הדברה לבית - כמה זה עולה?

כמה עולה הדברה לבית - הערכת מחירים לפי סוג המזיק

ג'וקים, נמלים, עכברים, חולדות, מקקים, עכבישים, פשפשים, קרציות ויונים הם האורחים הלא רצויים הנפוצים בבתים בישראל. כשהם מופיעים, השאלה הראשונה היא בדרך כלל כמה יעלה לסלק אותם. התשובה מורכבת יותר ממה שנדמה: בישראל אין מחירון רשמי להדברה ביתית, ואף גוף ממשלתי אינו מפרסם טווחי מחיר לפי סוג המזיק. המדבירים קובעים את המחיר בעצמם, והוא מושפע מגודל הנכס, מסוג המזיק, מהיקף הנגיעות ומהתכשיר שנבחר.

הטבלה שלמטה מרכזת טווחים שנפוצים בהצעות מחיר בשוק. אלה הערכות כלליות בלבד, ולא מחירון מחייב: מדביר רשאי לבקש מחיר אחר, ומחירי השוק משתנים עם הזמן. הטבלה נועדה לתת תחושת סדר גודל, כדי שאפשר יהיה לזהות הצעה שחורגת בהרבה מהמקובל, ולא כדי לקבוע מה "המחיר הנכון".

הערה: אין מחירון רשמי להדברה ביתית. הטווחים בטבלה הם הערכה כללית של הצעות שוק, ואינם מבוססים על פרסום רשמי או סקר מתוארך.

כדאי לזכור שהמחיר הוא רק חלק מהתמונה. מדביר זול שמשתמש בתכשיר לא מתאים, או שאינו מחזיק ברישיון המתאים לסוג העבודה, עלול לעלות יותר בסופו של דבר: הדברה שלא הצליחה מחייבת ביקור נוסף, וריסוס לא נכון עלול לסכן את בני הבית. בדומה לשירותים ביתיים אחרים, כמו שמוסבר במאמר על כמה עולה הובלה, השוואה בין שתיים או שלוש הצעות מחיר נותנת תמונה מציאותית יותר מהצעה אחת.

מה משפיע על המחיר ומתי הצעה נחשבת חריגה

מחיר ההדברה נקבע ממספר רכיבים שחוזרים כמעט בכל הצעה. הראשון הוא גודל השטח: דירת חדר דורשת פחות זמן ופחות חומר מבית פרטי עם חצר, ובניין קומות שלם עם חצר משותפת הוא כבר עבודה מסוג אחר. השני הוא סוג המזיק: ג'וקים ונמלים מטופלים בדרך כלל בשיטות מוכרות וזמינות, בעוד שפשפשים או נגיעות כבדה של פרעושים דורשים לעיתים כמה ביקורים ותכשירים ייעודיים. השלישי הוא היקף הנגיעות: התפרצות מקומית בחדר אחד יכולה לעלות לפעמים יותר מהדברה מונעת רחבה, כי היא מחייבת טיפול ממוקד ואינטנסיבי.

רכיב נוסף הוא מספר הביקורים. חלק מהמדבירים כוללים במחיר ביקור חוזר לבדיקה, וחלק גובים עליו בנפרד. לפי החוק, אחרי ההדברה המדביר חייב לבדוק אם היא הצליחה ולבצע ככל הנדרש פעולות נוספות כדי להשלים אותה. לכן כדאי לשאול מראש אם הביקור החוזר כלול במחיר, כי שתי הצעות שנראות זהות עשויות להיות שונות מאוד בפועל.

איך מזהים הצעה יקרה

כשהצעה גבוהה בהרבה מהטווח הנפוץ לאותו שירות, זה סימן לבקש הסבר: האם מדובר בנגיעות חריגה, בשטח גדול במיוחד, בתכשיר מיוחד או בכמה ביקורים. אם אין לכך הסבר משכנע, כדאי לפנות למדביר נוסף. מנגד, הצעה זולה במיוחד אינה בהכרח מציאה. מדביר שמציע מחיר נמוך מאוד ואינו מציג רישיון, או שמסרב למסור את שם התכשיר, אינו עומד בדרישות החוק.

