כלכלת המשפחה – הדרך שלכם לאיזון כלכלי

במדינה שלנו, יש, לצערי הרב, הרבה יותר משפחות שמתקשות להחזיק את הראש מעל המים, מאשר משפחות שמסתדרות כלכלית ונמצאות במאזן חיובי. לכאורה – המצב הוא מאוד פשוט וישיר – אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים – אתם במאזן שלילי. אתם מכניסים יותר ממה שאתם מוציאים – אתם במאזן חיובי. איך מגיעים למצב השני הנחשק כל כך? אילו כלים יש ברשותכם ואיך תצלחו את העניין? הנה כל המידע.

 

בניית תקציב

הדרך נאמבר וואן, הכי טובה, הכי יעילה והכי פשוטה להצליח להשאר מאוזנים או אפילו עם רווח גדל עם כל חודש שעובר, היא לבנות תקציב משפחתי. אין כמעט אף משפחה שעושה את זה בפועל לצערי, מאחר וזה קשה לבנות את התקציב המשפחתי שלכם ואחרי שבניתם אותו אתם צריכים לנהל מעקב קבוע ותדיר על כל הוצאה – של כל משק הבית.

זה גם קשה לנפש ולא רק תפעולית: דמיין לך מצב שבו אתה רואה חולצה יפיפיה בחלון הראווה או שאת רואה שמלת ערב מטמטמת, ובא לכם, בא לכם כל כך פשוט לצעוד פנימה לחנות הבגדים ולהעביר את הפריט הזה כבר בקופה.

אבל… אתם פותחים את התקציב שבניתם ורואים שהתקציב עבור ביגוד החודש כבר התכלה כולו, ושיש לכם גם בעיה להוריד מהתקציב בתחום אחר כדי לקנות את הבגד הזה, סוף החודש ובכל התחומים אתם על הקשקש.

כדי לדרוך לכם על הפצעים אפילו יותר, החודש קניתם לילד מלתחה חדשה לקראת החורף, וזה מה שכילה את רוב תקציב הביגוד המשפחתי שלכם לחודש. המעיל של הילד לא מאפשר לכם לקנות בגד עבורכם כרגע. אנשים פשוט מעדיפים להכנס לחנות ולקנות את הבגד, ולא צמודים למערכת של כללים והגבלות שיש בבניית תקציב משפחתי. הרכישה של הבגד באותו רגע תעשה להם טוב על הנפש והרגש, והם יודעים שלבנות תקציב משפחתי, לעקוב אחריו ולפעול לפיהו, זה קשה מאוד.

 

איך בונים תקציב?

זה לא פשוט, ועשוי אפילו לקחת מספר חודשים עד שהתקציב שלכם יתפקד בצורה שמאפשרת לכם להפיק מסקנות. ראשית, לחלק הקל – ההכנסות. כמעט כל אחד יודע היטב כמה הוא מכניס כל חודש משכורת, או כמה העסק שיש לו מכניס, וגם אם לא – אפשר לעדכן את זה כל חודש בשוטף. אחר כך, פותחים את פירוט האשראי הבנקאי ומכניסים את כל התשלומים הקבועים. ארנונה, תקשורת, אינטרנט ביתי, ביטוחים, משכנתא או שכר דירה וכדומה.

עבור דברים שהעלות שלהם משתנה מעט כמו מים או חשמל – כותבים ממוצע של החודשים האחרונים. עכשיו יש לכם בצד אחד את ההכנסות שלכם נטו (הפלוס), ובצד השני הוצאות קבועות חודשיות שאין לכם כל כך דרך למנוע או לשלוט בהם (המינוס הקבוע). השארית ביניהם זה כסף לאוכל, מותרות, בילויים, צעצועים לילד – המינוס המשתנה.

מטרת העל היא שהמינוס הקבוע והמינוס המשתנה לא יהיו גדולים מהפלוס – המשכורות של משק הבית שלכם נטו. אם יש לכם יותר הוצאות מהכנסות – משהו חייב להשתנות.

מהר מאוד תגיעו למינוס בחשבון, תקחו הלוואה לכסות אותו, המינוס יצמח שוב – מאזן חודשי קבוע שלילי לא משתנה עד שלא משנים אורח חיים, וזה לא משנה אם כיסיתם אותו עם הלוואה.

אם המשכורות שלכם גדולות מסך כל ההוצאות החודשיות הקבועות והמשתנות עבור חודש מסויים או אפילו אם הן רק זהות להוצאות החודשיות הללו, צלחתם את אותו החודש. אתם מאוזנים החודש או אפילו ברווח.

אם אתם מאוזנים כל חודש באופן מתמשך – זה עשוי ליצור תמונה מזוייפת של הצלחה כלכלית ואיזון כלכלי משפחתי. הבעיה היא שיש הוצאות בלתי צפויות כמו רכב חדש או נופש משפחתי שתרצו לנצל מידי פעם, ולכן אתם צריכים להיות במאזן חיובי חודשי – כדי שיצטבר לכם כסף "בצד" לכאלו דברים.

 

המעקב הבלתי פוסק

ניהול תקציב משפחתי כמו שתיארתי מעלה דורש מכם מעקב מתמיד בלתי פוסק. כמובן, שאתם צריכים שהמעקב יהיה מקביל ומשותף בזמן אמת לשני בני הזוג כאשר אתם מנהלים משק בית משותף. 

