השכרת קורקינט חשמלי - כמה עולה ואיך בוחרים אפליקציה

מי משכיר קורקינטים חשמליים בתל אביב-יפו ב-2026

שוק הקורקינטים השיתופיים בישראל עבר טלטלה של ממש בשנים האחרונות. חברת Wind, שהייתה השחקנית הגדולה בתחום, עזבה את ישראל בנובמבר 2023. לפני שהעירייה פרסמה את תוצאות הקול הקורא האחרון, פעלו בתל אביב שלוש חברות קורקינטים שיתופיים בלבד: Lime, Dott ו-Bird. הקורקינטים ש-Wind השאירה אחריה לא נעלמו מהרחוב: מותג חדש בשם סקוטי (Scooty) רכש אותם, והוא פועל איתם תחת שם אחר.

ההיקף של התחום מסביר למה העירייה מקדישה לו הסדר מפורט. הכלים השיתופיים בעיר מבצעים כמיליון נסיעות בחודש, וכשליש מהנסיעות האלה מחליפות נסיעה ברכב פרטי. מבחינת העירייה, מדובר בחלק ממערך התחבורה העירוני, ולכן היא קובעת מי רשאי להציב כלים במרחב הציבורי, כמה כלים מותרים לכל חברה ובאילו תנאים.

תוצאות הקול הקורא של העירייה

בסוף ינואר 2026 פורסמו תוצאות הקול הקורא של עיריית תל אביב-יפו. חמש חברות קיבלו אישור להשכיר קורקינטים ואופניים בעיר: שלוש הוותיקות, Bird, Lime ו-Dott, ושתיים חדשות, מטרופאן וסקוטי. כל אחת מחמש החברות מוגבלת בשלב הראשון ל-1,500 כלים, לעומת 1,800 כלים שהותרו קודם, וההסדר חל עד סוף 2027. המשמעות המעשית לרוכבים היא שבתל אביב יש היום יותר מותגים מאשר לפני הקול הקורא, אך המכסה של כל חברה קטנה יותר, ולכן הזמינות ברחוב מסוים יכולה להשתנות בין שעה לשעה ובין שכונה לשכונה.

מקור: TheMarker - תוצאות הקול הקורא של עיריית תל אביב-יפו, ינואר 2026. גיל השוכר לפי תנאי העירייה לחברות ההשכרה, כפי שדווחו ב-ynet.

מה קורה בשטח

אישור בקול הקורא אינו מבטיח פעילות מלאה מהיום הראשון. באפריל 2026 פעלה סקוטי בהיקף קטן בלבד וטרם הורידה מחירים, וגורמים בענף ייחסו את הירידה בביקושים לקשיי המלחמה. לכן, מי שמחפש קורקינט של חברה מסוימת עשוי לגלות שבאזור שלו כמעט אין כלים שלה, גם אם היא מורשית. הדרך הפשוטה לדעת היא לפתוח את המפה באפליקציה ולראות כמה כלים זמינים ברדיוס הליכה.

ומה מחוץ לתל אביב

הקול הקורא שתואר כאן מסדיר את הפעילות בתל אביב-יפו בלבד. בערים אחרות ההחלטה מי רשאי להציב כלים שיתופיים נתונה לכל רשות מקומית, והתמונה עשויה להיות שונה לגמרי. מי שגר או עובד מחוץ לתל אביב צריך לבדוק באפליקציות עצמן אם הן מציגות כלים בעיר שלו, ולא להניח שמותג שפועל בתל אביב זמין גם בשכונה אחרת במרכז.

איך עובדת השכרה דרך אפליקציה, צעד אחר צעד

הקורקינטים השיתופיים אינם עומדים בתחנות עגינה קבועות. הם פזורים ברחובות, וכל אחד מהם משויך לחברה שהציבה אותו. כדי לרכוב על קורקינט מסוים, צריך את האפליקציה של החברה שאליה הוא שייך. התהליך דומה מאוד בכל החברות, ואחרי ההרשמה הראשונה הוא נמשך פחות מדקה.

