למה רוב קורות החיים נדחים כבר במבט הראשון

משרה שמתפרסמת במודעת דרושים מושכת לעיתים קרובות עשרות ואף מאות פניות. את הערימה הזו קורא לפעמים המעסיק עצמו, ולפעמים עובד שתפקידו לסנן אותה לפני שהיא מגיעה לשולחן של מנהל הגיוס. בשני המקרים, הקורא מעביר את רוב המסמכים ברפרוף מהיר, ומחליט בתוך שניות אם המסמך שבידיו עובר לשלב הבא או נשאר בצד. מי שמחפש עבודה, בין אם הוא מובטל ובין אם הוא שכיר שרוצה להחליף מקום ותנאים, צריך להתייחס לקורות החיים כמסמך שנבנה בעבודה מוקפדת, ולא כטופס שממלאים בחופזה.

הבעיה המרכזית היא דמיון. רוב קורות החיים נראים כמעט אותו דבר: טקסט בגופן סטנדרטי, גדלים אחידים, פסקאות עם כותרות ורשימה של מקומות עבודה ולימודים לפי שנים. כשכל המסמכים בערימה נראים זהים, שום דבר לא עוצר את העין, וקל לדלג. מסמך שנראה שונה מהשאר, בעיצוב, בגופן או בניסוח, מקטין משמעותית את הסיכוי שיידחה בלי קריאה.

להיות שונה אין פירושו להיות צעקני. הכוונה היא לעיצוב מסודר ומעניין שמבליט את המידע החשוב, לניסוח חד שקופץ לעין בקריאה מהירה, ובמשרות שמתאימות לכך גם לנגיעה קלה של הומור. ההחלטה כמה להעז תלויה בתחום: משרה בחברת הפקות מאפשרת חופש שלא מתאים לתפקיד ניהולי במשרד רואי חשבון. ההבדלים בין עולמות התעסוקה, ובהם תפקידי משרד, תפקידי שטח ותפקידי שירות, מוסברים במדריך על צווארון כחול, לבן, ורוד ואפור, והם עוזרים להבין איזה סגנון יתקבל טוב בכל תחום.

קורות חיים טובים הם רק השלב הראשון בתהליך. הם פותחים את הדלת לשיחת טלפון ולזימון, ומשם מתחיל שלב אחר לגמרי, שגם לו יש כללים משלו. מי שבונה אסטרטגיה מלאה, מבחירת המשרות ועד שליחת המסמכים, ימצא נקודות משלימות במדריך על חיפוש עבודה. בסעיפים הבאים נעבור על כל רכיב בקורות החיים: העיצוב, הצד הטכני, הפרטים האישיים, הסדר, הזמנים, והתאמה לכל משרה.

עיצוב שבולט בלי לפגוע בקריאות

הצעד הראשון הוא לצאת מהמבנה האוטומטי של מעבד התמלילים. חיפוש של "תבניות קורות חיים", או בגרסה האנגלית "CV templates", מחזיר מגוון רחב של תמונות, קבצים להורדה ושירותים, חלקם ללא עלות וחלקם בתשלום. המטרה בבחירת תבנית היא שהמסמך ייראה כמו מסמך מעוצב ומעניין, ולא כמו מאמר ארוך. תבנית טובה מחלקת את הדף לאזורים ברורים, נותנת לעין נקודות עצירה ומשאירה מספיק שטח לבן כדי שהקריאה לא תהיה מעייפת.

גופן: קודם קריאות, אחר כך יופי

הגופן משפיע על הרושם הראשוני יותר ממה שנדמה. גופן חייב להיות קריא קודם כול על דף מודפס, ולכן כדאי להדפיס את המסמך ולבדוק אותו על נייר לפני ששולחים. חלק מהגופנים נראים מצוין על המסך אבל מאבדים חדות בהדפסה, ולעיתים אפילו קשים לקריאה. גופן מקושט מדי מסיח את הדעת מהתוכן, ולכן עדיף גופן נקי עם אופי, ולא גופן דקורטיבי.

