איך רשות המסים מגדירה מטבע דיגיטלי

מטבעות דיגיטליים, הנקראים גם מטבעות מבוזרים, נוצרים ומנוהלים באמצעים טכנולוגיים ולא על ידי בנק מרכזי. ביטקוין, הראשון שבהם, הושק ב-2009. אחריו הגיעו מטבעות רבים נוספים, ובהם לייטקוין, פרימקוין ודוג'קוין. ההיסטוריה של התחום רצופה עליות חדות ונפילות חדות בערך. הסחר בהם בינלאומי מטבעו, ואפשר להעביר אותם בין צדדים בלי תיווך של גוף בנקאי.

מאחר שערכו של מטבע כזה אינו נשען על סחורה או על גוף מרכזי, אלא על הסכמה בין המשתמשים, רשות המסים הכריעה שאין מדובר במטבע או במטבע חוץ. לפי עמדת רשות המסים, מטבע דיגיטלי הוא נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולכן מכירתו ממוסה כהכנסה הונית לפי שיעורי סעיף 91. המשמעות המעשית היא שהמיסוי דומה יותר למכירת מניה או מכונית שעלתה בערכה, ופחות לקנייה ומכירה של דולרים.

הכללים מבוססים על חוזר מס הכנסה 05/2018 מינואר 2018. החוזר מבחין בין שני מצבים. במצב הראשון אדם מחזיק במטבעות כהשקעה, והרווח שלו הוא רווח הון. במצב השני ההכנסות מגיעות לכדי עסק, ואז הן ממוסות כהכנסה פירותית, כלומר כהכנסה רגילה לפי מדרגות מס הכנסה. כרייה של מטבעות נחשבת לפי החוזר הכנסה עסקית.

ההבחנה בין משקיע לבין מי שמנהל עסק נקבעת לפי מבחנים כמו תדירות הפעולות, היקף ההשקעה, רמת הבקיאות והמימון. אלה אותם מבחנים שמשמשים בשוק ההון. הרחבה על המבחנים האלה ועל ההשלכות שלהם נמצאת במדריך סוחר או משקיע - מה ההבדל ומה המבחנים.

חשוב לזכור שכללים אלה עדיין אינם מעוגנים בחקיקה ראשית. הם מבוססים על פרשנות של רשות המסים לפקודה הקיימת.

מתי נוצר אירוע מס במטבעות דיגיטליים

"אירוע מס" הוא כל פעולה שיוצרת חבות במס ומחייבת דיווח. במטבעות דיגיטליים ההגדרה רחבה יותר ממה שרבים מניחים. הסיבה היא שרשות המסים רואה בכל יציאה של המטבע מהארנק מכירה של נכס, גם כשלא התקבלו בפועל שקלים. תשלום במטבע דיגיטלי עבור נכס או שירות נחשב עסקת חליפין, כלומר מכירה של המטבע בשווי ההוגן שלו בשקלים ביום העסקה.

כריית מטבעות

כרייה היא פעילות שמניבה מטבעות חדשים בתמורה לכוח מחשוב. לפי החוזר, מדובר בהכנסה מעסק. הכורה חייב במס הכנסה כעוסק ונרשם ככזה גם לעניין מע"מ.

השתתפות בהנפקת מטבע

השתתפות בהנפקה ראשונית של מטבע (ICO - גיוס כספים מול הנפקת אסימונים) יוצרת חבות במס כשהתשלום עבורה נעשה במטבע דיגיטלי אחר. במקרה כזה המטבע ששולם נחשב כמי שנמכר.

מכירה ברווח

זה המקרה המוכר ביותר: מטבע נקנה במחיר נמוך ונמכר במחיר גבוה יותר. ההיגיון דומה למכירת דירה שעלתה בערכה, שבה מס על השבח משולם כפי שמוסבר בערך מס שבח בכל זכות. ההבדל הוא שבמטבעות דיגיטליים לא קיים פטור מקביל לפטור על דירת מגורים.

החלפת מטבע אחד במטבע אחר

המרה של ביטקוין לאתריום, למשל, היא אירוע מס גם כשהכסף לא עבר לחשבון הבנק. מבחינת רשות המסים, המטבע הראשון נמכר תמורת שקלים, ובאותם שקלים נקנה המטבע השני. העיקרון קרוב לזה שחל על עסקאות של סחר חליפין (ברטר).

