הסכם לחיים משותפים - מי צריך אותו, ומה חשוב שיהיה בו

מהו הסכם לחיים משותפים ובמה הוא שונה מהסכם ממון

הסכם לחיים משותפים הוא מסמך משפטי שנחתם בין שני אנשים שגרים יחד ומנהלים משק בית משותף בלי להיות נשואים. ההסכם קובע את מערכת הזכויות והחובות ביניהם. הוא עונה על שאלות שעולות בשגרה, כמו מי משלם על מה ואיך מנהלים את החשבונות. הוא גם מסדיר את מה שקורה לרכוש ולילדים אם הקשר מסתיים. מבחינה מהותית הוא קרוב מאוד להסכם ממון, אבל שני המסמכים פועלים במסגרות משפטיות שונות.

הסכם ממון נערך בין זוג נשוי או זוג שעומד להינשא, והוא מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק חל על מי שנישאו אחרי 1.1.1974. כשאין הסכם, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש המשותף. רכוש שהיה לאחד מהם לפני הנישואין, או שהתקבל בירושה או במתנה, נשאר בידי מי שהוא רשום על שמו. תיקון 4 לחוק משנת 2008 מאפשר לבצע איזון משאבים עוד לפני מתן הגט. הסכם ממון מתמקד בעיקר בהסדרים כלכליים לקראת גירושין, ופחות בשגרת הנישואין עצמה. הרחבה על המסמך הזה, על החשיבות שלו ועל עלויותיו נמצאת במאמר על הסכם ממון.

ההסכם לחיים משותפים רחב יותר בדרך כלל. הוא עוסק גם בניהול היומיומי של החיים המשותפים, ולא רק בתרחיש של פרידה. ההבדל המעשי החשוב ביותר: הסכם לחיים משותפים תקף מרגע ששני בני הזוג חתמו עליו בכתב, ואילו הסכם ממון שלא אושר כדין לא ייחשב הסכם ממון לפי החוק. הסכם ממון כזה עשוי עדיין לחייב את הצדדים כחוזה רגיל, אבל הוא מאבד את מעמדו המיוחד.

מקור: כל זכות - הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים

מי צריך הסכם לחיים משותפים

ההסכם מתאים לכל זוג שחי יחד ומנהל משק בית משותף בלי נישואים רשומים. יש זוגות שבוחרים במצב הזה, ויש זוגות שאין להם אפשרות להינשא בישראל. בקבוצה הראשונה נמצאים זוגות שאינם רוצים במוסד הנישואין, אבל רוצים ודאות כלכלית. בקבוצה השנייה נמצאים זוגות בני אותו מין, זוגות שאחד מבני הזוג בהם אינו יהודי לפי ההלכה, ופסולי חיתון לפי הדין הדתי, כמו כהן וגרושה שחיים יחד.

לפי ההגדרה המקובלת, ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים אך מנהלים מערכת יחסים זוגית כמו בני זוג נשואים. ההגדרה הזו נשמעת פשוטה, אבל בפועל היא מעוררת שאלות קשות. מתי בדיוק התחילו בני הזוג לגור יחד? האם הם באמת ניהלו קופה משותפת? מה דינה של דירה שנקנתה לפני שהכירו? הרחבה על הזכויות, על החובות ועל הלכת השיתוף נמצאת במאמר על ידועים בציבור.

הנקודה המרכזית היא שעל ידועים בציבור לא חל החוק שמסדיר את יחסי הממון של נשואים. במקום זה, הזכות ברכוש בעת פרידה נשענת על חזקת השיתוף. החזקה הזו תלויה באורח החיים של בני הזוג, וכל צד צריך להוכיח מה היה מצבם בפועל. לפי הפסיקה, שיתוף יכול לחול גם על נכס שרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד (רע"א 6854/00), והסכם כתוב מאפשר להסדיר את הרכוש בלי להסתמך על חזקה שנויה במחלוקת.

