מה זה PayPal ואיך החברה מרוויחה
PayPal היא חברה אמריקאית להעברת כספים, שמאפשרת לאנשים ולעסקים לשלם ולקבל כסף בצורה מאובטחת דרך אתר אינטרנט ואפליקציה לטלפון, בלי תלות במדינה שבה נמצא כל צד. השירות זמין כמעט בכל מדינה, אם כי בחלק מהמדינות הוא פועל בהיקף מוגבל. הרעיון המרכזי פשוט: במקום שהקונה ימסור את פרטי כרטיס האשראי שלו לכל אתר שבו הוא קונה, הוא מוסר אותם פעם אחת ל-PayPal, ומכאן והלאה PayPal היא שמשלמת בשמו.
לפי הערך על PayPal בוויקיפדיה, החברה נוסדה בדצמבר 1998 בשם Confinity, ומטה החברה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה. בתקופה מסוימת PayPal הייתה בבעלות eBay, ובספטמבר 2014 הודיעה eBay על תוכנית להפריד אותה לחברה עצמאית. העובדה ש-PayPal גדלה בתוך עולם המסחר המקוון מסבירה גם את המבנה של השירות: הוא נבנה סביב קונים ומוכרים שלא מכירים זה את זה, ושצריכים גורם שלישי שיתווך ביניהם.
מבחינת המודל העסקי, PayPal מרוויחה בעיקר מעמלות שמשלמים מקבלי התשלומים, ובנוסף ממרווח על המרת מטבע וממכירת פרסום באתר ובאפליקציה שלה. המשמעות המעשית לצרכן היא שבעסקה רגילה בשקלים הקונה לא משלם דבר נוסף על מחיר המוצר, והעלות נופלת על המוכר. ההבדל מתחיל להיות מורגש כשקונים באתר זר שמחייב במטבע אחר, או כשמקבלים כסף ורוצים להעביר אותו לחשבון הבנק. על שני אלה נרחיב בהמשך, כי שם נמצאים רוב הסכומים שכדאי להכיר.
בגלל הפופולריות שלה, אתרים רבים מציעים היום כפתור תשלום ב-PayPal. יש אתרים שמציעים אותו לצד אפשרות להקליד כרטיס אשראי, ויש אתרים, בעיקר קטנים או זרים, שמציעים רק אותו. מי שקונה הרבה באינטרנט, ובמיוחד מחנויות בחו"ל, ייתקל בו כמעט בכל קנייה.
איך עובד תשלום ב-PayPal לעומת הקלדת כרטיס באתר
כדי להבין את היתרון של PayPal, כדאי לעבור על שני מסלולי הרכישה זה לצד זה. ההבדל אינו בכמה לחיצות חוסכים, אלא בשאלה מי מחזיק בפרטי האשראי שלכם בסוף התהליך.
רכישה רגילה, בהקלדת כרטיס
בקנייה רגילה מוסיפים מוצר לסל, נרשמים לאתר או ממלאים פרטים כלקוחות מזדמנים, ומקלידים שם, כתובת ופרטי כרטיס אשראי. כשמאשרים את הטופס, הפרטים עוברים למוכר כדי שיוכל לחייב את הכרטיס. ההצפנה והאבטחה של המידע תלויות במערכת של המוכר ובספק הסליקה שבחר, ולא תמיד מדובר ברמה גבוהה. על האופן שבו עסקים מחברים את האתר שלהם לחברת אשראי אפשר לקרוא במאמר על סליקת כרטיס האשראי באינטרנט.
מכאן והלאה הקונה תלוי בהגינות של המוכר: שישלח את המוצר כפי שתואר, בזמן, ושלא ישמור את פרטי הכרטיס אחרי החיוב, אלא אם הלקוח הסכים לכך במפורש כדי להקל על רכישות עתידיות. אם האתר נפרץ, או אם המוכר אינו משמיד את הפרטים, הם עלולים להגיע לגורמים לא ראויים.