תשלום בכרטיס שמחובר לארנק

תשלום בחנות או ברשת בכרטיס שמושך ישירות מארנק דיגיטלי, בדומה לכרטיס דביט רגיל, נחשב מכירה של המטבע. לדוגמה, קנייה של כרטיסים לסרט מחייבת חישוב של הרווח או ההפסד על המטבע שנמכר כדי לממן אותה. מי שמשתמש בכרטיס כזה באופן קבוע צובר עשרות אירועי מס קטנים בכל שנה.

כמה מס משלמים - משקיע פרטי מול פעילות עסקית

שיעור המס נקבע לפי הסיווג של הפעילות. משקיע פרטי משלם מס רווח הון בשיעור קבוע של 25%, וגובה הרווח אינו משנה את השיעור. השיעור חל על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח שנשאר אחרי ניטרול עליית המדד. אותו מבנה קיים גם בשוק ההון, כפי שמפורט במדריך המס על רווחים בבורסה.

מי שפעילותו מוכרת כעסק משלם מס הכנסה לפי המדרגות הרגילות. המדרגה העליונה לשנת 2026 היא 47%, והיא חלה מהכנסה שנתית של 721,561 ש"ח ומעלה, כלומר 60,131 ש"ח בחודש. על החלק שמעל 721,560 ש"ח בשנה מתווסף מס יסף של 3%. בהכנסה מעסק השיעור השולי העליון מגיע ל-50%, ובהכנסה הונית ממכירת מטבע דיגיטלי השיעור בחלק שמעל הסף מגיע ל-30%. השיעור של 30% נובע מתוספת שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2025: מס נוסף של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים שמעל אותו סף. התוספת אינה חלה על הכנסה מעסק, ממשכורת או מיגיעה אישית. פירוט המדרגות המלא מופיע במדריך מדרגות מס הכנסה 2026.

מיסוי מטבעות דיגיטלים - איך זה עובד
סוג פעילות שיעור מס בסיסי שיעור מרבי בחלק שמעל 721,560 ש"ח טופס דיווח עיקרי חובת מע"מ
משקיע פרטי (רווח הון) 25% על הרווח הריאלי 30% (25% + 3% + 2%) 1399 ודוח שנתי 1301 לא חייב
פעילות עסקית במסחר לפי מדרגות, עד 47% 50% (47% + 3%) דוח שנתי 1301 נרשם כמוסד כספי
כרייה לפי מדרגות, עד 47% 50% (47% + 3%) דוח שנתי 1301 נרשם כעוסק
חברה שמחזיקה מטבעות מס חברות מס חברות 1399ח לפי אופי הפעילות

מקור: כל זכות - מדרגות מס הכנסה וחוזר רשות המסים 05/2025 בנושא המס הנוסף על הכנסה הונית.

כשהמטבעות מוחזקים בחברה, חל מס חברות. מבנה המס הזה מוסבר במדריך מיסוי חברות בישראל. בעניין מע"מ, משקיע שפעילותו אינה עסק אינו חייב במע"מ על המכירה. הרקע על מס ערך מוסף ועל חובת הרישום נמצא במדריך מס ערך מוסף - מי משלם ואיך.

איך מחשבים את הרווח - שיטת "נכנס ראשון, יוצא ראשון"

כדי לחשב מס צריך לדעת מה עלה כל מטבע שנמכר. כשנקנו כמה יחידות מאותו מטבע במחירים שונים, נשאלת השאלה איזו יחידה נמכרה בפועל. הרווח ממסחר במטבעות דיגיטליים מחושב בשיטת "נכנס ראשון, יוצא ראשון" (FIFO), כלומר היחידה שנמכרת היא תמיד הוותיקה ביותר שבארנק.

קחו מקרה היפותטי: משקיעה קונה ביטקוין אחד בינואר ב-2,000 ש"ח. במרץ היא קונה ביטקוין נוסף ב-4,000 ש"ח. במאי היא מוכרת אחד מהם ב-5,500 ש"ח. לפי השיטה, היחידה שנמכרה היא זו שנקנתה בינואר. לכן הרווח לצורכי מס הוא 3,500 ש"ח ולא 1,500 ש"ח, גם אם מבחינתה נמכרה דווקא היחידה מרץ. הדוגמה פשוטה ואינה מביאה בחשבון את התאמת המדד. בפועל המס של 25% חל על הרכיב הריאלי של הרווח.

לשיטה יש השלכה ברורה בשוק שעולה לאורך זמן. היחידות הראשונות נקנו בדרך כלל בזול, ולכן מכירה ראשונה אחרי תקופת עליות יוצרת רווח גבוה יחסית. ההשלכה הזו חשובה למי שמתכנן למכור רק חלק מהאחזקה.

