חוות דעת רפואית - סקירה מעמיקה

מהי חוות דעת רפואית ומה ההבדל בין שני סוגיה

חוות דעת רפואית היא מסמך שבו רופא מומחה מציג עמדה מקצועית מנומקת בשאלה רפואית מסוימת. המונח משמש בשני הקשרים שונים מאוד, וכדאי להבחין ביניהם כבר בהתחלה, כי הדרישות, הקהל והמשקל של המסמך שונים לגמרי.

חוות דעת שנייה לצורך החלטה רפואית

הסוג הראשון הוא מה שמכונה בדרך כלל "חוות דעת שנייה". אדם שעומד בפני ניתוח, טיפול ממושך או החלטה בריאותית משמעותית אחרת פונה לרופא נוסף, מציג לו את הבדיקות ואת האבחנה, ומבקש לשמוע את עמדתו. המטרה כאן היא קבלת החלטה טובה יותר על הגוף והבריאות. המסמך אינו מיועד לבית משפט, והוא אינו צריך לעמוד בדרישות פורמליות של הליך משפטי.

חוות דעת רפואית משפטית

הסוג השני, שבו עוסק רוב המדריך הזה, הוא חוות דעת שמוגשת לבית משפט, לוועדה רפואית או לגוף ציבורי שמכריע בזכאות. במסגרת זו הרופא פועל כעד מומחה, שנשכר בידי אחד הצדדים או שמונה בידי בית המשפט עצמו. השופט אינו רופא, ולכן כשמתעוררת שאלה שדורשת ידע רפואי, למשל האם טיפול חרג מהסטנדרט המקובל, או מה שיעור הנכות שנותרה, הוא נשען על חוות דעת של מומחה בתחום.

הדגשים בחוות הדעת משתנים לפי הגוף שאליו היא מוגשת: בית משפט, חברת ביטוח, ועדה רפואית של ביטוח לאומי או ועדה רפואית של משרד הביטחון. בכל המקרים, חוות דעת חזקה היא מסמך כתוב היטב, מנומק, שנשען על ממצאי בדיקה, על החומר הרפואי של הנבדק ועל ספרות מקצועית עדכנית בתחום. חוות דעת שטחית, או כזו שלא מתייחסת לשאלות שהגוף המכריע צריך לענות עליהן, עלולה להחליש את התביעה במקום לחזק אותה.

מתי חוות דעת רפואית היא תנאי להגשת תביעה

בהליך אזרחי בישראל, ההוראות על חוות דעת רפואית מרוכזות בתקנות 87 עד 93 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שהחליפו את התקנות שחלו לפניהן. הכלל הבסיסי פשוט: בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה צריך לבסס את טענתו בחוות דעת של רופא או של מומחה רפואי. הכלל חל על תביעות נזקי גוף, פיזיים ונפשיים, שמוגשות לבית המשפט.

תביעת רשלנות רפואית

המקרה המובהק ביותר הוא תביעת רשלנות רפואית. בתביעה כזו מצרפים לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום שבו נטענת הרשלנות. מי שלא צירף חוות דעת רפואית לתביעת רשלנות אינו יכול להוכיח את הרשלנות. חוות הדעת צריכה לבסס שלושה רכיבים: שהטיפול חרג ממה שמצופה מרופא סביר, שקיים קשר סיבתי בין החריגה לבין הנזק, ומהו היקף הנזק הבריאותי שנגרם.

מי נחשב מומחה רפואי

התקנות מגדירות "מומחה רפואי" כרופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימה שפורסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות). מותר להגיש גם חוות דעת של מומחה רפואי מחו"ל. החשוב הוא שתחום ההתמחות יתאים לשאלה שבמחלוקת: בתביעה על נזק שנגרם לילוד בלידה, למשל, מצרפים חוות דעת של מומחה במיילדות וגניקולוגיה. מי שמתעניין בהיבטים הרפואיים של לידה מחוץ לבית החולים ימצא רקע נוסף במאמר על לידה בבית.

כשנדרש יותר ממומחה אחד

בתיקים מורכבים לא תמיד מספיק מומחה יחיד. בתביעה על נזק בלידה, לדוגמה, מקובל שמומחה אחד יעסוק בשאלה מה גרם לנזק, ומומחה מתחום אחר, כמו נוירולוגיה, יעריך את היקף הנזק ואת השלכותיו. כל מומחה מתייחס לשאלה שבתחום התמחותו, וכך נבנית תמונה שלמה.

