איך להרוויח כסף מטיקטוק (TikTok) - 6 דרכים והשוואה

למה אפשר להרוויח כסף בטיקטוק

אין כמעט רשת חברתית שאי אפשר להפיק ממנה הכנסה, וטיקטוק אינה יוצאת דופן. מה שמייחד אותה הוא מבנה התוכן: סרטונים קצרים ומהירים, אלגוריתם שמציג סרטונים גם למי שאינו עוקב אחרי היוצר, ועולם של טרנדים שקמים ונעלמים בקצב גבוה במיוחד. הקצב הזה יוצר הזדמנות: מי שמזהה טרנד מוקדם יכול להגיע לקהל עצום בלי להיות מפורסם מראש.

הטרנדים בטיקטוק מגיעים בכמה צורות. יש אתגרים, שבהם משתמש מצלם את עצמו מבצע משימה ומזמין חברים לעשות את אותו הדבר, והם מזמינים את החברים שלהם, וכך הלאה. יש ריקודים שהופכים לוויראליים ומבוצעים על ידי אלפי משתמשים, ויש סרטונים עם אפקטים חזותיים מושכים שצוברים צפיות רבות. המשותף לכולם הוא אופי מדבק: תוכן שאנשים רוצים לראות, להגיב עליו ולשכפל.

סביב התנועה הזו נוצרו כמה מודלים כלכליים. חלקם מבוססים על הקהל שהיוצר בנה בעצמו, כמו חסויות, שידורים חיים ומכירת חשבון. חלקם מבוססים על התוכן של אחרים, כמו לקטים שעוברים ליוטיוב. וחלקם אינם דורשים מהמשתמש להיות יוצר בכלל, כמו פרסום ממומן לעסק קיים או ניהול חשבונות טיקטוק עבור עסקים אחרים.

ההבדל בין הדרכים גדול: בכמה זמן הן מתחילות להכניס, כמה מאמץ הן דורשות, ומה רמת הסיכון. חלק מהשיטות נשענות על שיקול דעת של פלטפורמה אחרת, וחלק על היכולת לייצר תוכן שוטף לאורך זמן. בהמשך נפרט כל אחת מהשש, עם השלבים, היתרונות והחסרונות, ובסוף נרכז אותן בטבלת השוואה. מי שמחפש תמונה רחבה יותר על דרכים להגדיל הכנסה יכול לקרוא גם את המדריך איך לעשות כסף ולשבור את תקרת הזכוכית.

דרך 1: לקטי טיקטוק ליוטיוב

אחת השיטות הנפוצות היא לרכב על גל ויראלי שנוצר בטיקטוק ולהעביר אותו ליוטיוב. בפועל לוקחים סדרה של סרטונים מצליחים במיוחד סביב טרנד מסוים, ועורכים אותם בזה אחר זה לסרטון לקט ארוך אחד, שבו כל הסרטונים החזקים ביותר על אותו נושא מופיעים ברצף. הרעיון הוא לתת לצופה ביוטיוב חוויה מרוכזת של טרנד שלם, במקום לגלול בין עשרות סרטונים קצרים.

דוגמה לטרנד שעבד

אחד הטרנדים שהתאימו לשיטה הזו היה סרטונים שבהם יוצרים כיסו את העיניים בכובע צמר, ציירו עיניים על הסנטר מתחת לשפתיים וצילמו את הפנים הפוכות. התוצאה הייתה פרצוף הפוך ומשעשע ששר או מדבר, וחלק מהסרטונים צברו תפוצה רחבה מאוד. לקט של הסרטונים המצליחים ביותר מטרנד כזה, עם כותרת שכוללת את שם הטרנד ואת המילה טיקטוק, הוא בדיוק סוג התוכן שצופים מחפשים ביוטיוב.

השלבים בפועל

1. לזהות טרנד או אתגר שצובר תנועה גבוהה בטיקטוק בתקופה האחרונה.
2. לאתר את הסרטונים המצליחים ביותר בטרנד.
3. להוריד אותם למחשב בעזרת כלי מקוון להורדת סרטוני טיקטוק, כאלה שנמצאים בחיפוש פשוט.
4. לערוך אותם לסרטון לקט אחד, רצוף וקצבי.
5. להעלות ליוטיוב עם כותרת שמכילה את שם הטרנד, כדי שמי שמחפש אותו ימצא את הסרטון.

כשהשיטה מצליחה, לקט כזה יכול לצבור צפיות רבות ולהכניס כסף מהפרסומות שיוטיוב מציבה בסרטון. שיטות קרובות של הכנסה ממערכות הפרסום של גוגל מפורטות במדריך איך לעשות כסף מגוגל.

