מאיפה מגיע העושר: שווי נייר שצמוד למניית מטא

כשמדברים על "העושר של צוקרברג" לא מדובר בכסף שיושב בחשבון בנק. רוב ההון שלו הוא אחזקה במניות מטא, ולכן השווי שמתפרסם בדירוגי המיליארדרים הוא שווי נייר: מכפלה של מספר המניות שבידיו במחיר המניה בבורסה ביום נתון. המשמעות המעשית היא שההון שלו עולה ויורד יחד עם המניה, לפעמים בעשרות מיליארדי דולרים בתוך יום מסחר אחד.

באוקטובר 2026 הוערך הונו של צוקרברג בכ-240 מיליארד דולר, הערכה שמשתנה מדי יום כי היא צמודה כמעט כולה למניית מטא. הנתון הזה מציב אותו בקבוצה המצומצמת של האנשים העשירים בעולם, כשהמקור כמעט היחיד להון הוא חברה אחת שהוא ייסד בגיל סטודנט.

דוגמה לתנודתיות: יום אחד, 29.2 מיליארד דולר

המקרה של 30 באוקטובר 2025 ממחיש עד כמה ההון הזה רגיש. יום קודם לכן פרסמה מטא דוח רבעוני שבו פספסה את תחזית הרווח, בעיקר בגלל חיוב מס חד-פעמי של 16 מיליארד דולר. המניה ירדה בכ-11%, והונו של צוקרברג התכווץ באותו יום ב-29.2 מיליארד דולר, ל-235.2 מיליארד דולר. באותה הזדמנות ירד בדירוג המיליארדרים של בלומברג מהמקום השלישי למקום החמישי. הירידה לא נבעה מכך שצוקרברג הפסיד כסף מזומן, אלא מכך שהשוק תמחר מחדש את החברה שבבעלותו.

ההסדר החדש: מניות Class C ומס המיליארדרים בקליפורניה

לפי ההסדר שמטא דיווחה עליו לרשות ניירות הערך האמריקאית באוקטובר 2026, החברה תנפיק בינואר 2027 מניות Class C, כלומר סוג מניה ללא זכות הצבעה, בדרך של פיצול ביחס 1:2. צוקרברג יוכל למכור מיד 20% מהמניות החדשות שיוקצו לו, שהן כ-10% מהאחזקה הכלכלית שלו, ולקבל נזילות של כ-20 מיליארד דולר בלי לוותר על השליטה בחברה. היגיון ההסדר פשוט: מניות בלי זכות הצבעה אפשר למכור בלי שכוח ההצבעה של המייסד יישחק.

בתמורה התחייב צוקרברג להישאר תושב קליפורניה, או תושב המקום שבו נמצא מטה מטא, במשך 8 שנים, בכפוף לחריגים. הרקע להסדר הוא Proposition 40, הצעה להטיל בקליפורניה מס חד-פעמי של 5% על הון של מיליארדרים. ההצעה מיועדת להצבעה בקליפורניה בנובמבר 2026, ותחול רק אם הבוחרים יאשרו אותה. מי שמתעניין בשאלה איך אנשים עשירים מאוד מתכננים את מקום מושבם ואת המיסוי שלהם ימצא רקע נוסף במאמר על מקלטי מס ומי באמת נהנה מהם.

לפני פייסבוק: שני מיזמים בהרווארד

פייסבוק לא נולדה כרעיון מושלם ביום אחד. לפניה בנה צוקרברג, יחד עם חבריו ללימודים באוניברסיטת הרווארד, שני מיזמים מקוונים שעסקו באותו נושא בדיוק: הקשרים בין אנשים והסקרנות לגבי מה שאחרים עושים. שני הניסיונות האלה היו מעין מעבדה, ומהם אפשר לזהות את הרעיונות שהפכו אחר כך לבסיס של הרשת החברתית.