תאונות דרכים - כלל שונה

המחוקק מבחין בין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים לבין נזקי גוף מסיבות אחרות. בתביעות על תאונות דרכים ההערכה הרפואית נעשית בדרך כלל בידי מומחה שממנה בית המשפט, ולא על סמך חוות דעת שהתובע מביא מטעמו. מי שנפגע בתאונת דרכים ימצא את פרטי ההליך במדריך לתביעה על נזקי גוף.

מה צריכה לכלול חוות דעת רפואית שעומדת במבחן

חוות דעת שמוגשת לבית משפט או לוועדה רפואית היא כלי שכנוע. היא תיבחן בעין ביקורתית בידי הצד שכנגד, בידי המומחה שלו ולעיתים בידי מומחה שמינה בית המשפט. לכן היא צריכה להיות מקיפה ולענות על השאלות שהגוף המכריע צריך להכריע בהן, ולא רק לתאר את המצב הרפואי.

הרכיבים המרכזיים

• ממצאי בדיקה ואבחון: מה מצא המומחה בבדיקה עצמה, ומה עולה מהבדיקות, מהצילומים ומהסיכומים הרפואיים שעמדו לפניו.
• נסיבות הפגיעה: תיאור האירוע או הטיפול שגרם לנזק, כפי שעולה מהרשומות.
• הקשר הסיבתי: הסבר מנומק מדוע האירוע או הטיפול הם שגרמו לנזק, ולא גורם אחר כמו מצב רפואי קודם.
• היקף הנזק: הפגיעה התפקודית, המגבלות בחיי היומיום ובעבודה, וסיכויי השיקום וההחלמה.
• הערכת נכות: אחוזי הנכות שנותרו, ואם הם זמניים או קבועים.
• תמיכה מקצועית: הפניות לספרות רפואית ולמחקרים עדכניים שתומכים במסקנות.

הסימון המודגש ברשימה הוא סגנוני בלבד. המשפט החשוב בסעיף הזה הוא אחר: הקשר הסיבתי בין אירוע הפגיעה לבין הנזק הוא לרוב הנקודה שעליה נופלות או קמות תביעות. חוות דעת שמתארת נזק אמיתי אבל לא מסבירה למה הוא נובע מהאירוע הנטען תתקשה לשכנע.

הצעד שלפני חוות הדעת: איסוף החומר הרפואי

המומחה עובד עם החומר שמגישים לו. השלב הראשון בתביעת רשלנות הוא איסוף החומר הרפואי: תיקים מבתי חולים, מקופת החולים ומרופאים פרטיים. העתקת החומר כרוכה בתשלום, וחובת המוסדות לשמור רשומות רפואיות מוגבלת בזמן, ולכן כדאי לא להמתין עם האיסוף. רק אחרי שהתיק מלא פונים למומחה, ובשלב הבא מגישים את התביעה לבית המשפט המתאים לפי גובה הפיצוי הנתבע.

אחרי ההגשה: מומחה הנתבע, מומחה בית המשפט ופטור

הגשת חוות הדעת אינה סוף הדרך הרפואי של התיק. בדרך כלל היא פותחת שלב שבו הצד שכנגד מביא עמדה משלו, ולעיתים בית המשפט מכניס לתמונה מומחה נוסף.

בדיקה בידי מומחה מטעם הנתבע

אחרי שהתובע הגיש חוות דעת, הנתבע רשאי לדרוש שהתובע ייבדק בידי מומחה מטעמו. אי אפשר לכפות על התובע את הבדיקה, אבל לסירוב יש מחיר משמעותי: תובע שמסרב להיבדק בידי מומחה הנתבע לא יורשה להסתמך על חוות הדעת של הרופא שלו. בפועל, סירוב כזה עלול לרוקן את התביעה מתוכן, ולכן ברוב המקרים התובעים מתייצבים לבדיקה.

מומחה מטעם בית המשפט

כשחוות הדעת של שני הצדדים סותרות זו את זו, בית המשפט יכול למנות מומחה משלו. למומחה כזה יש סמכויות רחבות: הוא רשאי לדרוש שהנבדק יעמוד לבדיקה, לשמוע את הרופא שנתן חוות דעת מטעם אחד הצדדים, ולקבל לעיון ולהעתקה רשומות רפואיות מכל אדם או מוסד. חוות דעתו נחשבת לרוב לעמדה ניטרלית, והיא משפיעה מאוד על תוצאת ההליך.