הצעת מחיר בכתב

הצעה בכתב, אפילו בהודעה, מגדירה מה כלול בשירות: אילו חדרים, האם החצר כלולה, כמה ביקורים ומה התכשיר. אם השירות לא בוצע כפי שסוכם ולא הושג פתרון בדרך אחרת, אפשר לבחון הגשת תביעה. המאמר על הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות מסביר את ההליך ואת העלויות. ולמי שמשווה מחירים לאורך זמן, ראו גם את המאמר על מדד המחירים לצרכן, שמסביר למה מחיר שירות שהיה סביר לפני כמה שנים אינו בהכרח המחיר היום.

איזה רישיון צריך המדביר - מה קובע החוק

העיסוק בהדברה שאינה חקלאית מוסדר בחוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016. החוק התקבל בכנסת ב-8 בפברואר 2016, פורסם ב-16 בפברואר 2016 ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2016. הוא קובע שאסור לעסוק בהדברה בלי רישיון, ומגדיר ארבעה סוגי רישיון שונים, כל אחד עם תחום עבודה משלו.

מקור: חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016, אתר הכנסת. סוג רביעי, מדביר צבאי, אינו רלוונטי להדברה בבתים פרטיים.

הגבולות של רישיון מדביר בדירות

רוב המדבירים שעובדים בבתים מחזיקים ברישיון "מדביר בדירות". הרישיון הזה מתיר הדברה רק בדירת מגורים או במשרד ששטחם עד 500 מ"ר כולל החצר הצמודה, וברכוש המשותף של בניין שיש בו עד 16 דירות או משרדים. בית פרטי גדול במיוחד עם חצר רחבה, או בניין משותף גדול יותר, מחייבים מדביר עם רישיון רחב יותר. גם הדברה באיוד, כלומר בגז, אינה כלולה ברישיון הזה.

מזיקים שאינם בתחום רישיון הדירות

החוק מונה בתוספת השנייה שלו ארבעה מזיקים שרישיון מדביר בדירות אינו מתיר לטפל בהם: דבורת הדבש, טרמיטים, פשפש המיטה ותהלוכן האורן. מי שמגלה פשפשי מיטה בבית או נגיעות טרמיטים בעץ צריך לוודא שהמדביר מחזיק ברישיון מסוג אחר, כמו רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח. זו אחת השאלות החשובות ביותר לשאול לפני שמזמינים.

תוקף הרישיון ובדיקה במרשם

רישיון מדביר תקף ל-5 שנים, ואפשר לחדש אותו לתקופות נוספות של 5 שנים כל אחת. מרשם המדבירים פתוח לעיון הציבור ומתפרסם באתר המשרד להגנת הסביבה, כך שאפשר לבדוק מראש אם הרישיון בתוקף ואם הוא מתאים לסוג העבודה המבוקש.

מה המדביר חייב לעשות ולמסור לפני ההדברה ואחריה

החוק אינו מסתפק בדרישה לרישיון. הוא מטיל על המדביר שורה של חובות כלפי מי שמזמין אותו, וחלק מהן אמורות להתקיים עוד לפני שנפתח בקבוק התכשיר הראשון. הכרת החובות האלה מאפשרת לבדוק בזמן אמת אם המדביר עובד כמו שצריך.

הרישיון בזמן העבודה

המדביר חייב לשאת את הרישיון בזמן ההדברה ולהציג אותו למזמין כשהוא מבקש. מותר ומקובל לבקש לראות אותו עוד לפני שהעבודה מתחילה, ולהשוות את הפרטים למרשם.

מידע על התכשיר והסיכונים

לפני ההדברה המדביר חייב למסור למזמין את שם התכשיר, את הסיכונים שבו, את מידת היעילות שלו ואת הפעולות הנדרשות לפני ההדברה, במהלכה ובסיומה. המידע הזה נמסר בין השאר לפי התווית של התכשיר. המדביר רשאי להשתמש רק בתכשיר רשום, ורק לפי ההוראות שבתווית שלו.

בדיקת חלופות לפני ריסוס

אחת החובות הפחות מוכרות היא בדיקה מקדימה: לפני ההדברה המדביר חייב לבדוק אם אפשר לפתור את הבעיה בפעולות מניעה או באמצעים שאינם כימיים. אם אפשר, עליו להודיע על כך למזמין ולא לרסס. במילים אחרות, מדביר שממליץ לאטום סדק או להסיר מקור מזון במקום לרסס עושה בדיוק את מה שהחוק מצפה ממנו.

