בשבועות האחרונים מסתובבת בוואטס אפ הודעה ויראלית, שהפכה אפילו לויראלית מאוד והגיעה לכל בנאדם שלישי בערך בצורה כזו או אחרת, שמציגה קובץ שמע עם גירסה ערוכה לשיר של בילי אייליש ומצורף לה הטקסט הבא:
"הקשיבו לשיר הבא עם אוזניות (הרכיבו את שתי האוזניות). זוהי מוזיקה חדשה שהורכבה באמצעות טכנולוגיית 8D – מוזיקה בשמונה מימדים. הקשיבו לזה אך ורק עם אוזניות בלבד. זו תהיה הפעם הראשונה שאתם מקשיבים לשיר עם המוח ולא עם האוזניים שלכם. אתם תחושו את המוזיקה כאילו היא מתנגנת מבחוץ ולא מתוך האוזניות. הרגישו את האפקט של הטכנולוגיה החדישה הזו".
מי מכם שציית להנחייה וביצע, גילה לשמוע מוזיקה באיכות יוצאת דופן, עם אפקט סראונד מטורף – היישר מהאוזניות לתוך האוזניים שלו. טכנולוגיה חדישה? לא ממש, אבל משום מה עד ההודעה הויראלית הזו מיעטו מאוד להשתמש בה, וכמעט אף שיר שיצא לא יצא בטכנולוגיה הזו, ומאז הויראליות של ההודעה הזו והתאוצה שצברה, יותר ויותר זמרים, הרכבים, עורכים מוזיקליים ותקליטנים מוציאים לרשת שירים שמושמעים באמצעות הטכנולוגיה הזו. הטכנולוגיה זכתה לכינוי 8D – מוזיקה בשמונה מימדים. כמה מימדים יש בה באמת? ככמות האוזניות – 2, אבל השמע שיוצא מכל אוזניה משתנה באופן מתוחכם כדי ליצור אפקט היקפי לצליל – אפקט סראונד.
איך זה עובד?
ההרגשה כשאתם שומעים מוזיקה בשמונה מימדים – 8D, היא כאילו אתם עומדים במרכז חדר ריק והמוזיקה סובבת אתכם מכל הכיוונים, וכל אלמנט במוזיקה מגיע לא רק מכיוון אחר, אלא גם ממרחק אחר. נשאלת השאלה איך נוצר האפקט המשוגע הזה כשכל המוזיקה מגיעה סך הכל מ2 מקורות שהמרחק של כל מקור מהאוזן שלכם זהה לחלוטין – שתי האוזניות.
מדובר בטכנולוגיית סטריאו פשוטה שמאפשרת השמעה של דברים נפרדים בכל אוזניה – שמע אחד באוזניה של אוזן ימין ישר לתוך אוזן ימין, ושמע אחר באוזניה של אוזן שמאל ישר לתוך אוזן שמאל, אבל בניצול מתוחכם של טכנולוגיית הסטריאו המוכרת והידועה. אם רוצים שמשהו ישמע כאילו הוא מגיע מצד ימין, משמיעים אותו חזק באוזניה של אוזן ימין, וחלש באוזניה של אוזן שמאל (ולהפך, כמובן). בהתאם לעוצמות שכל אלמנט במוזיקה מושמע בנפרד לאוזן ימין ואוזן שמאל, זה נשמע כאילו הוא מגיע מצד ימין או שמאל שלכם במרחב. אם משמיעים גרסאות מעט שונות של האלמנט לכל אחת מ2 האוזניים, אפשר גם ליצור את האשליה שאותו אלמנט במוזיקה מגיע לא רק מימין ומשמאל, אלא גם מלפניכם או מאחוריכם – ולשלב בין השניים – מאחור או מלפנים ומשמאל ומימין, ובזוויות שונות. השילוב של כל הדבר הזה הוא תענוג צרוף לאוזניים, לשמוע תכנים באיכות וברמה שלא הכרתם, והרגשה כאילו אתם במרכזה של ההתרחשות המושמעת.
רוצים לשמוע ב8D (שמונה מימדים)? שימו אוזניות, תוודאו שאוזן ימין (מסומנת באות R על גבי האוזניה. אם אין סימון – האוזנייה השנייה תהיה מסומנת בוודאות) מקבלת את האוזניה הנכונה ואוזן שמאל (מסומנת באות L על גבי האוזניה. אם אין סימון – גם כאן האוזנייה השנייה תהיה מסומנת בוודאות) מקבלת את האוזניה הנכונה, הגבירו את עצמת השמע ותהנו מהקטעים הבאים. שימו לב, יש קטעים שאני מצרף לכם כאן שבהם ה"כיף" מתחיל רק אחרי דקה או שתיים מרגע שהתחיל השיר:
- השיר מההודעה הויראלית בוואטס אפ של בילי אייליש
- מיקס של שעה שלמה של מוזיקה טובה ומקפיצה בשמונה מימדים
- רשימת ניגון שירים מוכרים, להיטים, שהוקלטו והופצו מחדש לאחרונה ב-8D – חלק מהשירים קצת פחות איכותיים ועושים שימוש קצת פחות נבון בטכנולוגיית השמונה מימדים, כאשר המוזיקה כולה סתם "נעה" מימין לשמאל וחזרה ימינה, אבל חלק מהשירים מוקלטים פה באיכות ממש גבוה, והשימוש בטכנולוגיה הוא נבון ויוצר אשלייה שהמוזיקה עוטפת אותך. בהחלט ניתן להעריך ולהנות מכל השירים ברשימה הזו. יש פה גם כמה שירים שעושים שימוש מדהים בטכנולוגיה.