רכישה דרך PayPal
בקנייה דרך PayPal מוסיפים מוצר לסל ובוחרים בכפתור PayPal. בלחיצה עוברים לממשק של PayPal ומתחברים לחשבון בצורה מאובטחת. הסכום ופרטי העסקה מוצגים על המסך, ואחרי האישור, שלפעמים כולל התחברות מלאה ולא רק לחיצה, PayPal מודיעה לאתר המוכר באופן אלקטרוני שהתשלום עבר. המוכר אינו מקבל את פרטי הכרטיס, אלא רק אישור דיגיטלי שנקרא "אסימון" - קוד עם מספר סידורי שמאשר שהחיוב בוצע. עם קבלת הקוד האתר מסיים את ההזמנה. אם החיוב נכשל, PayPal מעבירה גם את המידע הזה לאתר באותה דרך.
פרטי הכרטיס נשארים אצל PayPal בלבד. גם מי שאין לו חשבון יכול בחלק מהמקרים לשלם דרך PayPal כאורח, ואז הפרטים עוברים ל-PayPal ולא לאתר. למוכר אין מה לשכוח להשמיד ואין מה להעביר הלאה, ולכן הסיכון לדליפת המידע נמוך משמעותית. תוצאה דומה, מכיוון אחר, אפשר להשיג גם עם כרטיס אשראי וירטואלי, שמגביל את הנזק גם אם המספר נחשף.
יתרון נוסף של המסלול הזה הוא קיומו של גורם מתווך. בקנייה רגילה, אם המוצר לא הגיע או הגיע שונה מהתיאור, הקונה מתמודד מול המוכר לבדו, ואם המוכר לא משתף פעולה נשארת רק האפשרות לפנות לחברת האשראי. ב-PayPal יש תהליך מחלוקת מובנה, שבו החברה עצמה בודקת את הטענות ומחליטה מי צודק.
שכבות האבטחה: מתי PayPal עוצרת עסקה
מעבר להצפנת הנתונים בדרך אל היעד, PayPal מפעילה מנגנונים שבודקים כל עסקה מול ההתנהגות הרגילה של בעל החשבון. המטרה היא לזהות מצב שבו מישהו אחר מנסה לשלם בשמכם, גם כשהוא מחזיק בטלפון או במחשב שלכם. אלה המצבים הנפוצים שבהם העסקה לא תאושר אוטומטית:
- מכשיר חדש - אחרי החלפת טלפון או מחשב, הרכישה לא תעבור אוטומטית ויהיה צורך להתחבר מחדש לחשבון.
- עסקה חריגה - אם רוב הקניות הן בגדים ופתאום מופיעה רכישה של טלפון, או אם בדרך כלל מדובר בסכומים קטנים ופתאום מופיעה עסקה של מאות או אלפי דולרים, PayPal עשויה לבקש התחברות מחדש. גם עסקה בסכום נמוך במיוחד עלולה לעורר חשד, כי מי שהשתלט על חשבון נוהג לבדוק אותו ב"רכישת ניסיון" קטנה.
- מיקום גאוגרפי לא רגיל - מי שקונה בדרך כלל מישראל ופתאום משלם בחופשה בתאילנד, יתבקש לרוב להזדהות שוב. שתי רכישות סמוכות בזמן ממדינות רחוקות זו מזו נחשבות חשודות במיוחד, ועשויות להוביל לשלבי אימות נוספים.
- ספק אינטרנט ונתוני חיבור - כשפרטי החיבור לא תואמים את ההיסטוריה של החשבון, גם זה עלול לעצור את העסקה עד להתחברות מחדש.
אימות דו-שלבי
התחברות בשם משתמש וסיסמה בלבד נחשבת היום חלשה, כי סיסמאות דולפות, נגנבות או ננחשות. באימות דו-שלבי, אחרי הזנת כתובת הדואר האלקטרוני והסיסמה מגיע שלב נוסף: קוד בהודעת טקסט, הודעה לאישור בדואר האלקטרוני, או התראה בטלפון שמבקשת לאשר את הכניסה. מי שגילה את הסיסמה אבל אין לו גישה לטלפון או לדואר האלקטרוני של בעל החשבון, ייחסם בשלב השני.
כדאי להפעיל את האימות הדו-שלבי בהגדרות החשבון, ולשמור על אבטחה בסיסית גם במכשיר עצמו: עדכוני מערכת, סיסמה ייחודית שלא משמשת באתרים אחרים, וזהירות מהודעות שמבקשות "לאמת את החשבון" דרך קישור. על צעדים נוספים להגנה על המכשירים ראו את המדריך להגנה על המחשב והמידע שבו. מנגנוני הזיהוי של PayPal טובים, אבל הם לא מחליפים הרגלים נכונים של בעל החשבון.