Course Match: עם מי לומדים באותה כיתה

המיזם הראשון, Course Match (בתרגום חופשי "התאמת קורסים"), ריכז מידע על הסטודנטים בהרווארד ועל הקורסים שכל אחד מהם לוקח. הרעיון היה לאפשר לסטודנט לראות לאילו קורסים נרשמו חברים, עמיתים או סטודנטים שהוא רוצה להכיר, ולהירשם לאותן כיתות באותן שעות. מבחינה מעשית זה היה כלי תכנון לימודים, אבל בבסיסו עמדה אותה תובנה: אנשים רוצים לדעת מה עושים אנשים אחרים שהם מכירים, ולהיות קרובים אליהם.

Facemash: דירוג מראה שנגמר בסגירה

המיזם השני, Facemash, היה אתר שבו הוצגו תמונות של סטודנטים והגולשים דירגו את המראה החיצוני שלהם. האתר עורר מחלוקת חריפה כבר מההתחלה: הוא יצר דירוג אנונימי של מראה הסטודנטים, גרם למהומה ולאינטריגות בקמפוס, וכשהתחיל להתפשט החליטה הנהלת האוניברסיטה לסגור אותו. שני המיזמים הראו כבר אז את מה שיהפוך לנוסחה של פייסבוק: מידע אישי על אנשים אמיתיים הוא מנוע עצום של תשומת לב.

הלקח מהשלב הזה רלוונטי עד היום. Course Match הדגים את הכוח של מידע שימושי על הסביבה החברתית, ו-Facemash הדגים את הצד האפל שלו: תשומת לב שמגיעה מחשיפה ומהשוואה עלולה להפוך לפגיעה. המתח הזה בין עניין לבין פגיעה ליווה את החברה לאורך כל דרכה, ובשנים האחרונות הוא הגיע לבתי משפט ולהסדרים כספיים בהיקפים של מיליארדי דולרים, כפי שיפורט בהמשך.

מ-The Facebook לרשת עולמית ולמטא

המיזם השלישי היה פייסבוק, והמפתיע הוא עד כמה הגרסה הראשונה שלו דמתה לרעיון הבסיסי שמוכר היום. האתר הושק תחת השם The Facebook, ורק בהמשך קיבל את השם המקוצר Facebook. בגרסתו הראשונה הוא היה סגור לקהילה האוניברסיטאית: פרופיל אישי, שיתוף פרטים מהחיים ויצירת קשרים וירטואליים בין סטודנטים.

צוקרברג הוביל את הפרויקט יחד עם שותפים מהאוניברסיטה, ובהם אדוארדו סברין, אנדרו מקולום, כריס יוז ודסטין מוסקוביץ. בשלב הראשון ההשקעה הייתה צנועה מאוד במונחים של עולם הטכנולוגיה, והשותפים מימנו את הפעילות מכיסם. בהמשך התרחבה הרשת לאוניברסיטאות נוספות, ולבסוף נפתחה לכל אדם בעולם. בשנים הראשונות התגלעו גם מחלוקות בין חלק מהמייסדים על חלוקת האחזקות והשליטה בחברה, וחלקן הגיעו לבתי המשפט. המחלוקות האלה הן חלק מהסיבה לכך שהשליטה בחברה התרכזה בידי צוקרברג.

מארק צוקרברג ואיך יצר את העושר שלו עם פייסבוק

השם מטא והמעבר למשפחת אפליקציות

ב-28 באוקטובר 2021 שינתה החברה את שמה ל-Meta Platforms, וכיום פייסבוק היא אחת מכמה אפליקציות בקבוצה ולא החברה כולה. השינוי שיקף מציאות שכבר התגבשה: לצד פייסבוק פועלות בקבוצה אינסטגרם ווואטסאפ, וכל אחת מהן היא מוצר עם קהל עצום משלה. לכן גם הנתונים שמטא מפרסמת על משתמשים מתייחסים לכל משפחת האפליקציות ולא לפייסבוק לבדה.