לצורך החישוב השנתי צריך לרכז שלושה נתונים לכל מכירה או המרה:

  • התמורה שהתקבלה, מתורגמת לשקלים לפי השווי ביום העסקה.
  • עלות הרכישה של היחידה שנמכרה, לפי סדר הרכישות.
  • תאריך הרכישה ותאריך המכירה, שקובעים גם את התאמת המדד.

כשההמרה היא בין שני מטבעות דיגיטליים, השווי בשקלים של המטבע שהתקבל הוא גם התמורה של המטבע שנמכר וגם עלות הרכישה של המטבע החדש. לכן רישום מסודר של כל המרה הוא תנאי לחישוב נכון של העסקאות שיגיעו אחריה.

דיווח לרשות המסים - טפסים, מועדים ותשלום

ב-28 באפריל 2019 פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע 006/2019, שקבעה כיצד מדווחים על מימוש מטבע דיגיטלי. יחיד מדווח בטופס 1399 וחברה מדווחת בטופס 1399ח. בשני הטפסים מסמנים סמל עסקה 77 וקוד 71. בדוח השנתי, טופס 1301, מסמנים שהיו הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי.

תוך כמה זמן מדווחים

לפי סעיף 91(ד) לפקודה, יש לדווח על מכירת הנכס ולשלם מקדמה בתוך 30 יום מיום המכירה, ובנוסף לצרף את טופס 1399 לדוח השנתי. כך מתאר זאת דוח מבקר המדינה בנושא מטבעות דיגיטליים. מי שפעילותו מסווגת כעסק מדווח על ההכנסה כחלק מהדוח השנתי הכולל, ומשלם במהלך השנה מקדמות כמו כל עצמאי. הסבר על כך נמצא במדריך מהם מקדמות מס הכנסה. מי שעומד לפתוח תיק עסקי בעקבות הפעילות יכול להיעזר במדריך לפתיחת עסק מול רשויות המס.

קיבוץ עסקאות רבות

סוחר פעיל עשוי לבצע מאות פעולות בחודש. כדי להקל, ההנחיות למילוי טופס 1399 מאפשרות מאז שנת המס 2021 לרכז עסקאות מרובות באותו חודש לעסקה אחת. בעסקה המרוכזת משתמשים בממוצע משוקלל של תאריכי הרכישה ומצרפים נייר עבודה שמפרט את החישוב.

תשלום כשהבנק מסרב לקבל כספי קריפטו

חלק מהמשקיעים נתקלים בסירוב של הבנק בישראל לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, ולכן אינם יכולים לשלם את המס. רשות המסים פתחה שירות ייעודי לדיווח על פעילות במטבעות דיגיטליים. במסגרתו אפשר לבקש בטופס 909 לשלם את המס בשקלים מחשבון בנק בחו"ל, ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. השירות פתוח ליחידים בלבד. הוא מחייב הוכחה של מקור הכספים ושל הנתיב שבו עברו המטבעות.

הימנעות מדיווח על אירוע מס עלולה להוביל לקנסות, לריבית ולהפרשי הצמדה, ובמקרים חמורים גם להליך פלילי.

תיעוד העסקאות - הבסיס לכל דוח

הקושי העיקרי במיסוי מטבעות דיגיטליים אינו שיעור המס אלא העבודה שמסביבו. כל המרה, כל תשלום וכל העברה בין פלטפורמות דורשים חישוב של שווי בשקלים ושל עלות מקורית. מי שלא תיעד את הפעולות בזמן אמת מתקשה לשחזר אותן בסוף השנה. במקרה כזה הוא עלול לשלם יותר מס מהנדרש, כי אינו יכול להוכיח את עלות הרכישה. רישום מלא ושוטף של כל פעולה הוא הדרך היחידה להוכיח עלות רכישה ולחשב רווח נכון.

אלה הפעולות שכדאי לתעד:

  • עסקאות קנייה ומכירה, בין שבוצעו מול בנק, בבורסה למטבעות דיגיטליים, מול סוחר פרטי או בבית עסק.
  • פעולות כרייה, כולל החוזים שנחתמו, העלויות וההכנסות שנוצרו.
  • השתתפות בהנפקות של מטבעות חדשים, כולל המטבע ששולם והאסימונים שהתקבלו.
  • תשלומים בכרטיס שמחובר לארנק, עם תאריך, סכום ושם בית העסק.
  • העברות בין ארנקים ובין פלטפורמות. העברה כזו אינה מכירה, אבל בלי תיעוד קשה להראות שזה אותו מטבע.