 

שיטת מעקב I: טבלת אקסל משותפת

כל דבר צריך להכנס מיד לתוך טבלת אקסל משותפת (או כלי טכני אחר, אם אתם מכירים ויש לכם) – גם גלידת המגנום לילד וגם חבילת הגרביים ב-10 שקלים שקניתם. טבלת האקסל הזו צריכה להיות מחולקת לקטגוריות, אני ממליץ גם על תתי קטגוריות, וסכומים, כאשר כל הזמן אתם מתעדכנים על מצב ההוצאות החודשי אל מול ההכנסות בזמן אמת. הנה דוגמא לטבלה שכזו:

הכנסה חודשית נטו צפויה: 14,500

הוצאות נכון לרגע זה: 5,580 (סכום על ההוצאות מהטבלה שמחושב אוטומטית)

 

קטגוריה	תת קטגוריה	סכום	הערות
הוצאה קבועה	משכנתא	4,570	משוער, כמעט מדוייק
הוצאה קבועה	ארנונה	350
הוצאה קבועה	חשמל	250	משוער
ביגוד	בגדים לעומרי	400	חולצה לבנה לחג, 2 ג'ינסים
מזון	מזון מותרות	10	גלידה ליובל בדרך חזרה מבית הספר

 

אפשר כמובן שההוצאות שמצויינות למעלה יחושבו אוטומטית לפי הטבלה, שיהיה ציון של אחוז ההוצאות מסך ההכנסות (בדוגמא למעלה – ההוצאות הן 38% מההכנסות) ויחסית בקלות בכל ממשק טבלאות כמו אקסל או google sheets לשתף בזמן אמת את הטבלה, למיין לפי כל עמודה, או לראות הוצאות באופן כולל לפי קטגוריות או תת הקטגוריות. אפשר אפילו להשוות בין החודש לחודשים קודמים ולראות איפה אפשר לשנות, לתקן או לשנות התנהגות כדי להוביל למצב הרצוי – שבסוף החודש ההכנסות יהיו גדולות מההוצאות.

היתרון של השיטה הזו הוא שהכל ויזואלי, נוח, ומשותף בזמן אמת לשני בני הזוג שמנהלים את משק הבית. החיסרון הוא שלפעמים עלולים לקלוט שההוצאות החודש גבוהות מידי מאוחר מידי אל תוך החודש.

סוג של וריאציה לשיטת הטבלה, מעין "קיצור דרך", היא להוציא את כל ההוצאות בכרטיס האשראי. ללא מזומן בכלל. ככה, ההוצאות נשמרות לכם אוטומטית בממשק הבנק שלכם, חלק מהבנקים גם מציגים את ההוצאות בצורה שמחולקת לקטגוריות, ויש גם אפליקציות לסלולר שמתחברות לכרטיס האשראי שלכם ויתנו לכם תצוגת טבלה שכזו באופן אוטומטי אם תשמרו על כל ההוצאות באשראי באמת.

 

שיטת מעקב II: שיטת המעטפות

שיטה נוספת למעקב ויישום תקין של כלכלת בית היא שיטת המעטפות. בשיטה זו, מוציאים כל חודש סכום גדול של כסף במזומן בהתאם להוצאות הקבועות והחיובים באשראי של המשפחה, ומחלקים את המזומנים למעטפות לפי קטגוריות של הוצאות. במעטפה שעליה כותבים "מזון" שמים 1,500 שקלים, במעטפה שעליה כותבים "צעצועים לילדים" שמים 300 שקלים, וכן הלאה.

בבוא היום לפני שניגשים לקנות משהו, שולפים את הסכום שלו מהמעטפה ויוצאים לרכישה, וכשחוזרים עם העודף מכניסים אותו לתוך המעטפה בחזרה.

כך למעשה הכסף מחולק מראש, בתחילת כל חודש לקטגוריות וכשהכסף נגמר במעטפה מסויימת אי אפשר לרכוש דבר נוסף מאותה קטגוריה עד חודש הבא. לקראת סוף החודש אתם יכולים להתחיל לנייד כספים מקטגוריות "מרופדות" יותר לכיוון קטגוריות אחרות אם אתם ממש רוצים, רק זכרו שזה יפגע במימון של דברים מהקטגוריה שממנה אתם "מלווים" את הכסף למען קטגוריה אחרת, והכי חשוב לזכור זה שכשהכסף בכל המעטפות נגמר, אז אין יותר כסף, בגדול, עד סוף החודש.

חשוב גם להכניס למעטפות כסף בכמות כזו שתשקף את ההכנסות שלכם, מינוס ההוצאות הקבועות בכרטיס האשראי שלכם כמו משכנתא, חשמל, תקשורת, מים, ארנונה וכדומה. כל מה שהוא לא הוצאה קבועה, בגדול יצא במהלך החודש מהמעטפה המתאימה.

היתרון בשיטה הזו הוא שאתם מגבילים את עצמכם בהתאם להכנסות שלכם כבר בתחילת החודש, יש מסגרת וגבול מאוד ברור וחד משמעי כבר מהרגע שהחודש התחיל. החיסרון הוא שאין מעקב של ממש על מה יצא הכסף, ובאמצע החודש אם אתם מגלים שמעטפה מסויימת כבר ריקה, לא תוכלו לראות תיעוד של הרכישות סביב אותה קטגוריה כדי לתקן את ההתנהלות שלכם בקלות וביעילות בחודש שלאחר מכן.

 

חודש אחרי חודש – ההוצאות גדולות מההכנסות – מה עושים?

תראו, אין פתרונות קסם. הנוסחה היא פשוטה. המשכורת היא הפלוס, ההוצאות הן המינוס, הפלוס צריך להיות גדול מהמינוס, אחרת – אתם במסלול המהיר להתנגשות כלכלית.

שום דבר לא יכול לעזור לכם אם אתם באופן מתמשך וקבוע כל חודש מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים. ברמת העקרון – הליך הפעולה שלכם צריך להיות אחד מהשניים הבאים או שילוב של השניים: הגדלת הכנסות ו/או הקטנת הוצאות.

אם יש לכם הכנסות של 14,500 וההוצאות שלכם הן 15,000, אתם יכולים לקחת שעות נוספות בעבודה או להתחיל לנצל כל מיני אפשרויות להשלמות הכנסה, כדי לשנות את המאזן לחיוב.

