כמעט כל אזרח במדינה נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי – עצמאיים, שכירים, וגם כאלו שלא עובדים. בנוסף לתשלום של הביטוח הלאומי, אנו נדרשים לשלם גם דמי ביטוח בריאות שידועים גם בשם מס בריאות. לכאורה זה יכול להראות תמוה מדוע חייבים לשלם את מס הבריאות, אפילו אם יש ביטוח בריאות פרטי. אנחנו כאן כדי לעשות סדר ולתת לכם את כל המידע שצריך: מהו מס בריאות, מי מחויב לשלם אותו, כיצד, למה, וכמובן – מה הסכום שכל אחד נדרש לשלם?
מהו מס בריאות ולמה צריך אותו?
לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד – 1994, כל תושב ישראל מבוטח על ידי ביטוח הבריאות הלאומי שעובד מטעם הביטוח הלאומי. זהו למעשה ביטוח הבריאות עם הסל הכי בסיסי שיש בשוק. הביטוח הזה מסופק על ידי כל קופות החולים. בגלל שעל כל תושב ישראלי יש חובה להיות רשום בקופת חולים – הקופה חייבת לספק לו את הביטוח הממלכתי הבסיסי וכך הביטוח יכול להגיע לכל התושבים. מדובר בסל אחיד לכל התושבים.
לפי החוק כל אחד ואחת יכולים לבחור לפי רצונם באיזה קופת חולים להיות חברים, מתוך 4 הקופות: כללית, מאוחדת, מכבי ולאומית. כמובן, מותר לעבור מקופה לקופה ללא הגבלה.
מאיפה יש את המימון הנדרש כדי לאפשר את השירותים שמציע סל הבריאות הממלכתי? בדיוק בשביל זה יש את מס הבריאות (ידוע גם כדמי ביטוח בריאות, או פשוט דמי בריאות). חלק מהתשלום שחייבים לביטוח הלאומי זה התשלום של מס הבריאות, שלמעשה דואג לכך שלכל התושבים תהיה גישה לביטוח בריאות בסיסי שמסופק באמצעות קופות החולים.
למס בריאות אין שום קשר לביטוח בריאות פרטי שמשווקות חברות הביטוח.
מי צריך לשלם מס בריאות?
כל תושב בישראל מעל גיל 18 מחוייב בתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי. התשלום נקבע מתוך ההכנסה של כל אדם בשיעורים הקבועים בחוק. זהו תשלום חובה גם בעבור אלו שלא עובדים ואין להם הכנסות כלל. עם זאת, במקרים כאלו התשלום שיגבה יהיה הסכום המינימלי ביותר.
אין זה משנה מה סטטוס העבודה שלך – כולם מחויבים בתשלום הזה, בדיוק כמו התשלום לביטוח הלאומי. בכלל זה נכנסים – עובדים עצמאיים, עובדים שכירים, בעלי הכנסה שלא מעבודה, סטודנטים, תלמידי ישיבה, מתנדבים בשירות לאומי, חיילים – בשירות חובה ובשירות ללא תשלום, חיילי קבע, חברי קיבוץ, אסירים, פנסיונרים וכו'.
מה שכן – לא תמיד כל אחד חייב להיות אחראי על התשלומים של דמי ביטוח הבריאות שלו בעצמו, וזה תלוי במעמד שיש לו בביטוח הלאומי:
- עובדים שכירים – המעסיק צריך לדאוג לתשלום שלהם.
- עובדים עצמאיים – הם צריכים לדאוג לתשלום בעצמם.
- עבור מקבלי פנסיה – קרן הפנסיה אחראית לשלם את דמי הבריאות.
- עבור חיילים סדירים – משרד הביטחון משלם את דמי הבריאות בשבילם.
מי פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות?
אמנם אמרנו שכל תושב ישראלי חייב לשלם את דמי ביטוח הבריאות, אך למעשה זה לא לגמרי מדויק. החוק מחריג מקרים מסוימים שבהם ניתן פטור מלא מהתשלום והוא כולל את האוכלוסיות הבאות:
- קטינים: ילדים מתחת לגיל 18 מבוטחים בצורה אוטומטית בביטוח הבריאות הממלכתי ולכן פטורים מתשלום דמי הבריאות.
- עקרת בית: אישה נשואה או ידועה בציבור, שבן הזוג שלה מבוטח בביטוח הלאומי, ואינה עובדת מחוץ למשק הבית שלה, גם היא פטורה מהתשלום.
- חיילים בשירות חובה: עבור חיילים יש ביטוח בריאות מטעם צה"ל ולכן הם לא מבוטחים במסגרת חוק בריאות ממלכתי. על כן הם לא נדרשים בתשלום דמי הבריאות.
- אדם שאין לו הכנסות מעבודה או ממקורות אחרים, או שהכנסותיו לא עולות על 5% מהשכר הממוצע שיש במשק: יקבל פטור רק אם הוא גם עונה להגדרה של אחד מאלה –
- אסיר או עציר שנמצאים בבית סוהר או במעצר – זכאים לפטור של שנה.
- עולים חדשים – זכאים לפטור של שנה מיום העלייה לארץ.
- מי שמלאו לו 18 שנים אך לא מלאו לו 21 שנים, ואמור להתגייס לצה"ל, לשירות לאומי או לשירות אזרחי – יקבל פטור עד תחילת השירות.
