מה זה פודקאסט ומאיפה הגיע השם "הסכת"
פודקאסט הוא סדרה של פרקי שמע שמתפרסמים באינטרנט, חלקם ללא עלות וחלקם בתשלום. ההבדל המרכזי מרדיו רגיל הוא שאין שעת שידור: הפרק מחכה לכם, ואתם בוחרים מתי להפעיל אותו, מאיפה להמשיך ואיזה פרק לדלג. אפשר לחשוב על זה כמו על VOD (וידאו לפי דרישה) בטלוויזיה, רק בשמע - מעין "רדיו לפי דרישה". כל פרק נשמר ברשת, וכל מאזין שומע אותו בקצב שלו.
השם באנגלית הוא הלחם של שתי מילים: Pod, שנלקחה מנגן המדיה של אפל iPod, ו-Cast, קיצור של Broadcast, כלומר שידור. בעברית התגבשה המילה "הסכת". בדצמבר 2017 פנה תאגיד השידור הציבורי, יחד עם הצוות המדעי של האקדמיה ללשון העברית, לציבור בבקשה להציע מילה עברית, ויותר מ-1,200 אנשים שלחו הצעות. "הסכת" נבחרה בין השאר בזכות הדמיון למונח הוותיק "תסכית", ששימש בעברית לתוכנית רדיו מוקלטת.
לדעתי אחד הדברים היפים בפורמט הוא הגיוון. יש פודקאסטים בטכנולוגיה, יזמות, דת, ספורט, עסקים, מדע, חינוך, בריאות, אקטואליה, איכות הסביבה, מוזיקה ועוד. תחנות רדיו ותיקות מפיצות היום את התוכניות שלהן גם כפודקאסט, וחלקן אף משדרות פודקאסטים עצמאיים בתוך לוח השידורים. מי שאוהב חוויות שמע מסוגים שונים יכול לקרוא גם על מוזיקה ב-8D וסאונד בשמונה מימדים, תחום אחר לגמרי שגם הוא נשען על אוזניות ועל האזנה אישית.
מה שחשוב לי שתדעו כבר בהתחלה: פודקאסט אינו דורש מנוי לשירות מסוים. רוב הפודקאסטים מופצים דרך פיד RSS, טכנולוגיה פתוחה שמאפשרת לכל אפליקציית האזנה למשוך את הפרקים. לכן אותה תוכנית תופיע בדרך כלל בכמה אפליקציות במקביל, ואתם חופשיים לבחור את הנגן שנוח לכם.
כמה אנשים מאזינים לפודקאסטים בישראל ובעולם
במשך שנים הפודקאסט נחשב בישראל לתחביב של מעטים, בזמן שבארצות הברית הוא כבר היה תופעה רחבה. לפי מחקרים מ-2019, יותר ממחצית מתושבי ארצות הברית האזינו לפודקאסט לפחות פעם אחת. בישראל התמונה השתנתה בשנים האחרונות, בין השאר בזכות גופי תקשורת גדולים כמו כאן, רדיו תל אביב, הטלוויזיה החינוכית ופורטל וואלה, שהשקיעו בהפקת פודקאסטים.
לפי סקר של טאבולה עם Kantar Insights Israel, 28% מהישראלים מאזינים לפודקאסטים ב-2025, לעומת 18% ב-2022, ובגילאי 18-29 השיעור מגיע ל-39%. הסקר נערך באינטרנט בתחילת 2025 בקרב כ-1,000 משיבים ופורסם בגלובס בספטמבר 2025. במקביל, השוק העולמי עבר בשנים 2021-2022 שלב של התמתנות אחרי תקופת צמיחה מהירה.
| מדד | נתון | מועד הנתון |
|---|---|---|
| ישראלים שמאזינים לפודקאסטים | 28% | 2025 |
| ישראלים בגילאי 18-29 שמאזינים לפודקאסטים | 39% | 2025 |
| ישראלים שמאזינים לפודקאסטים | 18% | 2022 |
| פודקאסטים בעברית שפעלו | יותר מ-800 | אמצע 2021 |
| פודקאסטים בעברית שפרסמו פרקים חדשים | יותר מ-400 | 2021 |
| פודקאסטים שנפתחו בעולם | יותר מ-2.5 מיליון | ספטמבר 2021 |
| פרקים שפורסמו בעולם | יותר מ-110 מיליון | ספטמבר 2021 |
| אמריקאים שמאזינים בכל שבוע | 74 מיליון | 2022 |
| פרקים חדשים שפורסמו | יותר מ-25 מיליון | 2022 |
| ירידה בפתיחת פודקאסטים חדשים לעומת 2021 | 80% | 2022 |
| קצב גידול במספר המאזינים | 5% | 2022 |
מקור הנתונים: ויקיפדיה העברית (ערך פודקאסט), גלובס וכלכליסט. פירוט מלא וקישורים בסעיף המקורות.
