חופשת לידה (בקיצור – חל"ד), היא חופשה אשר ניתנת על פי חוק לעובדת עקב לידת תינוק או תינוקת. מדובר בחופשה בתשלום, שתכליתה היא לתת לאם זמן לטפל באופן אישי בתינוק הנולד בחודשים הראשונים בחייו, וכן לאפשר לה להתאושש ולנוח מהלידה שעברה.
בכתבה זו ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת בנוגע לחופשת לידה – כמה זמן היא אורכת, האם ניתן להאריך או לקצר אותה, ועל איזו תקופה מקבלים דמי לידה.
וכמובן – כיצד הם מחושבים, ואיזה סיוע נוסף המדינה מעניקה ליולדות.
המקור בחוק הישראלי
חופשת לידה הינה זכות שמגיעה לכל יולדת מכוח סעיף 6 לחוק עבודת נשים שקובע כי כל עובדת שקרובה ללדת, תקבל מהמעסיק שלה חופשת לידה, ואסור יהיה להעסיק אותה בתוך התקופה של חופשה הלידה. למעשה חוק זה מעגן שלושה עניינים:
- את החובה של המעסיקים להוציא יולדות לחופשה.
- את החובה לקבל תשלום על תקופת החופשה (דמי לידה) מהביטוח הלאומי)
- ובנוסף החוק מייצר ליולדות הגנה מפני פיטורין במהלך תקופה זו.
מה האורך של חופשת לידה?
הזכאות המינימלית לחופשת לידה – היא של יולדת שעבדה במקום עבודתה פחות משנה, ואז היא זכאית לחופשת לידה בת 15 שבועות, שהם שלושה חודשים וחצי. מתוכם היא יכולה לקחת 7 שבועות על פי יום הלידה המשוער.
את דמי הלידה משלם הביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי קובע שעובדת שילדה תקבל דמי לידה עבור 15 שבועות בלבד, כלומר – הם מכסים באופן מלא את התקופה שנחשבת ל"חופשת לידה קצרה".
כמו כן, יש תנאים טובים יותר לעובדת שנמצאת כבר מעל שנה באותו מקום עבודה – היא תהיה זכאית לחופשת לידה "ארוכה" באורך של 26 שבועות שהם שישה חודשים וחצי, מתוכם גם במקרה זה היא יכולה לקחת 7 שבועות על פי יום הלידה המשוער. לעובדת יש זכות להחליט לקצר את חופשת הלידה לתקופה קצרה מ – 26 שבועות, כל עוד היא לא תחרוג מהמינימום הקבוע בחוק – שעומד על 15 שבועות.
אם מעסיק מקבל הודעה מעובדת שיצאה לחופשת לידה "ארוכה", שהיא מעוניינת לקצר את חופשת הלידה לתקופה יותר קצרה מזו שהודיעה מלכתחילה למעסיק, אסור לו לדחות את חזרתה לעבודה ביותר מ – 3 שבועות.
חשוב לציין כי מבחינת תשלום דמי הלידה – כל עובדת זכאית לתשלום דמי לידה בעבור 15 השבועות הראשונים שלאחר הלידה. מה שאומר זה שאם עובדת (שכאמור עובדת במקום עבודתה מעל שנה) בוחרת להאריך את חופשת הלידה שלה לתקופה ארוכה מ – 15 שבועות, החל מהשבוע ה – 16 היא למעשה לא מקבלת תשלום, אלא נמצאת בחל"ת – חופשה ללא תשלום.
האם יש אפשרות לחופשת לידה קצרה מ – 15 שבועות?
במקרים חריגים בלבד, כפי שמציין חוק עבודת נשים, יתאפשר לנשים לשוב לעבוד לפני תום 15 השבועות מהלידה. בכל מקרה חשוב לציין שהחופשה לא תפחת בשום מקרה מ – 3 שבועות. קיצור זה כפוף ראשית כל להסכמתה של העובדת ולקבלת אישור רפואי מוסמך.
זה יקרה באחד משלושה מצבים: או מצב בו עובדת ילדה וולד מת, או שמדובר בעובדת אשר מסרה את התינוק שלה לאימוץ, או אם מדובר בלידה שנעשתה בתהליך "פונדקאות" כלומר בהתאם לחוק נשיאת עוברים ההיריון והלידה נעשו על ידי אישה אחרת.
ומה קורה לזכויות הסוציאליות במהלך חופשת הלידה?
נשים רבות דואגות מפגיעה בזכויות הסוציאליות שלהן במהלך חופשת הלידה. אך חשוב להבהיר בעניין זה שהעובדת ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות שהמקור שלהן הוא בותק של מקום העבודה גם בזמן חופשת הלידה. חלק מהזכויות תקפות רק לתקופה של 15 השבועות הראשונים בהן העובדת גם מקבלת מהביטוח הלאומי דמי לידה, וחלק מהזכויות רלוונטיות גם לגבי 11 השבועות הנותרים שנחשבים לחל"ת, בהם העובדת לא מקבלת דמי לידה.
איך מחשבים את דמי הלידה?
