איך רשות המסים מסווגת מטבע דיגיטלי

מטבעות דיגיטליים, שנקראים גם מטבעות מבוזרים או מטבעות קריפטו, נוצרים באמצעים טכנולוגיים. ערכם אינו נקבע על ידי בנק מרכזי או גוף מנפיק אחד, ואינו מגובה בסחורה. הוא נקבע בהסכמה בין המשתמשים. ביטקוין, לייטקוין, דוג'קוין ומטבעות רבים אחרים נסחרים בבורסות ייעודיות ברחבי העולם. מסחר בינלאומי נוח, והעברות מתבצעות בלי צורך במוסד בנקאי מתווך, וזו אחת הסיבות לפופולריות הגדולה של התחום בעשור האחרון.

הנקודה הקובעת לעניין המס היא הסיווג. רשות המסים מתייחסת למטבע קריפטו כנכס ולא כמטבע, ולכן מכירה או המרה שלו נחשבת מכירת נכס, בדומה למכירת מניה או מקרקעין, ולא עסקת מטבע חוץ. המשמעות המעשית גדולה. מי שקונה דולרים ומוכר אותם לאחר זמן אינו עוסק במכירת נכס במובן הזה. לעומת זאת, מי שמחזיק ביטקוין ומוכר אותו מבצע אירוע מס, בדיוק כמו מי שמוכר מניה בבורסה. הסיווג הזה מפורט בסקירה של ביזפורטל על מיסוי מטבעות דיגיטליים.

מהסיווג כנכס נגזרים שני מסלולי מיסוי אפשריים. המסלול הראשון הוא מסלול המשקיע: מי שקונה מטבעות, מחזיק בהם ומוכר אותם מדי פעם, משלם מס רווח הון. המסלול השני הוא מסלול העסק: מי שהמסחר אצלו הוא פעילות שוטפת ומשמעותית, ובמקרים רבים מקור פרנסה, ממוסה כבעל הכנסה מעסק לפי מדרגות מס הכנסה.

מתי פעילות בקריפטו נחשבת לעסק

אין מבחן אחד מכריע. הבחינה נעשית לפי מכלול סימנים: תדירות מסחר גבוהה, היקפים כספיים משמעותיים, שימוש במימון (למשל הלוואות לצורך המסחר), מידת הבקיאות והזמן שמוקדש לפעילות. כרייה של מטבעות, שבה מפעילים מחשבים כדי לאמת עסקאות ומקבלים בתמורה מטבעות חדשים, נחשבת בדרך כלל לפעילות עסקית, והתמורה ממנה ממוסה כהכנסה מעסק. המבחנים להבחנה בין סוחר למשקיע דומים למבחנים שבשוק ההון, ובמדריך על ההבדל בין סוחר למשקיע מפורטים השיקולים שפקיד השומה בוחן.

אילו פעולות יוצרות אירוע מס

אירוע מס הוא פעולה שבעקבותיה נוצרת חובת מס וחובת דיווח. בעולם הקריפטו רבים מופתעים לגלות שאירוע מס אינו מתרחש רק כשהכסף חוזר לחשבון הבנק בשקלים. מכיוון שהמטבע הוא נכס, כל פעולה שבה הנכס יוצא מידי המחזיק תמורת משהו אחר נחשבת מכירה. גם החלפה של מטבע דיגיטלי אחד במטבע דיגיטלי אחר, בלי שעבר שקל אחד לחשבון הבנק, היא מכירת נכס שחייבת במס.