צבעים: מעט ובמקום הנכון

רוב הטקסט במסמך צריך להיות שחור על רקע בהיר, או לבן על רקע כהה. אפשר לסמן כאן ושם פרטים חשובים בכחול או באדום, אבל במינון קטן. נקודה שקל לפספס היא כתובת הדואר האלקטרוני: מעבד התמלילים הופך אותה אוטומטית לכחולה עם קו תחתון. בקובץ שנשלח במחשב, שבו אפשר ללחוץ על הקישור, זה תקין לגמרי. במסמך שמיועד להדפסה, עדיף לבטל את העיצוב האוטומטי ולהחזיר לכתובת מראה רגיל. מי שעדיין משתמש בכתובת פרטית ישנה עם כינוי משעשע יכול לשקול כתובת מקצועית יותר, ואפשרויות לכך מתוארות במדריך על פתיחת מייל עסקי בגוגל.

אחידות והזחות

עיצוב אחיד לאורך כל המסמך הוא סימן להקפדה. כל הכותרות צריכות להיראות אותו דבר, כל ציוני השנים באותו סגנון, והעיצוב כולו צריך לשרת את מבנה התוכן. כלי שימושי במיוחד הוא הזחה (indent), כלומר הזזת שורות פנימה ממרווח השוליים, כך שהעין מבינה מיד מה כותרת ראשית ומה פרט שנמצא תחתיה. כותרות מובחנות בעיקר בצבע, בהדגשה או בהטיה, ופחות בגודל: כותרת גדולה מדי נראית כמו ראש פרק בספר, וזה לא המקום.

כך נראה מבנה טיפוסי של סעיף בקורות חיים, עם כותרת ראשית בתחילת השורה ופירוט מוזח תחתיה:

  • השכלה
    • שנת התחלה - שנת סיום: שם התואר, ציונים והצטיינויות, ובשורה הבאה שם המוסד
  • ניסיון תעסוקתי
    • שנת התחלה - "ועד היום": תיאור התפקיד הראשי
      • תחום אחריות ראשון וכישורים שנדרשו בו
      • תחום אחריות שני וכישורים שנדרשו בו
    • שם מקום העבודה והעיר

במבנה כזה, הכותרות הראשיות זהות ומתחילות באותה נקודה, הפירוט מוזח פנימה, ותחומי האחריות מוזחים שוב תחת התפקיד הראשי. שנים ושמות מקומות אפשר לצבוע באפור כהה: קרוב מספיק לשחור כדי להיות קריא, ושונה מספיק כדי שהעין תפריד אותם משאר הטקסט.

הצד הטכני: קובץ, גודל גופן ודף אחד

עיצוב מצוין שמתפרק בדרך למעסיק לא שווה הרבה. קובץ Word (מעבד התמלילים של Microsoft) מציג את הגופן שנבחר רק אם אותו גופן מותקן גם במחשב של מי שפותח את הקובץ. אם הגופן חסר שם, המחשב מחליף אותו בגופן אחר, ואיתו משתנים לעיתים המרווחים, שבירות השורות ואפילו מספר העמודים. קובץ PDF שומר בתוכו את המידע על הגופנים ועל העיצוב, ולכן המסמך נראה אצל המעסיק בדיוק כפי שנראה אצל השולח. כשמשרה מבקשת במפורש קובץ Word, כדאי לכבד את הבקשה ולבחור גופן נפוץ, כדי לצמצם את הסיכון.

גודל הגופן

הגודל צריך להיות קריא וברור בהדפסה, אבל לא גדול עד כדי כך שהטקסט הרגיל נראה ככותרת. גם כאן ההמלצה היא להדפיס ולבדוק, ולא להסתמך על התצוגה במסך, שבה אפשר להגדיל ולהקטין בלי לשים לב. כותרות אפשר להגדיל מעט מעל הטקסט הרגיל, אם בכלל, ולהבליט אותן בעיקר בצבע ובהדגשה.

קורות חיים - איך יוצרים קורות חיים שלעולם לא יתעלמו מהם?