כמה הבהרות על הטבלה. הירידה של 80% בפתיחת פודקאסטים חדשים ב-2022 נשענת על נתוני Listen Notes, ואילו קצב הגידול של 5% במספר המאזינים מיוחס לחברת Insider Intelligence. נתון 25 מיליון הפרקים מ-2022 אינו מוגדר במפורש כנתון של ארצות הברית בלבד. לדעתי המסקנה המעשית פשוטה: פחות אנשים פותחים פודקאסטים חדשים "על הדרך", אבל קהל המאזינים ממשיך לגדול, ומי שמשקיע בתוכן עקבי פונה לשוק קשוב יותר.
איך התחילו הפודקאסטים בישראל
הפודקאסט הראשון בישראל היה "ברכה גולשת", ששודר ב-2004. לא הרבה אחריו עלו גם "מופע השוליים של קיטרו" בהגשת זיו וניר קיטרו, ו"גיקים" בהגשת רן יניב הרשטיין. במשך שנים ארוכות הפופולריות של התחום בארץ הייתה נמוכה, וההאזנה הרחבה הגיעה מאוחר יחסית, כפי שמראה הקפיצה מ-18% ל-28% בין 2022 ל-2025.
איך מאזינים: אפליקציות, מכשירים והורדה לנסיעה
כדי להאזין לפודקאסט שמצאתם, באתר של התוכנית או בחיפוש ברשת, צריך תוכנה או אפליקציה שיודעת לקרוא פיד של פודקאסט. האפליקציה מציגה את רשימת הפרקים, מאפשרת לעקוב אחרי תוכנית ולקבל את הפרקים החדשים, ובחלק מהמקרים גם להוריד אותם להאזנה בלי חיבור לרשת.
במחשב Windows
במחשב Windows מנהלים את הפודקאסטים של אפל דרך iTunes, שמורידים מחנות Microsoft. האפליקציות Apple Music, Apple TV ו-Apple Devices ל-Windows אינן מטפלות בפודקאסטים, ואין גרסה נפרדת של Apple Podcasts ל-Windows. מי שמעדיף תוכנה אחרת יכול להשתמש בנגני מדיה שתומכים במנויים לפודקאסטים, כמו MediaMonkey, או פשוט להאזין דרך הדפדפן באתר התוכנית. אם אתם מתקינים תוכנות חדשות, אני ממליץ להוריד רק מהחנות הרשמית או מאתר היצרן, ולהכיר את הפעולות שמגינות על המחשב ועל המידע שבו.
במכשירי אנדרויד
באנדרויד יש מבחר אפליקציות להאזנה, למשל Podcast Addict ו-SoundCloud. רוב האפליקציות מאפשרות לעקוב אחרי תוכניות, להוריד פרקים ולשלוט במהירות ההשמעה. היתרון של הפורמט הפתוח הוא שאם אפליקציה מסוימת לא נוחה לכם, אפשר לעבור לאחרת ולמצוא שם את אותן תוכניות.
באייפון ובאייפד: Apple Podcasts
במכשירי אפל האפליקציה Apple Podcasts מותקנת כחלק ממערכת ההפעלה. כשאתם עוקבים (Follow) אחרי תוכנית, הפרק החדש ביותר שלה יורד אוטומטית למכשיר. כדי לכבות הורדה אוטומטית לתוכנית אחת, לוחצים על סימן ה-V בראש עמוד התוכנית. כדי לעצור הורדה אוטומטית של פרקים חדשים בכל התוכניות שאתם עוקבים אחריהן, נכנסים להגדרות > Apps > Podcasts, ובקטע Automatic Downloads מעבירים את Automatically Download ל-Off.