קחו מקרה טיפוסי ודמיוני: זוג שגר עשר שנים בדירה הרשומה על שם אחד מהם. בן הזוג השני שילם לאורך השנים חלק מהמשכנתא ומהשיפוצים. בלי הסכם, הוויכוח על הדירה עלול להגיע לבית המשפט ולהימשך זמן רב. עם הסכם, השאלה נסגרת מראש. ההיגיון דומה לזה של שותפים שמקימים עסק ומסדירים מראש את היחסים ביניהם, כפי שמוסבר במאמר על הסכם מייסדים.

מה חשוב שיהיה בהסכם

אין נוסח אחד שמתאים לכל הזוגות, אבל יש סעיפים שכמעט כל הסכם טוב כולל. ההסכם שימושי במיוחד כשהוא מתייחס במפורש לחמישה נושאים: הכרה בזוגיות, רכוש נפרד, רכוש משותף, מתנות וירושות, וניהול משק הבית. כל אחד מהם יכול לחסוך בהמשך מחלוקות, זמן וכסף.

הצהרה על הזוגיות ועל המועד שבו התחילה

רוב ההסכמים נפתחים בהצהרה ששני הצדדים הם בני זוג ומנהלים משק בית משותף. כדאי לציין בהצהרה גם את המועד שבו החלה הזוגיות ואת המועד שבו התחילו לגור יחד או לחלוק רכוש. ההצהרה צריכה לשקף רצון משותף ואמיתי להקים תא משפחתי. מועד ההתחלה חשוב במיוחד, כי ממנו נגזרת השאלה איזה רכוש נצבר "בתוך" הזוגיות.

רכוש נפרד ופירותיו

כל אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם רכוש שצבר קודם. ההסכם צריך לקבוע אילו נכסים יישארו נפרדים בכל מצב, ואילו יהפכו למשותפים. כדאי להתייחס גם לעסקאות שאחד מבני הזוג עושה ברכוש הנפרד, ולמה שיקרה לו בעת פרידה. חשוב לא לשכוח את פירות הרכוש. אם לאחד מבני הזוג יש דירה מושכרת, ההסכם יכול לקבוע של מי דמי השכירות ואם הם נכנסים לקופה המשותפת.

רכוש משותף וחלוקתו

רכוש משותף הוא בדרך כלל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים. ההסכם קובע איך יחולק אם הקשר יסתיים. לדוגמה, אם בני הזוג רכשו דירה הרשומה על שם שניהם, אפשר לקבוע מראש איך יוערך השווי שלה, מי זכאי לרכוש את חלקו של השני, ובאיזה לוח זמנים.

מתנות וירושות

כדאי להתייחס בנפרד למתנות ולירושות, הן לאלה שהתקבלו לפני הקשר והן לאלה שיתקבלו במהלכו. זוגות רבים קובעים שירושה מהורים תישאר בידי מי שקיבל אותה, גם אם הכסף הופקד בחשבון משותף. ניסוח מפורש מונע ויכוח על השאלה אם הכסף "התערבב".

ניהול משק הבית

ההסכם יכול לקבוע אם בני הזוג יפתחו חשבון משותף. הוא יכול גם לקבוע אם ההוצאות יתחלקו שווה בשווה או ביחס להכנסה של כל אחד מהם. השיקולים בעד ונגד ריכוז הכספים במקום אחד מפורטים במאמר על חשבון בנק משותף.

הורות משותפת וזוגות בני אותו מין

כל מה שנכתב עד כאן נכון לכל זוג ידועים בציבור. עם זאת, לזוגות בני אותו מין יש סיבה נוספת לערוך הסכם מפורט. היא נוגעת להורות. כשילדים נולדים לזוג, הקשר הגנטי בדרך כלל אינו שווה לשני ההורים. במקרים של פרידה הפער הזה עלול להפוך לנקודת מחלוקת. הסכם שקובע במפורש שכל הילדים המשותפים הם ילדיהם של שני בני הזוג לכל דבר, בלי קשר למטען הגנטי, מספק בסיס כתוב להמשך הקשר עם שני ההורים.