אלה הפעולות העיקריות שנחשבות לאירוע מס:

  • מכירת מטבע ברווח: קנייה במחיר נמוך ומכירה במחיר גבוה יותר יוצרת רווח הון. העיקרון דומה למס שבח במכירת דירה, שגם בו ממוסה ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה.
  • המרה בין מטבעות דיגיטליים: כשמחליפים ביטקוין באתריום, רשות המסים רואה את העסקה כאילו המטבע הראשון נמכר תמורת כסף, ובכסף הזה נקנה המטבע השני. הרווח על המטבע הראשון נוצר ברגע ההחלפה. ההיגיון דומה לזה שחל על עסקאות ברטר, שמוסבר במאמר על מיסוי עסקאות סחר חליפין.
  • תשלום בכרטיס שמחובר לארנק קריפטו: רכישה של כרטיסים לסרט, מוצר או שירות באמצעות כרטיס שמושך את התשלום מיתרת מטבעות דיגיטליים נחשבת מכירה של המטבע, כי המטבע הומר לכסף לצורך התשלום. על אופן הפעולה של כרטיסים כאלה אפשר לקרוא במדריך לכרטיס דביט.
  • כרייה: המטבעות שמתקבלים בכרייה הם הכנסה מעסק, והם ממוסים כהכנסה מעסק.
  • השתתפות בהנפקת מטבעות (ICO): כשמשתתפים בהנפקה של מטבע חדש ומשלמים במטבע דיגיטלי קיים, התשלום הוא מכירה של המטבע הקיים, ולכן גם הוא יוצר חובת מס.

מה אינו אירוע מס

קנייה של מטבע דיגיטלי בשקלים והחזקתו אינה יוצרת חבות מס. גם עלייה בשווי המטבע בזמן ההחזקה אינה ממוסה, כל עוד המטבע לא נמכר או הומר. ההפך נכון גם לגבי הפסדים: ירידת ערך של מטבע שעדיין מוחזק אינה הפסד מוכר לצורכי מס, ואי אפשר לקזז אותה מול רווחים אחרים. רק מימוש בפועל יוצר רווח או הפסד שנכנסים לחישוב.

כמה מס משלמים: משקיע פרטי מול פעילות עסקית

ההבדל בין שני המסלולים הוא ההבדל המשמעותי ביותר בחבות המס. משקיע פרטי משלם שיעור קבוע של 25% על הרווח הריאלי, כמו במס רווח הון על ניירות ערך. כשהפעילות מסווגת כעסק, הרווח מצטרף להכנסה החייבת ממוסה במדרגות מס ההכנסה, שמתחילות ב-10% ומגיעות ל-50%. משקיע פרטי משלם 25% על רווח ריאלי, ועל החלק שמעל 721,560 ש"ח בשנה הוא משלם 30%. בעל עסק משלם בחלק הזה 50%.

מסלול המיסוישיעור בסיסישיעור על החלק שמעל 721,560 ש"חמס יסף מעל הסף
משקיע פרטי - רווח הון ריאלי25%30%5% (3% ועוד 2% על הכנסה הונית)
פעילות עסקית - הכנסה מיגיעה אישית10% (מדרגה ראשונה)50%3%

מקור: ביזפורטל - מס יסף על הכנסות הוניות

מדרגות מס ההכנסה ב-2026 למי שמסווג כעסק

מי שהמסחר שלו מוכר כעסק ממוסה לפי המדרגות השנתיות על הכנסה מיגיעה אישית. המדרגות חלות על כלל ההכנסה החייבת, כלומר על הרווח מהקריפטו יחד עם הכנסות אחרות כמו משכורת:

הכנסה חייבת שנתית (ש"ח)שיעור המס
עד 84,12010%
84,121 עד 120,72014%
120,721 עד 228,00020%
228,001 עד 301,20031%
301,201 עד 560,28035%
560,281 עד 721,56047%
מעל 721,56050% (47% ועוד 3% מס יסף)

מקור: כל זכות - מדרגות מס הכנסה

מיסוי מטבעות דיגיטלים - איך זה עובד

חשוב להבין את מבנה המדרגות. מדרגת 47% אינה חלה על כל ההכנסה. היא חלה רק על החלק שבין 560,281 ש"ח ל-721,560 ש"ח. מעל 721,560 ש"ח השיעור השולי הוא 50%, והוא מורכב מ-47% מס הכנסה ועוד 3% מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. בחישוב חודשי, מדרגת 47% חלה על הכנסה שבין 46,691 ש"ח ל-60,130 ש"ח, ומעל 60,130 ש"ח בחודש השיעור הוא 50%, כפי שמופיע בטבלת מדרגות המס החודשיות של 2026. הסבר מעשי על השפעת המדרגות על ההכנסה נטו נמצא במדריך למדרגות מס הכנסה 2026.