הורדת פרקים לטיסה או לנסיעה בלי רשת
ב-Apple Podcasts פרקים שהורדו למכשיר נמחקים אוטומטית 24 שעות אחרי שהושמעו, ומי שרוצה לשמוע אותם שוב בלי רשת צריך לכבות את Remove Played Downloads בהגדרות הפודקאסטים. זה רלוונטי במיוחד לפני טיסה ארוכה, נסיעה לאזור בלי קליטה או חופשה בחו"ל. קחו מקרה טיפוסי: נועה מורידה עשרה פרקים לטיסה, שומעת שלושה מהם בדרך הלוך, ומגלה בטיסה חזרה שהם כבר לא במכשיר. כיבוי ההגדרה מראש חוסך את התסכול. מי שמוריד הרבה פרקים צריך לשים לב גם לנפח האחסון במכשיר, וכדאי לעבור על הפעולות שמגינות על הסלולרי ועל המידע שבו. ומי שמאזין בעיקר בסטרימינג בבית יכול לבדוק את השוואת חבילות האינטרנט כדי לוודא שהחבילה מתאימה לשימוש.
מתי להאזין, ואיך לבחור פודקאסטים אמינים
הרבה אנשים שואלים איך מוצאים זמן לפודקאסטים בתוך שגרה עמוסה. התשובה, לדעתי, היא לחבר את סוג התוכן לסוג הזמן. פודקאסט בידורי, עם מעט תוכן מעשיר, מתאים לרגעים שבהם הקשב שלכם חלקי: בישול, קיפול כביסה, הליכה או לפני השינה. פודקאסט שממנו אתם רוצים ללמוד באמת, בנושאי יזמות, קריירה או כסף, דורש קשב מלא יותר.
הזמן הטוב ביותר ללמידה הוא לעיתים קרובות הזמן שנראה מבוזבז. נסיעות ארוכות ופקקים הם חלק משגרת היומיום של רבים, ובמקום לבהות בכביש אפשר להפעיל פרק שמלמד משהו חדש. אני ממליץ לשמור פודקאסטים של למידה לנסיעות ולהליכות, ופודקאסטים בידוריים לזמנים שבהם הראש עסוק במשהו אחר. כך אתם לא מפספסים את התוכן שחשוב לכם, ולא מתסכלים את עצמכם בניסיון לעקוב אחרי הרצאה מורכבת בזמן שאתם קוצצים ירקות.
האם כל התוכן אמין?
לא. כל אחד יכול להקים פודקאסט ולהתחיל לשדר, ואין גוף שבודק את התוכן לפני שהוא עולה. חלק מהפודקאסטים פשוט אינם ברמה גבוהה, וחלק מפיצים מידע שגוי או מטעה, בכוונה או בלי כוונה. פודקאסטים גדולים ומוכרים, שמופקים על ידי גופי תקשורת או מגישים עם מוניטין, נוטים להיות איכותיים ואמינים יותר, אבל גם זו אינה ערובה.
מה שחשוב לי שתיקחו מכאן הוא שלושה מבחנים פשוטים. ראשית, מי המגיש ומה הרקע שלו בתחום. שנית, האם הוא מפנה למקורות שאפשר לבדוק. שלישית, האם הוא מנסה למכור לכם משהו באופן קבוע. בתחומים כמו כסף, בריאות ופיתוח אישי הגבול בין תוכן לשיווק דק במיוחד, וכדאי לקרוא גם את הדיון על טוני רובינס, גורו או גאון שיווק כדי לחדד את העין.
איך מקימים פודקאסט: הקלטה, אחסון, RSS והפצה
אם יש לכם מה לתרום לציבור, הקמת פודקאסט נגישה יותר ממה שנדמה. התהליך הבסיסי בנוי משלושה שלבים: מקליטים פרק, עורכים אותו, ומעלים את קובץ השמע לשרת אחסון ייעודי לפודקאסטים, כמו Podbean או iCast, ויש שירותים נוספים שתמצאו בחיפוש. שירות האחסון שומר את הקבצים ויוצר עבורכם פיד RSS, שהוא בעצם "כתובת" של התוכנית שאפליקציות ההאזנה קוראות ממנה.
עם כל פרק חדש שאתם מעלים, הפיד מתעדכן. ברוב שירותי האחסון האפשרות הזו מובנית, כך שמי שעוקב אחרי התוכנית שלכם מקבל את הפרק החדש אוטומטית באפליקציה שלו. מבחינתכם, אחרי ההגדרה הראשונית העבודה השוטפת מסתכמת בהעלאת הקובץ, כותרת ותיאור לפרק.