כמה צריך לשלם?
דמי הבריאות המשולמים אינם סכום קבוע עבור כולם, אלא סכום שיש לשלם לפי שיעורים מההכנסה, והוא משתנה בהתאם לאוכלוסייה. כעת נפרט כמה כל אוכלוסייה נדרשת לשלם:
שכירים
שכירים נדרשים לשלם את דמי הבריאות לפי החישוב הבא:
- 3.1% מהחלק בשכר שמגיע עד 60% מהשכר הידוע כשכר הממוצע במשק לפי הביטוח הלאומי.
- 5% מהחלק בשכר אשר עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק עד ההכנסה המקסימלית שמחויבת בתשלום דמי ביטוח בריאות.
בניגוד לדמי ביטוח לאומי, המעסיק לא צריך להשתתף בתשלום דמי ביטוח הבריאות של העובדים שלו.
עצמאיים
החישוב לעובדים עצמאיים הוא אותו החישוב של השכירים:
- 3.1% מהחלק בשכר שמגיע עד 60% מהשכר הידוע כשכר הממוצע במשק לפי הביטוח הלאומי
- 5% מהחלק בשכר אשר עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק עד ההכנסה המקסימלית שמחויבת בתשלום דמי ביטוח בריאות.
אנשים שלא עובדים, ובעלי הכנסה שלא מעבודה
אלו שלא עובדים ואין להם בכלל הכנסות – צריכים עדיין לשלם דמי בריאות ומשלמים את הסכום המינימלי לתשלום – 104 ₪ בכל חודש.
אנשים בעלי הכנסה שלא מעבודה – צריכים לשלם 5% מהחלק בשכר שבין 25-60% מהשכר הממוצע במשק, ו – 5% מהחלק בשכר שמעל 60% מהשכר הממוצע שבמשק ועד ההכנסה המקסימלית שחייבת בביטוח בריאות.
מקבלי פנסיה מוקדמת
מקבלי פנסיה מוקדמת נדרשים לשלם דמי ביטוח בריאות בסך של 3.1% מחלק השכר שמגיע עד 60% מההכנסה הממוצעת שבמשק, ו – 5% מהחלק בשכר שגבוה מ – 60% מהשכר הממוצע במשק עד ההכנסה המקסימלית החייבת בביטוח בריאות.
מקבלי קצבאות ביטוח לאומי
חלק ממקבלי הקצבאות פטורים ממס הבריאות, כלומר לא נדרשים לשלם כלל את דמי הבריאות לביטוח הלאומי. מי שנכללים ברשימה זו הם:
- מקבלי גמלת סיעוד
- מקבלי גמלת ניידות
- מקבלי קצבה לשירותים מיוחדים לנכים קשים
- מקבלי גמלת ילד נכה
- מקבלי קצבת ילדים
- מקבלי תגמולים לחסידי אומות העולם
בתוך מקבלי הקצבאות בביטוח הלאומי, יש גם כאלו שבכל זאת נדרשים לשלם דמי ביטוח בריאות, אך בשיעור המינימלי שלהם שעומד כיום על 104 ₪. ברשימה של מקבלי הקצבאות שחייבים בתשלום המינימלי של מס הבריאות ניתן למצוא:
- מקבלי קצבת נכות מעבודה (עד גיל הפרישה)
- מקבלי קצבת נכות כללית
- מקבלי גמלת הבטחת הכנסה
- מקבלי גמלת בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה (עד גיל הפרישה)
- מקבלי תגמולים לנפגעי איבה
- מקבלי דמי מזונות
- מקבלי קצבת שאירים
כיצד ניתן להסדיר את תשלום מס הבריאות?
כאמור, חלק מהעובדים לא צריכים לשלם בעצמם מכיוון שהתשלום מתבצע דרך המעסיק שלהם (כל העובדים השכירים למשל). לעומת זאת יש כאלו שצריכים לדאוג בעצמם לתשלום דמי הבריאות כמו עצמאיים, סטודנטים, תלמידי ישיבה וכאלו שאינם עובדים. יש 3 דרכים שאפשר לשלם באמצעותן:
- תשלום במזומן באמצעות פנקס חשבונות: התשלום מבוצע בבנק או בסניף דואר. עובדים עצמאיים ואלו שיש להם הכנסות שלא מעבודה נדרשים לשלם ב – 15 לכל חודש. סטודנטים, תלמידי ישיבה ומי שאינו עובד נדרש לשלם כל רבעון, כלומר אחת ל – 3 חודשים.
- תשלום באמצעות הוראת קבע: הוא דרך חשבון הבנק או באמצעות כרטיס האשראי הביטוח הלאומי מאפשר להסדיר את התשלומים של דמי ביטוח הבריאות גם בדרך של הוראת קבע בבנק או באשראי. התשלום נגבה באופן אוטומטי פעם חודש ב -22 לחודש, כתשלום על החודש הקודם. כל מה שצריך לעשות כדי להסדיר זאת, זה לחתום על הטופס של הוראת הקבע ולהעביר אותו לביטוח הלאומי.
- תשלום בכרטיס אשראי: דרך נוחה עבור רבים היא תשלום בכרטיס אשראי שניתן לבצע במוקד הארצי, במוקד התשלומים הטלפוני, באזור התשלומים בביטוח הלאומי, או לחלופין באתר השירות האישי.
