מהו המיסוי על עסקאות של סחר חליפין (ברטר)

משה הוא גנן, המטפל, בין היתר, בגינתה של יוכבד חברתו. תמורת השירות, מקבל משה מיוכבד תשלום חודשי של 500 שקלים.

יוכבד היא בעלי חברה המוכרת רהיטים לצורך מחייתה.

יום אחד, רכש משה מיוכבד כסא, במחיר של 500 שקלים.

במקום להעביר את התשלום, הסכימו השניים כי יוכבד לא תשלם למשה את התשלום החודשי עבור הטיפול בגינתה. האם יוכבד ו / או משה חייבים במס על השירותים שבוצעו?

 

מהי עסקת ״ברטר״? 

עסקת סחר חליפין, המוכרת גם בתור עסקת ברטר, משמעותה מתן שירות של צד א׳ תמורת קבלת שירות מצד ב׳, ללא שימוש בכסף על כל תצורותיו. כלומר זוהי עסקה ללא אמצעי חליפין – צד א' לא מעביר כסף לצד ב', וכן ההיפך – צד ב' לא מעביר תשלום לצד א'.

במקום תשלום, מקבל כל צד שירות מהצד השני. כך למשל, עורך דין יכול להעניק שירותים משפטיים לרואה חשבון, בעוד רואה החשבון יעניק בתמורה לעורך הדין, שירותים חשבונאיים.

 

השימוש בעסקאות סחר חליפין לכל אורך השנים

יש הטוענים כי בעבר התנהלה הכלכלה האנושית באמצעות עסקאות סחר חליפין. בהיעדר מטבעות, כרטיסי אשראי וצ׳קים – הכלכלה הייתה מבוססת על החלפת שירותים שכזו. אולם, צורה כלכלית זו לא פסחה מהעולם, ואכן, לא בכדי שיטה זו עודנה קיימת.

אמנם, לעיתים קשה לבצע עסקאות ללא מדד פורמלי של כסף: קיים קושי להעריך שני שירותים ולדייק בהערכתם כך שאכן ההחלפה של האחד בשני תהא משתלמת דיה. אך לשיטת עסקאות הברטר יתרונות רבים ולעיתים היא משתלמת ביותר. יתרה מזאת, ישנן הערכות שגורסות כי כחמישית מהעסקאות הכלכליות בעולם נעשות בצורת סחר החליפין ובהעדר שימושים במטבעות קונקרטיים.

משום כך, עסקת הברטר מחויבת להיכלל בסך השיקולים הפיננסים של עסק והיא חייבת להיות מדווחת לרשויות המס. זוהי עסקה לכל דבר ומשום כך יש לראות בה כחלק מסך ההכנסות והשירותים המדווחים של העסק. 

 

סוגי עסקאות ברטר

ישנן שתי תצורות עיקריות של עסקאות ברטר. דוגמא ראשונה לכך היא עסקת חליפין שאיננה עסקית. למשל, כאשר צד א׳ הינו אדם פרטי והוא מעניק שירות הכנת אוכל ביתי לצד ב׳. צד ב׳ גם הוא אדם פרטי ובתמורה לשירות האוכל הוא מטפל בכלבים של צד א׳.

עסקה שכזו אינה צריכה להיות מדווחת לרשויות המס. היא בבחינת עסקה פרטית בין גורמים פרטיים ומפאת זאת היא אינה לוקחת חלק במנגנונים פיננסיים רחבים יותר. 

דוגמא שנייה לעסקת ברטר היא עסקה בין שני צדדים עסקיים. למשל, כאשר חברת פרסום מציעה את שירותיה לעורך דין.

בתמורה לשירותי הפרסום עורך הדין מתחייב להעניק ייעוץ משפטי לחברת הפרסום. בכך נעשית עסקת סחר חליפין בין שני גורמים עסקיים. לפיכך, עסקה זו מחויבת להיות מדווחת לרשויות המס, ושני הצדדים מחויבים לעשות כן. 

 

האם עסקאות ברטר הן חוקיות? 

