נשים ברחבי העולם אחראיות בכל יום, כל שעה וכל דקה על פלא הפלאים של העולם הזה: לידה. הבאת יצור חדש קטן אל העולם. הכללים והחוקים במדינת ישראל מגנים על נשים יולדות, שזקוקות לאחר הלידה למרחב לנשימה כדי להתחיל לגדל את התינוק בנחת, הן זקוקות לחופשה מהעבודה ולמימון החופשה. כל אישה יכולה להנות, במידה והיא זכאית או זכאית חלקית, לחופש ולכספים מהמעסיק ומהמוסד לביטוח לאומי. אם הגעתם לכאן אתם כנראה תוהים האם מגיעים לכם תנאים ואילו תנאים בדיוק מגיעים לכם, אז ריכזנו עבורכם את כל הכללים במרוכז.
מי זכאית לחופשה ודמי לידה?
אישה זכאית לחופשת לידה ולקבלת דמי לידה, במידה והיא עומדת בכל התנאים הבאים:
- כל אישה שילדה ולד חי, גם אם הוא נפטר זמן קצר לאחר הלידה בעקבות סיבוך כלשהו חס וחלילה, ובנוסף גם נשים אשר יולדות ולד מת בלידה שקטה החל משבוע 22 ואילך. נשים אלו זכאיות לכל הזכויות באופן מלא, ממש כמו אישה שילדה ולד חי ובריא, למרות שבפועל אין תינוק לטפל בו אחרי הלידה. אישה שעברה הפלה ולידה שקטה במועד של שבוע 22 פחות יום, או לפני, לא זכאית לחופשת לידה ולדמי לידה.
- אישה שהפסיקה לעבוד בזמן שהייתה בהריון, ולא חוזרת לשוק העבודה במהלך חופשת הלידה. עצמאית בעלת עסק יכולה להמשיך לבצע פעולות שגרתיות לתחזוקת העסק והחזקתו מתפקד אחרי הלידה, ועדיין להמשיך לקבל דמי לידה במקביל, אך עליה לקבל לכך אישור מפורש מביטוח לאומי, שם יתחקרו בנוגע למהות הפעולות וההשפעה שלהן על העסק לפני שיתנו אישור שכזה. גם אישה שהפסיקה לעבוד בתחילת ההריון כבר כעבור חודש או שניים, זכאית לחופשה ודמי לידה, אם כי כמובן – לא מלאים כמו אישה שיצאה לחופשת לידה סמוך יותר ללידה.
- האישה שילמה דמי ביטוח לאומי מלאים ב-10 חודשים לכל הפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה בעקבות ההריון והלידה, או ב-15 חודשים לכל הפחות מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה; במקרים אלו היא תזוכה ב-105 ימי זכאות לחופשה ודמי לידה. במידה והיולדת שילמה דמי ביטוח לאומי מלאים ב6-9 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה בעקבות ההריון והלידה, היא זכאית ל-56 ימים של חופשה ודמי לידה בלבד. הכללים והזכאות נכונים גם לגבי עובדת בחו"ל כל עוד היא והמעסיק שלה תושבי ישראל, וחוזה העבודה ביניהם נחתם בארץ (עובדות ברילוקיישן, עובדות שנשלחות לביצוע עבודה בחו"ל וכדומה), וגם לעובדת זרה, כל עוד היה ברשותה אישור שהייה. עובדת שלא עומדת בתנאי הסף המוגדרים בסעיף זה, אך עבדה במשך חלק ארוך מ-14 החודשים שלפני הפסקת העבודה – צרי קשר עם המוסד לביטוח לאומי לראות האם ניתן לזכות אותך בחופשה ודמי לידה חלקיים, לעיתים קיימים סעיפים להקלות בתקופה הנבדקת.
- נשים עצמאיות עם חוב לביטוח לאומי – דאגו להשלים את החוב לפני הלידה כדי שזכאותכן תשמר לכן במלואה.
ישנם מקרים בהם מתאפשרת חופשת לידה וכן גם דמי לידה חלקיים לפחות, גם עבור אישה שלא הייתה בהריון כלל:
- הורים מאמצים זכאים לחופשת לידה המכונה "חופשת אימוץ" מיד לאחר אימוץ של ילד או ילדה חדשים.
- הורים אשר מקבלים ילד או ילדה מאם פונדקאית אשר יולדת את התינוק עבורם.
- הורים במסגרת אומנה זכאים לחופשת לידה המכונה "חופשת אומנה", כאשר הם מקבלים לאומנה של יותר מ-6 חודשים ילד או ילדה שגילם עד גיל 10.
מתי ועד מתי אפשר להתחיל לקבל דמי לידה?
אישה יכולה להתחיל לקבל דמי לידה ולהנות מחופשת לידה בתקופה של 53 ימים או פחות מיום הלידה המשוער כפי שקבע הרופא המטפל באישה, עבור דמי לידה מלאים, או 28 ימים או פחות מיום הלידה המשוער, אם האישה זכאית לדמי לידה חלקיים בלבד.
כפי שציינו קודם, אישה זכאית לדמי לידה מלאים זכאית להם על פני תקופה של 56 ימים (דמי לידה חלקיים) או 105 ימים (דמי לידה מלאים), אך במקרים מסויימים, תוארך תקופת תשלום של דמי לידה:
- אם האישה התאשפזה בבית חולים במהלך חופשת הלידה 15 ימים במצטבר (כלומר – גם אם לא ברציפות), והיא זכאית לדמי לידה מלאים, חופשת הלידה שלה תוארך בהתאם עד ל-4 שבועות הארכה לכל היותר.