לבעלי עסקים, המעבר הזה מתבטא בכלים שמחוברים זה לזה. דף עסקי בפייסבוק, פרופיל עסקי באינסטגרם ושיחות עם לקוחות בוואטסאפ מנוהלים כיום כחלק ממערכת אחת של פרסום ושירות. מי שרוצה להבין את הצד המעשי ימצא הסבר מפורט במאמר על פתיחת דף עסקי בפייסבוק ובמאמר על הקמת חשבון עסקי באינסטגרם.

איך מטא מרוויחה: מודל הפרסום במספרים

הכסף של מטא מגיע כמעט כולו ממקור אחד: מודעות. החברה מתווכת בין מפרסמים שיש להם מוצרים ושירותים לבין קהל ענק שמגיע לאפליקציות שלה מדי יום, ומחלקת את הקהל הזה לפלחים לפי מאפיינים ותחומי עניין. המפרסם משלם כדי שהמודעה שלו תוצג לפלח המתאים, והכמות העצומה של המשתמשים מאפשרת לפלח את הקהל ברזולוציה גבוהה מאוד.

ברבעון השלישי של 2026 הגיעו כ-63.1 מיליארד דולר מתוך הכנסות של 64.60 מיליארד דולר מפרסום, כלומר כ-97.7% מהכנסות החברה. ההכנסות עלו ב-26% לעומת הרבעון המקביל ב-2025, והיו מעל תחזית האנליסטים שעמדה על כ-63.37 מיליארד דולר. הטבלה הבאה מרכזת את עיקרי הדוח, שפורסם ב-21 באוקטובר 2026.

מדדהרבעון השלישי של 2026
הכנסות כוללות64.60 מיליארד דולר (עלייה של 26%)
הכנסות מפרסוםכ-63.1 מיליארד דולר (עלייה של 26%)
חלק הפרסום מההכנסותכ-97.7%
משתמשים יומיים במשפחת האפליקציות (ספטמבר 2026)כ-3.64 מיליארד (עלייה של 3%)
רווח נקיכ-9.86 מיליארד דולר
חיוב משפטי ברבעון9.89 מיליארד דולר
תחזית הכנסות לרבעון הרביעי של 202673 עד 76 מיליארד דולר
תחזית השקעות הון שנתית135 עד 145 מיליארד דולר

מקור: ביזפורטל - דוח מטא לרבעון השלישי של 2026

ההבדל בין פרסום בפייסבוק לפרסום בגוגל

בגוגל, מי שמחפש שירות מקליד אותו בעצמו ומקבל מודעות כחלק מתוצאות החיפוש. החיפוש הוא הצהרה ישירה על כוונה, ולכן הפרסום שם מדויק מאוד מעצם טבעו. בפייסבוק המצב שונה: המשתמש לא חיפש דבר, והמערכת צריכה לנחש מה עשוי לעניין אותו לפי סימנים עקיפים.

קחו מקרה טיפוסי: משתמשת שמשנה את מצב היחסים שלה ל"מאורסת" תתחיל כנראה לראות מודעות על אולמות אירועים קרובים לאזור מגוריה, טבעות, תקליטנים וצלמים. אבל הניחוש לא תמיד פוגע. ייתכן שהחתונה מתוכננת רק בעוד כמה שנים, שכבר נבחר אולם מסוים, או שהזוג מתכנן טקס צנוע בלי ספקים בכלל. במצבים כאלה המודעות מגיעות לעיניים לא מעוניינות, וחלק מתקציב המפרסם הולך לאיבוד. זו הסיבה שמטא משקיעה כל כך הרבה בכלים לפילוח קהלים ובמדידה. בעלי עסקים שמפרסמים ברשת נוהגים למדוד את התוצאות גם מחוץ למערכת של מטא, למשל באמצעות גוגל אנליטיקס, כדי להבין אילו מודעות מביאות לקוחות בפועל.