מהצד השני, אתם יכולים כמובן לעבור על טבלת המעקב שלכם ולראות מה לא הכרחי, ולהתחיל להוריד הוצאות בחודש הבא, או לשקול לשלילה חלק מההוצאות אם ההוצאות מתקרבות מידי להכנסות תוך כדי החודש. אתם גם יכולים להוסיף עמודת "עדיפות" שבה אתם רושמים עד כמה ההוצאות חשובות לכם. הוצאות קבועות והכרחיות כמו משכנתא או ארנונה יהיו בעמודת העדיפות 10, ושאר הדברים – לפי העדיפות שלכם. כשצריך לחתוך בהוצאות, כמובן תתעדפו לחיתוך את הסעיפים שלהם נתתם את ציון העדיפות הנמוך ביותר, למרות שאם יש לכם הוצאה מסויימת גדולה, יכול להיות שתחסכו עליה בחודש הבא למרות שהיא בציון עדיפות יחסית גבוה.

 

המטרה? לחסוך, לחסוך, לחסוך!

הסוד לניהול כלכלת משפחה תקינה וטובה זה באופן רציף ומתמשך, תמיד, להיות במצב של "לחסוך גרוש לבן ליום שחור". לכן אמרתי מקודם שחשוב מאוד לא להכתיר את עצמכם כמנצחים במידה וחודש אחר חודש ההכנסות וההוצאות זהות – המטרה שלכם לא צריכה להיות לצאת מאוזנים ולהחזיק את הראש מעל המים, אלא לחסוך 1,000 – 2,000 שקל בחודש (מינימום) כדי שתהיו בפועל תחת ההגדרה של "מאוזנים כלכלית".

הכסף שתחסכו יערם עבורכם בצד ובבוא היום תוכלו להשקיע אותו, לקנות רכב חדש, לצאת לנופש או להתמודד עם אירוע כלכלי בלתי מתוכנן שנוחת עליכם בהפתעה. ככל שזה אפשרי, תמיד תשמרו "מאגר" של כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים בחשבון, או בחיסכון, השקעה או תוכנית כלשהי שבהם הנזילות של הכסף של אותו מאגר גבוה.

 

הסתבכתם? יש איך לצאת מהבוץ – בתשלום או ללא תשלום

משפחות רבות במציאות הישראלית מוצאות את עצמן עם קושי להצליח לנהל כלכלת משפחה תקינה. עבור משפחות כאלו כמובן, יש המון יועצים לכלכלת המשפחה שישמחו לגבות סכומי כסף סבירים למדי (מן הסתם, אין להם אפשרות לגבות יותר מידי שכן הם עוזרים למתקשים כלכלית) וילוו אותן יד ביד לעבר האיזון הכלכלי, ובנוסף, יש את עמותת "פעמונים" הישראלית שנותנת כלים בסיסיים והכוונה ראשונית ללא עלות ליציאה מהבוץ הכלכלי. בפעמונים תקבלו ייעוץ, טבלאות אקסל כמו זו שהראתי לכם לעיל, ועוד מגוון כלים והכוונה.

 

הסוד הגדול: משמעת

מה שמבדיל, בגדול, משפחה אחת מאוזנת כלכלית ממשפחה אחרת שאינה מאוזנת כלכלית, זו המשמעת. מיפוי של כל ההוצאות החודשיות, כולל הגלידה ב-10 שקלים לילד, כולל החטיפים שקניתם בקיוסק כשהתחשק לכם לנשנש משהו בלילה – זה לא פשוט ולא קל. צריך אצבע על הדופק תמיד ולדאוג לא לפספס כלום.

גם לחלק דברים לפי סדר עדיפויות זה לא פשוט, ולוותר על דברים שהם בעדיפות גבוה זה ממש לא פשוט, אבל אין מה לעשות – אם סוף החודש עוד רחוק ויש לכם הוצאות גדולות בסדר עדיפות גבוה (מהטבלאות שערכתם כמו שתיארתי וגם בלי קשר), זה קשוח מאוד. אם אתם משתמשים בשיטת המעטפות ונגמר הכסף במעטפת הביגוד – אתם לא יכולים לקנות את החולצה הזו עד חודש הבא – זה מה יש, חברים, זה דורש משמעת ברזל.

אפילו העניין העיקרי של שמירת מאגרי כסף כחיסכון עבור הנופש המשפחתי, הרכב החדש או סתם הוצאה לא מתוכננת – גם זה קשה מאוד. הרי אתם כזוג מרוויחים 15,000 נטו בחודש, וההוצאות שלכם החודש הן 13,000 שקל, למה שלא תתפרעו עם ה-2,000 הנותרים? לצאת מאוזנים כל חודש, כפי שאמרתי, זו לא התנהלות כלכלית נכונה, וזה קשה מאוד לא לנצל את הכסף שנותר לכם אלא לשלוח אותו לאיזה חיסכון שבעתיד תרצו לנצל.

 

צרת רבים – חצי נחמה?

אם הגעתם לכתבה הזו כי גם אתם מתקשים עם כלכלת המשפחה והאיזון הכלכלי, אולי תשמחו לשמוע ואולי גם לא – שאתם ממש לא לבד.

יותר מחצי מהישראלים נמצאים במאזן חודשי שלילי, כלומר, מוציאים כל חודש יותר ממה שהם מכניסים, או לכל היותר – מאוזנים די במדוייק. זה אומר שחשבון הבנק של חצי מהישראלים סובב סביב האפס במקרה הטוב, או מדשדש במינוס.

אלו שמדשדשים במינוס – מצבם לא טוב, ואלו שסובבים סביב האפס, מן הסתם לא מוכנים לאפשרויות קיצוניות כמו מגיפה כלל עולמית כמו הקורונה, הוצאות בלתי צפויות, ואפילו יתקשו לפרגן לעצמם איזה נופש בחו"ל (או אפילו בארץ) בלי להטביע את החשבון אל תוך מינוס.

 

מכת מדינה – ומה הפתרון?