הפצה ב-YouTube וב-YouTube Music
אפשר להפיץ את הפודקאסט גם ב-YouTube בלי להעלות כל פרק בנפרד. ב-YouTube Studio נכנסים לנתיב Content > Podcasts > Details > Connect to RSS feed ומחברים את פיד ה-RSS של התוכנית. הפרקים עולים לערוץ, ו-YouTube יוצר לכל פרק סרטון עם תמונה קבועה, שנלקחת מתמונת התוכנית. כדי להוכיח שהפיד שלכם, YouTube שולח קוד אימות לכתובת המייל שרשומה בפיד ה-RSS, ומי שאינו יודע איזו כתובת רשומה צריך לברר זאת מול שירות האחסון. ישראל נמצאת ברשימת המדינות שבהן אפשר להגיש פודקאסט ל-YouTube דרך פיד RSS.
לדעתי כדאי לבדוק את כתובת המייל בפיד עוד לפני שאתם מתחילים את תהליך החיבור, כי זו הנקודה שבה רוב היוצרים נתקעים. אם אתם מראיינים אורחים מרחוק, כלים של שיחות ועידה בווידאו מאפשרים להקליט ראיון בלי שהאורח יגיע לחדר ההקלטה, אם כי איכות השמע תלויה גם בציוד שלו.
איזה סגנון פודקאסט מתאים לכם
לפני שלוחצים על כפתור ההקלטה הראשון, אני ממליץ להחליט על הסגנון. הסגנון קובע לא רק איך הפרקים יישמעו, אלא גם אילו כישורים תצטרכו ואיזו הכנה כל פרק דורש. אלה חמשת הסגנונות המרכזיים:
- סגנון הרצאה חד כיווני - אתם מדברים ישירות אל המאזינים, ואולי מתייחסים מדי פעם לתגובות שלהם. כל התוכן עליכם: כותבים, מקליטים ומעלים. הסגנון הזה דורש כריזמה, יכולת התבטאות, שפה רהוטה ואינטונציה ברורה.
- סגנון דו-שיח - שני מגישים, ולפעמים יותר, משוחחים ביניהם, והמאזינים מקשיבים מהצד. הדברים בדרך כלל אינם מופנים ישירות לקהל. מעבר לכישורי ההרצאה, נדרשת כאן דינמיקה טובה בין המגישים: כשהאנרגיה של אחד יורדת, השני מזהה ונכנס עם רעיון שמחזיר עניין.
- סגנון ראיון - בכל פרק מתארח אדם מוכר או מומחה בתחום, ואתם מראיינים אותו. ראיונות יכולים גם לתבל פודקאסט מכל סגנון אחר. כאן חשובה היכולת לגרום למרואיין לדבר ולשאול שאלות חדות שמעניינות את הקהל.
- סגנון פאנל - ראיון מורחב עם כמה משתתפים שמתווכחים סביב נושא, ואתם מנהלים את השיחה ואת זכות הדיבור. נוסף על כל הכישורים הקודמים, נדרשת יכולת לנווט בין אנשים ולשמור על כיוון השיחה.
- פודקאסט מוזיקה - משדר מוזיקה, אבל כיוון שכמעט כל שיר זמין היום לכל אחד, כדאי מאוד להוסיף ערך: חוות דעת, סיפורי הרקע של שירים ואלבומים, עדכונים על יציאות חדשות וידע על עריכת רשימות השמעה.
זכויות יוצרים בפודקאסט מוזיקה
השמעת שירים מוכרים בפודקאסט בלי רשות היא הפרה של זכויות היוצרים. לפני שאתם בונים תוכנית סביב מוזיקה, חפשו את המונח Podsafe Music, שמתאר מוזיקה שמותר לשדר בפודקאסט. יש שירים שאפשר לשדר ללא עלות, ויש שירים שדורשים תשלום כדי לאפשר את השמעתם. ההבחנה הזו חשובה גם לפודקאסטים שאינם מוזיקליים ומשתמשים בקטע מוזיקה כפתיח או כמעבר בין חלקים.