למה דף אחד

שמירה על קורות חיים בעמוד אחד היא אחד העקרונות החשובים ביותר. דף אחד חוסך לקורא את הצורך לקבץ עמודים, מעודד קריאה מלאה של המסמך ומאלץ את הכותב לבחור רק את מה שבאמת חשוב. רוב האנשים יכולים לתמצת את ההשכלה והניסיון שלהם בעמוד אחד, גם אחרי שנים רבות בשוק העבודה. כשהמסמך גולש לעמוד שני, יש כמה צעדים פשוטים: להסיר מידע שאינו הכרחי, להקטין מעט את הטקסט, ולצמצם את הרווח בין השורות.

גם בחירת התבנית עוזרת. תבנית בשני טורים, שבה פרטים כמו שפות ושליטה ביישומי מחשב מופיעים בטור צדדי צר לצד הפירוט של הניסיון וההשכלה, חוסכת מקום רב לעומת מבנה שבו כל הסעיפים מסודרים זה מתחת לזה. כך אפשר להכניס יותר מידע בלי לפגוע בקריאות ובלי להגיע לגופן זעיר.

לפני השליחה כדאי לעבור על רשימת בדיקה קצרה: האם הקובץ נשמר כ-PDF, האם שם הקובץ כולל את שם המועמד ולא "מסמך חדש", האם הקישורים בגרסה הדיגיטלית לחיצים, והאם הגרסה המודפסת קריאה מתחילתה ועד סופה. ארבע הבדיקות האלה לוקחות דקות ספורות, וחוסכות טעויות שקשה לתקן אחרי שהמסמך כבר נשלח.

אילו פרטים אישיים לכלול, ומה החוק קובע

בראש קורות החיים מופיעים הפרטים שמאפשרים ליצור קשר: שם מלא, טלפון ודואר אלקטרוני. מעבר לזה, כדאי לדעת מה החוק אומר על פרטים אישיים, משום שהוא משנה את ההחלטה מה להכניס. לפי ההסבר על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה באתר כל זכות, החוק משנת 1988 אוסר על מעסיק להפלות מועמד לעבודה בשל מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, חברות במפלגה ושירות במילואים.

האיסור חל כבר בשלב הקבלה לעבודה, ולא רק על עובדים שכבר מועסקים. לפי הסקירה על שוויון בעבודה באתר כל זכות, במקום עבודה שמעסיק 6 עובדים ומעלה אפשר לתבוע פיצוי בלי להוכיח נזק, והאיסור חל גם על מקומות עבודה קטנים יותר, מכוח עקרון השוויון וחובת תום הלב.

מכאן נובעת מסקנה מעשית: תאריך לידה, מצב משפחתי, מספר ילדים ותמונה אינם חובה בקורות חיים, והכללתם היא בחירה של המועמד בלבד. מעסיק אינו רשאי לשקול את הפרטים האלה, ולכן אין סיבה להרגיש מחויבות למסור אותם. לגבי פרופיל צבאי ההנחיה חדה יותר: המדריך לעובדים של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה מציין איסור מפורש על דרישת פרופיל צבאי ועל שימוש בו, ולכן אין לכלול אותו.

פרט האם החוק מחייב לכלול מה מקובל לעשות
שם, טלפון ודואר אלקטרוני לא, אבל בלעדיהם אין דרך ליצור קשר לכלול תמיד, בראש העמוד
כתובת מגורים לא, ומקום מגורים הוא עילה אסורה להפליה עיר מגורים מספיקה, וכתובת מלאה אינה הכרחית
תאריך או שנת לידה לא, גיל הוא עילה אסורה להפליה בחירה אישית של המועמד
מצב משפחתי ומספר ילדים לא, מעמד אישי והורות הם עילות אסורות בחירה אישית של המועמד
תמונה לא בחירה אישית, ואם נכללת - תמונת פנים קטנה ונייטרלית
פרופיל צבאי לא, ויש איסור מפורש על דרישתו לא לכלול

מקור: כל זכות - שוויון בעבודה, ומדריך נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה המופיע בסעיף המקורות.

אם בוחרים לצרף תמונה

יש מועמדים שמרגישים שתמונה מוסיפה חיבור אישי, ושמעסיק שרואה פנים מרגיש כאילו כבר נוצרה היכרות קלה. מי שבוחר לצרף תמונה, כדאי שתהיה תמונת פנים קטנה ליד השם בראש העמוד, באיכות טובה, עם רקע אחיד או מטושטש, ועדיף במסגרת עגולה. התמונה צריכה להציג את המועמד בדיוק כפי שיופיע בראיון: לבוש מתאים, הבעה נעימה, בלי תמונות גוף ובלי תמונות מחופשה. עריכה עדינה של תאורה מקובלת, אבל פילטר שמשנה את המראה עלול ליצור פער מביך כשהמועמד מגיע לפגישה.