- ניתן למצוא עוד קטעים ושירים באמצעות חיפוש ביוטיוב של מילות החיפוש "8D".
למה זה לא עובד ברמקולים?
אז קודם כל – זה יכול לעבוד חלקית גם עם רמקולים. הבעיה היא שהתנאים שדרושים לכך לא מצויים בהישג יד של כל אדם, ובאוזניית זה פשוט וטבעי יותר. העניין עם רמקולים והאפקטיביות הירודה של שמיעה ב8D עם רמקולים זה שהרמקולים לא מנגנים ישירות לתוך האוזניים, ושהמרחק והזווית של רמקולים ביחס לכל אוזן שלנו לא זהה ברוב המקרים. אם אתם יושבים על ספה בסלון, רמקול ימין נמצא על הקיר מעליכם, והרמקול השמאלי על הקיר המנוגד המרוחק יותר משמאלכם וקצת לפניכם – כל הרעיון מתפספס ולא חווים את אפקט השמע בשמונה מימדים כראוי.
במצב כזה, לכל היותר תרגישו מוזיקת סטריאו איכותית, לא יותר. בתיאוריה, אם תשימו 2 רמקולים במיקומים במרחקים שווים מכל אוזן ובזווית דומה מכל אוזן, תוכלו לחוות את אפקט השמע ב-8D גם עם רמקולים. אם הרמקולים יהיו ממש לצידכם, ולא מעט לפניכם או מאחוריכם, האפקט יוגבר. בכל מקרה עם רמקולים אי אפשר להנות משמע בשמונה מימדים "עד הסוף" מאחר והם לא מכסים את כל האוזן, ואתם עדיין חשופים לרעשים (או העדר רעשים) מכל מקום שהוא לא הרמקול, וחלק מיעילות האפקט הולך לאיבוד.
הגיע הזמן, כבר מזמן
הגיע הזמן שיהיה פיתוח טכנולוגי בנושא שמע ואיכות שמע. בעשרות השנים האחרונות הוידאו שאנחנו צופים בו השתנה מאנלוגי לדיגיטלי, מרזולוציית SD, דרך HD Ready, HD ו-UHD ועד ל-4K שהופך לאט לאט להיות הסטנרט החדש, ואם מישהו שואל אתכם מי גילה לכם את זה אני אכחיש, אבל את סטנדרט ה-4K בקושי נרגיש מאחר והוא יהפוך מהר מאוד לסטנדרט של 8K לפחות בעולם הקולנוע ואולי לא רק. גם המסכים, האיכות שלהם, רמת הדיוק של הצבעים והטכנולוגיות שמניעות את המסכים השתנו כל הזמן בטלויזיה, במחשבים ובסלולריים שלנו במרוצת השנים.
בכל הזמן הזה השמע נשאר כפי שהיה לכל היותר האיכות הכללית שלו השתפרה אבל לא היו פיתוחים טכנולוגיים מרעישים מרחיקי לכת או טכניקות השמעה חדישות. נראה שאנחנו על סף של כמה שינויים מרעישים, ומוזיקה בשמונה מימדים הוא השינוי הראשון מתוך שורה של שינויים שהשמע יקבל בקרוב. בעתיד הקרוב יהפוך להיות נפוץ יותר ויותר לשמוע מוזיקה בצורה "לבישה", כך שאתם לובשים רצועת שמע מסביב לגוף (בקו החזה, קו המותן או מכתף אחת לאורך הגוף אל המותן בצד השני) או ממש לובשים אפוד שמע על גבי כל החלק העליון של הגוף. כאשר אתם "לובשים" את המוזיקה שלכם, לאורך פריט הלבוש ישנם עיגולי רטט שיודעים להפעיל רטט בגוף לפי כמות הבאסים והשמע בזמן אמת, כך שאתם מרגישים שהמוזיקה "עוברת דרכיכם", רוטטת בתוככם בכל הגוף.
חברו את זה עם טכניקת השמע בשמונה מימדים, ואתם מקבלים חוויית שמיעה מדהימה שלא הכרתם ולא חוויתם אפילו משהו קרוב אליה מעולם. שבו על כיסא איכותי, תהנו מוידאו ברזולוציית 8K עם משקפי תלת מימד (או אפילו משקפי מציאות מדומה), עם אפוד שמע על הגוף ואוזניות באוזניים שמשדרות לכם לאוזניים שמע בשמונה מימדים – ואתם מקבלים חוויית צפייה יוצאת דופן, היישר מהעתיד. רק צריך לחבר את כל הטכנולוגיות ביחד. זה יקח קצת זמן אבל בסוף מישהו ירים את הכפפה ויעשה את זה זמין לציבור הרחב.