פטור מצירוף חוות דעת

במקרים מסוימים בית המשפט יכול לפטור תובע מצירוף חוות דעת ולמנות מומחה מטעמו. פטור כזה ניתן בנסיבות חריגות, כשקיימים "טעמים מיוחדים". דוגמה לטעם מיוחד שהוכר בפסיקה היא מצבו הכלכלי של התובע, כשאין לו יכולת לממן חוות דעת פרטית. מי שמתקשה לממן הליך משפטי יכול לבדוק גם את האפשרות לקבל ליווי משפטי במסגרת שכר מצווה (פרו-בונו).

חוות דעת רפואית מול ביטוח לאומי

בתביעות לביטוח לאומי ההכרעה הרפואית נעשית בוועדה רפואית, ולא בבית משפט. גם כאן חוות דעת רפואית פרטית יכולה למלא תפקיד חשוב: היא אינה מחליפה את הוועדה, אבל היא מציגה לוועדה עמדה מקצועית מנומקת שעליה להתייחס אליה.

המצבים הנפוצים

• נכות כללית: מי שמבקש קצבה בשל פגיעה בכושר ההשתכרות רשאי לצרף חוות דעת של מומחה בתחום הפגיעה. פרטי הזכאות מופיעים במדריך לקצבת נכות כללית.
• תאונת עבודה ומחלת מקצוע: חוות הדעת מעריכה את שיעור הנזק ומסבירה מדוע תנאי העבודה או האירוע בעבודה גרמו לפגיעה. לתקופת אי הכושר הקצרה שלפני ההכרה רלוונטי גם הנושא של דמי מחלה.
• ניידות: מי שסובל מליקוי ברגליים שפוגע בניידות יכול לבקש הטבות, וחוות דעת של מומחה יכולה לבסס את הטענה.

איך נראית הוועדה

ועדה רפואית של ביטוח לאומי מורכבת מרופא מומחה אחד או שניים וממזכיר. מותר להביא מלווה. בקשה להקדים או לדחות את מועד הוועדה צריך לשלוח עד 4 ימים לפני הדיון. מי שהתייצב בוועדה בדרג ראשון ונוסע 40 ק"מ לפחות לכל כיוון זכאי להחזר נסיעה בתחבורה ציבורית, ואת הבקשה להחזר מגישים בתוך 12 חודשים מיום ההוצאה.

ערר וערעור

ערר על החלטת ועדה רפואית לנכות כללית מגישים בתוך 60 יום מקבלת ההודעה בכתב, על גבי טופס 7810. לפי אתר כל זכות, המוסד אינו דוחה עררים שהוגשו בתוך 90 יום. על החלטת ועדת הערר אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה, אך רק בשאלות משפטיות, וגם כאן המועד הוא 60 יום. בשלב הערר חוות דעת רפואית מפורטת יכולה להיות הכלי המרכזי להצביע על מה שהוועדה הראשונה לא שקלה.

משרד הביטחון וקצין התגמולים

חיילי חובה, אנשי מילואים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו בזמן השירות או בעקבותיו יכולים לבקש הכרה בנכות מקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. בתביעה כזו חוות הדעת הרפואית נושאת משקל מיוחד, כי היא צריכה להראות קשר בין אירוע או תנאי השירות לבין הפגיעה הבריאותית. בלי הוכחת קשר כזה, הבקשה עלולה להידחות.

מועדי הגשה ומועד תחילת התגמולים

בקשה להכרה בנכות מגישים עד 3 שנים מיום השחרור. כשיש תיעוד של אירוע הפגיעה, אפשר להגיש גם מאוחר יותר. בפוסט טראומה לרוב אין הגבלת זמן, וכך גם לפדויי שבי. לעיתוי ההגשה יש השלכה כספית ישירה: בקשה שמוגשת בתוך שנה מהשחרור מזכה בתגמולים מיום השחרור, ואילו בקשה שמוגשת אחרי שנה מזכה רק מיום הגשתה. לכן כדאי להכין את התיק הרפואי מוקדם ככל האפשר.