לבעל עסק יש מנגד יתרון: הוא רשאי לנכות הוצאות שהוצאו לייצור ההכנסה, ומחויב לרוב גם בתשלום מקדמות במהלך השנה. מקדמות מוסברות במאמר על מקדמות מס הכנסה, ומי שמתחיל פעילות עסקית יכול להיעזר במדריך לפתיחת עסק מול רשויות המס.

מס יסף על רווחי קריפטו והשפעת העיתוי

מס היסף, שמכונה גם "מס עשירים", הוא 3% על הכנסה חייבת שנתית מעל 721,560 ש"ח. החל מ-2025 נוספו עוד 2% על הכנסה ממקורות הוניים מעל אותו סף, כלומר על רווח הון, דיבידנד, ריבית ושבח מקרקעין. התוספת חלה גם ב-2026. לכן משקיע פרטי שמממש רווח גדול ממטבע דיגיטלי בשנה אחת משלם 5% נוספים על החלק שמעל הסף, ובסך הכול 30% על אותו חלק.

דוגמה: מימוש של מיליון ש"ח בשנה אחת

קחו מקרה היפותטי: משקיע פרטי בלי הכנסות אחרות מממש בשנת מס אחת רווח הון ריאלי של מיליון ש"ח ממכירת ביטקוין. החישוב נראה כך:

  • מס רווח הון של 25% על כל הרווח: 250,000 ש"ח.
  • החלק שמעל הסף: 1,000,000 פחות 721,560, כלומר 278,440 ש"ח.
  • מס יסף של 5% על החלק הזה: 13,922 ש"ח.
  • סך המס: 263,922 ש"ח.

עכשיו נניח שאותו משקיע מפצל את המימוש לשתי מכירות של 500,000 ש"ח כל אחת: הראשונה בדצמבר, והשנייה בינואר של השנה שאחריה. בכל אחת משתי שנות המס הרווח נמוך מ-721,560 ש"ח, ולכן מס היסף אינו חל באף אחת מהן. המס בכל שנה הוא 25%, כלומר 125,000 ש"ח, ובסך הכול 250,000 ש"ח. פיצול המימוש בין דצמבר לינואר משאיר כל שנה מתחת לסף וחוסך במקרה הזה 13,922 ש"ח.

החישוב הזה מתאים רק למי שאין לו הכנסות אחרות. משכורת, דיבידנדים או רווחים ממניות מצטרפים לאותה הכנסה חייבת ומקרבים אותה לסף. מי שמרוויח משכורת גבוהה עשוי לחצות את הסף גם עם רווח קטן בהרבה מהקריפטו. יש גם שיקול נוסף: דחיית המכירה בכמה שבועות חושפת את המשקיע לתנודות המחיר, ובשוק תנודתי כמו קריפטו ירידת מחיר יכולה לבטל את החיסכון במס בקלות. לכן כדאי לבחון את שני השיקולים יחד, ולא להחליט על מועד המכירה רק לפי המס.

איך מחשבים את הרווח ומדווחים לרשות המסים

הרווח החייב במס הוא ההפרש בין התמורה במכירה לבין עלות הרכישה של המטבע, בשקלים ובערכים ריאליים. כדי לחשב אותו צריך שלושה נתונים לכל מטבע שנמכר או הומר: התמורה שהתקבלה במכירה, מתורגמת לשקלים; העלות ששולמה ברכישה, בין שהמטבע נקנה בכסף ובין שהתקבל בהמרה ממטבע אחר; ותאריכי הרכישה והמכירה. התאריכים חשובים גם לצורך חישוב השווי בשקלים ביום העסקה, וגם לצורך התאמה לאינפלציה.

