נפצעת בתאונת דרכים? מדריך לתביעה על נזקי גוף

מי זכאי לפיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים?

כל אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, בין שהוא הולך רגל, נוסע, נהג ברכב אחר ואפילו הנהג שגרם לתאונה. הבסיס לכך הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, המוכר בקיצור כחוק הפלת"ד. החוק נועד להבטיח שמי שנפגע בכביש לא יישאר בלי פיצוי רק משום שקשה להוכיח מי אשם.

החוק מטיל אחריות מוחלטת, כלומר אין צורך להוכיח אשמה כדי לקבל פיצוי. זה ההבדל המרכזי בין תביעת פלת"ד לבין תביעות נזיקין אחרות, כמו תביעה על רשלנות רפואית, שבהן התובע נדרש להראות שהצד השני התרשל. בתאונת דרכים השאלה אינה מי טעה, אלא האם האירוע עונה להגדרה בחוק והאם נגרם נזק גוף.

מה נחשב "נזק גוף"

החוק מגדיר נזק גוף כ"מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי". ההגדרה רחבה: היא כוללת לא רק שברים ופציעות גלויות, אלא גם פגיעה נפשית ופגיעה קוגניטיבית. היא כוללת גם פגיעה בהתקן שהיה מחובר לגופו של הנפגע בעת התאונה ודרוש לתפקוד אחד האיברים, למשל קוצב או מכשיר שמיעה.

מה נחשב "תאונת דרכים"

לפי החוק, תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". כל תאונה שנגרמה במהלך שימוש ברכב לצורך תחבורה נכנסת להגדרה. החוק מרחיב אותה גם לאירוע של פיצוץ או התלקחות של רכב, ולתאונות שנגרמו בזמן שהרכב חנה במקום שבו החניה אסורה. מה שקובע הוא הקשר בין הנזק לבין השימוש ברכב, ולא מקום האירוע או זהות האשם.

מתי אין זכאות לפיצוי: החריגים בסעיף 7

הזכאות לפיצוי אינה מוחלטת בכל מצב: סעיף 7 לחוק הפלת"ד מונה מקרים שבהם הנפגע אינו יכול לתבוע מכוח החוק. מדובר בחריגים שמבטאים התנהגות שהמחוקק אינו מוכן לתגמל, בעיקר שימוש לא חוקי ברכב או נהיגה בלי כיסוי ביטוחי. כדאי להכיר אותם לפני שמתחילים בתהליך, משום שהם השאלה הראשונה שחברת הביטוח תבדוק.

אלה המקרים שבהם אין זכאות לתבוע לפי החוק:

• מי שגרם לתאונה במתכוון.
• מי שנהג ברכב בלי היתר מבעליו, וכן מי שהיה ברכב עם נהג שנהג בלי היתר.
• מי שנהג בלי רישיון נהיגה מתאים, למעט מי שרישיונו פקע רק בשל אי תשלום אגרה.
• מי שהשתמש ברכב לצורך ביצוע פשע.
• מי שנהג ברכב בלי ביטוח.
• בעל רכב שהתיר לנהג אחר לנהוג ברכבו, כשלאותו נהג אין ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החבות בתאונה.

החריג החשוב ביותר לשים לב אליו הוא רישיון שפקע: רישיון שפקע רק משום שהאגרה לא שולמה אינו שולל את הזכאות. לעומת זאת, נהיגה ברכב מסוג שהרישיון אינו מתיר, למשל אופנוע עם רישיון לרכב פרטי בלבד, עלולה לשלול את הפיצוי. מכאן גם החשיבות של ביטוח חובה תקף: מי שנוהג בלי ביטוח חושף את עצמו, ולפעמים גם את בעל הרכב, לאובדן הזכאות. בעל רכב שמשאיל את רכבו כדאי שיבדוק מראש שהפוליסה מכסה את הנהג הנוסף, למשל נהג צעיר או חדש.

ממי תובעים: ביטוח החובה או קרנית

את הפיצוי על נזק גוף תובעים מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, וכשאין ביטוח כזה או שהנהג הפוגע אינו ידוע, תובעים את קרנית. החוק מחייב כל נהג לרכוש ביטוח חובה, והביטוח הזה מכסה נזקי גוף שנגרמים לנהג עצמו, לנוסעים ברכבו, לנהגים אחרים ולהולכי רגל בתאונה שבה הרכב מעורב. ההבדל בין ביטוח החובה לבין הכיסויים האחרים מוסבר בהרחבה במדריך ביטוח רכב חובה מול מקיף: החובה מכסה את הגוף, והמקיף והצד השלישי מכסים את הרכוש.

