליטיקס עובד בעזרת עוגיות (cookies) ומזהים, ולכן הוא חלק משאלת הפרטיות של האתר. גוגל מציעה מנגנון בשם Consent mode, שמתואר בעמוד העזרה על מצב הסכמה. המנגנון מעביר לגוגל את הבחירות שהמבקר עשה בבאנר העוגיות או במערכת לניהול הסכמה, והתגים של גוגל משנים את התנהגותם בהתאם. חשוב להבין: Consent mode אינו מספק באנר בעצמו. את הבאנר צריך להתקין בנפרד, והמנגנון רק "מקשיב" לו.

אותות ההסכמה ושני סוגי היישום

שני האותות המרכזיים הם analytics_storage, שנוגע למדידה, ו-ad_storage, שנוגע לפרסום. כשהמבקר דוחה את ההסכמה ל-analytics_storage, אנליטיקס אינו קורא או כותב עוגיות משלו, ושולח פינגים בלי עוגיות לצורך מידול. יש שתי דרכי יישום:

  • יישום בסיסי (Basic): התגים חסומים עד שהמבקר נותן הסכמה. ממי שסירב לא מתקבלים נתונים כלל, ואין מידול.
  • יישום מתקדם (Advanced): התגים נטענים לפני חלון ההסכמה. כשהמבקר דוחה, נשלחים פינגים בלי עוגיות, וגוגל משתמשת בהם כדי למדל התנהגות והמרות.

עסק שמשתמש במסגרת IAB TCF למעקב אחר הסכמה צריך לדעת שבמקרה כזה אנליטיקס אינו יכול למדל נתונים ממי שסירב.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. המדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות אינו מזכיר את Google Analytics או כלי מדידה אחרים, ולכן אין בסיס לקבוע שהתיקון חל על הכלי עצמו. מה שהתיקון כן נוגע בו ישירות הוא טופס יצירת הקשר באתר. מי שפונה לאדם כדי לקבל ממנו מידע אישי למאגר, למשל בטופס שאוסף שם, טלפון ודוא"ל, חייב ליידע אותו: האם יש חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצונו ומה תוצאת הסירוב, מה מטרת האיסוף, למי יימסר המידע ולאילו מטרות, ושיש לו זכות לעיין במידע ולבקש לתקן אותו.

על פנייה לקבלת מידע אישי בלי ההודעה הנדרשת, בית משפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 10,000 ₪ בלי הוכחת נזק. בנוסף קיימים עיצומים כספיים: על פנייה לאדם מסוים בלי ההודעה, 50 ₪ לכל אדם שנפנו אליו (100 ₪ אם המידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-30,000 ₪ להפרה. על פנייה לקבוצה בלתי מסוימת, למשל דרך קישור באתר, 2 ₪ לכל אדם שיש לגביו מידע במאגר (4 ₪ למידע רגיש), ולא פחות מ-20,000 ₪. המסקנה המעשית לבעל אתר: מדיניות פרטיות מעודכנת והודעה ברורה ליד הטופס.

שגרת עבודה: כמה פעמים לבדוק ומה לבדוק

הממשק של GA4 עשוי לבלבל בהתחלה, בעיקר מי שהכיר את הגרסה הקודמת. בפועל, התפריטים די ישירים, ואחרי כמה כניסות מתמצאים בדוחות הבסיסיים גם בלי רקע טכני. מי שמעדיף שמישהו אחר יכין עבורו דוחות קבועים יכול להיעזר בגורם חיצוני, נושא שנדון במדריך על אאוטסורסינג לעסקים. כך או כך, ההחלטות עצמן צריכות להישאר בידי בעל העסק, כי רק הוא יודע מה נחשב הצלחה.

שגרה של ביקור שבועי קבוע באנליטיקס, שבסופו נרשמת פעולה אחת לביצוע, שווה יותר מניתוח מקיף פעם בשנה. מבנה אפשרי לבדיקה שבועית:

  1. השוואת השבוע האחרון לשבוע הקודם: מבקרים, מפגשים מעורבים ואירועי מפתח.
  2. בדיקת מקורות התנועה: האם ערוץ מסוים עלה או ירד בחדות.
  3. מבט על חמשת העמודים הנצפים ביותר ועל שיעור המעורבות שלהם.
  4. בדיקה שהתנועה הפנימית אכן מסוננת, ושאין קפיצה חשודה ממקור לא מוכר.
  5. רישום פעולה אחת לשבוע הבא: שינוי בעמוד, בדיקה של קמפיין, תיקון בטופס.

פעם בחודש כדאי להוסיף מבט רחב יותר: השוואה לאותו חודש בשנה הקודמת, שאפשרית בניתוחים מפורטים רק אם תקופת השמירה הוגדרה ל-14 חודשים. כך הנתונים מאנליטיקס הופכים לחלק מהתמונה העסקית הכוללת, לצד המספרים הכספיים של העסק.

מקורות