מהי הצהרת הון ומה היא משקפת

הצהרת הון היא דיווח של אדם פרטי לרשות המסים על כל מה שיש לו ועל כל מה שהוא חייב, נכון לתאריך מסוים. המונח "נישום" מתייחס למי שיש לו תיק במס הכנסה, ובהקשר הזה הכוונה לכל מי שנדרש למלא את ההצהרה. התמונה שמתקבלת היא מעין צילום של מצבו הכלכלי ביום אחד: דירות ומגרשים, כלי רכב, תכשיטים ויצירות אמנות, ניירות ערך, חסכונות פנסיוניים, חשבונות בנק, ובצד השני הלוואות, משכנתאות וחובות אחרים.

ההבדל בין סך הנכסים לסך ההתחייבויות הוא ההון נטו של הנישום. זה המספר שרשות המסים משווה בין הצהרה להצהרה, ובעזרתו היא בוחנת אם הגידול בהון מתיישב עם ההכנסות שדווחו לאורך השנים. מכאן נובעת החשיבות של כל שורה בטופס: נכס שלא דווח היום עלול להופיע בהצהרה הבאה ולהיראות כאילו צץ משום מקום.

תאריך ההצהרה אינו תאריך ההגשה. הדרישה מציינת יום מסוים שאליו ההצהרה מתייחסת, ולרוב מדובר בסוף שנת מס שכבר הסתיימה. קחו מקרה היפותטי: מי שמקבל דרישה בתחילת שנה ומתבקש להצהיר על הונו ליום 31 בדצמבר של השנה שחלפה, ימלא את היתרות והנכסים כפי שהיו באותו יום, גם אם מאז מכר רכב או פתח חיסכון חדש.

ההצהרה אינה נשענת על מילה בלבד. כל נכס והתחייבות צריכים להיות מגובים במסמך: חוזה רכישה או נסח רישום לדירה, רישיון רכב לכלי תחבורה, אישור יתרות מהבנק או מבית ההשקעות לחסכונות. לפי עמוד השירות של רשות המסים, אפשר לצרף צילום או העתק של המסמכים ולהציג את המקור אם פקיד השומה מבקש זאת. במקרים של ירושה או מתנה בהיקף משמעותי, כדאי לצרף צוואה, צו ירושה או הצהרת מתנה, כדי שמקור הנכס יהיה ברור כבר מההתחלה.

חשוב להבחין בין הצהרת הון לבין הדוח השנתי. הדוח השנתי מפרט הכנסות של שנה מסוימת, ואילו הצהרת ההון מפרטת את הרכוש שהצטבר. מי שרוצה להבין את ההבדלים בפירוט ואת מי שחייב בדוח השנתי, ימצא הסבר במאמר על דוח שנתי למס הכנסה - מי חייב להגיש ואיך.

מי מקבל דרישה להגיש הצהרת הון

הצהרת הון אינה מוגשת ביוזמת האזרח. לפי עמוד השירות של רשות המסים להגשת הצהרת הון, מגיש אותה מי שרשות המסים שלחה לו דרישה. כלומר, שכיר שמעולם לא קיבל מכתב כזה אינו צריך להכין הצהרה מיוזמתו. מנגד, מי שקיבל דרישה אינו יכול להתעלם ממנה: מדובר בחובה שנשענת על סעיף בפקודת מס הכנסה.

מי בדרך כלל מקבל את הדרישה? לפי כתבה בגלובס, הדרישה מופנית בעיקר לעצמאים ולבעלי שליטה בחברות, ולעיתים גם לשכירים שפקיד השומה בחר בהם בעקבות פעילות כלכלית חריגה. ההיגיון ברור: אצל שכיר, המעסיק מנכה את המס מהמשכורת ומעביר דיווח לרשות, ולכן רוב ההכנסה גלויה. אצל עצמאי או בעל חברה, ההכנסה מדווחת על ידי הנישום עצמו, ולכן רשות המסים זקוקה לכלי בקרה נוסף. עצמאי שנמצא בשלבי הקמה יכול לקרוא על הצעדים מול הרשויות במאמר איך פותחים עסק מול רשויות המס.

שכירים שמקבלים מכתב

שכיר שמוצא בתיבת הדואר דרישה להגיש הצהרת הון אינו צריך להיבהל. הדרישה כשלעצמה אינה האשמה, וברוב המקרים היא נובעת מבדיקה של פקיד השומה בעקבות פעילות שבלטה, למשל עסקאות נדל"ן, העברות כספים או השקעות בהיקף שאינו אופייני להכנסה המדווחת. הדרך הנכונה להתמודד היא למלא את הטופס במלואו ובסדר.