- אם האישה התאשפזה לכל הפחות 15 ימים כאמור, אך היא זכאית לדמי לידה חלקיים בלבד, חופשת הלידה שלה תוארך בהתאם אך לא יותר משבועיים בלבד.
- אם התינוק התאשפז בבית חולים במהלך חופשת הלידה 15 ימים במצטבר, חופשה הלידה שלך תתארך בהתאם, לכל היותר עד 20 שבועות נוספים עבור נשים הזכאיות לדמי לידה מלאים, ולכל היותר עד 12 שבועות נוספים עבור נשים הזכאיות לדמי לידה חלקיים.
- אם האישה התאשפזה והתינוק התאשפז במהלך חופשת הלידה בימים לא חופפים, ניתן לסכום את ימי האשפוז של שניהם כדי להאריך את חופשת הלידה בהתאם.
- אם האישה ילדה יותר מתינוק אחד באותה הלידה, היא זכאית להאריך את חופשת הלידה ודמי הלידה. במידה ומדובר באישה הזכאית לדמי לידה מלאים – 3 שבועות נוספים לחופשה ולדמי הלידה עבור כל תינוק נוסף שנולד, ובמידה ומדובר באישה הזכאית לדמי לידה חלקיים בלבד, חופשת הלידה תתארך ב-3 שבועות נוספים גם כן, אם כי דמי הלידה יחושבו עבור שבועיים מתוך 3 השבועות הנוספים בלבד.
כדי להאריך את חופשת הלידה, במידה והאישה עונה על תנאים אלו, צריך להגיש תביעה מול הביטוח הלאומי.
דמי לידה – כמה כסף מקבלים?
דמי הלידה לא משולמים בחלקים אלא בתשלום אחד גדול חד פעמי. דמי הלידה נקבעים לפי השכר של השכירה או העצמאית לפני שיצאה לחופשת הלידה, עד לסכום מקסימלי של 1,485 ש"ח ליום.
דמי הלידה היומיים של האישה יהיו השכר המצטבר שלה ב-3 החודשים שקדמו לחופשה, לחלק ב-90, או השכר המצטבר שלה ב-6 החודשים שקדמו לחופשה, לחלק ב-180 – הגבוה מבין השניים.
עובדת שהייתה בתקופת חישוב השכר בהכשרה מקצועית – השכר החודשי שלה בזמן ההכשרה המקצועית יחשב כ-5,276 ש"ח לחודש, ללא קשר לשכר האמיתי של האישה.
עצמאיות – השכר שלכן מחושב קצת אחרת, מאחר והשכר שלכן לא מחושב חודשית בצורה דומה. יחושבו השכר לפי תשלומי המקדמות לביטוח לאומי, ולפי השומה ממס הכנסה – וינתנו לך דמי לידה לפי הגבוה מבין השניים.
נשים שכירות ועצמאיות – חישוב השכר היומי שלכן לדמי הלידה יחושב לפי הסכום המצטבר מעבודה כשכירה ומעבודה כעצמאית (כמובן לפי המקסימום המותר הסטנדרטי – 1,485 ש"ח ליום).
במידה וקיימים סעיפים חריגים שפגעו בהכנסה של האישה בתקופה שבה נבדק השכר שלה לצורך חישוב דמי הלידה (מחלה, תאונה, אבל, ההריון עצמו, שביתה וכדומה), המוסד לביטוח לאומי פתוח לשינויים בכללים. על האישה לפנות לביטוח הלאומי, והוא יבחן האם לחשב דמי לידה באופן אחר, או לפי תקופה אחרת.
נשים שקיבלו כסף מהמעסיק אחרי תשלום דמי הלידה, עבור התקופה שלפני חופשת הלידה – בונוס, דמי ביגוד, דמי הבראה וכדומה – פנו לביטוח הלאומי ותבעו אותו להגדלת דמי הלידה.
דמי לידה עבור האבא
האב של התינוק יכול לנצל את חופשת הלידה ודמי הלידה. היה ויוצא ליום של חופשת לידה יחד עם האישה, היום הזה יורד באופן כפול ממניין ימי החופשה בזכאות, האב גם יכול להחליף את האישה בחופשת הלידה שלה לפני שנגמרה, במקרה כזה היא חוזרת לעבודה מוקדם מהרגיל אך דמי הלידה משולמים מאחר והוא מנצל את יום החופשה במקומה.
האבא יכול להחליף את בת זוגו בחופשה אחרי 6 שבועות מרגע שהתחילה החופשה, והיא תחזור לעבודה, או שהאבא יכול להיות בחופשת לידה במקביל לאישה ויחד איתה, בשבוע האחרון לחופשה, היה והם מוותרים על דמי הלידה בשבוע הזה.
במידה והיולדת חולה, נכה, מוגבלת או לא יכולה לטפל בתינוק מכל סיבה שהיא, המוסד לביטוח לאומי פתוח לשינוי התנאים ומתן הקלות. פנו אליו כדי לבדוק מה ניתן לעשות למענכם.
חוב לביטוח לאומי אל מול הזכאות לחופשה ודמי לידה
במידה ויש לאישה חוב לביטוח הלאומי, זה כמובן עשוי ואף יפגע בזכאותה לקבל חופשת לידה ודמי לידה. במידה והאישה חושבת שיש סיבה מוצדקת לחוב (בעיות כלכליות חריפות עם הוכחות, מחלה קשה שפגעה בכלכלת הבית, אירוע נפשי חריג), היא יכולה לפנות לביטוח הלאומי, להציג את הממצאים החריגים בטופס שתקבל, והמוסד לביטוח לאומי יבחן האם לאשר תנאים חריגים או הקלות מסויימות.