1. הורדת האפליקציה והרשמה: לפי תנאי העירייה, ההרשמה לאפליקציה מחייבת צילום סלפי וצירוף תעודת זהות.
2. הוספת אמצעי תשלום, בדרך כלל כרטיס אשראי, שממנו ייגבה מחיר הנסיעות.
3. איתור קורקינט פנוי במפה שבאפליקציה. רוב האפליקציות מציגות גם את מצב הסוללה של כל כלי.
4. סריקת הקוד שעל הקורקינט, או הקלדת קוד הזיהוי שלו, כדי לשחרר אותו לנסיעה.
5. בדיקת מסך המחיר שמופיע לפני תחילת הנסיעה ואישורו.
6. רכיבה ליעד, חניה במקום שאינו חוסם הולכי רגל, וסיום הנסיעה באפליקציה.

השלב שרבים מדלגים עליו הוא החמישי. המחיר שמוצג על המסך לפני הנסיעה הוא המחיר המחייב, וכדאי לקרוא אותו בכל פעם ולא רק בפעם הראשונה, משום שהחברות רשאיות לעדכן תעריפים.

למה ההרשמה דורשת סלפי ותעודת זהות

העירייה דורשת מחברות ההשכרה לוודא שאין בין השוכרים קטינים מתחת לגיל 18. הסלפי ותעודת הזהות שנדרשים בהרשמה נועדו לחסום שוכרים מתחת לגיל 18, ולכן אי אפשר לפתוח חשבון בלי אימות זהות. המשמעות היא גם שהחשבון אישי: מי שמשאיל את החשבון לנער צעיר עוקף את מנגנון הבדיקה, והאחריות על הנסיעה והחיובים נשארת על בעל החשבון. מומלץ להשלים את ההרשמה בבית, לפני שיוצאים, כדי לא לעמוד ברחוב מול מסך אימות שנתקע.

חניה וסיום נסיעה

מאחר שאין תחנות עגינה, הרוכב הוא שמחליט איפה הקורקינט יישאר בסוף הנסיעה. חניה שחוסמת מדרכה, כניסה לבניין או מעבר חצייה מסכנת הולכי רגל, בעיקר אנשים עם מוגבלות, הורים עם עגלות ואנשים מבוגרים. אם האפליקציה מסמנת אזורים שבהם אי אפשר לסיים נסיעה, כדאי להכיר אותם מראש, אחרת עלולים להמשיך לשלם על דקות עד שמוצאים מקום מותר. אם האפליקציה מבקשת לצלם את הכלי החונה, הצילום משמש גם כהגנה לרוכב במקרה של מחלוקת על מקום החניה.

כמה עולה נסיעה בקורקינט שכור ואיך מחשבים מראש

אין היום מחירון אחיד לענף, ואין נתון עדכני אמין שמאפשר להציג מחיר פתיחה ומחיר לדקה קבועים לכל אחת מהחברות. המחיר המחייב הוא זה שמוצג במסך האפליקציה לפני תחילת הנסיעה, ולכן החישוב הנכון נעשה מול המסך ולא מול טבלה שפורסמה בעבר. מה שכן אפשר לדעת מראש הוא מבנה התמחור: ברוב המקרים הוא משלב סכום קבוע לפתיחת הנסיעה ותעריף שמצטבר לכל דקה שבה הקורקינט נמצא בשימוש.

נוסחה פשוטה לחישוב

עלות הנסיעה = דמי הפתיחה + (התעריף לדקה × מספר הדקות). הנוסחה נשמעת טריוויאלית, אבל היא מלמדת שני דברים חשובים. הראשון: בנסיעות קצרות מאוד דמי הפתיחה הם החלק הגדול של המחיר, ולכן נסיעה של שתי דקות יכולה להיות פחות משתלמת מהליכה. השני: בנסיעות ארוכות התעריף לדקה הוא שקובע, וכל דקה של המתנה ברמזור או של חיפוש מקום חניה נספרת.