משקיעים וסוחרים בשוק ההון

משקיעים בבורסה אינם קבוצה שנמצאת תחת פיקוח קבוע, אבל שני מצבים מעוררים עניין מיוחד. הראשון הוא החזקה של 10% ומעלה בחברה, מה שהופך את המחזיק ל"בעל מניות מהותי". השני הוא ביצוע מספר רב של פעולות קנייה ומכירה, עד כדי כך שהפעילות עלולה להיחשב כעיסוק ולא כהשקעה. ההבחנה הזו משפיעה ישירות על שיעור המס, כפי שמראה הטבלה. הרחבה על המבחנים שמפרידים בין סוחר למשקיע נמצאת במאמר סוחר או משקיע - מה ההבדל.

סוג הכנסהשיעור המס ב-2026תנאי
רווח הון ריאלי מניירות ערך25%משקיע רגיל
דיבידנד לבעל מניות מהותי30%החזקה של 10% ומעלה
מדרגת המס העליונה על הכנסה מעבודה או מעיסוק47%הכנסה שנתית מעל 560,280 ש"ח
מס יסף3%הכנסה חייבת מעל 721,560 ש"ח בשנה
תוספת מס יסף על הכנסה ממקורות הוניים2%מעל 721,560 ש"ח בשנה

מקור: חוברת ניכויים 2026 של רשות המסים, ושיעורי רווח הון ודיבידנד לפי ביזפורטל.

הפער בין 25% על רווח הון לבין מס שולי שעשוי להגיע ל-47% ועוד מס יסף מסביר מדוע לרשות המסים יש עניין בהבנת היקף הפעילות של סוחרים פעילים. מי שמחזיק גם מטבעות דיגיטליים יכול להיעזר במאמר על מס על רווחים בקריפטו, משום שגם נכסים כאלה נכנסים להצהרה.

תוך כמה זמן מגישים ובאילו דרכים

לוח הזמנים קבוע וברור. מגישים את ההצהרה תוך 120 יום מיום הדרישה, או תוך 120 יום מתאריך ההצהרה הנדרשת, לפי המאוחר מביניהם. המשמעות המעשית: אם הדרישה הגיעה לפני התאריך שאליו מתייחסת ההצהרה, הספירה מתחילה מאותו תאריך ולא מיום קבלת המכתב. ההצהרה צריכה להגיע מלאה, חתומה ועם כל המסמכים הנלווים. הצהרה חלקית, שחסרים בה סעיפים או אסמכתאות, עלולה להוביל לבירורים נוספים מול פקיד השומה.

הצהרת הון - מי צריך להגיש, מה ממלאים ותוך כמה זמן

המעבר להגשה מקוונת

המערכת הדיגיטלית להגשת הצהרות הון הושקה ב-5 במאי 2025, ובתחילת הדרך השימוש בה היה רשות בלבד, כפי שדווח ב-דה מרקר. לפי גלובס, צו ששר האוצר חתם עליו ופורסם ברשומות קובע שמ-1 בינואר 2027 הצהרות הון יוגשו באופן מקוון בלבד. עד אותו מועד אפשר עדיין להגיש טופס סרוק דרך האזור האישי באתר רשות המסים, או טופס נייר במשרד השומה.

עמוד השירות הרשמי, שעודכן לאחרונה במאי 2025, מציג שתי דרכים: הגשה מקוונת, או טופס ידני שנסרק או נמסר בשני עותקים במשרד השומה. העמוד מפרט גם את היתרונות של המערכת המקוונת: אישור הגשה מקוון, קליטה אוטומטית במשרד השומה, שמירה של ההצהרה ושל המסמכים, ואפשרות להוסיף מסמכים גם אחרי ההגשה. היתרון האחרון שימושי במיוחד, כי לא תמיד כל האישורים מהבנקים ומהגופים הפנסיוניים מגיעים בזמן.

איך להיערך בתוך 120 הימים

הזמן שנראה ארוך מתקצר מהר, משום שחלק מהמסמכים תלויים בגופים חיצוניים. כדאי להתחיל בבקשת אישורי יתרות מכל הבנקים, מבתי ההשקעות ומהגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני. לאיתור קופות וחשבונות שאינם זכורים, אפשר להיעזר בהר הכסף של משרד האוצר, ובפנסיה נט לאיתור קרנות פנסיה. במקביל אוספים חוזי רכישה, רישיונות רכב וקבלות על שיפוצים. הצעד האחרון הוא המילוי עצמו, ולא הצעד הראשון.