בהחלט – עסקאות ברטר אכן חוקיות. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי על פי חוק, עסקאות אלו הן חוקיות אך ורק במידה והן מדווחות בחשבוניות מוסדרות לרשויות המס. העסקאות מחויבות ליצור איזון בין השווי של השירותים הניתנים על ידי כל אחד מהצדדים, וזאת, לאור העובדה שעסקה זו מהווה הכנסה לכל דבר ועניין. במידה ועסק אינו מדווח על עסקאות ברטר בחשבוניות, הדבר עלול להוביל לפסילה של ספרי החשבונות, לקנסות ולנקיטת צעדים פליליים נוספים. 

 

כיצד מדווחים על עסקת סחר חליפין? 

במידה ועסקת הברטר נעשתה בין שני גורמים עסקיים, יש לדווח עליה לרשויות המס. הדיווח נעשה על ידי ציון הסכום הריאלי השווה לשירות שניתן.

כלומר, כל אחד מהצדדים מחויב לדווח על השירות אותו הוא העניק לצד השני של העסקה.

עסקת החליפין מחולקת למעשה לשתי עסקאות שונות: האחת, בה צד א׳ העניק שירותים או מוצרים לצד ב׳; השנייה, בה צד ב׳ העניק שירותים או מוצרים לצד א׳. כל אחד מהצדדים שהשתתף בעסקה נדרש להמציא חשבונית מס לצד השני. נשאלת השאלה איזה סכום צריך כל אחד מהצדדים לנקוב בחשבונית. ובכן, הסכום הנקוב עליו להיות שקול למחיר הריאלי של אותו השירות או המוצר בהתאם לשוויו בשוק.

על פי רוב, הסכומים אשר כל אחד מהצדדים יכתוב יהיו זהים. הדבר אינו מפתיע, נוכח השאיפה בעסקת חליפין ליצור שוויון מלא של ערך השירותים שהעניק כל אחד מהצדדים. אולם, ישנם מקרים בהם הסכומים אינם זהים ולכן על כל אחד מהצדדים לנקוב בסכום של השירות אותו העניק.

 

באילו תחומים נעשות עסקאות ברטר? 

תחומים רבים נוהגים להשתמש בעסקאות ברטר. כך לדוגמא, בשוק הנדל״ן, כל מה שקשור להחלפת דירות הוא בגדר עסקת סחר חליפין – אני אקבל את הדירה שלך בתל אביב לחודשי הקיץ, ואילו בתמורה את תקבלי את הדירה שלי בירושלים. החלפת דירות נעשית לרוב בין תיירים והיא איננה בתחום השכרת הדירות לטווחי זמן קצרים (סאבלטים, Airbnb ודומיהם).

דוגמא נוספת בתחום זה הן עסקאות הקומבינציה, בהן בעל הקרקע מוכר ליזם את השטח בתמורה ליחידות דיור אחדות אשר היזם עתיד להקים בשטח זה.

לצד זאת, גם בתחומי היצוא והיבוא הקמעונאיים נעשות עסקאות ברטר במטרה להרחיב את מגוון המוצרים. בנוסף, עסקים קטנים ועצמאים רבים משתמשים בעסקאות ברטר כדי להרחיב את תחומי העיסוק ולבצע החלפת שירותי לימוד בתחומים השונים. 

 

יתרונות עסקאות הברטר

הברטר היא שיטה משתלמת מאוד במקרים בהם ישנו משאב פנוי, דוגמת זמן. הענקת שירות לימוד עבור עסק אחר בתמורה לייעוץ מאותו העסק יכולה להשתלם במידה ולשני הצדדים משאב הזמן הוא בבחינת משאב פנוי יחסית.

יתרון נוסף לשיטת הברטר היא במידה ואין בנמצא כסף נזיל או במידה והשירות אותו מעניקים אינו ברמה מספקת כדי לקבל עליו סכום כספי.

מכאן ניתן ללמוד, כי עבור עסקים בשלבי פיתוח, עסקאות ברטר הן בבחינת פתרון משתלם אשר מרחיב את הפעילות העסקית ואת הקשרים של אותם עסקים שנמצאים כעת בראשית דרכם. 