קחו מקרה טיפוסי והיפותטי: נועה רוכבת לעבודה כרבע שעה בכל כיוון. נסיעה אחת תעלה לה את דמי הפתיחה ועוד פי 15 מהתעריף לדקה. נסיעה הלוך וחזור תעלה כפליים, ומספר ימי העבודה בחודש הוא המכפיל של הסכום הזה. מי שמבצע את החישוב פעם אחת עם המספרים שמופיעים אצלו באפליקציה, יכול להשוות אותו לעלות של כרטיס תחבורה ציבורית, לחניה של רכב או לרכישת קורקינט פרטי.

מה עלול לייקר את הנסיעה

• עיקופים ופקקים: הזמן נמדד בדקות ולא במרחק, כך שמסלול קצר אבל איטי עולה יותר.
• השהיה: אם האפליקציה מאפשרת להשהות נסיעה בעצירה קצרה, כדאי לבדוק אם הדקות המושהות מחויבות ובאיזה תעריף.
• שעות וימים מסוימים: ייתכן תעריף שונה בזמנים מסוימים, והדרך לדעת זאת היא מסך המחיר שלפני הנסיעה.
• חניה במקום שאינו מותר: כדאי לבדוק בתנאי השימוש אם החברה גובה חיוב נוסף כשהנסיעה מסתיימת מחוץ לאזור המותר.

מעקב אחרי החיובים

החיובים יורדים מכרטיס האשראי בסכומים קטנים ותכופים, ולכן קל לאבד את התמונה הכוללת. רוב האפליקציות שומרות היסטוריית נסיעות וקבלות, וכדאי לעבור עליה פעם בחודש ולהשוות לפירוט החיובים בכרטיס. מי שמשלם בהרבה אפליקציות שונות ירוויח מבדיקה תקופתית של פירוט החשבון, באותה גישה שבה כדאי לבחון את העמלות שהבנק גובה.

איך בוחרים אפליקציה: מה באמת עושה את ההבדל

בדומה לבחירה בין אפליקציות משלוחי אוכל, גם כאן קל להתמקד במחיר ולשכוח את השאלה הבסיסית: האם השירות זמין כשצריכים אותו. בפועל, ההבדל המרכזי בין האפליקציות הוא כמה קורקינטים תקינים ועם סוללה מלאה עומדים במרחק הליכה מהבית ומהעבודה. אפליקציה זולה במעט שאין לה כלים ברחוב שלכם לא תחסוך דבר, כי תאלצו לחפש פתרון אחר בכל בוקר.

רשימת בדיקה לפני שבוחרים

• זמינות: לפתוח את המפה בשעות שבהן נוסעים בדרך כלל, ולא רק פעם אחת באמצע היום.
• מחיר בפועל: להשוות את מסכי המחיר של שתי אפליקציות או שלוש לאותה נסיעה משוערת.
• מצב הסוללה: אפליקציה שמציגה את טווח הנסיעה של כל כלי חוסכת הפתעות באמצע הדרך.
• קסדה: החברות בתל אביב נדרשות להצמיד קסדה ל-75% מהכלים, כך שברוב המקרים אפשר לבחור כלי עם קסדה זמינה.
• אזורי האטה: באזורים עם עומס הולכי רגל אפשרית הגבלת מהירות אוטומטית ל-15 קמ"ש, וכדאי להכיר את האזורים האלה במסלול הקבוע.
• שירות ותקלות: לבדוק כמה קל לדווח על כלי פגום ולקבל זיכוי על נסיעה שהשתבשה.
• תנאי סיום הנסיעה: היכן מותר לחנות, ומה קורה כשהנסיעה מסתיימת מחוץ לאזור.

שתי אפליקציות עדיפות על אחת

מאחר שהמכסה של כל חברה מוגבלת, ההמלצה המעשית לרוכבים קבועים היא להירשם מראש לשתי אפליקציות או שלוש. כך, כשאין כלי פנוי של חברה אחת, אפשר לבדוק מיד את המפה של חברה אחרת. ההרשמה המלאה, כולל אימות הזהות, נעשית פעם אחת לכל אפליקציה, ואחריה אפשר לעבור ביניהן לפי הזמינות. חשוב רק לזכור שכל אפליקציה מחייבת לפי התעריף שלה, ולכן גם במעבר בין אפליקציות כדאי להציץ במסך המחיר.