לצערי הרב, הפתרון האיכותי היעיל האמיתי הוא להכניס את זה כאג'נדה מדינית. אני אומר "לצערי הרב" כי נראה שזה לא בראש מעיינם של אף אחד מהיושבים בצמרת. זה אומר שכבר בגיל בית ספר יסודי, לצד שיעורי אנגלית, היסטוריה, תנ"ך וספרות, צריכים להיות שיעורים מקצועיים בנוגע לחינוך פיננסי, כלכלה, התנהלות כלכלית וניהול משק בית.

במתנ"ס המקומי לצד שיעורי הג'ודו והכדורסל, צריך להיות קורס עסקים לגילאי חטיבת הביניים. אין סיבה שילד בכיתה ח' לא ידע מה זה מע"מ, ביטוח לאומי, שיווק ושיווק דיגיטלי, תוכנית עיסקית וכל מה שדרוש לו כדי לבנות עסק מהקרקע.

אני הולך להרצאות וסדנאות של מאמנים אישיים ועיסקיים, ולא מבין למה אני רואה רק אנשים מעל גיל 30 בקהל. למה לא ילדים בני 10? אני לא מזלזל, חס ושלום, לא בחשיבות של תנ"ך או אנגלית, ולא בחשיבות של ג'ודו או כדורסל, אבל הילדים שלנו צריכים לקבל בבית הספר ובחוגי העשרה מחוץ לבית הספר תכנים שיכינו אותם למציאות הישראלית של הדור הבא. הם צריכים ללמוד מגיל צעיר על כלכלה, מנהיגות, עסקים – הכל.

 

לפני שהילדים שלנו לומדים את זה – איך אנחנו, הדור של עכשיו, ילמד את זה?

בין אם אתם כרגע רווקים שמסתדרים, אולי חיים אצל ההורים, אולי מרוויחים טוב ביחס להוצאות החודשיות שלכם כרגע, בין אם אתם מנהלים חיי משפחה ומסתדרים אבל דואגים לעתיד, ובין אם כבר עכשיו אתם מתחילים לשקוע, יתכן מאוד ותרצו לדעת איפה רוכשים את הידע החיוני הזה שיעזור לכם להתנהל כלכלית משפחתית נכון.

אז יש תוכניות הכשרה, קורסים, לכלכלת המשפחה. חלק מהקורסים איכותיים מאוד ומועברים על ידי מומחים בתחום, וחלקם אפילו דיגיטליים ואפשר ללמוד בקצב שלכם, בנינוחות שלכם, מהבית.

בקורסים הטובים יותר תלמדו על הכלים הפרקטיים לניהול יעיל ואפקטיבי של כלכלת המשפחה, ואם באמת מדובר בקורס טוב, כשתיישמו אותו כנראה שתעלו על דרך המלך.

קורסים טובים ומקיפים הם לא פחות מ-30 שעות לימוד, גם אם מדובר בקורס דיגיטלי, וקראו היטב את תוכנית הלימודים לפני הרישום לקורס, שימו לב שהיא מתעסקת בפרקטיקה ולא בתיאוריה. זה לא תואר במנהל עסקים או כלכלה, אתם לא זקוקים לתיאוריה, אתם זקוקים לעצות החדות היעילות שיפילו לכם אסימונים בנוגע לניהול כלכלה של משק בית. משהו בגובה העיניים שאפשר להתחיל ליישם כבר אחרי השיעורים הראשונים ולראות שיפור של ממש.

 

מה לומדים בקורסים לניהול כלכלת משפחה?

אתם אמורים לראות נושאים שמתעסקים בניהול התקציב עצמו, וגם בכל מה שקשור להוצאות קבועות והכרחיות. אשראי והלוואות, משכנתא, ביטוח, פנסיה, חסכונות והשקעות, מאזן תקציבי, ניהול משא ומתן, חיסכון במיסים, ונושאים נוספים.

כן, מסקירה אישית שלי, הקורסים האלו מתרכזים יותר באיך לחסוך כסף, כלומר, להקטין את ההוצאות החודשיות, כפי שניתן לראות מרשימת הנושאים. באופן אישי אני חושב שחסר בכל קורס כזה שמצאתי דרכים להגדלת ההכנסה, אולי כי זה חוטא קצת לנושא הקורס באופן ישיר, ויותר נוגע לדרכים לעשיית כסף או ניהול עסק. בתחום הזה, של הגדלת ההכנסות – הרשת מוצפת, ורוב הקורסים הם קשקוש שנועד רק לרוקן אתכם מנכסיכם יותר מאשר ללמד אתכם משהו טוב.

מיד יקפצו עליכם מיליון "יזמים" ו"מנטורים" שינסו להסביר לכם איך לעשות טריליון שקל באיביי, איך להרוויח 1000$ מהבית בשעה עבודה ביום במחשב, ועוד כל מיני. חלק קטן מאוד מהקורסים האלו טובים, רובם המכריע הם באמת, כנאמר, קשקוש (שלא לומר אולי אפילו הונאה?). בקרב הקורסים של כלכלת המשפחה וניהול משק בייתי יש הרבה יותר "בשר ותוכן" איכותיים, אך כאמור, הם מתרכזים יותר בצמצום הוצאות ופחות בהגדלת הכנסות.

זה יעזור לכם ואפילו יעזור לכם מאוד, ללא ספק, ואולי אפילו יוציא אתכם מהבוץ, אבל יש עם זה בעיה טבעית ברורה אחת – לחיסכון בהוצאות יש גבול. להגדלת הכנסות – אין גבול.