סעיף כזה יכול לכלול כמה הוראות:

• הילדים יגדלו ויחונכו כאחים ואחיות על ידי שני בני הזוג.
• שני ההורים יממנו יחד את צורכי הילדים, ובאיזה יחס.
• שני ההורים ימשיכו לקיים קשר עם הילדים גם אם הזוגיות תסתיים.
• לפי אילו עקרונות יתקבלו החלטות חינוכיות ובריאותיות.

הסיבה להקפיד על כך אינה תיאורטית. יש מקרים שבהם בן זוג אחד מנסה למנוע מהשני קשר עם הילדים. יש גם מקרים שבהם אחד מבני הזוג מבקש לנתק את הקשר ולהתנער מאחריות כלכלית. הוראות כתובות וחתומות אינן מחליפות הליכים של הכרה בהורות, אבל הן מתעדות את הכוונה המשותפת של בני הזוג. בית משפט יכול להתחשב בהן כשהוא בוחן את טובת הילדים.

כדאי לזכור שהסדרים כלכליים מול המדינה לגבי ילדים עומדים בנפרד מההסכם. כך למשל קצבת ילדים משולמת לפי כללים של ביטוח לאומי, וההסכם בין בני הזוג אינו משנה אותם. הפרטים מוסברים במאמר על קצבת ילדים. מה שההסכם כן יכול לקבוע הוא איך בני הזוג מחלקים ביניהם את ההוצאות על הילדים ואת הכספים שמתקבלים עבורם.

תוקף, חתימה ואישור בבית המשפט

הדרישות הפורמליות להסכם לחיים משותפים פשוטות יחסית. הוא צריך להיות כתוב, ושני בני הזוג צריכים לחתום עליו. אין דרישה לחתימה מול רשם, נוטריון או שופט כדי שההסכם יחייב. זה אחד היתרונות הבולטים שלו לעומת הסכם ממון, שבלי אישור מתאים מאבד את מעמדו לפי החוק.

עם זאת, העובדה שאין חובה אינה אומרת שאין טעם לפנות לגורם מאשר. אפשר ורצוי לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כדי לחזק את מעמדו המשפטי. אישור כזה מקשה על אחד הצדדים לטעון בעתיד שלא הבין על מה חתם, או שחתם בלחץ. זוגות מסוימים מעדיפים לחתום מול נוטריון, כדי שיהיה תיעוד לזהות החותמים ולמועד החתימה. בקשה לאישור בבית המשפט כרוכה באגרה, ולכן כדאי לבדוק את גובהה העדכני לפני הגשת הבקשה.

ההסכם כראיה לזוגיות

ההסכם משמש גם ראיה כתובה לכך שהזוג רואה את עצמו כתא משפחתי. בהליכים מול רשויות זה יכול לעזור, אבל לא תמיד זה מספיק. כדי לקבל הכרה כידועים בציבור בביטוח לאומי ממלאים שאלון מיוחד ומגישים אותו בסניף, והרשות בוחנת את הנסיבות בעצמה. חשוב להבחין בין הסכם לבין "תעודת זוגיות" שמנפיקה עמותה. תעודה כזו אינה מוכיחה מעמד של ידועים בציבור, ונחשבת תצהיר רגיל בלבד.

עדכון ההסכם לאורך השנים

זוגיות משתנה: נולדים ילדים, נקנית דירה, אחד מבני הזוג פותח עסק או מקבל ירושה. הסכם שנחתם בתחילת הדרך עלול שלא להתאים לשלב מאוחר יותר. כדאי לכלול בהסכם מנגנון לעדכון שלו. עדכון כזה ייעשה גם הוא בכתב ובחתימת שני הצדדים, ואם ההסכם המקורי אושר, כדאי לאשר גם את התיקון.