כאמור, את דמי הלידה מקבלים מהביטוח הלאומי. כיצד הם מחושבים?
עבור עובדת שכירה: מחשבים את דמי הלידה לפי יום. כלומר: מחשבים את השכר או ההכנסה המלאה ב – 3 החודשים שקדמו לראשון בחודש בו הפסיקה העובדת לעבוד, ומחלקים את הסכום שהתקבל ב – 90. לחלופין – ניתן לחשב את השכר שהתקבל ב – 6 חודשים שקדמו לאותו הראשון בחודש, ולחלק את הסכום ב -180. בוחרים את הגבוה מבין שני אלה, והסכום הוא עד התקרה שנקבעה.
עבור עובדת עצמאית: מחשבים את דמי הלידה ליום – עושים חישוב לפי ההכנסה שעבורה שולמו דמי ביטוח לאומי בעבור 3 החודשים שקדמו לראשון בחודש בו הפסיקה העובדת לעבוד, או ב – 3 חודשים באותה התקופה המקבילה בשנה הקודמת, על פי הסכום הגבוה מבין השניים.
חשוב לשים לב שהשכר שיתקבל, הן כשכירה והן כעצמאית, לא יעבור את המקסימום הקבוע כדמי לידה ליום – שהם 1,485.83 ₪ עבור יום (נכון לשנת 2020).
איך מקבלים את דמי הלידה?
באופן עקרוני דמי לידה אמורים לעבור אוטומטית לחשבון הבנק של העובדת שילדה בתשלום אחד, במהלך חופשת הלידה שלה. כלומר, היולדת לא אמורה להגיש תביעה. זה קורה באחד מהמקרים הבאים:
- עובדת עצמאית: דמי הלידה ישולמו לעובדת עצמאית לפי המקדמות שהיא משלמת בשלב הראשון, ולאחר מכן כשיגיעו הפרטים המעודכנים יחושבו דמי לידה על פי גובה השומה.
- עובדת שכירה: ככל שלמעסיק של העובדת יש הסדר עם ביטוח לאומי, והוא מגיש עבור היולדת את התביעה לדמי לידה – היא תקבל את דמי הלידה בלי שתתבקש לעשות דבר.
- עובדת שקיבלה קצבה מביטוח לאומי לשמירת הריון עד הלידה: תקבל את דמי הלידה באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלה, על פי הנתונים שהוזנו זה מכבר בטופס התביעה לקצבה לגבי שמירת היריון.
מה עושים אם לא מקבלים את דמי הלידה באופן אוטומטי?
אם יולדת לא עונה על אף אחת מהאפשרויות המצוינות לעיל, היא צריכה למלא טופס תביעה לדמי לידה שניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי, אותו יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים של העובדת היולדת. לחלופין, ניתן למלא באופן מקוון את הטופס באתר הביטוח הלאומי ולשלוח אותו אונליין יחד עם המסמכים הנדרשים.
עובדת שכירה – צריכה לבקש מהמעסיק לאשר בגוף הטופס פרטים בנוגע לחודשי העבודה והשכר ב – 10 החודשים שקדמו לתאריך הפסקת העבודה. עובדת אשר עבדה אצל מספר מעסיקים בתקופה זה תתבקש לצרף טופס נפרד מכל מעסיק.
יש לציין שאם ב – 3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה העובדת לא קיבלה שכר מלא, לאור תאונה, מחלה, שביתה, או סיבה אחרת שלא תלויה בה, יש לפרט במכתב מיוחד מדוע ומתי לא התקבל שכר מלא, ולצרף אישורים מתאימים מהמעסיק או מרופא.
הסדר החובות של עובדות עצמאיות מול ביטוח לאומי
חשוב לשים לב – עובדות עצמאיות מקבלות דמי לידה בהתאם לתקופות בהן עבדו ושילמו כחוק דמי ביטוח. אי לכך, ככל שיש לעובדת עצמאית חובות מול הביטוח הלאומי – מוטב להסדיר חובות אלו לפני הפסקת העבודה על מנת שלא יעשו בעיות בקבלת דמי הלידה, או חלילה לא ישללו את הזכאות לקבלת התשלום.
האם מגיעה חופשת לידה גם לאבא הטרי?
כיום גם גברים זכאים ל"חופשת לידה" – לפחות באופן חלקי. עובד אשר בת זוגו ילדה, רשאי להיעדר עד 6 ימי עבודה לאחר הלידה (שכוללים את יום הלידה). ההיעדרות ביום של הלידה עצמה תיחשב כהיעדרות על חשבון יום המחלה הראשון. 3 הימים הבאים יהיו מנוכים מימי חופשה שנתית שמגיעה לעובד, ו – 2 ימים נוספים יהיו מחושבים בתור ימי מחלה 2 ו – 3.
כיום הביטוח הלאומי מאפשר לאב להפסיק את עבודתו ולהתחלף עם בת זוגו בחלק מחופשת הלידה. אבל – בסך הכל תקופת החופשה לא תעלה על זו המגיעה לאם לולא התחלפה עם בן זוגה, גם אם בני הזוג התחלקו בה.