וואטסאפ ופרטיות: מה ידוע ומה נשאר שמועה

אחת הטענות הנפוצות ביותר על מטא היא שהיא "מקשיבה" לשיחות הוואטסאפ של המשתמשים ומשתמשת בתוכן כדי להתאים להם פרסומות בפייסבוק. משתמשים רבים מספרים שדיברו עם חבר על חופשה ביוון או על חיפוש דירה, ומיד אחר כך ראו מודעות על דילים ליוון או על פרויקטים חדשים של קבלנים. התחושה מובנת, אבל חשוב להפריד בין מה שידוע לבין מה שנשאר בגדר השערה.

וואטסאפ מצפינה את כל ההודעות מאפריל 2016, כך שתוכן ההודעות עצמו אינו אמור להיות זמין לחברה. הצפנה מקצה לקצה פירושה שרק השולח והנמען יכולים לקרוא את ההודעה. עם זאת, הצפנה של תוכן אינה סוף הסיפור. לצד ההודעות קיים מידע נלווה, כמו פרטי חשבון ודפוסי שימוש, ובינואר 2021 הודיעה וואטסאפ על שינוי בתנאי השימוש, מהלך שעורר ויכוח ציבורי רחב על היקף המידע שעובר בין השירותים בתוך הקבוצה. בתחילת 2025 דווח שלוואטסאפ כ-3 מיליארד משתמשים פעילים, כך שכל שינוי במדיניות שלה נוגע בחלק ניכר מאוכלוסיית העולם.

ההסבר לתופעת "המודעה שהופיעה אחרי השיחה" הוא לרוב פשוט יותר: מי שמדבר על חופשה כנראה גם חיפש טיסות, נכנס לאתרי מלונות או עקב אחרי עמודי תיירות, וכל אלה הם סימנים שמערכות פרסום יודעות לקלוט. מנקודת מבט צרכנית, השאלה החשובה היא לא אם השיחה נקראה, אלא אילו הרשאות ניתנו לאפליקציות ואילו נתונים נאספים בדרכים אחרות. מי שרוצה לצמצם את החשיפה ימצא צעדים מעשיים במאמר על הגנה על הסלולרי והמידע שבו. בעלי עסקים שאוספים בעצמם מידע על לקוחות, למשל דרך קבוצות, טפסים או צ'אט, צריכים להכיר גם את החובות החלות עליהם, כפי שמוסבר במאמר על מאגר מידע והוראות החוק.

קנייה במקום תחרות: אינסטגרם, וואטסאפ ומשפט ההגבלים

האסטרטגיה העסקית של מטא בעשור האחרון כללה רכישה של מיזמים שצמחו במהירות לצידה. אינסטגרם נרכשה כשהייתה אפליקציית תמונות שצוברת תאוצה, ווואטסאפ נרכשה כשהייתה כבר שירות מסרים עם קהל עצום. המבקרים טענו שמדובר בדרך לנטרל מתחרים לפני שיגדלו מספיק כדי לאיים על פייסבוק, ותומכי החברה טענו שמדובר בהשקעות שהצליחו בזכות המשאבים שמטא הזרימה למוצרים.

עסקת וואטסאפ בפרט הייתה מהגדולות בתולדות התעשייה: 19 מיליארד דולר, שהורכבו מ-4 מיליארד דולר במזומן, 12 מיליארד דולר במניות ו-3 מיליארד דולר במניות חסומות למייסדים. הטבלה הבאה מרכזת את ציוני הדרך המרכזיים.

אירועתאריךהיקף כספי
רכישת אינסטגרם9 באפריל 2012כמיליארד דולר
רכישת וואטסאפ19 בפברואר 201419 מיליארד דולר
שינוי השם ל-Meta Platforms28 באוקטובר 2021אין עסקה כספית
דחיית תביעת ההגבלים של FTC18 בנובמבר 2025ללא חובת פירוק
הסדר עם 52 מדינות וטריטוריות בארה"ב2026עד 18 מיליארד דולר לאורך עשור
הנפקת מניות Class Cינואר 2027נזילות של כ-20 מיליארד דולר לצוקרברג

מקור: ויקיפדיה - מטא (חברה)