מה ממלאים בטופס 1219

הצהרת ההון מוגשת על גבי טופס 1219. לפי הטופס ודברי ההסבר שפרסמה רשות המסים בעדכון 12.2024, יש לו ארבעה חלקים. חלק א' עוסק ברכוש ובהתחייבויות הפרטיים. חלק ב' עוסק בהשקעה בעסק שבו נערך מאזן. חלק ג' עוסק ברכוש ובהתחייבויות בעסק שבו לא נערך מאזן. חלק ד' מוקדש לפרטים נוספים.

חלק א' - הרכוש הפרטי

זהו החלק הארוך ביותר, והוא מחולק לסעיפים לפי סוגי נכסים:

  • נדל"ן בארץ ונדל"ן בחו"ל - דירות, חנויות ומגרשים, כולל דירה שעדיין רובצת עליה משכנתא.
  • חשבונות בבנקים ובמוסדות כספיים, כולל בנקים דיגיטליים וחשבונות PayPal (ארנק תשלומים מקוון).
  • נכסים דיגיטליים, עם פירוט הסוג, הכמות, תאריך הרכישה, כתובת הארנק והעלות.
  • מזומנים.
  • ביטוח חיים וקופות גמל, פנסיה, השתלמות וחיסכון.
  • ניירות ערך וקרנות נאמנות.
  • הלוואות שהנישום נתן לאחרים.
  • כלי תחבורה, כולל כלי שייט וכלי טיס.
  • תכשיטים, זהב ואמנות.
  • תכולת בית ורכוש אחר.
  • התחייבויות לבנקים והלוואות שהנישום לקח מאחרים.

שני דגשים מעשיים מופיעים בדברי ההסבר. הראשון: מי שמחזיק נכס דיגיטלי ופועל דרך נותן שירות, כמו בורסה למטבעות, מצרף קבצים עם היתרות בכל הנכסים הדיגיטליים ליום ההצהרה. השני: יש לרשום גם חשבונות בנק שבבעלות הנישום או בשליטתו, גם אם אינם רשומים על שמו. העיקרון הוא שליטה, לא רישום פורמלי. מי שמחזיק חשבון מחוץ לישראל יכול לקרוא עוד במאמר על פתיחת חשבון בנק בחו"ל, וחשבון כזה נרשם בהצהרה כמו כל חשבון אחר.

חלקים ב' ו-ג' - הרכוש העסקי

מי שמנהל עסק מפריד בין הרכוש הפרטי לרכוש העסקי. בעסק שבו נערך מאזן, מצהירים בחלק ב' על ההשקעה בעסק. בעסק שאין בו מאזן, חלק ג' מפרט את הרכוש ואת ההתחייבויות של העסק עצמו, כמו ציוד, מלאי, מזומנים וחובות לספקים. לאחר מכן ממלאים את החלק הפרטי בנפרד, כדי שלא ייווצר כפל רישום של אותו נכס.

חלק ד' - כספות, ייפויי כוח ורכוש של אחרים

בחלק ד' מצהירים אם יש לנישום כספת בבית או בבנק, והאם יש בה נכסים של אנשים אחרים. אם התשובה חיובית, מצרפים רשימה עם עלות כל פריט ופרטי הבעלים. באותו חלק מצהירים גם אם הנישום מיופה כוח, אפוטרופוס, נאמן או בעל זכות חתימה בחשבונות או ברכוש של אחרים, בארץ או בחו"ל. במקרה כזה מצרפים נספח שמפרט את הרכוש, את העלות ואת הבעלים. כך, למשל, בן שמחזיק ייפוי כוח על חשבון הבנק של הורה מבוגר צריך לציין זאת. בחלק ד' מצהירים גם על רכוש של אחרים שמצוי בידי הנישום, ועל ההון נטו שהופיע בהצהרת ההון הקודמת, אם הייתה כזו.