טיפ: לפני שמתחילים להשתמש בקורקינט כאמצעי הגעה קבוע לעבודה, כדאי לנסות את המסלול פעם אחת ביום רגוע, למדוד כמה דקות הוא נמשך בפועל, ולהציב את המספר בנוסחת החישוב עם התעריף שמופיע באפליקציה.

מה החוק דורש מרוכב קורקינט, גם כשהוא שכור

הכללים שחלים על קורקינט חשמלי פרטי חלים גם על קורקינט שכור. התקנות, שבתוקף מאז 2016, קובעות כי גיל הרכיבה המינימלי הוא 16, המהירות המרבית היא 25 קמ"ש, הספק המנוע עד 250 וואט ומשקל הכלי עד 30 ק"ג. בהשכרה בתל אביב הרף גבוה יותר: תנאי העירייה מחייבים את החברות לחסום שוכרים מתחת לגיל 18, כך שנער בן 16 רשאי לרכוב על קורקינט פרטי אך אינו יכול לשכור קורקינט שיתופי בעיר.

הדרישה הבולטת ביותר נוגעת לבטיחות. חובת חבישת קסדה חלה על רוכבי קורקינט חשמלי בכל גיל, ובשעות החשכה או בראות לקויה נדרש גם אפוד זוהר. חובת הקסדה והאפוד אינה תלויה בכך שהכלי שכור או פרטי, ואי אפשר להסתמך על כך שהקסדה תחכה על הכידון. העובדה שהחברות נדרשות להצמיד קסדה ל-75% מהכלים אומרת שרבע מהכלים עשויים לעמוד בלי קסדה, ומי שרוכב לעיתים קרובות ירוויח מקסדה אישית.

הקורקינט מיועד לרוכב אחד. רכיבה זוגית מסכנת את שני הרוכבים, משנה את שיווי המשקל של הכלי ומאריכה את מרחק הבלימה, ולכן אסורה.

מקור: ויקיפדיה - ערך קורקינט ממונע (התקנות), ודיווחי ynet על תנאי העירייה לחברות ההשכרה ועל חובת הקסדה.

רישום ולוחית זיהוי

מאוגוסט 2024 חלה חובת רישום והתקנת לוחית זיהוי על קורקינטים חשמליים. בכלים שיתופיים, חברות ההשכרה הן שרושמות את הכלים שבבעלותן, כך שהרוכב השוכר אינו נדרש לטפל ברישום או בלוחית. החובה הזו רלוונטית בעיקר למי ששוקל לעבור מהשכרה לקורקינט פרטי, כפי שיפורט בסעיף הבא.

השכרה או קנייה: מתי קורקינט פרטי משתלם

אפשר כמובן לוותר על האפליקציות ולרכוש קורקינט פרטי. מי שרוכב כל יום הלוך וחזור עשוי לגלות שלאורך זמן הרכישה משתלמת יותר, כי הוא משלם פעם אחת ולא על כל דקה. מנגד, להשכרה יש יתרונות שאינם נמדדים רק בכסף: אין צורך למצוא מקום לאחסן את הקורקינט בסוף הנסיעה, אין חשש מגניבה, ואין אחריות על בלאי ותקלות שנגרמים מגשם, ממזג אוויר קשה או משימוש שוטף. כשהקורקינט השכור מתקלקל, פשוט מסיימים נסיעה ולוקחים כלי אחר.

מה כרוך בבעלות על קורקינט

מאז אוגוסט 2024 בעל קורקינט פרטי נדרש לרשום אותו ולהתקין עליו לוחית זיהוי. הרישום מקוון, והוא מותנה במבחן תאוריה ייעודי ובהכשרה. מי שאינו מתקין לוחית חשוף לקנס שעלה בהדרגה: 100 ש"ח ב-2024, 500 ש"ח ב-2025, ו-בשנת 2026 עומד הקנס על אי התקנת לוחית על 750 ש"ח לבעלי כלי פרטי. כלומר, לרכישת קורקינט נלווים עכשיו הליך רישום, הכשרה ומבחן, ולא רק מחיר הכלי.