הבעיה המרכזית: זכויות יוצרים

הסרטונים בלקט אינם שלכם, ולכן יוטיוב עלולה לסרב להציב בהם פרסומות, כלומר לסרב לאפשר לכם להרוויח מהם. גם כשהסרטון עצמו נשאר באוויר, ההכנסה ממנו אינה מובטחת. יש לא מעט ערוצים שהעלו לקטי טיקטוק בהצלחה והרוויחו מהם, אבל זה קורה כשיוטיוב בוחרת שלא לאכוף את זכויות היוצרים, וזו החלטה שאינה בשליטת מי שמעלה את הסרטון. כדאי לזכור גם שיוצרי הסרטונים המקוריים רשאים לדרוש את הסרתם.

איך מגדילים את הסיכוי: שכבת ערך מוסף

דרך אחת לשפר את המצב היא לא להסתפק בעריכה, אלא להוסיף שכבת תוכן משלכם. למשל, סרטון שבו הלקט רץ ברקע, והיוצר מופיע בחלון קטן בפינה ומגיב בזמן אמת: צוחק, מופתע, מתפעל. כותרת כמו "יוסי מגיב לסרטוני טרנד הפרצופים" ממחישה את הפורמט. פלטפורמות נוטות להקל כשלתוכן שמבוסס על חומר של אחרים נוספת פרשנות, ביקורת, מידע או תגובה, בדומה לעיקרון המשפטי המוכר בשם שימוש הוגן. עם זאת, גם תגובה אינה ערובה לכך שהסרטון יוכר כשימוש מותר.

דרך 2: בניית קהל עוקבים וחסויות

זו השיטה הקלאסית, והיא נכונה לכל רשת חברתית: פותחים חשבון, מעלים סרטונים מעניינים ובעלי ערך, וצוברים עוקבים לאורך זמן. אם התוכן מושך קהל, נוצרת סביב היוצר קהילה של מעריצים שמחכים לסרטון הבא. זה תהליך איטי יחסית, אבל הוא בונה נכס שממנו אפשר להפיק כמה סוגי הכנסה.

איך חסויות עובדות

כשמספר העוקבים גדל מספיק, מפרסמים וספונסרים מוכנים לשלם כדי שהמוצר שלהם יופיע מול הקהל הזה. לעתים היוצר פונה אליהם, ולעתים קרובות הם פונים אליו בעצמם. שיתוף הפעולה יכול להיראות כך:

• אזכור של שם החברה בסרטון.
• המלצה על מוצר מסוים בסרטון שצפוי לצבור תפוצה.
• לבישת פריט אופנה או שימוש במוצר מול המצלמה.
• חשיפה של שירות או חברה בכל דרך יצירתית אחרת שמתאימה לסגנון הערוץ.

במודל הזה שלושה צדדים מרוויחים: היוצר מקבל הכנסה, הקהל נחשף למוצר חדש או להמלצה, והמפרסם מקבל חשיפה לקהל שכבר סומך על היוצר. האמון הזה הוא הנכס האמיתי, ולכן כדאי לבחור שיתופי פעולה שמתאימים לתוכן ולא לקבל כל הצעה. חשוב גם לסמן בבירור תוכן ממומן, כדי לא להטעות את הקהל.

לקדם את העסק שלכם במקום עסק של אחרים

אין חובה לפרסם דווקא מוצרים של אחרים. בעל עסק יכול לפתוח חשבון טיקטוק שעוסק בתחום שלו, להעלות תכנים מעניינים סביב העסק ולקדם דרכו את המוצרים או השירותים שלו ישירות. בעל מאפייה יכול להראות את תהליך האפייה, ובעלת סטודיו לעיצוב יכולה להציג לפני ואחרי. כך החשבון הופך לערוץ שיווק שלא צריך לשלם עליו לכל חשיפה. מי שבונה נוכחות כזו כדאי שיחשוב גם על שפה חזותית אחידה ועל מסר ברור, כפי שמוסבר במדריך מיתוג עסקי.

היתרון של הדרך הזו הוא שהיא בונה בסיס לכל הדרכים האחרות: קהל עוקבים הוא תנאי לשידורים חיים משתלמים, למכירת חשבון ולמוניטין שמאפשר למכור שירותי ניהול. החיסרון הוא הזמן. אין דרך מקוצרת לקהל נאמן, והתוצאות מגיעות רק אחרי התמדה בהעלאת תוכן איכותי.