איך רושמים ערך של נכס: עלות ולא שווי

זה הכלל שמבלבל את רוב הממלאים. בהצהרת הון רושמים את הסכום שהנכס עלה בפועל, ולא את מה שהוא שווה היום. קחו מקרה היפותטי: דירה שנקנתה ב-2,000,000 ש"ח ושוויה כיום, אחרי עליית מחירים, 2,600,000 ש"ח. בהצהרה תירשם העלות ולא השווי. לעלות הזו מוסיפים את העלויות הנלוות לרכישה, כמו שכר טרחת עורך דין, דמי תיווך, הובלה ומס רכישה.

גם שיפורים, השבחות ושיפוצים מתווספים לעלות. נניח שבאותה דירה בוצע שיפוץ שעלה 200,000 ש"ח והקפיץ את שוויה ב-600,000 ש"ח. מה שמתווסף הוא 200,000 ש"ח, סכום ההוצאה בפועל, ולא העלייה בשווי. כלומר, אם לא היו עלויות נלוות, הדירה תירשם ב-2,200,000 ש"ח. כדי לגבות את הסכום, שומרים קבלות של הקבלן, או קבלות על חומרי בנייה ועל עבודה אם השיפוץ נעשה באופן עצמאי.

ירושות, מתנות ונכסים זולים

נכס שהתקבל בירושה או במתנה נרשם בעלות של 1 ש"ח, ולא באפס. גם נכס שעלותו נמוכה מ-1 ש"ח נרשם ב-1 ש"ח. הסיבה פשוטה: 1 ש"ח מסמן שקיים נכס, גם אם לא שולם עליו דבר. אפס נשמר לסעיף שאין בו נכסים כלל. מי שמקבל במתנה רכב מקרוב משפחה, למשל, ירשום אותו ב-1 ש"ח ויצרף מסמך שמעיד על המתנה.

תשלומים, מטבע חוץ ונכסים משותפים

נכס שנרכש בתשלומים נרשם בסך כל התשלומים, כולל הצמדה וריבית. אם טרם שולם במלואו, הוא נרשם במחיר הכולל, והיתרה שנותרה לתשלום נרשמת בנפרד כהתחייבות. סכומים במטבע חוץ מתורגמים לשקלים לפי השער היציג ביום התשלום או ביום הקבלה. נכס שבבעלות משותפת נרשם לפי החלק של הנישום בלבד. כל הסכומים נכתבים בשקלים שלמים, בלי אגורות.

מצבמה רושמיםדוגמה
דירה שנקנתה ושוויה עלהמחיר הרכישה בתוספת עלויות נלוות2,000,000 ש"ח ולא 2,600,000 ש"ח
שיפוץ שהעלה את השוויעלות השיפוץ בפועלתוספת של 200,000 ש"ח ולא 600,000 ש"ח
נכס מירושה או ממתנהעלות סמלית1 ש"ח
סעיף שאין בו נכסיםאפס0 ש"ח
חשבון במשיכת יתרמספר שלילייתרת המינוס עם סימן מינוס

מקור: טופס 1219 ודברי ההסבר, רשות המסים. הסכומים בשתי השורות הראשונות הם דוגמה היפותטית.

אין לקזז

כלל נוסף שכדאי להכיר: אסור לקזז חייבים מול זכאים, גם כשמדובר באותו אדם. אם הנישום הלווה לחבר סכום מסוים ובמקביל לווה מאותו חבר סכום אחר, שתי ההלוואות נרשמות בנפרד, אחת בסעיף ההלוואות שנתן ואחת בסעיף ההלוואות שלקח. באותו אופן, משיכת יתר בחשבון בנק נרשמת כמספר שלילי ולא מקוזזת מיתרה חיובית בחשבון אחר.

למה רשות המסים מבקשת הצהרת הון ומה חשיבותה של ההצהרה הראשונה

המטרה המרכזית של הצהרת ההון היא לבחון את הגידול בהון של הנישום לאורך זמן. אחרי שהוגשה הצהרה ראשונה, יש בידי רשות המסים נקודת ייחוס. בהצהרה הבאה, פקיד השומה משווה את ההון נטו החדש לקודם, ובודק אם ההפרש מוסבר בהכנסות שדווחו בתקופה שבינתיים, בירושות, במתנות או בנכסים שהגיעו עם נישואין.

קחו מקרה היפותטי: אדם שהצהיר על דירה אחת ומדווח על משכורת ממוצעת, ובהצהרה הבאה מופיעות ארבע דירות נוספות ומגרש לבנייה. אם אין לכך הסבר מתועד, כמו ירושה, הפער מעורר שאלות. כך הצהרת ההון משמשת כלי למניעת העלמת הכנסות ונכסים, ובכך היא חלק מהמאבק של רשות המסים בכלכלה השחורה.