 

חסרונות עסקאות הברטר

החיסרון המרכזי בעסקאות סחר החליפין הוא האתגר בתמחור שירותים ללא אומדן כספי. ישנו קושי בהחלפת שירותים ששוויָם אכן יהיה זהה זה לזה. חיסרון נוסף הוא העובדה שבנקל עסקאות אלה מאלצות את אחד מהצדדים להעניק שירות עבור שירות או מוצר שאינם זקוקים לו באמת.

כמו כן, לא פעם עסקאות שכאלו אינן מפוקחות כמו עסקאות אחרות. משום כך זהו תחום פרוץ ביחס שמבטיחים לתחומים אחרים. לכן, כדי לוודא שהשירות הוא מהימן והעסקה היא בטוחה – יש לנקוט בצעדים נוספים זאת. 

 

טובות הנאה והנחות סלב

טובות הנאה והנחות סלב הן בבחינת אזורים ״אפורים״ שמשיקים לעולם עסקאות הברטר. טובת הנאה מוגדרת כמתן מוצר או שירות, לרבות הענקת הנחה מוסוות, שאינם בתמורה ישירה על מוצר או שירות שניתן, כי אם כתוצר לוואי של שירות שכזה. טובות שכאלו נפוצות בעולם הידוענים ומכונות ״הנחות סלב״.

למשל, כאשר אישיות מפורסמת כלשהי משמשת כפרזנטור למוצר ברשתות החברתיות, וכאשר בתמורה היא מקבלת הנחה ברכישת מוצר זה – הנחה זו מהווה הכנסה לכל דבר. משום כך היא מצריכה תשלום מס הכנסה, מס ערך מוסף, ביטוח לאומי ומס בריאות.

כלומר, מצב שכזה מחייב דיווח מס משום שהוא בגדר עסקת ברטר: מתן שירות של צד א׳ בתמורה למוצר של צד ב׳. ההנחה ושירותי הפרסום נדרשים בדיווח מס. 

מקרה נוסף הוא הענקה של טובת הנאה הקשורה במשלח יד. במקרה שבו ניתנת טובת הנאה שקשורה למשלח היד היא נחשבת להכנסה ולכן גם היא מחיבת דיווח. 

 

פסק דין שפר 

בפסק הדין ע"א 247/63 פ"ש פ"ת נ' שפר ושמרלינג, נדונה סוגייה של עסקת חליפין. בפרשה, שפר ושמרלינג רכשו פרדס שטרם הניב פרי. השניים ערכו הסכם עם חקלאי, והעניקו לו את הזכות לעבד שטח שהיה מצוי בין העצים בפרדס לבין שטח אחר, שנועד לגידול עגבניות. בתמורה לכך, החקלאי עיבד עבור השניים את כל הפרדס. 

השאלה המשפטית העומדת לדיון היא האם לשפר ושמרלינג – בעלי הפרדס, יש הכנסה מהפרדס, לאור העובדה כי המס בישראל מוטל רק עבור הכנסה. 

בית המשפט ניתח את מצבם של בעלי הפרדס, במובן זה שקיימת להם הכנסה מהשכרת מקרקעין – שפר ושמרלינג משכירים את הפרדס לחקלאי. כמובן שמדובר בעסקת חליפין – הרי בפועל השניים לא קיבלו תשלום עבור השכרת הפרדס, אלא במקום זאת הם לא שילמו את הוצאת עיבוד הפרדס (התשלום שהיו צריכים לשלם לחקלאי עבור עיבוד הפרדס). הווי אומר, בעסקת החליפין בין שפר ושמרלינג לבין החקלאי, השוו שני הצדדים את שני השירותים: 

השכרת הפרדס לחקלאי = תשלום לחלקאי עבור עיבוד הפרדס. 

 

כיצד חושב תשלום המס של שפר, שמרלינג והחקלאי?