דרך 3: מכירת חשבון טיקטוק כנכס

חשבון טיקטוק עם קהל גדול שווה כסף גם למישהו אחר. חשבונות עם עשרות אלפי, מאות אלפי ואף מיליוני עוקבים נחשבים נכסים אינטרנטיים לכל דבר, ואפשר למכור אותם כמו שהם. הקונה מקבל את החשבון עם העוקבים שבו, ואיתו גישה ישירה לקהל שהמוכר פיתח וטיפח.

מה הקונה מרוויח

מבחינת הקונה, הרכישה מקצרת דרך ארוכה. במקום לבנות קהל מאפס, הוא מקבל קהל קיים שכבר רגיל לצפות בתכנים של החשבון, ויכול להתחיל לפרסם דרכו מיד. בתחום הזה כבר נעשו כמה רכישות מעניינות, בעיקר של חשבונות שעוסקים בנושא מוגדר, כמו בישול, הומור, טכנולוגיה או חיות מחמד.

מתי זו בעיה

יש הבדל גדול בין חשבון נושאי לחשבון אישי. חשבון שבנוי סביב נושא מסוים קל יחסית להעביר, כי הקהל עוקב אחרי התוכן ולא אחרי אדם ספציפי. לעומת זאת, חשבון שיש בו פן אישי, שבו היוצר עצמו הוא הדמות המרכזית, מסובך יותר למכור: המוכר צריך לוותר על הנוכחות האישית שלו בטיקטוק, והקהל, שעקב אחרי אדם מסוים, עלול לאבד עניין כשהתוכן משתנה. מי שמתכנן מראש למכור חשבון כדאי שיבנה אותו סביב נושא ולא סביב עצמו.

דגשים לפני עסקה

• לבדוק את תנאי השימוש של טיקטוק לגבי העברת חשבונות, כי פלטפורמות רבות מגבילות העברת בעלות.
• לתעד את פרטי העסקה בכתב, כולל מועד העברת פרטי הגישה והתשלום.
• להיזהר מהונאות משני הצדדים: קונה שלא משלם אחרי שקיבל גישה, או מוכר שמשחזר את החשבון לאחר המכירה.
• לזכור שתמורה ממכירת נכס דיגיטלי עשויה להיות חייבת במס, ולבדוק את הסיווג מול איש מקצוע.

תמחור חשבון הוא אתגר בפני עצמו, כי אין מחירון רשמי. הערך נקבע לפי מספר העוקבים, רמת המעורבות שלהם, הנושא והביקוש. חלק מהעקרונות שמנחים תמחור של עסק רגיל רלוונטיים גם כאן, וניתן לקרוא עליהם במדריך עשרת הדיברות לתמחור נכון של העסק.

דרך 4: שידורים חיים ומתנות וירטואליות

אפשרות חדשה יחסית בטיקטוק היא השידור החי. בשידור כזה היוצר משדר בזמן אמת ישירות לקהל העוקבים שלו. טיקטוק הוסיפה לשידורים מנגנון של "מתנות": מערכת מטבעות וירטואליים, מורכבת במידה מסוימת, שבסופו של דבר מבוססת על רכישות אמיתיות בכסף. הצופים שולחים ליוצר מתנות בזמן השידור כאות הוקרה ותודה על התוכן.

מודל שכבר הוכיח את עצמו

המודל של תרומות בשידור חי עובד בהצלחה גם בפלטפורמות אחרות, והמוכרת שבהן היא טוויץ'. העיקרון זהה: יוצר משדר וידאו בזמן אמת, ואם התוכן מעניין ובעל ערך, אנשים צופים, עוקבים, נרשמים ומוכנים גם לתרום לו כסף. ההבדל הוא שבטיקטוק השידור נשען על קהל שכבר נבנה דרך הסרטונים הקצרים, כך שהמעבר מסרטון לשידור טבעי יחסית.

גיימינג כדוגמה מובילה

תחום משחקי הווידאו, כולל משחקים מקוונים, הוא אחד הנושאים שמושכים הכי הרבה הצלחה בשידורים חיים. שחקנים מובילים משדרים את המסך שלהם לקהילת עוקבים שכנראה אוהבים את אותו משחק. הצופים נהנים לראות איך השחקן משחק, את הטקטיקות והאסטרטגיות שלו, ואת הפרשנות וההסברים שהוא נותן תוך כדי. במקרים רבים הם בוחרים לתרום לו במהלך השידור.

יש יוצרי טיקטוק מוכרים שמשדרים את עצמם משחקים במיינקראפט, במשחקי אסטרטגיה ובמשחקי פעולה, ולצדם קהל מעריצים גדול שנהנה לצפות ולתרום. לרבים מהם יש גם חסויות מחברות שמייצרות קונסולות משחק וציוד חומרה למחשבי גיימינג, כך שהשידור החי מתחבר לדרך 2 ויוצר שני מקורות הכנסה במקביל.