בן או בת הזוג זכאים לצאת לשבוע בדיוק של חופשת לידה שתתקיים במקביל – בה שניהם בחופשה יחד, בתנאי שהיולדת מוותרת במפורש (בכתב) על קבלת דמי לידה בשבוע האחרון וכן בתנאי ששולמו בשביל בן הזוג דמי ביטוח לאומי על 10 מתוף 14 החודשים שקדמו ליום בו הוא יצא לחופשת הלידה, או 15 מתוך 22 החודשים שקדמו לאותו היום.
יש לציין, שהדין לגבי בן זוג – נכון גם לגבי בת זוג במשפחה של בנות זוג חד מיניות.
האם בלידת תאומים יש הטבות מיוחדות?
אם עובדת ילדה תאומים או שלישיה (או יותר), היא זכאית לתנאים נוספים:
אם היא היתה זכאית מלכתחילה לדמי לידה עבור 15 שבועות, היא יכולה להאריך את חופשת הלידה שלה ב – 3 שבועות נוספים עבור כל ילד נוסף שילדה באותה לידה. למשל, אם ילדה תאומים – מגיעה לה חופשת לידה וכן דמי לידה עבור 18 שבועות (עוד 3 שבועות). אם ילדה שלישייה – תקבל זכאות על 21 שבועות (עוד 6 שבועות).
אם עובדת היתה זכאית מלכתחילה לדמי לידה עבור 8 שבועות, היא תוכל להאריך את חופשת הלידה שלה בשבועיים נוספים עבור כל ילד נוסף שנולד באותה לידה. כך, תגיע לה חופשה של 10 שבועות עבור לידת תאומים, וחופשה של 12 שבועות עבור שלישייה.
מה קורה אם חלילה האישה או התינוק מאושפזים תקופה ארוכה
יש לציין שבמקרה שבו האם צריכה להישאר בבית החולים, או לחזור להתאשפז במהלך חופשת הלידה ל – 15 ימים לפחות היא תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה לאותה תקופה, שתעלה על עד 4 שבועות, ולקבל בעדם דמי לידה נוספים. במידה והיא זכאית לחופשת לידה קצרה (8 שבועות) במצב כזה היא תוכל להאריך את החופשה לשבועיים נוספים לכל היותר.
אם חלילה התינוק אושפז ל – 15 יום לפחות במהלך חופשת הלידה, והיולדת זכאית לקבל תשלום דמי לידה עבור 15 שבועות, היולדת זכאית להאירך את חופשת הלידה שלה לתקופת אשפוזו של התינוק, עד 20 שבועות. אם מדובר ביולדת שזכאית לדמי לידה עבור 8 שבועות בלבד היא תוכל במצב כזה להאריך את חופשת הלידה שלה למשך התקופה של האשפוז, עד 12 שבועות.
במצב בו התינוק מאושפז לתקופה של 15 יום לפחות, העובדת תוכל לבחור לפצל את תקופת חופשת הלידה כך שתשוב לעבודתה בתום 3 שבועות מיום הלידה, ותמשיך את תקופת החופשה לאחר שהילד ישוב לביתו מהאשפוז.
חופשת לידה במצב של לידה שקטה
אם חלילה אישה יולדת לאחר השבוע ה – 22 להיריון ולד מת, או שהילד נפטר לאחר הלידה, היא תהיה זכאית על פי חוק למענק כיסוי של האשפוז, למענק לידה, וכן לדמי לידה בדיוק כפי שהיתה מקבלת במצב בו היתה יולדת תינוק חי, לפי הכללים בחוק שציינו כאן.
מענק לידה – מתי מגיע?
בנוסף לדמי הלידה, כל יולדת תושבת ישראל, או אישה של תושב ישראלי, אשר עובדת בישראל, או שבן זוגה עובד ומועסק לפחות 6 חודשים רצופים בישראל בתקופה שלפני הלידה – תהיה זכאית למענק לידה חד פעמי.
את המענק מקבלים לחשבון הבנק מהביטוח הלאומי בדרך כלל ימים ספורים לאחר הלידה. סכום המענק משתנה בהתאם למספר הלידה וכן למספר התינוקות:
- עבור ילד ראשון במשפחה: 1,783 שקלים
- עבור ילד שני במשפחה: 802 שקלים
- עבור ילד שלישי או יותר: 535 שקלים
- עבור לידת תאומים: 8,915 שקלים
- עבור לידת שלישיה: 13,373 שקלים
מהי קצבת ילדים?
הביטוח הלאומי ממשיך לתמוך בהורים לילדים עד גיל 18 מדי חודש.
קצבת ילדים משולמת לכל הורים לילדים בלי קשר להכנסות של המשפחה, על מנת לסייע למשפחה בהוצאות הרבות שכולל גידול הילדים. בכל 20 לחודש נכנס באופן אוטומטי לחשבון הבנק של ההורים סכום של 152 ₪ (על הילד הראשון) וסכום של 192 ₪ על כל ילד נוסף (עד ילד רביעי. על ילד חמישי והלאה מקבלים 152 ₪).