ייצוא נתונים תקופתי

פלטפורמות מסחר אינן תמיד שומרות היסטוריה מלאה וזמינה לאורך שנים. חלקן נסגרות, משנות מדיניות או מגבילות את התקופה שאפשר לייצא. לכן מומלץ לייצא את דוחות הפעילות באופן קבוע, למשל אחת לשלושה חודשים, ולשמור אותם בעותק נפרד. כשמטבעות עוברים בין פלטפורמות או לארנק פרטי, כדאי לשמור גם את פרטי ההעברה. נתונים אלה נדרשים גם בבקשה בטופס 909, שמחייבת להראות את נתיב תנועת המטבעות.

קיזוז הפסדים וניכוי הוצאות

לצד חובת התשלום, החוק מאפשר שתי דרכים להקטין את סכום המס. הראשונה זמינה לכל משקיע, והשנייה זמינה רק למי שפעילותו מוכרת כעסק.

קיזוז הפסדי הון

בפעילות השקעה הפסד הון נמדד בערכים נומינליים. אפשר לקזז אותו מול רווח הון באותה שנה, תחילה מול הרכיב הריאלי של הרווח. דוגמה היפותטית: שתי מכירות הניבו באותה שנה רווח של 6 מיליון ש"ח, ושלוש פעולות אחרות הסתיימו בהפסד של 2 מיליון ש"ח. במקרה כזה המס יחושב על 4 מיליון ש"ח בלבד. המנגנון הזה מכונה לעיתים "מגן מס".

לפי הנחיות רשות המסים בנושא קיזוז הפסדים, הפסד שלא קוזז באותה שנה עובר לשנים הבאות, בתנאי שדווח בדוח השנתי של שנת ההפסד ושל שנת הקיזוז. בשנים הבאות ההפסד מקוזז רק מול רווח הון. אי אפשר להחזיר אותו לאחור ולקזז אותו מול רווחים משנים קודמות. מכאן שמי שהפסיד ולא הגיש דוח באותה שנה עלול לאבד את האפשרות לקזז את ההפסד בעתיד.

ניכוי הוצאות בפעילות עסקית

כשההכנסה ממטבעות דיגיטליים מסווגת כהכנסה מעסק, אפשר לנכות ממנה הוצאות שהוצאו לשם יצירתה. אלה יכולות להיות עמלות מסחר, שירותי הנהלת חשבונות, ציוד מחשוב ותחזוקתו, וחשמל בכרייה. דוגמה היפותטית: הכנסה שנתית של 5 מיליון ש"ח והוצאות תפעול, תחזוקה ועמלות של מיליון ש"ח. ההכנסה החייבת במקרה זה תעמוד על 4 מיליון ש"ח. ההבדל בין ניכוי הוצאה לבין זיכוי ממס מוסבר במדריך ההבדלים בין ניכוי לזיכוי במס הכנסה.

מה צפוי בהמשך - חקיקה ודיווח בינלאומי

המיסוי של מטבעות דיגיטליים בישראל נשען היום על חוזר מקצועי ולא על חוק. בספטמבר 2025 קודמה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של משרד האוצר. ההצעה נועדה לעגן בחוק את הסיווג של נכסים דיגיטליים כנכס ואת מס רווח ההון של 25% ליחיד. אם ההצעה תאושר, הכללים שחלים כיום מכוח פרשנות של רשות המסים יקבלו מעמד של חוק, בלי שינוי בשיעור המס של היחיד. לא פורסם אישור שהחוק התקבל, ולכן נכון לבחון את המצב החוקי לפני כל דיווח.

במישור הבינלאומי, ה-OECD פיתח תקן לדיווח אוטומטי על נכסים דיגיטליים, CARF (מסגרת דיווח לנכסי קריפטו). התקן מאפשר לרשויות מס לקבל מידע על חשבונות של תושביהן בפלטפורמות בחו"ל. מבקר המדינה ציין בנובמבר 2024 שישראל טרם התחייבה ליישם את התקן, ולא פורסם מועד רשמי להטמעתו.

עם זאת, היעדר דיווח אוטומטי אינו פוטר מחובת הדיווח. חובת הדיווח חלה על הנישום עצמו, בלי קשר למידע שמגיע לרשות ממקורות אחרים. המעבר לדיווח אוטומטי במדינות רבות יקל על רשויות מס להצליב נתונים, ויגדיל את החשיבות של תיעוד מלא כבר היום.

מקורות