איזו יחידה נמכרה: שיטת "נכנס ראשון, יוצא ראשון"

כשהמשקיע קנה את אותו מטבע בכמה מועדים ובמחירים שונים, צריך לקבוע איזו יחידה נמכרה. שיטה מקובלת לחישוב היא "נכנס ראשון, יוצא ראשון" (FIFO): היחידה שנקנתה ראשונה נחשבת לזו שנמכרה ראשונה. בדוגמה היפותטית, משקיעה קונה ביטקוין אחד בינואר ב-2,000 ש"ח, וביטקוין נוסף במרץ ב-4,000 ש"ח. במאי היא מוכרת ביטקוין אחד ב-5,500 ש"ח. לפי השיטה הזו, היחידה שנמכרה היא זו של ינואר, והרווח החייב הוא 3,500 ש"ח (לפני התאמה לאינפלציה). אילו היו מניחים שנמכרה היחידה של מרץ, הרווח היה 1,500 ש"ח בלבד. שיטת החישוב משפיעה ישירות על גובה הרווח, ולכן כדאי לבחור בה מראש ולהחיל אותה באופן עקבי בכל השנים.

הטפסים הרלוונטיים

מכירה של נכס, ובכלל זה מטבע דיגיטלי, מדווחת בטופס 1399. לפי הכללים הנהוגים, הטופס מוגש בתוך 30 יום מיום המכירה לפי סעיף 91 לפקודה. בנוסף, הרווחים נכללים בדוח השנתי. אלה הטפסים המרכזיים בדוח השנתי:

  • טופס 1301: הדוח השנתי של היחיד.
  • טופס 1344: הפסדים מועברים משנים קודמות.
  • טופס 1322: נספח ג, לרווחי הון מניירות ערך סחירים.
  • טופס 1324: הכנסות מחו"ל, למי שפעל בבורסות או בפלטפורמות בחו"ל.

לרשות המסים יש גם מסלול דיווח ייעודי לפעילות במטבעות דיגיטליים, בטופס 909. הוא מיועד ליחידים שבנק סירב לקבל את הכספים שמקורם בקריפטו. בעל עסק מדווח על ההכנסה מהקריפטו בדוח השנתי יחד עם יתר ההכנסות, ובמקרים רבים נעזר ברואה חשבון. על העלויות במאמר על עלויות רואה חשבון. הימנעות מדיווח על הכנסה חייבת היא עבירה, ולכן הדיווח חשוב גם כשהסכומים נראים קטנים.

קיזוז הפסדים וניכוי הוצאות

לצד חובות המס, החוק מאפשר להקטין את הסכום החייב בשתי דרכים מרכזיות: קיזוז הפסדים מול רווחים, וניכוי הוצאות למי שהפעילות שלו מסווגת כעסק.

קיזוז הפסדי הון

הפסד הון שנוצר ממכירה בפועל של מטבע דיגיטלי מקוזז מול רווחי הון. לדוגמה, משקיע שהרוויח בשנה מסוימת 60,000 ש"ח ממכירת ביטקוין והפסיד 20,000 ש"ח ממכירת מטבע אחר, ישלם מס רווח הון על 40,000 ש"ח בלבד. ההפסד מקוזז גם מול רווחי הון ממקורות אחרים, כמו מניות.

הפסד שלא נוצל באותה שנה אינו הולך לאיבוד. הפסד הון שלא נוצל עובר לשנים הבאות ומקוזז בהן מול רווחי הון בלבד, בתנאי שדווח בדוח השנתי של שנת ההפסד. הפרט הזה חשוב: מי שהפסיד בשנה מסוימת ולא הגיש דוח שמתעד את ההפסד, מאבד את האפשרות לקזז אותו מול רווחים עתידיים. ההפסדים המועברים מדווחים בטופס 1344, כמפורט בהסבר של ביזפורטל על קיזוז הפסדי הון. ושוב: ירידת ערך של מטבע שלא נמכר אינה הפסד מוכר, ולכן אי אפשר לקזז "הפסד על הנייר".