מעבר לרישום, בעלות על כלי ממונע מעלה גם שאלות של ביטוח ושל אחריות במקרה של נזק. מי ששוקל רכישה ירצה לבחון את הנושא לעומק, באותה גישה שבה בודקים את ההבדל בין ביטוח רכב חובה למקיף, ולברר מה בדיוק מכוסה ומה לא.

מתי עדיף בכלל כלי אחר

הקורקינט מתאים לנסיעות עירוניות קצרות. לנסיעה בין ערים, לנסיעה עם ילדים או עם ציוד, או ליום שלם של סידורים, רכב שכור עשוי להיות פתרון מתאים יותר. מי ששוקל אפשרות כזו ימצא את הנקודות החשובות במאמר על השכרת רכב בישראל, וליוצאים מהארץ, שעשויים לפגוש כלים שיתופיים גם בערים אחרות בעולם, ראו את המאמר על השכרת רכב בחו"ל.

הרגלים שחוסכים כסף ומונעים תקלות

רוב החיסכון בהשכרת קורקינט אינו מגיע מבחירת החברה, אלא מהאופן שבו משתמשים בשירות. כמה הרגלים פשוטים מקטינים את החיוב ואת הסיכון בכל נסיעה, ורובם לוקחים שניות ספורות.

• לבדוק את הכלי לפני שמשחררים אותו: בלמים, צמיגים, כידון יציב ופנס תקין. כלי פגום מדווחים באפליקציה ובוחרים אחר.
• לבדוק את מצב הסוללה במפה: סוללה חלשה עלולה לגמור את הנסיעה באמצע הדרך, כשהדקות ממשיכות להיספר עד שמסיימים.
• לתכנן את המסלול מראש, כדי לא לבזבז דקות על חיפוש הדרך בזמן הרכיבה.
• לחבוש קסדה בכל נסיעה, וללבוש אפוד זוהר בחשכה או בראות לקויה.
• לחנות במקום שאינו חוסם מדרכה או כניסה, ולוודא באפליקציה שהנסיעה הסתיימה בפועל.
• לשמור על הקבלות ולבדוק את היסטוריית הנסיעות, כדי לזהות חיוב שגוי מוקדם.

הצעד שחוסך הכי הרבה הוא לוודא בסוף כל רכיבה שהנסיעה הסתיימה באפליקציה, כי נסיעה שלא נסגרה ממשיכה לצבור דקות. אם האפליקציה מציגה שגיאה בסיום, כדאי לצלם את המסך ואת הכלי החונה, ולפנות לשירות הלקוחות של החברה דרך האפליקציה עם התיעוד. גם רכיבה זהירה היא חלק מהחשבון: תאונה, גם קלה, עולה הרבה יותר מכל הפרש תעריפים בין חברות, ולכן מהירות סבירה, שמירת מרחק מהולכי רגל וכיבוד אזורי ההאטה הם ההחלטה הכלכלית הנכונה.

מקורות

• TheMarker - עזיבת Wind, החברות שפעלו לפני הקול הקורא ורכישת הקורקינטים על ידי סקוטי: https://www.themarker.com/dynamo/cars/2026-01-20/ty-article/.premium/0000019b-db7e-d4f5-a7ff-dfff5a0d0000
• TheMarker - תוצאות הקול הקורא של עיריית תל אביב-יפו: https://www.themarker.com/dynamo/cars/2026-01-27/ty-article/0000019b-ffc4-dee6-a1ff-ffdf6cfe0000
• TheMarker - פעילות סקוטי והביקושים באפריל 2026: https://www.themarker.com/news/transport/2026-04-20/ty-article/.premium/0000019d-aae0-ded5-abdd-bee85a500000
• ynet - תנאי העירייה לחברות ההשכרה, אימות זהות, קסדות והגבלת מהירות: https://www.ynet.co.il/news/article/hjmq5u11jj
• ynet - חובת קסדה ואפוד זוהר לרוכבי קורקינט חשמלי: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4776264,00.html
• ויקיפדיה - קורקינט ממונע (תקנות, רישום, לוחית זיהוי וקנסות): https://he.wikipedia.org/wiki/קורקינט_ממונע