לדעתי הסגנון הנכון הוא זה שמתאים לאישיות שלכם ולזמן שיש לכם. הרצאה דורשת הרבה כתיבה מוקדמת, ראיון דורש תיאום עם אורחים, ופאנל דורש גם תיאום וגם יכולת הנחיה. מי שנהנה מכתיבה ימצא שיש הרבה במשותף בין הכנת פרק טוב לכתיבת תוכן מקצועית.
לפני שמתחילים: נושא, ציוד, חדר, עריכה ותדירות
הכנה טובה היא מה שמפריד בין פודקאסט שמחזיק שנים לבין פודקאסט שנעלם אחרי חמישה פרקים. הייתי מתחיל מהשאלה הבסיסית ביותר: האם יש לכם מספיק מה להגיד.
נושא שאפשר להחזיק לאורך זמן
חפרו ברשת סביב הנושא, חשבו עליו לעומק, והכינו רשימת נושאים לפרקים. אם אין לכם לפחות 100 נושאים ל-100 פרקים, כנראה שהתחום צר מדי לפודקאסט קבוע לטווח ארוך, או שאתם עדיין לא מכירים אותו מספיק לעומק. רשימה כזו גם מורידה לחץ: אתם יודעים מה הפרק הבא, ואפשר לספר למאזינים מה מחכה להם בהמשך ולבנות סקרנות.
ציוד הקלטה
איכות ההקלטה חשובה מאוד. מאזינים שומעים פעמים רבות בסביבה רועשת, ברחוב או ברכב, והם חייבים לשמוע אתכם בבירור. פודקאסטים עם הקלטה ירודה מתקשים לבנות קהל. הציוד הבסיסי הוא מיקרופון, או סט מיקרופונים אם יהיו דו-שיח, ראיונות או פאנלים. ייתכן שתצטרכו גם מחשב או טלפון חדש, לפי המכשיר שאליו תקליטו. בחנות, בקשו לשמוע הקלטה דרך המיקרופון לפני הקנייה: אם האיכות לא נשמעת לכם טובה, גם המאזינים לא יתרשמו. למדו גם איך מדברים נכון למיקרופון, מאיזו זווית ומאיזה מרחק, כדי למנוע עיוות של הקול וצלילי "בום" באותיות כמו פ' ו-ב'. היו ערוכים גם להוצאות נוספות מעבר לציוד, כמו שירות האחסון.
חדר ההקלטה
בחרו חדר סגור עם מעט רעשי רקע, ובדקו שיש בו מספיק מקום לכל המשתתפים. חדר ריק עם קירות וחלונות בלבד יוצר הד חזק, ולכן באולפנים מכסים קירות בספוג רך שמחזיר את הקול הרבה פחות ממשטח קשה. בבית אפשר לשפר את האקוסטיקה עם כריות, שטיח, ספוג ובדים על הקירות והרצפה.
עריכה
כמעט כל פרק יצטרך עריכה לפני העלאה. אתם לא צריכים תוכנה של מפיקים מוזיקליים, ותוכנה פשוטה מספיקה לרוב הפודקאסטים. התוכנה הנפוצה ביותר היא Audacity, שמופצת ברישיון GNU GPL (גרסה 2 ואילך) ופועלת ב-Windows, ב-macOS וב-Linux. במאי 2021 קנתה Muse Group, הבעלים של MuseScore ו-Ultimate Guitar, את הסימן המסחרי Audacity, והודיעה שהתוכנה תישאר חופשית ובקוד פתוח. יש גם שירותי עריכה שעובדים בדפדפן. תוכנה ותיקה נוספת היא Cool Edit Pro, שנקנתה על ידי Adobe במאי 2003 תמורת 16.5 מיליון דולר והפכה ל-Adobe Audition. בזמן העריכה הסירו שתיקות ארוכות, היסוסים כמו "אממ" ו"אהה" לפני משפט, וקטעים פחות מעניינים אם הפרק יצא ארוך מדי.
תדירות ואורך הפרקים
כמו תוכנית טלוויזיה קבועה, כדאי שהפרקים יעלו בזמן קבוע, פעם ביום, בשבוע או בחודש, ושאורכם יהיה דומה. זה לא חובה, אבל זה מרגיל את הקהל לחכות לפרק ולפנות לו זמן. אפשר להקליט כמה פרקים מראש ולשחרר אותם בהדרגה, וכך גם שבוע עמוס לא שובר את הרצף. פרקים רבים נעים סביב רבע שעה, ויש פודקאסטים עם פרקים ארוכים בהרבה. פרקים קצרים מזה פחות מומלצים.