אני מתכוון, אם אתם מרוויחים 12,000 שקל נטו שני בני הזוג, וההוצאות החודשיות שלכם הם מעל ל-10,000 שקל בחודש – אתם כבר על מסלול לא תקין, אין מספיק פער בין 10 ל-12 אלף, ואולי אפילו אתם מוציאים יותר מ-12,000 שקל בחודש. אז תקחו קורס שכזה, אולי באמת דיגיטלי, ותלמדו מהבית איך לצמצם הוצאות. במקום 10,000 שקל בחודש, תעברו להוציא 8,000 שקל בחודש, וזה מצויין, אתם תעברו מלחסוך בקושי 2,000 שקל בחודש (שזה אולי מאגר קטן לאירועים בלתי מתוכננים או נופש שנתי בחו"ל) ללחסוך 4,000 שקל בחודש, וזה בהחלט יכניס אתכם לקטגוריה של "מתנהלים כלכלית נכון". נחמד, צלחתם את העניין.

לעומת זאת, אם תמצאו קורס טוב בנוגע ליזמות, פתיחת עסק, עשיית כסף (אבל משהו טוב ואיכותי, לא איזה חרטא), תוכלו להרוויח כמה? 20,000 נטו? 30,000 נטו? 50,000 נטו? 100,000 נטו? אין תקרה לעסקים ויזמות.

בעוד שעמלתם מאוד מאוד קשה וחסכתם הוצאות של 2,000 שקלים בחודש באמצעות כלים שרכשתם בקורס, וכנראה שהפקתם ממנו ממש את המקסימום המירבי וגם הגעתם להישג יפה, הקטנת הוצאות ב-2,000 שקלים לחודש זה כסף קטן ביחס למה שאפשר לעשות אם לומדים לעומק עולם של עסקים, יזמות וניהול עסק ומגדילים את ההכנסה באלפי אחוזים.

זו הסיבה שבגללה לדעתי ילדים בגיל יסודי וחטיבת ביניים צריכים ללמוד על עסקים, יזמות, סגנונות תקשורת, מכירות, טיפול בהתנגדויות, מנהיגות ועוד כבר בבית הספר או במתנ"ס המקומי. עד אז, תוכלו ללמוד איך לחסוך 1,000 או 2,000 שקל בחודש בהוצאות שלכם, וזה יטפל בבעיה, ללא ספק.

 

מצאתם פתרון? אולי תעזרו גם לאחרים?

אם היה לכם קשוח כלכלית, העשרתם את עצמכם בידע ויצאתם מהתסבוכת ועכשיו אתם עומדים כלכלית על שתי הרגליים, אתם גם יכולים להמשיך את ההעשרה והידע שלכם וללמוד ייעוץ פיננסי, ולעזור לאחרים שיתקלו במצבכם. הלימודים קצת יותר נרחבים והסיפוק שתרגישו יהיה עצום.

זו גם פרנסה טובה כי יש הרבה ביקוש (ואתם יכולים לתמחר לפי הצלחה, שבמקרים מסויימים זה יכול להיות הרבה כסף). לדעתי, יועץ פיננסי חייב להיות כזה שמצליח כלכלית, ואם היה לו קשה כלכלית והוא יישם בעצמו על עצמו את הייעוץ הפיננסי של עצמו והשתקם – על אחת כמה וכמה.

 

לוקחים יועץ פיננסי? הזהרו מחיקויים

פעם אחת נתתי שירותים במסגרת העסק שלי למישהו שהוא יועץ פיננסי, מתעסק במחיקת חובות, עוזר לאנשים להשתקם כלכלית. סיימתי את העבודה והוא התפנה לפנקס הצ'קים. הוא שאל אותי אם זה בסדר לרשום לי צ'ק דחוי בשבוע.

הסיכום בינינו היה תשלום במקום בסיום העבודה. זרמתי, כי הוא ביקש רק לשבוע. יום לפני תאריך פידיון הצ'ק הוא יוצר איתי קשר ומבקש לא להפקיד את הצ'ק כי "הויזות עוד לא נכנסו" (כלומר, במילים אחרות, אם הצ'ק יופקד הוא יחזור).

לא לגמרי הבנתי אבל זרמתי שוב, אמרתי לו שאפקיד את הצ'ק 3 ימים לאחר מכן לבקשתו. יום לפני הוא שוב יוצר איתי קשר ומבקש שוב שלא אפקיד את הצ'ק, הוא יעשה לי העברה בנקאית תוך כמה ימים. פה כבר הבנתי שמשהו חשוד ואמרתי לו שאם עד אותו סוף שבוע אין העברה בנקאית, אני מפקיד את הצ'ק, ומבחינתי שהצ'ק יחזור ואתחיל מולו תהליך הוצאה לפועל.

טוב, אז חפרתי קצת עם הסיפור אבל המשמעות היא ברורה: יש כאן יועץ פיננסי – שמתנהל פיננסית לא נכון בעצמו. הוא על הקשקש, אין לו רזרבות וצ'ק יחסית צנוע (של 1,650 ש"ח) עשוי לחזור לו. חלק מהתנהלות כלכלית נכונה זה חיסכון חודשי, שמאפשר לך להגיע לריפוד של כמה עשרות אלפי שקלים בחשבון.

אותו יועץ, חוזר כל חודש לנקודת האפס – ההכנסות וההוצאות שלו זהות כל חודש, וזה אומר שכל הוצאה עודפת קטנה יכולה להפיל אותו מהרגליים. אפילו לא לנקודת האפס, הרי מן הסתם יש לו מסגרת אוברדראפט בבנק, והצ'ק היה עלול לחזור רק אם הוא חורג מהמסגרת, כלומר מדובר בבנאדם שנמצא במינוס לא קטן בכלל בעצמו בבנק. זה יועץ פיננסי?

מה אני מנסה לומר פה בעצם? שאתם פוגשים יועץ פיננסי בנקודה מאוד קריטית, קשוחה ורגישה בחיים שלכם – כשאתם זקוקים לייעוץ על כלכלת המשפחה. חשוב מאוד לוודא דברים כמו ניסיון, ותק, לקוחות מרוצים, וכדאי מאוד שהיועץ הפיננסי שלכם לא יהיה אחד כזה שלא מצליח לנהל בעצמו את כלכלת המשפחה של עצמו.