סדר הסעיפים והתוכן שחייב להופיע

למעט מקרים חריגים, קורות חיים כוללים כמה סעיפים קבועים. הסדר הבא הוא נקודת מוצא טובה לרוב המשרות:

  1. פרטים ליצירת קשר - שם, טלפון, דואר אלקטרוני ועיר מגורים, ופרטים אישיים נוספים לפי בחירה.
  2. השכלה - מסיום התיכון, עם המגמה הראשית אם היא רלוונטית, ועד תארים אקדמיים והכשרות מקצועיות.
  3. ניסיון תעסוקתי - מהתפקיד האחרון אחורה, עם תיאור תמציתי של תחומי האחריות.
  4. שירות צבאי או שירות לאומי - תיאור התפקיד והתחום, בלי פרופיל.
  5. שפות ושליטה ביישומי מחשב.
  6. מיומנויות וכישורים נוספים שרלוונטיים למשרה.

אין חובה לדבוק בסדר הזה. אפשר להחליף בין ההשכלה לניסיון התעסוקתי, במיוחד כשההשכלה אינה קשורה ישירות לתחום העבודה, או כשהניסיון הוא החלק החזק בפרופיל. הכלל המנחה הוא להעלות לראש העמוד את המידע שהכי מקדם את המועמד למשרה הספציפית, ולהוריד למטה את מה שפחות חשוב. מגייס שקורא ברפרוף רואה קודם כול את החלק העליון, ולפעמים רק אותו.

ניסוח: שמות פעולה במקום גוף ראשון

בתיאור התפקידים עדיף להימנע מפעלים בגוף ראשון ולהשתמש בשמות פעולה: "הכנת דוחות חודשיים", "ניהול קשר שוטף עם ספקים", "ביצוע בקרת איכות". הניסוח הזה קצר יותר, נראה מקצועי יותר ומאפשר לקורא לסרוק את הרשימה מהר. כדאי גם לפתוח כל שורה בפעולה החשובה ביותר, ולא בהקדמה כללית.

מה לא להכניס

מידע שאינו קשור לעבודה, כמו תחביבים כלליים בלי זיקה למשרה, תופס מקום יקר בעמוד היחיד. מעסיקים מתרשמים יותר מכישור אחד מוחשי, למשל שליטה בתוכנה מסוימת או ניסיון בעבודה מול לקוחות מחו"ל, מאשר מרשימה ארוכה של תכונות כלליות. גם ממליצים אינם חייבים להופיע במסמך עצמו, ואפשר למסור את פרטיהם כשמבקשים אותם.

רצף זמנים, תמצות ואמינות

קורות חיים הם תמצית של ההשכלה, הניסיון והשירות, והמילה החשובה כאן היא תמצית. אין צורך לפרט כל עבודה שהייתה אי פעם. עבודה במלצרות לפני שנים רבות, בגיל התיכון, פחות רלוונטית לרוב המשרות היום, ואפשר להשמיט אותה בלי היסוס, אלא אם היא מוכיחה ניסיון בשירות שנדרש בתפקיד החדש. השמטה של מידע לא רלוונטי היא חלק לגיטימי מעריכת המסמך.

רצף בלי חורים לא מוסברים

קורא שרואה עבודה אחת שמסתיימת בשנה מסוימת, ואת העבודה הבאה מתחילה כמה שנים אחר כך, יתהה מה קרה בתקופה שביניהן, ועלול לחשוד שמשהו הוסתר. מסיבה זו מקובל לציין שנים בלבד ולא חודשים: פער של כמה חודשים בתוך אותה שנה לא נראה בכלל, והמסמך נראה נקי ורציף. פער ארוך, כמו תקופה בחו"ל, טיפול בבן משפחה, לימודים או חיפוש עבודה ממושך, עדיף להסביר בשורה קצרה במקום המתאים בציר הזמן מאשר להשאיר חור ריק. הסבר קצר וענייני מנטרל את השאלה עוד לפני שהיא נשאלת.