ההסכם והירושה: מה הוא קובע ומה לא

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שהסכם לחיים משותפים מחליף צוואה. הוא לא. ההסכם קובע מה כלול בעיזבון של כל אחד מבני הזוג, אבל את חלוקת העיזבון עצמה קובעים הצוואה או חוק הירושה. במילים אחרות, ההסכם מגדיר מה שייך למי עוד בחיים, והצוואה או החוק מחליטים מי יקבל את מה שנשאר אחרי הפטירה.

דוגמה ממחישה: נניח שההסכם קובע שדירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג משותפת לשניהם. במקרה כזה, מחצית הדירה שייכת לבן הזוג השני מכוח ההסכם עצמו, ואינה חלק מהעיזבון של בעל הדירה הרשום. בעל הדירה יכול להוריש בצוואתו רק את המחצית הנותרת. בלי הסכם, בן הזוג השני היה צריך להוכיח את זכותו בדירה דרך חזקת השיתוף, מול יורשים אחרים שעשויים לחלוק עליו.

לגבי הירושה עצמה, ידועים בציבור יורשים זה את זה כמו בני זוג נשואים, אבל בשני תנאים. הראשון: אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת הפטירה. השני: אין צוואה שקובעת אחרת. מכאן נובעות שתי מסקנות מעשיות:

1. זוג שאחד מבני הזוג בו עדיין נשוי פורמלית לאדם אחר, למשל בהליך גירושין שלא הסתיים, לא ייהנה מהירושה לפי הדין. במקרה כזה צוואה חשובה במיוחד.
2. גם כשהתנאים מתקיימים, צוואה מאפשרת לקבוע חלוקה שונה מזו שבחוק. ההסכם והצוואה צריכים להתאים זה לזה, כדי שלא ייווצר מצב שבו הצוואה מורישה נכס שלפי ההסכם כבר אינו שייך למוריש.

לכן, כשעורכים הסכם לחיים משותפים, כדאי לבדוק באותה הזדמנות גם את נושא הצוואות. כך שני המסמכים נכתבים מתוך אותה תמונת רכוש.

נישואים מקוונים לפי דין יוטה: מתי המסמך הנכון הוא הסכם ממון

זוגות שאינם יכולים להינשא בישראל בטקס דתי נאלצו בעבר לבחור בין נישואים בחו"ל לבין מעמד של ידועים בציבור. בשנים האחרונות נפתחה אפשרות נוספת: נישואים אזרחיים בשיחת וידאו מול עורך טקס במדינת יוטה, כשבני הזוג נמצאים פיזית בישראל. מדינת יוטה התחילה לאפשר נישואים מקוונים ב-2020, בתקופת הקורונה.

ב-8.7.2022 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים (עת"מ 12316-03-21) שפקיד הרישום חייב לרשום כנשואים זוג שנישא כך. הרישום נעשה על סמך תעודה ציבורית מאומתת באפוסטיל. המדינה ערערה, וב-7.3.2023 דחה בית המשפט העליון פה אחד את הערעור (עע"מ 7368/22), כך שזוג שנישא בשיחת וידאו מישראל לפי דין יוטה, עם תעודה ציבורית מאומתת, נרשם כנשוי במרשם האוכלוסין.

מקור: גלובס - בית המשפט העליון מתיר רישום נישואים אזרחיים בזום

ההשלכה על ההסכם ברורה. זוג כזה כבר אינו "ידועים בציבור" במרשם, אלא זוג רשום כנשוי. לכן כדאי לו לבדוק אם המסמך המתאים לו הוא הסכם ממון ולא הסכם לחיים משותפים. ההבדל מהותי: הסכם ממון שנחתם אחרי החתונה טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין דתי, ולא של נוטריון. בתי הדין הדתיים הם רבני, שרעי או דרוזי, לפי הדין שלפיו נישאו בני הזוג. זוגות בני אותו מין שנישאו בחו"ל מאשרים הסכם ממון אצל נוטריון לפני החתונה, או בבית המשפט לענייני משפחה אחריה.