 

כלכלת המשפחה בשנת 2022 – איך לא לקרוס בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה מחסל את הכלכלה המשפחתית של משפחות רבות בישראל. חשבתי שזה מאוד יעזור אם אתן פה כמה טיפים איך להשאר מאוזנים גם בתקופה הקשה הזו, וגם בתקופות קשות בעתיד, כי הרי וירוס בהחלט עשוי לפרוץ בכל העולם פעם נוספת.

• זוכרים שאמרתי לכם כמה זה חשוב לרפד את החשבון ברזרבה? עכשיו תוכלו להשתמש בה.
  
• אם יש לכם חסכונות, פקדונות או כל דבר מלבד כספי פנסיה – פדו אותם בהקדם לפני קריסה. בתקופה כמו זו של הקורונה, שיודעים שבסופו של דבר יהיה חיסון והחיים יחזרו לקדמותם, עדיף לכם לנצל כספים שיש לכם בכל מיני חסכונות ופקדונות מאשר לקחת הלוואה כדי לא לשקוע. תמיד תעדיפו להשתמש בכסף שיש לכם ולא בכסף מלווה שאין לכם במצבי קיצון.
• קורונה זה קשוח מאוד כי הרבה אנשים לא עובדים וההכנסות שלהם יורדות. במקביל, אל תשכחו שזו תקופה טובה גם לחסוך, ואפילו מגה-לחסוך, בהוצאות. קניונים ומרכזי קניות לא פתוחים, יש זמן ואולי אתם או בן/בת הזוג לא עובדים, אפשר ועדיף לקנות אוכל בסופר ולהכין ארוחות בבית מאשר להתפתות למשלוחי אוכל וטייק אוואי יקרים מאוד. גם אם הילדים בבית או בבית למחצה, שיסתפקו בצעצועים שיש להם עכשיו. זו תקופה טובה לצמצם מאוד מאוד את ההוצאות על ביגוד, צעצועים, אוכל ועוד.
• אם הוצאתם לחל"ת, זה נושא קשוח מאוד. אתם מקבלים מהמדינה אבטלה בשיעור של בערך שלושת רבעי ממה שהייתם מקבלים. אנשים רבים מקבלים הצעה לחזור לעבוד, אבל מעדיפים להשאר בבית ולקבל שלושת רבעי ממה שקיבלו קודם. תעשו לי טובה ואם מציעים לכם לחזור לעבוד – לכו לעבוד!!!
  הרבע מהשכר שלכם זה לא מעט כסף והמשפחה שלכם אולי זקוקה לו כרגע. אני יודע שאם אפשר לא לעבוד ולקבל את רוב הכסף זה מגניב וקוסם לכם, אבל יש לזה השלכות, גם מעבר לרבע שכר שחסר.
  אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי הקורונה – מעסיקים רבים שיבחינו באנשים שלא עבדו תקופות ארוכות בזמן הקורונה, יבינו שהם סירבו לחזור לעבוד, ולא ירצו להעסיק אותם.
  אף מעסיק לא אוהב בטלנים. מי שפוטר או הוצא לחל"ת ארוך ולא מצא לעצמו עבודה אחרת חדשה כל משך זמן הקורונה, 6-7 חודשים, יראה בעין מאוד לא יפה על ידי מעסיקים בעתיד. זה אולי קל לשבת בבית עכשיו ולקבל כסף בלי לעבוד, אבל בעתיד זה יהווה עבורכם בעיה גדולה.
• אם יש דברים שאתם כן יכולים לעשות – לעבוד במשהו מהבית, ליצור הכנסה כלשהי חדשה, לכו על זה. יש לכם כרגע המון זמן פנוי, אז אם לא עכשיו, מתי?

 

המפיל הכלכלי הרשמי – תרבות הצריכה

בשנים האחרונות, התפתחה, במיוחד ובעיקר בארץ, תרבות הצריכה. אני צריכה את זה וצריכה את זה וצריכה את זה, וזה כל כך קל. אפשר לקנות אונליין בלחיצת כפתור, אפשר לקנות במזומן, בצ'ק, באשראי, בביט, בפייבוקס – יש המון אמצעי תשלום – כולם כל כך פשוטים ומהירים וכולם כל כך נוחים. כל הנוחות הזו מעודדת אותנו לצרוך.

הנה טיפ לגבי צריכה עודפת שעשוי להציל את כלכלת המשפחה שלכם – המתינו! חייבת את השמלה הזו? אתה זקוק לסלולרי חדש? המון פעמים, אנחנו מתפתים וחושבים שאנחנו "צריכים" כשבפועל אנחנו רק "רוצים", ואם נחשפנו למוצר שפורסם – זה קל יותר ליפול לפינה הזו.

אין בעיה שתקנו לעצמכם גם דברים שאתם רוצים, אבל כמובן שדברים שאתם צריכים, צריכים להיות בעדיפות עליונה, ועל דברים שאתם רוצים אתם תצטרכו גם לוותר בהתאם למחיר ומצבכם הכלכלי.

שיטת ההמתנה אומרת שאם אתם עומדים לרכוש משהו, חכו. צאו מהחנות, סגרו את חלון הדפדפן, ותחזרו לעיסוקיכם. אם אותו פריט יעסיק אתכם בראשכם כמה ימים נוספים בהמשך, עדיין תחשבו על זה ועדיין תרצו לקנות אותו – זה כבר יותר הגיוני לבצע את הרכישה. המון פעמים אנחנו רוכשים דברים באופן אימפולסיבי, ושיטת ההמתנה עוזרת להתמודד עם זה: באופן יזום מחכים לפני הרכישה, והמון פעמים שוכחים מזה ולא קונים בסופו של דבר. 