לצורך חישוב תשלום המס, בית המשפט ניסה לשערך את שווי  ימי העבודה ששפר ושמרלינג שילמו לעובד. בפרדס היו 79 דונם סך הכל, ובאותם זמנים לעבד דונם אחד לקח חמישה ימים.

כמו כן, התשלום הממוצע עבור יום עבודה לחקלאי היה 8 לירות. משכך, ההכנסה לבעל הפרדס שווה ל- 3160 לירות: 8 (לירות ליום עבודה) כפול 5 (ימי עבודה בשבוע) * 79 (דונם בפרדס). לפיכך, החקלאי מוסה על הכנסה של 3160 לירות, וכך גם בעלי הפרדס מוסו על הכנסה של 3160, בגין הכנסה של השכרת הפרדס לחלקאי. 

 

דוגמת ההלוואה: האם יש למסות הלוואות ללא ריבית?

נניח כי ילנה מועסקת כעורכת דין במשרד עורכי דין. בעלי המשרד מעריכים מאוד את עבודתה של ילנה, ולפיכך מעניקים לה לבקשתה, הלוואה של 100,000 שקלים, ללא ריבית, לשנה. לכאורה, אם ילנה הייתי לוקחת את אותה הלוואה בתנאי שוק, היה עליה לשלם סכום גבוה בהרבה – 100,000 שקלים עבור תשלום הקרן, בתוספת ריבית. האם על ילנה לשלם מס עבור ההטבה שקיבלה מהמשרד?

 

נפריד לשתי עסקאות:

עסקה א' – עסקת ההלוואה בין המשרד לילנה.

עסקה ב' – העלאת השכר של ילנה בגובה הריבית שהיה עליה לשלם אם הייתה לוקחת הלוואה בתנאי שוק. 

מאחר שכעת תשלום הריבית שלכאורה נחסך לילנה, מחושב כתוספת שכר, על ילנה יהיה לשלם מס עבור תשלום הריבית, משל היה זה שכר עבור עבודתה לכל דבר ועניין. 

כיצד יחושב המס שתשלם ילנה?

מידי שנה, קובעות תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית)  התשמ"ה – 1985, את שיעור הריבית השנתי שיש לשלם.

נכון לשנת 2020, שיעור הריבית הינו 3.49%. לפיכך, על ילנה יהיה לשלם מס עבור הכנסה של 3490 שקלים: 100,000 (ההלוואה שקיבלה) כפול 3.49% (שיעור הריבית הקבוע בחוק).

אם ילנה צריכה לשלם מס, מדוע כדאי לה לבקש מהמשרד הלוואה שכזו?

לכאורה, ילנה יכולה לקבל את אותם תנאים ללא קשר למשרד, אם הייתה פונה לבנק או לכל גוף חיצוני אחר.

ברם, לילנה יהיה כדאי לפנות למשרד לבקשת הלוואה ולא לגוף חיצוני אחר, במקרים בהם דירוג האשראי שלה נמוך, או כאשר התקשתה בהחזר הלוואה בעבר.

במקרים כאלו, חברות פיננסיות יציעו לילנה תנאי הלוואה גרועים, שיכללו ריבית גבוהה בהרבה מ- 3.49%. במצב שכזה, תעדיף ילנה להלוות כספים באמצעות מנגנון עסקת ברטר.

 

לסיכום

עסקאות סחר חליפין משמשות עסקים רבים בכל שלבי הפיתוח שלהם.

לא פעם הן משתלמות ביותר: הן מאפשרות הרחבת פעילות גם במצב בו לא קיים כסף נזיל או במצב בו העסק הוא בראשית דרכו.

עסקאות כאלו תורמות לעסקים לפתח נטוורקינג ולהציע שירותים עבור מי שבעתיד יהפכו ללקוחותיהם. גם בעולם הנדל״ן עסקאות ברטר מניבות רווחים משתלמים וחוסכות עלויות רבות.

על כן, עסקאות אלה מחייבות דיווח מס ככל עסקה אחרת. הן מניבות הכנסות שמתבטאות לבסוף בכסף. לכן סכומים אלו חייבים להיות מצוינים בחשבוניות המס של העסק.