לא רק משחקים

אותו עיקרון מתאים לתחומים נוספים: שידור של תהליך יצירה, שיעור מוזיקה, בישול בזמן אמת, או מפגש שאלות ותשובות עם הקהל. התנאי הוא תוכן שיש בו סיבה לצפות דווקא בשידור חי, ולא לחכות לסרטון ערוך. מי שעובד עם בני נוער צריך לזכור שבני נוער הם חלק ניכר מהקהל, ושהורים רבים מגבילים רכישות בתוך אפליקציות, למשל באמצעות כלים כמו גוגל פמילי לינק.

דרך 5: פרסום ממומן בטיקטוק לעסקים

כמו כמעט בכל רשת חברתית, גם בטיקטוק אפשר לפרסם מוצרים ושירותים בתשלום. בעל עסק שהקהל שלו נמצא בטיקטוק, בעיקר קהל צעיר, יכול להקים קמפיין ממומן שיציג את הסרטונים שלו לקהל רחב של משתמשים, גם כאלה שאינם עוקבים אחרי החשבון. בשונה מהדרכים הקודמות, כאן ההכנסה אינה מגיעה מטיקטוק עצמה אלא מהמכירות שהפרסום מייצר.

אילו מוצרים מצליחים

המוצרים שמצליחים במיוחד בפרסום בטיקטוק הם מוצרים שמכוונים לקהל צעיר: צעצועים, גימיקים, סליימים מיוחדים וכדומה. מוצרים שקל להדגים בסרטון קצר, שיש בהם אלמנט של הפתעה או חדשנות, נוטים לעבוד טוב יותר ממוצרים שדורשים הסבר ארוך. גם שירותים יכולים להצליח, בתנאי שהסרטון מציג אותם בצורה חזותית ומהירה.

איך לגשת לקמפיין ראשון

• להגדיר מראש מי קהל היעד והאם הוא באמת נמצא בטיקטוק.
• לצלם סרטון שנראה כמו תוכן טיקטוק רגיל, לא כמו פרסומת טלוויזיה מקוצרת.
• להתחיל בתקציב נמוך, לבדוק מה עובד ורק אחר כך להגדיל.
• למדוד תוצאות: כמה אנשים הגיעו לאתר, כמה רכשו, ומה העלות לכל רכישה.

המדידה היא החלק שעסקים רבים מזניחים. בלי לדעת כמה מכירות הביא הקמפיין, קשה להחליט אם הוא משתלם. כלי מדידה לאתר העסק, כמו אלה שמתוארים במדריך גוגל אנליטיקס, עוזרים לקשר בין הצפיות בטיקטוק לבין מה שקורה בפועל בחנות.

כדאי גם לזכור שטיקטוק היא ערוץ אחד מתוך כמה. עסקים שבונים נוכחות רב ערוצית משלבים לעתים את טיקטוק עם ערוצים ישירים יותר לקהל קיים, כמו קבוצות ועדכונים שמתוארים במדריך טלגרם לעסקים. השילוב מאפשר לפגוש לקוחות חדשים בטיקטוק ולשמור איתם על קשר בערוץ אחר.

דרך 6: ניהול טיקטוק לעסקים תמורת דמי ניהול

מי שצבר ניסיון בחמש הדרכים הקודמות כנראה כבר מבין איך טיקטוק עובדת: איך יוצרים תוכן מעניין, מתי מעלים, ואיך נראה סרטון שיש לו סיכוי להפוך לוויראלי. את הידע הזה אפשר למכור כשירות: ניהול חשבון טיקטוק עבור עסקים וארגונים, תמורת דמי ניהול קבועים.

למי השירות מתאים

יש שני סוגים עיקריים של לקוחות. הראשון הוא עסקים שרוצים נוכחות בטיקטוק אבל אין להם את הידע לתפעל אותה. השני הוא עסקים שיש להם את הידע, אבל אין להם את הזמן. ויש כמובן עסקים שחסרים להם גם הידע וגם הזמן. לכל אלה, מישהו שמנהל עבורם את החשבון חוסך הרבה ניסוי וטעייה.

מה כולל הניהול

בדרך כלל העסק מעביר למנהל החשבון חומרים: סרטונים, תמונות ומידע על המוצרים. מנהל החשבון יכול גם ליזום ולבקש תכנים שנראים לו מתאימים לטיקטוק ובעלי פוטנציאל תפוצה. בפועל הוא מנהל את כל הפעילות של העסק ברשת: תכנון, עריכה, העלאה, מענה לתגובות ומעקב אחרי התוצאות.