 

טיפול במצב הכלכלי המשפחתי – עדיף מוקדם ממאוחר

לצערי הרב, רוב המקרים שבהם בן אדם או זוג פונים לסיוע וייעוץ פיננסי כדי להציל את כלכלת המשפחה, הם רגע לפני הקריסה. צ'קים כבר חזרו, המסגרת כבר הסתיימה, ואז מתחילים לחפש פתרונות וייעוץ, כדי לנסות להנצל מפשיטת רגל, הלוואה גדולה מיותרת, או קריסה. זה שגוי לחלוטין.

ברגע שאתם מגיעים למצב שבו יש יותר מחודש אחד בודד, כלומר חודשיים רצופים, שבהם ההכנסות שלכם היו קטנות מההוצאות שלכם – זה השלב לעשות סטופ ולחשב מסלול מחדש. הרי מה קורה פה בעצם? אם היה לכם חודש אחד שבו ההוצאות היו גדולות יותר מההכנסות – זה יכול להיות מקרי או בעקבות סיבות ספציפיות נקודתיות. אם יש לכם חודשיים כאלו רצופים זה כבר מתחיל להיות הרגל.

בחודש השלישי זה כבר יהפוך לתופעה. ברגע שזה מתחיל לקרות ולא נדלקה לכם נורה אדומה, כנראה שאתם לא רואים קדימה. כי אם זה קרה חודשיים, ושלושה, זה כנראה ימשיך לקרות, כלומר החוב שלכם גדל כל חודש באופן שיטתי, וכמובן שבסיום המסלול הזה יש מסגרות שמסתיימות, הלוואות מיותרות וחובות עמוקים. אל תחכו לחוב שיתפח ככה, שימו לב לזה כשזה רק מתחיל, ואז יהיה קל יותר לטפל בבעיה ולהציל את כלכלת המשפחה.

 

האויב הגדול: מודעות!

סביב המילה האיומה הזו נופלות רוב כלכלות המשפחה שנופלות בסופו של דבר. המחיה בחוסר המודעות היא האויב הכי גדול שלכם וכלכלת המשפחה שלכם! כמה הוצאתם באשראי בחודש האחרון בדיוק? מה היתרה הנוכחית בחשבון שלכם בזה הרגע? כמה אתם משלמים כל חודש על ביטוחים? כמה אתם מוציאים כל חודש על קניות של מזון בסופר? כמה הוצאתם על דלק החודש? אם קשה לכם לענות על חלק (או כל) השאלות האלו, אתם לא מודעים מספיק, וגם אם אתם מסתדרים כלכלית, בעתיד צפוי לכם קושי פוטנציאלי.

מודעות גורמת למשהו חריף יותר לקרות: אנשים חיים את החיים שהם רוצים שיהיו להם, ולא את החיים שהם יכולים להרשות לעצמם שיהיו להם. אתם צריכים לחיות באיכות חיים שתואמת את ההכנסות שלכם, ולא באיכות החיים שמתחשקת לכם או נדמה לכם שמגיע לכם. אם אתם לא יודעים כמה אתם מוציאים כל חודש בסופר על מזון לכל המשפחה, איך תדעו איך לנווט את שאר ההוצאות החודשיות בהתאם כדי להגיע לרמת החיים שמתאימה לרמת ההכנסה שלכם? לא תדעו.

חיים לפי יכולת ולא לפי חשק או רצון זה סוד העניין כשמגיעים לכלכלת המשפחה. אם אתם מכניסים משכורות של 9,000 שקלים נטו שזה יחסית מעט (4,500 בממוצע כל אחד מבני הזוג, או רק אחד מהם אם השני לא מכניס כסף), אתם צריכים לחיות בהתאם, בצמצום ובצניעות, בטח אם יש לכם ילדים בנוסף בתמונה. אם אתם מכניסים משכורת נאה של 15,000 נטו בחודש, אתם יכולים לחיות קצת יותר בחופש, אבל עדיין – לא כמו מלך או אפיפיור. אני הראשון שיעודד אתכם לעשות הכל כדי להגדיל את ההכנסות, ויחד איתן, גם את איכות החיים, אבל כל עוד יש לכם הכנסות של 15,000 נטו, אל תחיו כאילו יש לכם הכנסות של 18,000 נטו, הבנתם את הרעיון?

אבל איך תדעו האם סגנון החיים שלכם מתאים להכנסות? אתם חייבים לנהל מעקב כמו שתיארתי מקודם – וזה לא משנה אם תעשו את זה בטבלת אקסל משותפת או בשיטת המעטפות או איך שלא יהיה, אבל אתם צרכים לדעת לענות על שאלות בסיסיות בנוגע להתנהלות הכלכלית שלכם מתוך שינה. כמה נכנס כל חודש, כמה ביטוחים עולים, כמה התקשורת עולה ועל מה אתם משלמים, כמה כסף הוצאתם על בילויים, בגדים או כל דבר – אתם צריכים לדעת ולעקוב בזמן אמת כל זמן, כל הזמן, במדוייק.

מלבד מעקב שוטף ומודעות בנוגע להתנהלות הכלכלית שלכם, אני ממליץ בחום לנצל את הטכנולוגיה ולרתום אותה לטובתכם – פגישות עם בן / בת הזוג באופן שבועי סביב היתרה בחשבון, ההוצאות שממתינות לרדת בקרוב באשראי, הכנסות והוצאות מתקרבות. פשוט פעם בשבוע מקדישים שעה למודעות, נכנסים לחשבון הבנק בסלולר או במחשב ומוודאים שאתם בשליטה ועם האצבע על הדופק.

זה לא משנה אפילו אם אתם מסתדרים כלכלית מעולה, בכל בית חייבים לדעתי לעשות פגישה שבועית מול חשבון הבנק. אנקדוטה מעניינת היא לקחת ילדים שעברו גיל 16, 18 או 21 לפי ראות עיניכם, ולצרף אותם לפגישה הזו. הכניסו אותם לכלכלת המשפחה, זה ילמד אותם כמה שיעורים חשובים לעתיד, ומי יודע, אולי אפילו הם ירתמו לתהליך. יציעו עזרה, יתעודדו לצאת לעבוד, יחסכו, יבקשו פחות כסף מכם – הכל יכול לקרות.