הוועדה הרפואית והחמרה

פגיעה שלא אירעה בעת מילוי תפקיד מזכה בזכויות מאגף השיקום רק אם נקבעה נכות של 20% לפחות. לוועדה הרפואית מביאים חומר רפואי שלא צורף לבקשה, למשל חוות דעת רפואית, סיכומי מחלה וצילומים. אפשר לבקש שההחלטה תתקבל על סמך מסמכים בלבד או בנוכחות מקוונת. בקשה בשל החמרה במצב מגישים אם חלפו 6 חודשים מהוועדה הקודמת, וערר על אחוזי הנכות מגישים לוועדה רפואית עליונה.

סיוע בהכנת התיק הרפואי

מרכז "בידיים טובות" של אגף השיקום מסייע ללא עלות בהגשת הבקשה, בהכנת התיק הרפואי ובהכנה לוועדה הרפואית, בידי רופאים מומחים בכירים. המרכז זמין בטלפון 3757* בימים א-ה בשעות 8:00-17:00. מי שבוחר ללוות את ההליך עם עורך דין צריך לדעת שלפי החלטת ועדת שכר הטרחה 30/19 של לשכת עורכי הדין, אסור לגבות שכר טרחה שמחושב לפי אחוזים מהוונים מהקצבאות של נכי משרד הביטחון.

השוואה: חוות דעת רפואית בשלושה מסלולים

הטבלה מרכזת את הנתונים המרכזיים בכל אחד משלושת המסלולים העיקריים שבהם נדרשת או מועילה חוות דעת רפואית. המועדים שונים בין המסלולים, ולכן הצעד הראשון הוא לזהות לאיזה גוף מגישים.

מקור: כל זכות - ועדה רפואית לנכות במשרד הביטחון, ודפי כל זכות נוספים המפורטים בסעיף המקורות.

עלות חוות הדעת ומי נושא בה

חוות דעת רפואית משפטית היא שירות פרטי של רופא, ואין לה מחירון רשמי. לא נמצא מקור רשמי ומעודכן למחיר, ולכן לא נציג כאן סכום. מה שכן אפשר לומר הוא מה נכלל בדרך כלל בעבודה: לימוד התיק הרפואי, בדיקת הנבדק, עיון בספרות מקצועית ובמחקרים, כתיבת המסמך, ולעיתים גם התייצבות לעדות בבית המשפט וחקירה נגדית. כל אחד מהרכיבים האלה דורש זמן של רופא בכיר, ולכן העלות גבוהה בהרבה מאישור רפואי רגיל.

מאחר שחוות הדעת היא ראיה מטעם התובע, התובע הוא שמממן אותה בשלב הראשון. בסיום ההליך בית המשפט רשאי לחייב את הצד שהפסיד בהוצאות, ולעיתים ההוצאות כוללות גם את שכר המומחה. כשהעלות היא מחסום אמיתי, יש כאמור אפשרות לבקש פטור מצירוף חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובמסלול משרד הביטחון קיים סיוע ללא עלות בהכנת התיק הרפואי.

כדאי לשקול גם את מסגרת ההכרעה. יש סכסוכים שבהם הצדדים מעדיפים מסלול מהיר ופחות יקר מבית משפט, ועל השיקולים אפשר לקרוא במאמרים על הליך גישור ועל ההבחנה בין הליך בוררות לבין הליך משפטי. גם לאחר קבלת הפיצוי יש היבט נוסף שכדאי לבדוק: ההתייחסות המיסויית לסכום, שנסקרת במאמר על החזרי מס בגין פיצויים.

טיפ: לפני הפנייה למומחה, כדאי להכין רשימה מסודרת של כל הגורמים הרפואיים שטיפלו בפגיעה, עם תאריכים. רשימה כזו מקצרת את איסוף החומר ומונעת מצב שבו מסמך חשוב חסר בשלב מאוחר.

מקורות

• כל זכות - חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית
• כל זכות - הגשת תביעת רשלנות רפואית
• כל זכות - ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי
• כל זכות - ערר על החלטה רפואית בעניין נכות כללית
• כל זכות - החזר הוצאות בעקבות התייצבות בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי
• כל זכות - הכרה בנכות לחיילי חובה ומילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון
• כל זכות - מרכז "בידיים טובות" של אגף השיקום