לפעמים המנגנונים האלה מעצבנים, בעיקר בחו"ל, כשעסקה לגיטימית נעצרת לכמה דקות. כדאי לראות בכך את המחיר של ההגנה: אותה בדיקה שמעכבת קנייה בחופשה היא זו שעוצרת גנב שהשיג את הסיסמה.
עמלות ב-PayPal: מה משלם הקונה ומה משלם המוכר
הנחה נפוצה היא שב-PayPal רק המוכר משלם. זה נכון לעסקה מסחרית בשקלים, אבל לא לכל מצב. הקונה אינו משלם עמלה על הרכישה עצמה, אך כשיש המרת מטבע, למשל כשקונים בדולרים מחנות אמריקאית וכרטיס האשראי או היתרה בשקלים, PayPal גובה מרווח מעל שער החליפין הבסיסי. מרווח ההמרה לקונה עומד על 2.5% מעל שער החליפין הבסיסי, שהם 2.95% כולל מע"מ של 18%.
בצד של המוכר, עסקה מסחרית מקומית עולה 3.40% ועוד עמלה קבועה, כלומר 4.01% כולל מע"מ ועוד העמלה הקבועה. העמלה הקבועה היא 1.20 ש"ח לתשלום בשקלים (1.42 ש"ח כולל מע"מ) או 0.30 דולר לתשלום בדולרים (0.35 דולר כולל מע"מ). כשהתשלום מגיע מחו"ל מתווספת עמלה: 1.18% כולל מע"מ כשהשולח בארה"ב, קנדה או אירופה, ו-2.36% כולל מע"מ ממדינות אחרות. מעבר לזה, כשקונה פותח מחלוקת שהופכת לחיוב חוזר, המוכר משלם 35.40 ש"ח כולל מע"מ בתעריף הרגיל.
| מצב | מה משלם הקונה (כולל מע"מ) | מה משלם המוכר בישראל (כולל מע"מ) |
|---|---|---|
| רכישה בשקלים, ללא המרת מטבע | 0% | 4.01% ועוד 1.42 ש"ח |
| רכישה בדולרים, ללא המרת מטבע | 0% | 4.01% ועוד 0.35 דולר |
| רכישה עם המרת מטבע | 2.95% מעל שער החליפין הבסיסי | 4.01% ועוד העמלה הקבועה |
| תשלום שמגיע מארה"ב, קנדה או אירופה | 0% ללא המרה | תוספת של 1.18% על העמלה המקומית |
| תשלום שמגיע ממדינה אחרת | 0% ללא המרה | תוספת של 2.36% על העמלה המקומית |
| מחלוקת שהופכת לחיוב חוזר | 0 ש"ח | 35.40 ש"ח (70.80 ש"ח לסוחרים עם נפח מחלוקות גבוה) |
מקור: עמוד העמלות לצרכנים של PayPal ישראל ועמוד העמלות לסוחרים של PayPal ישראל. המחירים נכונים לאוקטובר 2026, לפי עמודי העמלות שעודכנו ב-13 באוקטובר 2026.
כדי לתרגם את האחוזים לשקלים, קחו מקרה היפותטי: רכישה בסך 1,000 ש"ח מחנות שמחייבת במטבע זר, כשהתשלום יוצא מכרטיס שקלי. מרווח ההמרה של 2.95% מוסיף כ-29.5 ש"ח לעלות. זה לא סכום דרמטי, אבל הוא מצטבר אצל מי שקונה בחו"ל באופן קבוע. כדאי להשוות אותו לעמלת המטבע הזר שגובה חברת האשראי, ולבדוק אם החנות מאפשרת לשלם במטבע אחר. מידע נוסף על חיוב במטבע זר מופיע במאמר על כרטיס אשראי בינלאומי.
עוד עלות קטנה שכדאי להכיר נוגעת לקישור כרטיס אשראי לחשבון: חלק מהמשתמשים מחויבים ב-9.44 ש"ח כולל מע"מ לצורך אימות הכרטיס, והסכום מוחזר אחרי שהאימות מצליח. מי שרואה חיוב כזה בפירוט החודשי מיד אחרי פתיחת החשבון, לא צריך לחשוד בהונאה.