קבלו עוד מידע – משיחה עם יועץ משכנתאות התברר שניתן לקבל מהבנקים סכום כסף לא קטן בהגדלת המשכנתא גם לאחר פשיטת רגל, דבר שיכול לעזור למשק הבית באיחוד כל ההלוואות הקיימות.

 

כמה זמן לוקח לתקן כלכלת משפחה שבורה?

זו שאלה שהרבה אנשים שמצויים בקושי כלכלי עשויים לשאול. אין תשובה אחידה חד משמעית. זה כמובן תלוי באיזה שלב של השברון הכלכלי אתם נמצאים. אם תפסתם את זה מוקדם, כמו שתיארתי מקודם, כבר בחודש השני או השלישי שמסתיים עם גירעון – סיכוי טוב שתוך חודש חודשיים אתם יכולים לצאת מזה. אם אתם רגע לפני פשיטת רגל או קריסה כלכלית מוחלטת – זה כבר קצת יותר בעייתי.

זה עשוי לקחת חודשים ואפילו שנים לצאת מהמצב אם יש לכם חובות גדולים, בהתאם למהירות הפעולה שלכם, השוני בתפיסה שלכם, הפעולות שתעשו ועד כמה הן יהיו קיצוניות ויעילות.

זו בדרך כלל דרך לא קצרה בכלל של הידוק חגורות ומאמץ מתמשך, ואני אבהיר גם למה. דמיינו לעצמכם שבעקבות חוסר מודעות, מעקב, תכנון ופזרנות, יצרתם לעצמכם חוב לא קטן בכלל של 50,000 שקלים, חיבור של מינוס, הלוואות, מה שזה לא יהיה. נכון, אתם עדיין מאוד רחוקים מפשיטת רגל בשלב הזה, אבל אתם במסלול המהיר לשם, במיוחד אם זה חוב שנאסף בזמן קצר יחסית ואם אתם בשגרה של גירעון חודשי.

הבנתם שמשהו לא בסדר, שיניתם התנהלות כלכלית משפחתית, הצטמצמתם ככל האפשר, והתחלתם לקחת שעות נוספות בעבודה או להגדיל את מקורות ההכנסה שלכם.

נניח שממצב שבו אתם בגירעון חודשי של 2,000 שקלים בחודש, שזה מה שהביא אתכם אט אט למצב של חוב מצטבר של 50,000 שקלים, אתם מצליחים לחסוך 2,000 שקלים בחודש, ובאמצעות שעות נוספות בעבודה גם כל אחד מבני הזוג מרוויח 1,500 שקלים יותר בשכר החודשי, אז עברתם למצב שאתם בזכות חודשית של 3,000 שקלים.

נשמע מדהים, זה פער של 5,000 שקל, נכון? עכשיו תראו, גם אם תמשיכו בצמצום ובצניעות, ותמשיכו להשתולל עם שעות נוספות בעבודה, שניכם ביחד, זה יקח לכם 17 חודשים לכסות את החוב – כלומר – קרוב לשנה וחצי.

החוב טיפס לו אט אט, בשקט בשקט, בלי ששמתם לב, הוא אפילו לא כל כך גדול, ואם תצאו מגידרכם ותתאמצו מאוד, תוכלו לחזור למצב מאוזן תוך שנה וחצי. קשוח מאוד. כמובן שבמקביל לדוגמא המאוד ריאלית שנתתי כאן, יש גם אנשים עם חובות של 6 ספרות לפני קריסה כלכלית – אלו צריכים לשעבד את חייהם למשך שנים רבות בדרך כלל כדי לחזור לדרך הישר.

לעבור לדירה זולה יותר, לעבוד שעות נוספות, למצוא עוד עבודה, לחיות בצמצום, או להיכנס לפשיטת רגל. עכשיו אתם בטח מבינים למה התכוונתי כשאמרתי שעדיף לטפל בבעיות שכאלו מוקדם ממאוחר.

 

לסיכום

כלכלת משפחה בזמננו זה נושא קשוח, כואב ורגיש עבור רבים. יותר מחצי ממשקי הבית במדינה מתקשים לנהל את כלכלת המשפחה שלהם כמו שצריך.

הסוד לצליחת כלכלת המשפחה טמון בבניית תקציב, מעקב ומודעות סביב מה שקורה בחשבון שלכם, ההכנסות וההוצאות שבו. ניהול כלכלת משפחה תקינה זה לא להצליח להשאר מאוזנים כל חודש, אלא לצבור חיסכון ככל שהזמן עובר כדי להיות מוכנים לזמנים קשים ולהוצאות גדולות ו/או בלתי צפויות.

לאלו מכם שכבר נמצאים בחובות ומצאו דרכם לכתבה הזו, תוכלו לפנות לסיוע, עמותת "פעמונים" נותנת שירות ייעוץ פיננסי בסיסי בחינם, ויועצים פיננסיים אחרים יגבו תשלום, אבל נסו לדבר איתם על כך שהתשלום יגבה על בסיס הצלחה – אחרי שתצאו מהבוץ בעזרתם. אפשר גם לקחת קורס, חלקם זולים ונלמדים באופן מקוון.

כלכלת המשפחה שלכם תלויה במשמעת, איפוק, מודעות, תכנון ומעקב שתקדישו לה, כך שתוכלו לזהות כשל מוקדם ולטפל בו במהירות וביעילות, ולצמצם את הסיכוי להכנס לחובות מלכתחילה. אם צברתם לעצמכם חוב, גם אם תגדילו הכנסות וגם אם תחיו בצמצום, זה עלול לקחת המון זמן עד שהמצב יתוקן ויחזור לקדמותו, לכן עדיף בהחלט מוקדם ממאוחר!