פסק הדין: מטא אינה מונופול

הוויכוח על הרכישות הגיע לבית המשפט. רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) תבעה את מטא בטענה שהרכישות נועדו לשמר מונופול, ודרשה להפריד ממנה את אינסטגרם ואת וואטסאפ. ב-18 בנובמבר 2025, אחרי כשבעה חודשי דיונים, דחה השופט הפדרלי ג'יימס בואסברג את התביעה וקבע שמטא אינה מונופול ואינה נדרשת להיפרד מאינסטגרם ומוואטסאפ. השופט הדגיש שמונופול נבחן לפי מצב השוק היום ולא לפי המצב בעבר, וציין את העלייה של טיקטוק ואת התחזקות יוטיוב כגורמים ששינו את מבנה השוק.

הלקח מהפרשה הזו נוגע לאופן שבו רגולטורים פועלים. בדיעבד, הרכישות נראו לרבים כמהלכים שחיזקו את מעמדה של מטא, אבל בית המשפט לא שפט אותן לפי מה שהיה נכון בזמן העסקה. כשהשוק משתנה ומתחרים חדשים צומחים, קשה להוכיח שחברה עדיין שולטת בו, גם אם היא ענקית. התוצאה היא שהמבנה של מטא כקבוצה של שלוש אפליקציות גדולות נשאר בעינו, וכך גם מקורות ההכנסה שעליהם נשען הונו של צוקרברג.

הסיכונים שמאחורי ההון: בתי משפט, הסדרים ותנודתיות

הניצחון במשפט ההגבלים לא סגר את הפרק המשפטי של מטא. דווקא בתחום אחר, הפגיעה בבני נוער, החברה ספגה את אחד החיובים הכבדים בתולדותיה. בתביעה של מדינות בארה"ב נטען שפייסבוק ואינסטגרם תוכננו להיות ממכרות ומזיקות לקטינים, ושנאסף מידע על ילדים בלי הסכמת הורים. מטא הסכימה לשלם עד 18 מיליארד דולר בתשלומים שנתיים לאורך עשור.

ברבעון השלישי של 2026 רשמה מטא חיוב משפטי של 9.89 מיליארד דולר בגין ההסדר עם 52 מדינות וטריטוריות בארה"ב, והרווח הנקי ירד לכ-9.86 מיליארד דולר. בתיק נפרד בניו מקסיקו נקבע שמטא תקים קרן ציבורית של 567 מיליון דולר ותשלם 375 מיליון דולר פיצויים. הסכומים האלה מזכירים את הקו שנמתח כבר מימי Facemash: מודל שמבוסס על תשומת לב ועל מידע אישי מייצר כוח כלכלי עצום, אבל גם חשיפה משפטית שמתבטאת במספרים בעשרות מיליארדים.

לצד הסיכון המשפטי קיים גם הסיכון של ההשקעות. מטא צופה השקעות הון של 135 עד 145 מיליארד דולר בשנה, אחרי שהקצה התחתון של התחזית עלה מ-130 מיליארד דולר. השקעות בהיקף כזה נועדו לבסס את מעמד החברה לשנים הבאות, אבל הן גם מגדילות את הלחץ להראות תשואה. כפי שהראה יום המסחר של 30 באוקטובר 2025, דוח אחד שמאכזב את המשקיעים מספיק כדי למחוק עשרות מיליארדי דולרים משווי ההון של המייסד.

למי שמסתכל על הסיפור מבחוץ, יש כאן כמה תובנות שימושיות. ראשית, עושר של מייסד חברה טכנולוגית הוא בעיקר שווי של מניות, ולכן הוא תנודתי מאוד. שנית, מודל עסקי שתלוי כמעט כולו בפרסום חשוף לכל שינוי ברגולציה, בפרטיות ובהרגלי הגולשים. ושלישית, הכוח של מטא נובע מהקהל, וזו הסיבה שעסקים קטנים מנסים לבנות קהל משלהם בתוך הפלטפורמה, למשל באמצעות קהילות וקבוצות בפייסבוק או באמצעות צ'טבוט לשירות לקוחות.

מקורות