מתי נכנסת קרנית לתמונה

יש מצבים שבהם אין מול מי לתבוע: הנהג הפוגע נהג בלי ביטוח, או שמדובר בתאונת פגע וברח שבה זהות הנהג והמבטח שלו אינה ידועה. לשם כך הקים החוק את קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שממומנת בין היתר מהפרשה קבועה מפרמיית ביטוחי החובה של כל הנהגים. הקרן מאפשרת לנפגע שאין ביכולתו לתבוע מבטח לקבל בכל זאת פיצוי. פירוט על אופן הפנייה לקרן ועל המקרים שבהם היא מטפלת מופיע במדריך על קרנית, הקרן לנפגעי תאונות דרכים.

ומה עם הנזק לרכב?

תביעת הפלת"ד עוסקת בנזקי גוף בלבד. נזק לרכב, לחפצים או לרכוש אחר אינו נכלל בה, ואותו תובעים מביטוח המקיף או מביטוח הצד השלישי של הנהג הפוגע. כשהנזק לרכוש קטן יחסית ואין ביטוח שמכסה אותו, יש מי שבוחרים להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות נגד הנהג הפוגע. חשוב להפריד בין שני המסלולים כבר מההתחלה, כדי לא לערבב בין הנזק הגופני לנזק הרכושי.

על מה אפשר לתבוע ואילו מסמכים צריך

אפשר לתבוע פיצוי על כל השפעה של הפגיעה על חיי הנפגע: הכנסה, תפקוד, כאב, הוצאות ונכות. נזק גוף בתאונה משפיע על כמה תחומים בבת אחת, ולכן התביעה בנויה מכמה "ראשי נזק", וכל אחד מהם מחושב בנפרד.

ראשי הנזק העיקריים

• פגיעה בכושר העבודה או אובדן מלא שלו.
• אובדן ימי עבודה ואובדן שכר.
• נכות שנגרמה בעקבות התאונה.
• כאב וסבל.
• הוצאות רפואיות שנגרמו בגלל התאונה.
• הוצאות משפטיות הקשורות לתאונה.

המסמכים שצריך לצרף

במסגרת התביעה מול חברת הביטוח מקובל לצרף:

• דוח של משטרת ישראל עם פירוט על התאונה.
• תיעוד רפואי מלא: מסמכים ואישורים מבית החולים ומרופאים מומחים, לרבות אישורי מחלה וקביעת נכות.
• קבלות על הוצאות שנגרמו בעקבות הפגיעה: טיפולים, תרופות ותשלום לאחרים על שירותים שהנפגע לא יכול היה לבצע בעצמו, כמו ניקיון הבית, נסיעות או קניות.

אין כפל פיצויים

כשלתאונה יש כמה מקורות פיצוי, הנפגע לא יקבל פיצוי כפול על אותו נזק. קחו מקרה טיפוסי: עובד שנפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה או במהלכה. התאונה היא גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה, ולכן אפשר לתבוע גם את חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד וגם את ביטוח לאומי בשל פגיעה בעבודה. אם ביטוח לאומי משלם פיצוי על תאונת העבודה, סכום זה ינוכה מהפיצוי בתביעת הפלת"ד. גם ימי היעדרות ראשונים מהעבודה מתחברים לזכויות אחרות, ולכן כדאי להכיר את הכללים של דמי מחלה. בנוסף, מי שנותר עם פגיעה ממושכת יכול לבדוק זכאות לקצבאות אחרות של ביטוח לאומי, כמו נכות כללית, ולבדוק בהר הביטוח אילו פוליסות פרטיות קיימות על שמו, למשל ביטוח תאונות אישיות.

עד מתי אפשר להגיש תביעה: התיישנות

תביעת פיצויים על נזק גוף בתאונת דרכים מתיישנת שבע שנים מיום התאונה, ולקטינים הספירה מתחילה רק בגיל 18. המשמעות היא שקטין שנפגע יכול להגיש תביעה עד גיל 25. ביום שבו מוגשת התביעה לבית המשפט, שעון ההתיישנות נעצר: גם אם ההליך נמשך שנים ובמהלכו חולפות שבע שנים מיום התאונה, התביעה לא תתיישן.

מקור: ויקיפדיה - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

מתי נכון להגיש

המועד הנכון להגשה הוא אחרי שנאספו כל הראיות ואחרי שהנזק התבהר ותועד, אבל הרבה לפני סוף תקופת ההתיישנות. הגשה מוקדמת מדי עלולה להוביל לתביעה על נזק מצומצם, בזמן שמצבו הרפואי של הנפגע עוד עלול להחמיר. מנגד, השתהות עד סוף התקופה עלולה להתפרש כסימן לכך שלא נגרם נזק ממשי, ולהחליש את התביעה באופן משמעותי. האיזון הזה הוא אחת הסיבות שתביעות פלת"ד דורשות תכנון: צריך לתת לתמונה הרפואית להתייצב, ובמקביל להמשיך לתעד ולהכין את התיק.