פרסום, מידע מטעה ועונשים

כל מודעת פרסומת של מדביר, כולל מודעה ברשת, חייבת לכלול את שם המדביר, את סוג הרישיון ואת מספר הרישיון. מודעה בלי הפרטים האלה היא סימן אזהרה. אסור למדביר למסור מידע מטעה על הרישיון שלו או על סיכוני ההדברה. מדביר שאינו נושא את הרישיון, אינו מציג אותו לפי דרישה או לא כלל את פרטיו בפרסום צפוי לעונש של עד 6 חודשי מאסר או קנס.

עכברים, דבורים ופשפשים - מה שונה בכל מזיק

לא כל מזיק מטופל באותה דרך, וההבדלים משפיעים גם על המחיר וגם על סוג המדביר שצריך להזמין. החוק מגדיר רשימה של מזיקים שנחשבים גורמי מפגע, וביניהם נמלי אש, פרעושים, קרציות ופשפש המיטה. הדברת נמלים מותרת כשהן במבנה, ו"מבנה" לפי החוק כולל גם חצר צמודה שאינה מיועדת לציבור.

חולדות ועכברים

חולדת החוף והעכבר המצוי מוגדרים בחוק מזיקים כשהם בתחום יישוב. בטיפול במכרסמים השירות אינו מסתכם בהדברה: אפשר להזמין לכידה והרחקה מהבית, פיזור פיתיונות רעל, טיפול ממוקד בחדר מסוים, למשל המטבח שאליו המכרסמים נמשכים, או טיפול כולל לכל הבית ולבניין. לפי הערכת שוק כללית, ביקור מדביר לטיפול במכרסמים מתומחר סביב 350 ש"ח, שירות נרחב, כמו בניין קומות עם החצר שלו, עשוי להגיע ל-450 ש"ח, וגם לכידה של חולדה אחת במקום נגיש מתומחרת לרוב לא פחות מ-260 ש"ח, בגלל עלות ההגעה עצמה.

דבורים

עקיצת דבורה יכולה לגרום לנפיחות וגירוי למשך כמה ימים, ואצל אנשים רגישים לתגובה אלרגית קשה שמחייבת טיפול רפואי. ועדיין, החוק מתייחס לדבורת הדבש באופן מיוחד. הדברת דבורת הדבש מותרת רק כשנחיל שלה התנחל במבנה ואין אפשרות לסלק אותו בדרך אחרת לפי דין. המשמעות היא שהצעד הראשון בנחיל של דבורי דבש הוא פינוי, לא ריסוס, ושרישיון מדביר בדירות אינו מתיר הדברה כזו בכלל. בהערכת שוק כללית, טיפול בדבורים מתומחר סביב 350 ש"ח, אבל המחיר כאן משני לשאלה מי רשאי לבצע את העבודה.

קרציות, פרעושים ופשפשים

זה התחום שבו המחירים תלויים במקרה יותר מכל. חשד לקרציות או פרעושים עולה בדרך כלל כשבני הבית או חיית המחמד מתגרדים. אם המזיק אינו נראה בבירור, אפשר להזמין בדיקה בלבד, בלי הדברה, ובהערכת שוק כללית היא מתומחרת סביב 250 ש"ח. חלק מהמדבירים מתחשבים בסכום הבדיקה כשמתברר שצריך הדברה. כשרואים את המזיק בעין, למשל פרעוש שקופץ מפרוות הכלב, הבדיקה מיותרת. בהערכה כללית, הדברה במקרה רגיל מתומחרת ב-400-500 ש"ח, במקרים של נגיעות כבדה ב-600-700 ש"ח, ובמקרים נדירים עד 1,000 ש"ח. בפשפשי מיטה צריך לזכור את המגבלה החוקית: הם אינם בתחום רישיון מדביר בדירות.

יונים: הדברה, הרחקה ופעולות מנע

יונת הבית מוגדרת בחוק מזיק כשהיא בתחום יישוב. יונים ליד הבית מביאות איתן לכלוך, רעש בשעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים קרובות גם כיני יונים שעוברים לבני הבית. גם כאן יש כמה שירותים שונים: הדברה נגד כיני יונים, טיפול ביונים עצמן והרחקה שנועדה למנוע מהן לחזור. בהערכת שוק כללית, טיפול ביונים או בכיני יונים מתומחר סביב 350 ש"ח, והרחקה מקיפה סביב 500 ש"ח. כשיש חשש שהיונים יחזרו שוב ושוב, ההרחקה היא בדרך כלל הבחירה שחוסכת טיפולים חוזרים.