להצהרה יש גם שני תפקידים משניים. הראשון הוא מידע עקיף על הכנסות: מי שמחזיק כמה דירות חושף בעקיפין שיש לו הכנסות נוספות, למשל משכר דירה. השני הוא מידע על צדדים שלישיים: אדם שאינו מצהיר על דירה בבעלותו גר כנראה בשכירות, ואדם שמצהיר על חוב לאדם אחר מעיד שלאותו אדם יש כסף שהלווה. לכן הצהרה שלמה ומדויקת משרתת את הנישום עצמו, כי היא מקטינה את הסיכוי לשאלות בהמשך.

ההצהרה הראשונה קובעת את נקודת הפתיחה

ההצהרה הראשונה היא הבסיס שאליו יושוו כל ההצהרות הבאות, ולכן נכס שנשמט ממנה עלול להיראות בעתיד כגידול הון שאינו מוסבר. מי שנדרש להגיש בפעם הראשונה צריך להקפיד במיוחד על שלמות: לכלול את נכסי בן או בת הזוג ואת נכסי הילדים שטרם מלאו להם 18, גם כשמדובר בנכס קטן שנרשם על שם ילד, למשל בעקבות ירושה. לפי עמוד השירות, ההצהרה כוללת נכסים והתחייבויות בארץ ובחו"ל, ולכן חשבון ישן בחו"ל או חלק בדירה משפחתית מחוץ לישראל נכנסים גם הם.

מי שבוחר להיעזר בבעל מקצוע שממלא את הטופס תמורת תשלום, כמו רואה חשבון או עורך דין, צריך לדעת שלפי הטופס אותו בעל מקצוע חותם עליו לפי סעיף 143 לפקודה, ומאשר שהוא מודע לאחריותו לפי סעיף 224. מי שממלא לבד צריך להיערך לטופס מפורט, לקרוא את דברי ההסבר במלואם, ולשמור תיק מסודר של קבלות, חוזים ואישורים. סדר בתיעוד מהיום הראשון חוסך הרבה עבודה בהצהרה הבאה.

הכנסה מהצד לצד משכורת: לדווח בלי להסתבך

לא מעט שכירים מבצעים עבודות עצמאיות אחרי שעות העבודה: מנעולן שמקבל קריאות בערב, מורה שנותנת שיעורים פרטיים, מדביר שעובד בסופי שבוע. גם הכנסה כזו חייבת בדיווח. חלק מהעוסקים בעבודות כאלה נמנעים מדיווח מחשש שהדבר יכניס אותם לעין הרשות, אבל אי דיווח הוא בדיוק הסוג של פער שהצהרת הון נועדה לחשוף.

יש כמה דרכים חוקיות לדווח על הכנסה צדדית. הדרך הישירה היא פתיחת תיק עצמאי לצד העבודה כשכיר. דרך נוספת היא עבודה באמצעות חברה שמוציאה חשבונית בשם העובד ומשלמת לו תלוש שכר, בתמורה לעמלה. מי ששוקל חברה כזו צריך לבדוק מראש שהיא אכן מעבירה את כל התשלומים הנדרשים לרשות המסים ולביטוח לאומי, כי לא כל החברות בתחום עושות זאת כדין. הרחבה על האפשרות הזו נמצאת במאמר על חברות צינור.

מה שאינו מומלץ הוא דיווח דרך קבלות של קרוב משפחה שיש לו תיק עצמאי, כשהעבודה בפועל לא בוצעה על ידו. מדובר בדיווח שאינו משקף את המציאות, והוא עלול להתברר כבעייתי אצל שני הצדדים, בפרט כשאחד מהם יידרש בעתיד להגיש הצהרת הון. הכנסה שמדווחת כראוי, לעומת זאת, מסבירה את הגידול בהון ומקלה על המילוי. כדי להבין כמה מס צפוי על הכנסה נוספת, כדאי לעיין במאמר על מדרגות מס הכנסה 2026. לפי חוברת הניכויים של רשות המסים, חוק ההקפאה קובע שרוב הסכומים הממודדים לא יעודכנו בשנים 2025 עד 2027, אבל מדרגות ה-20% וה-31% הורחבו מ-1 בינואר 2026, עד 19,000 ש"ח ועד 25,100 ש"ח בחודש.

מקורות