ניכוי הוצאות בפעילות עסקית

מי שהמסחר בקריפטו מסווג אצלו כעסק רשאי לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו לשם ייצורה. אפשר לחשוב, למשל, על עמלות מסחר, ציוד מחשוב ותחזוקתו, חשמל לכרייה ושכר רואה חשבון. בדוגמה היפותטית, עסק שהכנסותיו מהמסחר הסתכמו ב-500,000 ש"ח והוצאותיו המוכרות ב-100,000 ש"ח, ישלם מס על 400,000 ש"ח. ההבחנה בין ניכוי, שמקטין את ההכנסה החייבת, לבין זיכוי, שמקטין את המס עצמו, מוסברת במאמר על ניכוי וזיכוי במס הכנסה. כדאי לזכור שניכוי הוצאות אינו מבטל את הפער בשיעורים: במדרגות הגבוהות, בעל עסק עדיין משלם שיעור גבוה בהרבה מ-25%.

תיעוד, דיווח בינלאומי והסדרת העבר

חישוב הרווחים בקריפטו דורש תיעוד מלא, ולרבים זה החלק המסורבל ביותר. מי שביצע עשרות או מאות עסקאות בכמה בורסות וארנקים צריך לשחזר את מחיר הקנייה, מחיר המכירה ותאריך כל פעולה. בלי תיעוד, קשה להוכיח את עלות הרכישה, ואז עלול להיקבע רווח גבוה מהרווח האמיתי.

מה כדאי לתעד

  • כל עסקת קנייה, מכירה והמרה, מול בורסות, בנקים, סוחרים או בתי עסק.
  • פעולות כרייה, כולל חוזים עם ספקי שירות, עלויות התפעול והמטבעות שהתקבלו.
  • השתתפות בהנפקות: המטבע ששולם, הכמות והמטבעות שהתקבלו בתמורה.
  • העברות בין ארנקים של אותו אדם, כדי שלא ייחשבו בטעות למכירה.

חלק מהבורסות שומרות היסטוריית פעולות לתקופה מוגבלת בלבד, ובורסה עלולה גם להיסגר. לכן מומלץ לייצא את נתוני הפעילות באופן קבוע, למשל אחת לרבעון, ולשמור אותם מחוץ לפלטפורמה.

דיווח בינלאומי לפי תקן CARF

מי שמחזיק מטבעות בבורסה בחו"ל לא יכול להניח שהפעילות נעלמת מעיני הרשויות. ב-20 בנובמבר 2024 הודיע שר האוצר לארגון ה-OECD שישראל מתחייבת ליישם את תקן CARF, תקן בינלאומי לדיווח על נכסי קריפטו. ישראל הצטרפה ליותר מ-59 מדינות שהתחייבו לאמץ את כללי הדיווח החל מ-2027, ובהן ארה"ב, בריטניה, קנדה, שווייץ וסינגפור. במסגרת התקן, נותני שירותי קריפטו מעבירים מידע על לקוחות ועסקאות לרשויות המס, והרשויות מחליפות את המידע ביניהן. הפרטים מופיעים בדיווח של ביזפורטל על הצטרפות ישראל לתקן.

מי שלא דיווח בעבר

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הסתיים ב-31 באוגוסט 2026, ולא דווח על הארכה. במסגרת הנוהל הוגשו 823 בקשות, על הון והכנסות של כ-1.89 מיליארד ש"ח ובמס מוערך של כ-152.6 מיליון ש"ח. בתחום הנכסים הדיגיטליים לבדו הוגשו 203 בקשות, על כ-482.5 מיליון ש"ח ובמס מוערך של כ-51 מיליון ש"ח, לפי דיווח בכלכליסט על סיכום הנוהל. כיום אין מסלול גילוי מרצון פעיל. מי שלא דיווח על רווחי קריפטו בשנים קודמות מסדיר זאת מול פקיד השומה: בהגשת דוח מתקן לשנה שבה כבר הוגש דוח, או בהגשת דוח שלא הוגש כלל.

מקורות