יונים שמקננות על הגג, ולא בדירה עצמה, עדיין יכולות להיות מקור לכינים. לכן כשהבעיה חוזרת, כדאי לבדוק גם את הגג, את המרפסות ואת חלל המזגן ולא רק את החלונות.

אילו דירות מועדות יותר

דירות בבנייני מגורים בקומות 2 עד 6 נמצאות בגובה שבו יונים מרבות להסתובב. בתים פרטיים פחות חשופים, למעט הגג. פתחים צרים בחלונות, צינורות סמוכים לפתחי הבית ובמיוחד מסתור כביסה הם מקומות שיונים אוהבות לקנן בהם. כשנשמעות יונים בסביבה, כדאי לבדוק את המקומות האלה מדי פעם, לפני שנבנה קן וגוזלים בוקעים בו.

מניעה לפני שהבעיה מתחילה

דוקרנים על משקופי החלונות ועל מקומות ישיבה אחרים הם אמצעי מנע זול יחסית, שעשוי לחסוך את הצורך בהדברה מלכתחילה. יש גם אמצעים נוספים, כמו רשתות על מסתור הכביסה וחסימת פתחים. הגישה הזו מתיישבת עם החוק עצמו, שמחייב את המדביר לבדוק קודם אם אפשר לפתור את הבעיה בפעולות מניעה ובלי חומרים כימיים. מי שמשכיר דירה ומתלבט מי אחראי על התקנת אמצעים כאלה, יכול לקרוא על ההיבטים הכלכליים של ההשכרה במאמר על רווחים מהשכרת דירה.

בטיחות בהדברה בבית עם ילדים וחיות מחמד

תכשירי הדברה נועדו לפגוע ביצורים חיים, ולכן גם בבית רגיל, ובמיוחד בבית עם ילדים, תינוקות או חיות מחמד, הבטיחות קודמת למחיר. משרד הבריאות מפרסם הנחיות להדברה בטוחה בבית, והן מתחילות בבחירת המדביר: להזמין רק מדביר מורשה, לבקש ממנו את הרישיון ולבדוק במאגר המדבירים של המשרד להגנת הסביבה שהרישיון בתוקף ושהוא מוסמך לפעולה המבוקשת.

בזמן ההדברה ואחריה

לפי הנחיות משרד הבריאות, אסור לשהות בבית בזמן ההדברה. לפני היציאה כדאי לשאול את המדביר מתי אפשר לחזור, לבקש הנחיות לאוורור ולניקוי, ולבקש ממנו את מסמך סיכום ההדברה. המסמך הזה שימושי גם אם מתעוררת תגובה גופנית לא צפויה וגם אם ההדברה לא הצליחה ויש צורך לחזור אל המדביר.

הדברה עצמית

מי שבוחר לטפל בעצמו בבעיה קטנה, למשל שביל נמלים במטבח, צריך להעדיף פיתיונות או ג'ל על פני ריסוס, ולהשתמש רק בתכשירים שמיועדים לשימוש ביתי. משרד הבריאות מזהיר במפורש שלא לפזר רעל מכרסמים עטוף במזון, משום שילדים וחיות מחמד עלולים להיפגע ממנו.

חשד להרעלה

במקרה של חשד להרעלה מחומר הדברה, הכתובת היא המרכז הארצי למידע בהרעלות בבית החולים רמב"ם. פרטי ההתקשרות מופיעים בעמוד ההנחיות של משרד הבריאות, וכדאי לשמור אותם במקום נגיש עוד לפני שמזמינים מדביר.

בדומה לכל שירות או מוצר לבית, גם כאן כדאי לשמור קבלה ותיעוד. העיקרון דומה למה שמוסבר במאמר על אחריות על מוצרי חשמל: תיעוד מסודר של מה שסוכם הוא הבסיס לכל דרישה בהמשך.

מקורות

• הכנסת - חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016
• משרד הבריאות - הדברה בטוחה בבית
• ויקיפדיה - ערך "הדברה"