ייצוג משפטי ושכר טרחה: מה החוק מגביל

בתביעה מכוח חוק הפלת"ד, שכר הטרחה של עורך הדין מוגבל בחוק ל-8% עד 13% מסכום הפיצוי הסופי. בתביעות אחרות שכר הטרחה הוא בדרך כלל אחוז מסכום הפיצוי, שעלול להגיע לסכומים גבוהים מאוד ומשתנה מעורך דין לעורך דין לפי מוניטין, ותק ותחרות. בתביעות תאונות דרכים המחוקק בחר להגן על הנפגע: סעיף 16 לחוק קובע תקרה לשכר הטרחה. לחלופין, הנפגע יכול להסכים עם עורך הדין על שכר טרחה קבוע מראש, שאינו תלוי בגובה הפיצוי שייפסק.

למה רוב הנפגעים נעזרים בעורך דין

תביעת פלת"ד כוללת שלבים רבים של בירוקרטיה ושל כללי התנהלות, ובכל אחד מהם אפשר לטעות בדרך שפוגעת בסיכויים. עורך דין שמתמחה בדיני נזיקין ובתביעות פלת"ד מכיר את דקויות החוק ואת הפסיקה, יכול להעריך את סיכויי התביעה ולחזק את הטיעונים. הוא יודע גם איך לאסוף ולארגן את הראיות מהתאונה, ואיך להנחות את הנפגע להתנהל באופן שמשרת את התביעה. מאחר ששכר הטרחה מוגבל בחוק, כדאי לבקש מעורך הדין הסכם שכר טרחה בכתב ולוודא שהשיעור בו אינו חורג מהתקרה.

חלק מהמחלוקות מול חברת הביטוח, בעיקר על גובה הפיצוי, מסתיימות בהסכמה ולא בפסק דין. כשהצדדים מעוניינים להימנע מהליך ארוך, אפשר לשקול הליך גישור, שבו צד שלישי ניטרלי עוזר להגיע לפשרה. ההחלטה אם להסכים לפשרה או להמשיך להליך המשפטי תלויה בתמונה הרפואית, בראיות ובהערכת הסיכויים.

מה לעשות מיד אחרי התאונה ובחודשים שאחריה

הצעדים החשובים ביותר לשמירה על התביעה הם איסוף פרטים בזירה, פנייה מהירה לטיפול רפואי ושמירה על כל מסמך. תאונה היא אירוע טראומטי, והרגעים הראשונים שאחריה מעורפלים לרוב. לפעמים הנפגע סובל מנזק גוף רציני שמונע ממנו לנהל את האירוע בעצמו, ואז כדאי שמלווה או אדם קרוב יעשה זאת במקומו.

בזירת התאונה

ככל שהמצב מאפשר, כדאי לאסוף מיד:

• פרטי הנהג הפוגע: שם, טלפון וכתובת.
• פרטי הרכב הפוגע: סוג ומספר רישוי.
• פרטי פוליסת ביטוח החובה של הרכב.
• פרטי מעורבים נוספים ועדי ראייה.
• צילומים של הזירה, של הרכבים ושל הפגיעות.

טיפול רפואי מהיר

פנייה לטיפול רפואי סמוך ככל האפשר לתאונה היא הצעד החשוב ביותר, גם לבריאות וגם לתביעה. בתאונות שנראות קלות, המעורבים חשים לפעמים שנפגעו קלות, כשבפועל ספגו פגיעות פנימיות קשות ומסכנות חיים. טיפול מוקדם עשוי למנוע התפתחות של פגיעות חמורות יותר, שעלולות להוביל לנכות ואף למוות. הטיפול הרפואי הוא גם תיעוד נוסף של התאונה ושל הנזק, ולכן כדאי לשמור כל מסמך, סיכום ביקור ואישור.

לא לנפח את הנזק

המסמכים הרפואיים הם הבסיס להוכחת הנזק, אבל אין בכך הצדקה לבקר אצל רופאים רבים ולעבור טיפולים מיותרים כדי להגדיל את התביעה. בהליך המשפטי התובע צריך להראות שהטיפולים היו דרושים בגלל התאונה, שאינם קשורים למצב רפואי קודם ושלא נועדו רק להגדיל את הנזק. טיפולים שבית המשפט יראה כמיותרים לא יובאו בחשבון בפסיקת הפיצויים.

לחזור לשגרה כשאפשר

אותו עיקרון חל על החזרה לעבודה ולפעילות רגילה. כדאי לחזור לשגרה ככל שהמצב הרפואי מאפשר, משום שבית המשפט לא יפסוק פיצוי על ימי עבודה שאבדו אם לא הוכח שהנפגע באמת לא יכול היה לעבוד בהם. התאוששות מתאונת דרכים היא לרוב ארוכה וקשה, וניהול הליך משפטי במקביל לשיקום מכביד. דווקא משום כך, התנהלות מסודרת מהיום הראשון, עם תיעוד מלא והקפדה על ההתיישנות, היא שמבטיחה שהפיצוי ישקף את הנזק שנגרם בפועל.

מקורות

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - הר הביטוח, ריכוז פוליסות ביטוח
• המוסד לביטוח לאומי - נכות כללית, קצבאות והטבות
• כל זכות - תג חניה לנכה