מודל מוכר מרשתות אחרות

זו דרך מבוססת להרוויח מכל רשת חברתית. היא התחילה בפייסבוק, עם ניהול דפים עסקיים, העלאת פוסטים בשם העסק וגביית דמי ניהול, ועם הזמן התרחבה לרשתות נוספות, ובהן טיקטוק. מי שמתעניין בהתפתחות של פייסבוק ובמודל הכלכלי שמאחוריה יכול לקרוא את הסקירה על מארק צוקרברג ואיך יצר את העושר שלו.

מי שבוחר בדרך הזו פועל בפועל כעצמאי שמספק שירות, ולכן צריך לחשוב כמו עסק: להגדיר מחיר, לחתום על הסכם עם הלקוח שמגדיר מה כלול בשירות, ולבנות תיק עבודות שמראה תוצאות. מי שרוצה לחזק את הכלים המקצועיים שלו לפני שהוא פונה ללקוחות יכול לבדוק אפשרויות לימוד במדריך קורסים מקוונים.

השוואה בין הדרכים, מיסוי ובני נוער

כל אחת מהשש מתאימה לאדם אחר ולמצב אחר. הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים העיקריים. ארבע מתוך שש הדרכים דורשות קהל עוקבים קיים או ניסיון מוכח, ורק שתיים מתאימות למי שמתחיל מאפס.

מקור: סיכום מערכת על בסיס תיאור הפלטפורמה בערך טיקטוק בוויקיפדיה העברית.

הכנסה מטיקטוק חייבת בדיווח

הכנסה מחסויות, ממתנות בשידור חי, מפרסומות ביוטיוב או מדמי ניהול היא הכנסה לכל דבר. מי שמרוויח באופן שוטף צריך בדרך כלל לפתוח תיק עוסק ברשות המסים ולהירשם כעצמאי בביטוח לאומי. שיעור המס נקבע לפי מדרגות מס ההכנסה, ודמי ה ביטוח הלאומי נגבים לפי שיעורים שמתעדכנים מעת לעת. את מדרגות המס אפשר לבדוק בעמוד מדרגות מס הכנסה באתר כל זכות, ואת שיעורי דמי הביטוח לעצמאים בעמוד שיעורי וסכומי דמי ביטוח של המוסד לביטוח לאומי. מתנות וירטואליות ומוצרים שמתקבלים מספונסרים בלי תשלום עשויים גם הם להיחשב הכנסה, ולכן כדאי לתעד כל שיתוף פעולה, כולל שוויו.

הכנסה מחו"ל, למשל תשלום מפלטפורמה או ממפרסם זר, אינה פטורה מדיווח רק בגלל שהגיעה מחוץ לישראל. מי שמתחיל להרוויח באופן קבוע כדאי שינהל רישום מסודר של הכנסות והוצאות מההתחלה: ציוד צילום, תאורה, תוכנות עריכה ותקציב פרסום עשויים להיות הוצאות מוכרות. רישום מסודר חוסך הרבה כאב ראש בזמן הגשת הדוח השנתי.

בני נוער שמרוויחים מטיקטוק

חלק גדול מיוצרי התוכן בטיקטוק הם בני נוער. טיקטוק קובעת גיל מינימום לפתיחת חשבון ומגבלות גיל נוספות על שידורים חיים ועל קבלת מתנות וירטואליות, ולכן לא כל משתמש צעיר יכול ליהנות מכל הדרכים שתוארו. כשנער או נערה חותמים על הסכם חסות, ההורים צריכים להיות מעורבים: קטין אינו יכול בדרך כלל להתחייב לבדו בעסקה משמעותית, והמפרסם יבקש בדרך כלל את חתימת ההורים.

כללי ההעסקה של בני נוער בישראל, כולל שעות עבודה ותחומים אסורים, מפורטים בעמוד תעסוקת נוער באתר כל זכות. גם כשהפעילות אינה עבודה אצל מעסיק במובן הרגיל, כדאי שההורים יכירו את העקרונות, יגדירו שעות צילום סבירות ויוודאו שהפעילות אינה פוגעת בלימודים. בנוסף, חשוב לשמור על פרטיות: לא לחשוף כתובת, בית ספר או מיקום בזמן אמת.

מקורות

• ויקיפדיה העברית - ערך טיקטוק
• כל זכות - מדרגות מס הכנסה
• המוסד לביטוח לאומי - שיעורי וסכומי דמי ביטוח
• כל זכות - תעסוקת נוער