הקו האדום: לא לסלף

יש הבדל ברור בין עריכה לבין הטעיה. בחירת הפרטים שמוצגים, ניסוח שמבליט הישגים וויתור על חודשים הם עריכה. כתיבה שמועמד ניהל צוות כשבפועל היה עובד מן השורה, או המצאת תואר שלא הושלם, הן הטעיה. גם תכונות כמו "מנהיג מלידה" או "בעל יוזמה יוצאת דופן" נשמעות טוב על הנייר, אבל כדאי לבחון אותן בעין ביקורתית ולכתוב רק את מה שאפשר להדגים בדוגמה מוחשית.

אי דיוקים צפים מהר ממה שנדמה. שיחה עם ממליץ, שאלה פשוטה בראיון או בדיקה של ניסיון מעשי מספיקות כדי לחשוף פער בין המסמך למציאות, ומעסיק שמגלה חוסר אמינות מסיים את התהליך מיד. גם אחרי הקבלה, פרטים שנמסרו בקורות החיים עשויים להשפיע על ההבנות עם המעסיק, ולכן שווה להכיר את מה שנכתב בחוזה העסקה ולוודא שהוא תואם את התפקיד שהוצג.

גרסה לכל משרה, אנגלית ומכתב מקדים

קורות חיים אחידים שנשלחים לכל המשרות הם הזדמנות מבוזבזת. כדאי להחזיק כמה גרסאות מוכנות, ולהתאים כל אחת לסוג המשרה: להסיר מה שפחות רלוונטי, לחזק את מה שמתאים, ולהתאים את סגנון העיצוב לאופי המקום. משרת מנהל משרד בערוץ טלוויזיה בידורי מצדיקה גופן ועיצוב מעט משוחררים יותר מאשר משרה ניהולית בחברת טכנולוגיה. אם הארגון מפרסם מסמכים רשמיים בגופן מזוהה, שימוש בגופן דומה יוצר תחושת התאמה עדינה.

ההתאמה לא נעצרת בעיצוב. אפשר להוסיף או להסיר סעיפים שלמים לפי מה שהמשרה מחפשת, לשנות את סדר תחומי האחריות כך שהרלוונטיים יופיעו ראשונים, ולהשתמש במונחים שמופיעים במודעת הדרושים עצמה. כך כל מעסיק מקבל מסמך שנראה כאילו נכתב עבורו, גם כשהבסיס זהה.

מתי להגיש באנגלית

במשרות שבהן חלק מהעבודה מתנהל באנגלית, כמו התכתבויות עם לקוחות או ספקים מחו"ל, מענה טלפוני או ישיבות באנגלית, מקובל להגיש את קורות החיים באנגלית. מי שהאנגלית שלו אינה מושלמת יכול לכתוב טיוטה ולמסור אותה להגהה, למשל דרך פלטפורמת עבודה עצמאית כמו Fiverr, שבה אפשר למצוא אנשים שמתקנים שגיאות וניסוחים בעלות נמוכה יחסית. מסמך באנגלית עם טעויות פוגע יותר מאשר מסמך בעברית, ולכן ההגהה אינה מותרות.

מכתב מקדים ושורות סיכום

מכתב מקדים קצר, שנשלח לצד קורות החיים, מסביר במה המועמד מתאים לתפקיד הספציפי ולמה הוא רוצה דווקא אותו. זה המקום להבליט שניים או שלושה הישגים רלוונטיים ולהראות שהמועמד קרא את המודעה בעיון. בנוסף אפשר להוסיף בסוף קורות החיים עצמם שני משפטים קצרים שמבטאים רצון ונכונות להשתלב בתפקיד. אחרי שהמסמך עשה את עבודתו, מגיע שלב הפגישה, ולשם ההכנה כדאי לעבור על המדריך לראיון עבודה, שעוסק בדרך להרשים את המעסיק פנים מול פנים. מי שמגיע לשלב המשא ומתן על השכר יכול להיעזר גם בנתוני השכר החציוני כנקודת ייחוס.

מקורות