חשוב לדייק: ההכרעה עוסקת ברישום במרשם האוכלוסין, ולא בשאלה אם הנישואין תקפים לכל עניין. לפי ויקיפדיה, בני זוג שנישאו כך עשויים להיתקל בבחינות משפטיות נוספות בהליכי גירושין וירושה. זו סיבה נוספת להסדיר את ענייני הרכוש במסמך כתוב, שאושר כדין, ולא להסתמך על ברירת המחדל.

איך מנסחים הסכם טוב

הסכם טוב צופה פני עתיד. הוא אינו מסתפק בתיאור המצב כפי שהוא ביום החתימה, אלא מתייחס לתרחישים שעשויים לקרות: ילדים, רכישת דירה, פתיחת עסק, מעבר לחו"ל, מחלה או פטירה. כשיש עמימות סביב הגדרת הזוגיות, כמו אצל ידועים בציבור רבים, מסמך מנוסח היטב הוא הכלי העיקרי שמונע מחלוקות. היתרון המרכזי של ההסכם הוא ודאות: שני הצדדים יודעים מראש מה יקרה לרכוש ולילדים, ולא צריכים להוכיח זאת בדיעבד מול בית משפט.

היתרונות בקצרה

• תוקף מיידי: ההסכם מחייב מרגע החתימה של שני הצדדים, עם אפשרות לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.
• ראיה לזוגיות: מסמך כתוב שמתעד את מועד תחילת הקשר ואת אופיו, ומקל בהליכים שבהם צריך להוכיח מעמד.
• ודאות ברכוש: הגדרה ברורה של רכוש נפרד ומשותף, במקום ויכוח על מועד תחילת השיתוף.
• הגנה על ההורות: סעיפים מפורשים על גידול הילדים ומימונם.
• ביטחון לשני הצדדים: כל אחד יודע מה יישאר בידיו ומה יחולק.

לבד או בליווי מקצועי

מבחינה משפטית אפשר לנסח הסכם לבד, ואין חובה להיעזר בעורך דין. עם זאת, ניסוח עצמאי מבוסס לרוב על תבנית כללית, ותבנית כזו לא תמיד מתאימה למצב הספציפי של הזוג. עורך דין שעוסק בדיני משפחה יכול לזהות נקודות שזוגות נוטים לפספס. דוגמאות לכך הן פירות של רכוש נפרד, זכויות סוציאליות שנצברו לפני הקשר, נכסים בחו"ל או התאמה לצוואה קיימת. כדאי שכל צד יבין כל סעיף לפני החתימה. במקרים שבהם יש פער כלכלי משמעותי בין בני הזוג, ראוי לשקול שכל אחד מהם יקבל הסבר עצמאי על משמעות ההסכם.

רשימת בדיקה לפני חתימה

1. האם ההסכם כתוב, וכל אחד מבני הזוג חתם עליו?
2. האם מצוין מועד תחילת הזוגיות והחיים המשותפים?
3. האם כל נכס משמעותי מוגדר כנפרד או כמשותף, כולל הפירות שלו?
4. האם יש התייחסות למתנות ולירושות?
5. האם יש סעיפים על ילדים, על מימון צורכיהם ועל המשך הקשר עמם?
6. האם ההסכם תואם את הצוואות של בני הזוג?
7. האם נבדק אם הזוג רשום כנשוי, למשל אחרי נישואי יוטה, ולכן צריך הסכם ממון?
8. האם הוחלט לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה?

מקורות

• כל זכות - הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור
• כל זכות - ידועים בציבור
• כל זכות - הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים
• כל זכות - רישום נישואים אזרחיים שנערכו באופן מקוון
• ויקיפדיה - חוק יחסי ממון בין בני זוג
• ויקיפדיה - נישואי יוטה
• גלובס - Supreme Court allows civil marriage in Israel via Zoom