למה להקים פודקאסט, איך משווקים אותו, ולמה כדאי להאזין
יש שתי סיבות עיקריות להקים פודקאסט. הראשונה היא תחביב: ההנאה מהיצירה, מהשיחה ומהלמידה, בלי מטרה עסקית. השנייה היא קידום רעיון עסקי או אג'נדה, ובמיוחד כשהפודקאסט מצליח לבנות קהל נאמן וגדול. לדעתי פודקאסט עסקי מצליח רק כשהוא קודם כל טוב להאזנה, והשיווק מגיע אחר כך.
שיווק וקידום
שיווק פודקאסט דומה לשיווק של כל עסק עם נוכחות ברשת. אפשר להפעיל מודעות ממומנות ברשתות החברתיות ובמנועי חיפוש, לעבוד על קידום אורגני של התכנים, לפתוח דפים עסקיים וקבוצות ולפרסם דרכם את הפרקים. כדאי גם למדוד: מי שמפנה מאזינים לאתר של התוכנית יכול להיעזר בגוגל אנליטיקס כדי להבין מאיפה הם מגיעים. ההפצה ב-YouTube דרך פיד ה-RSS מוסיפה ערוץ גילוי נוסף בלי עבודה כפולה. ומעניין לעקוב גם אחרי האופן שבו חברות הטכנולוגיה משנות את עולם החיפוש, למשל הדיון על מנוע חיפוש של אפל, כי שם מאזינים חדשים מוצאים תוכן.
פודקאסטים שכדאי להכיר בעברית
כדי להאזין, חפשו את שם התוכנית עם המילה "פודקאסט" או חפשו אותה ישירות באפליקציית ההאזנה. לפני שאתם מתחילים סדרה, בדקו שהיא עדיין מפרסמת פרקים חדשים.
- ספורט: הפודיום, ציון 3, בכל יום נתון.
- הייטק, מדע וטכנולוגיה: הייטק בפקקים, עושים טכנולוגיה, 30 דקות או פחות.
- שיווק: עושים שיווק, המנגל, עשר דקות על שיווק.
- ילדים וצעירים: פוליטיקה בקטנה, מסע אל גוף האדם, היסטוריה לילדים, אגדות אמיתיות.
- תרבות: שיר אחד, הולכים לקולנוע, גיבור תרבות.
- קומדיה ובידור: יורים בנגמ"ש, מה יש בזה, S-Emek.
- סגנון חיים: אמא אמא, יחסינו לאן, חושבים טוב.
פודקאסטים באנגלית
- קריירה וכסף: The James Altucher Show, Mixergy Interviews, This is your life, The Tim Ferriss Show, Smart Passive Income.
- סטארט-אפים: How To Start a Startup, The Growth Show.
- ידע כללי: Stuff You Should Know.
- תיעוד ותחקירים: Serial, סיפורים אמיתיים בהמשכים; This American Life, ראיונות שטח; The Moth.
- אמנות ויצירה: Unmistakable Creative, ראיונות עם מעצבים, במאים, זמרים, צלמים ויוצרים.
הרשימה חלקית מאוד. כבר באמצע 2021 פעלו יותר מ-800 פודקאסטים בעברית, ובעולם נפתחו עד ספטמבר 2021 יותר מ-2.5 מיליון פודקאסטים. את השאר תמצאו בחיפוש באפליקציות ההאזנה ובאתרי אינדקס לפודקאסטים.
מקורות
- ויקיפדיה העברית - פודקאסט: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98
- גלובס - סקר האזנה לפודקאסטים בישראל 2025: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001522833
- כלכליסט - נתוני שוק הפודקאסטים 2022: https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/sjyif00ztj
- Apple Support - פודקאסטים במחשב Windows: https://support.apple.com/en-gw/118290
- Apple Support - הורדת פרקים ב-Apple Podcasts: https://support.apple.com/en-us/102243
- YouTube Music Help - חיבור פיד RSS: https://support.google.com/youtubemusic/answer/13525207?hl=en-GB
- YouTube Music Help - מדינות זמינות להגשת פודקאסט ב-RSS: https://support.google.com/youtubemusic/answer/14106258
- ויקיפדיה העברית - Audacity: https://he.wikipedia.org/wiki/Audacity