משיכת יתרה לחשבון הבנק: איך לא לשלם עמלה
מי שמקבל כסף ב-PayPal, ממכירה ביד שנייה, מעבודה לחו"ל או מהחזר של חבר, צובר אותו כיתרה בחשבון. את היתרה אפשר להשאיר שם ולהשתמש בה לרכישות, או למשוך החוצה. כאן חשוב להכיר את המבנה, כי עמלות המשיכה משתנות מאוד לפי היעד ולפי הסכום.
משיכה לחשבון בנק ישראלי בשקלים פטורה מעמלה כשהסכום הוא 1,000 ש"ח ומעלה, ואילו משיכה של פחות מ-1,000 ש"ח עולה 9.44 ש"ח כולל מע"מ, כל עוד אין המרת מטבע. משיכה לכרטיס אשראי שקלי עולה 25.96 ש"ח כולל מע"מ, כך שהיא היקרה מבין האפשרויות המקומיות. המשמעות פשוטה: מי שאינו צריך את הכסף מיד, חוסך את העמלה אם הוא מחכה שהיתרה תעבור את הסף ומושך פעם אחת לבנק.
| יעד המשיכה | עמלה לפני מע"מ | עמלה כולל מע"מ |
|---|---|---|
| חשבון בנק ישראלי בשקלים, 1,000 ש"ח ומעלה | 0 ש"ח | 0 ש"ח |
| חשבון בנק ישראלי, פחות מ-1,000 ש"ח | 8 ש"ח | 9.44 ש"ח |
| כרטיס אשראי שקלי | 22 ש"ח | 25.96 ש"ח |
| כרטיס אשראי דולרי | 5 דולר | 5.90 דולר |
| חשבון בנק אמריקאי | 35 דולר | 41.30 דולר |
מקור: עמוד העמלות לצרכנים של PayPal ישראל (הקישור בטבלה הקודמת ובסעיף המקורות). המחירים נכונים לאוקטובר 2026.
דוגמה היפותטית: מי שמושך 200 ש"ח חמש פעמים בחודש משלם 5 עמלות של 9.44 ש"ח, כלומר 47.20 ש"ח, על אותו סכום כולל שהיה עובר ללא עלות במשיכה אחת של 1,000 ש"ח. אצל מי שמקבל תשלומים קטנים באופן קבוע, ההבדל בשנה עשוי להגיע למאות שקלים. כדאי לזכור גם שהפטור מותנה בכך שאין המרת מטבע: יתרה בדולרים שמומרת לשקלים בדרך לבנק תספוג את מרווח ההמרה.
אחרי שהכסף מגיע לחשבון הבנק, נכנסות לתמונה העמלות של הבנק עצמו, ושווה לבדוק גם אותן. על הדרכים להוריד את העלויות האלה ראו את המאמר על קיצוץ בעמלות הבנק. ומי ששוקל להשתמש ב-PayPal כדי לשלוח כסף לבני משפחה בחו"ל, ימצא השוואה לחלופות אחרות במדריך להעברת כסף לחו"ל.
מחלוקת (Dispute): השירות הצרכני של PayPal
אחד היתרונות הבולטים של PayPal הוא שהיא לא רק "צינור" שמעביר כסף, אלא גם גוף שמכריע כשמשהו משתבש. תקלה טכנית בזמן הרכישה, מוצר שלא הגיע בכלל, מוצר פגום, או מוצר שאינו תואם את התיאור באתר - בכל אחד מהמקרים האלה אפשר לפנות ל-PayPal דרך תהליך דיגיטלי מסודר.
שלבי התהליך
- פתיחת מחלוקת - בממשק האתר או האפליקציה לוחצים על Dispute ומפרטים את הבעיה. ברוב המקרים הקונה הוא שפותח, אבל לעתים גם המוכר יכול לפתוח.
- שיח בין הצדדים - נפתחת התכתבות בין הקונה למוכר. חלק גדול מהמקרים נסגרים כבר בשלב הזה, בהחזר, בהחלפה או במשלוח חוזר.
- העברה להכרעה - אם לא הושגה הסכמה, אפשר להעביר את התיק ל-PayPal. החברה נכנסת כבוררת, מבקשת פרטים משלימים ותגובות משני הצדדים.
- הכרעה - אם אחד הצדדים לא משיב בזמן שנקבע, ההכרעה מתקבלת אוטומטית לטובת הצד השני. אם שניהם משתתפים, PayPal מכריעה לפי הראיות.
מי שלא מגיב למחלוקת בזמן הקצוב מפסיד בה אוטומטית, ולכן חשוב לעקוב אחרי ההודעות ולצרף צילומים, מספרי משלוח והתכתבויות. כדאי לשמור את כל ההוכחות מהרגע הראשון: תמונות של המוצר כפי שהגיע, צילום מסך של תיאור המוצר באתר, ואת אישור ההזמנה.
המנגנון הזה פתוח גם לניצול לרעה, למשל קונה שטוען שהמוצר לא הגיע כשבפועל הוא הגיע. מהלך כזה עשוי לעבוד פעם אחת, אבל PayPal בודקת את היסטוריית העסקאות, ומשתמש שפותח מחלוקות שוב ושוב עלול לספוג הגבלות על החשבון ואף סגירה שלו. גם למוכר יש אינטרס לטפל בתלונות מהר: מחלוקת שמתגלגלת לחיוב חוזר עולה לו 35.40 ש"ח כולל מע"מ, בלי קשר לשווי העסקה.
מי ששילם בכרטיס אשראי ישירות, בלי PayPal, אינו חסר הגנה: אפשר לפנות לחברת האשראי בבקשה לביטול החיוב, כפי שמוסבר במדריך לביטול חיוב בכרטיס אשראי. ובקניות מעסק ישראלי חלות גם זכויות לפי חוק הגנת הצרכן, שמפורטות במאמר על ביטול עסקה והחזר כספי.
יתרה ב-PayPal ודיווח לרשויות המס
מי שמוכר מוצר או שירות ומקבל תשלום ב-PayPal, יכול להשתמש בחשבון כמעין חשבון בנק דיגיטלי. הכסף שמתקבל נרשם כיתרה, ואין חובה להעביר אותו לבנק. כשמשלמים אחר כך ב-PayPal, הסכום יורד קודם מהיתרה, ורק אם היא לא מספיקה, השאר נגבה מכרטיס האשראי או מחשבון הבנק המקושר.
הנוחות הזו יוצרת מלכודת. העובדה שהכסף לא עבר דרך חשבון הבנק אינה הופכת אותו לפטור ממס. הכנסה מעסק שמתקבלת ב-PayPal היא הכנסה לכל דבר, וצריך להוציא עליה קבלה או חשבונית ולדווח עליה לרשות המסים, גם אם הכסף לא יצא מעולם מהחשבון. שימוש ביתרה שמקורה בהכנסה לא מדווחת לצרכים פרטיים, כמו הזמנת חופשה או קניות אישיות, עלול להיחשב עבירת מס חמורה, ובנסיבות מסוימות גם להתקרב לעבירות של הלבנת הון.
הגבול בין מכירה פרטית מזדמנת לבין פעילות עסקית אינו תמיד ברור. מכירה חד-פעמית של רהיט ישן שונה ממי שמוכר באופן קבוע מוצרים ברשת או מספק שירותים ללקוחות בחו"ל. מי שמקבל תשלומים ב-PayPal באופן שוטף צריך לנהל את התקבולים האלה כחלק מהספרים של העסק, לשמור את פירוט העסקאות מהחשבון, ולבדוק עם מנהל החשבונות כיצד לרשום עמלות והמרות מטבע. גם העמלות עצמן הן הוצאה של העסק, וחשוב לתעד אותן. מי שמתעניין בצד המקצועי של ניהול הספרים יכול לקרוא על לימודי ראיית חשבון, ועל ההבדל בין ניכוי לזיכוי במס במאמר על ניכוי וזיכוי במס הכנסה.
בשורה התחתונה, PayPal היא כלי תשלום ולא מקלט. היתרה בחשבון היא כסף של בעל החשבון, וההכנסה שהובילה אליה כפופה לאותם כללי דיווח כמו כל הכנסה אחרת.
מקורות
- PayPal ישראל - עמלות לצרכנים: https://www.paypal.com/il/webapps/mpp/paypal-fees
- PayPal ישראל - עמלות לסוחרים: https://www.paypal.com/il/webapps/mpp/merchant-fees
- ויקיפדיה - PayPal: https://he.wikipedia.org/wiki/PayPal