מה המעמד החוקי של לידת בית ומי רשאית ללוות אותה
לידת בית נתפסת בישראל כבחירה חריגה, ולעיתים קרובות מי שמספרת שהיא מתכננת ללדת בבית נתקלת בהרמת גבה. בפועל מדובר בהליך חוקי לחלוטין, שמוסדר בנוהל של משרד הבריאות. משרד הבריאות אינו מנהל רישום שוטף של לידות בית, וההערכה המקובלת היא שמתקיימות בישראל מאות לידות בית בשנה, פחות מחצי אחוז מכלל הלידות. כלומר, זו לא תופעה נפוצה, אבל גם לא אירוע נדיר שקורה פעם בכמה שנים.
חשוב להבהיר נקודה שמבלבלת רבים: לידת בית אין פירושה שבני הזוג מיילדים בעצמם. לפי הנוהל, לידת בית מלווה בידי מיילדת רשומה עם 3 שנות ניסיון לפחות בחדר לידה מוכר בישראל, שליוותה 10 לידות בית לצד מיילדת בית מנוסה, או בידי רופא מומחה ליילוד וגינקולוגיה עם 3 שנות ניסיון בחדר לידה. המיילדת מגיעה עם ציוד שהיא מחויבת להביא, היא אחראית על מעקב רציף אחרי היולדת והעובר, והיא פועלת לפי רשימה מפורטת של מצבים שבהם עליה להפנות את המשך הלידה לבית חולים.
המשמעות המעשית היא שהמדינה מאפשרת לידת בית, אבל מציבה סביבה גדר של תנאים שנועדו לצמצם סיכונים. מי שאינה עומדת בתנאים אינה אמורה ללדת בבית, ומיילדת שפועלת לפי הנוהל תסרב ללוות לידה כזו. כאן גם טמון ההבדל בין לידת בית מתוכננת, שנעשית עם איש מקצוע מוסמך ובתנאים מוגדרים, לבין לידה שמתרחשת בבית בלי תכנון או בניגוד להנחיות.
איך זה נראה במדינות אחרות
במדינות מסוימות לידת בית מקובלת יותר מאשר בישראל. הולנד מוזכרת לרוב כדוגמה למדינה שבה לידת בית היא חלק מוכר ממערך הלידות, אך לא מצאנו נתון עדכני ומאומת על שיעור לידות הבית בה. בבריטניה, שבה המיילדות מוכשרות גם לניהול לידות בית והשירות מוסדר במערכת הבריאות הציבורית, שיעור לידות הבית נותר נמוך, ואף ירד בשנים האחרונות.
| מדינה | שנה | שיעור לידות בית מכלל הלידות |
|---|---|---|
| אנגליה | 2021 | 2.5% |
| אנגליה | 2022 | 1.9% |
| ויילס | 2021 | 3.6% |
| ויילס | 2022 | 2.3% |
| ישראל (הערכה) | 2026 | פחות מ-0.5% |
מקור: הלשכה הבריטית לסטטיסטיקה (ONS); לגבי ישראל: ויקיפדיה - לידת בית.
מי מתאימה ללידת בית ומי חייבת ללדת בבית חולים
הנוהל של משרד הבריאות מגדיר מראש מי יכולה לתכנן לידת בית. התנאים נוגעים לגיל היולדת, למצב ההריון, לעובר, להיסטוריה המיילדותית ולמקום שבו הלידה תתקיים. העיקרון המנחה הוא שלידת בית מיועדת רק להריון בסיכון נמוך, עם עובר יחיד במצג ראש, ובמקום שממנו אפשר להגיע לחדר לידה תוך 30 דקות מרגע ההחלטה על פינוי.
| תנאי | הדרישה בנוהל |
|---|---|
| גיל היולדת | 18 ומעלה (17 עד 18 באישור הורים) |
| מועד הלידה | בין שבוע 37 לשבוע 42 |
| בדיקת פרופיל ביופיזיקלי | נדרשת משבוע 41, עם ציון תקין |
| מספר עוברים | 1, במצג ראש |
| הערכת משקל העובר | בין 2.5 ל-4 ק"ג |
| זמן הגעה לחדר לידה | עד 30 דקות מרגע ההחלטה על פינוי |
מקור: משרד הבריאות - לידת בית.
תנאים רפואיים
מעבר לטבלה, ההריון צריך להיות תקין ובמעקב מסודר לפי הנחיות משרד הבריאות, כולל שלילת סוכרת הריון. היולדת צריכה להיות בריאה, בלי צורך בהשגחה רפואית צמודה, ולאחר שביצעה את הבדיקות הנדרשות במהלך ההריון. גם שימוש בסמים או נטילת תרופות לגמילה מסמים אינם מתיישבים עם לידת בית.
מה פוסל לידת בית
הנוהל מפרט סייגים מפורשים: ניתוח קיסרי קודם, דימום חריג אחרי לידה קודמת, מום ברחם, מחלה של היולדת שמשפיעה על בטיחות ההריון, וחשד לרעלת הריון או להאטה בגדילת העובר. בפרקטיקה, מיילדות בית נוהגות להימנע גם מליווי יולדות שחוו בלידות קודמות סיבוכים כמו היפרדות שליה, קרע חמור בפרינאום או בצוואר הרחם, כליאת כתפיים או לידה של יילוד שאינו בריא. מצבים כמו השמנת יתר משמעותית, יתר לחץ דם, זיהום פעיל או סוכרת מובילים בדרך כלל ללידה בבית חולים.
תנאי הבית עצמו
המקום צריך לאפשר פינוי נוח: גישה פנויה לאלונקה, מרחב סביר, אוורור וניקיון. נדרשים מים זורמים, חשמל תקין וקליטה טובה של הטלפון. ככל שבית החולים קרוב יותר, כך מצב הפינוי טוב יותר.
מי שמתלבטת כדאי שתבדוק את זמן הנסיעה מהבית לחדר הלידה בשעות שונות של היום והלילה, ולא רק לפי מפה. תנאי 30 הדקות נמדד מרגע ההחלטה על פינוי, כלומר כולל את זמן ההתארגנות והירידה מהבית.
במה לידת בית שונה מלידה בבית חולים
מחלקת יולדות בבית חולים מטפלת בעשרות לידות ביום. ברוב המקרים מיילדת אחת מלווה במקביל יותר מיולדת אחת, לפחות עד שהלידה מגיעה לשלבים המתקדמים, ולעיתים המיילדת אף מתחלפת במהלך הלידה בגלל סיום משמרת. אין בכך האשמה של הצוות, שעושה את המיטב בתנאי עומס, אבל לעומס הזה יש השלכות על החוויה ועל האופן שבו הלידה מנוהלת. בלידת בית, לעומת זאת, המיילדת מגיעה ליולדת אחת בלבד ונמצאת איתה לאורך כל הלידה, והיחס האישי הזה הוא הנימוק שחוזר ברוב ההחלטות ללדת בבית.
קצב הלידה והתערבויות רפואיות
במחלקה עמוסה יש נהלים ברורים לגבי קצב התקדמות הלידה, וכשלידה "נחה" ולא מתקדמת בקצב שמקובל במחלקה, נשקלות התערבויות כמו זירוז. בלידת בית הקצב נקבע במידה רבה על ידי גוף היולדת, כל עוד המעקב תקין. לפי משרד הבריאות, כ-20% מהלידות בישראל מסתיימות בניתוח קיסרי. חשוב לדייק בנקודה שנפוצה עליה אי הבנה: ניתוח קיסרי קודם הוא שיקול לקיסרי מתוכנן, אבל משרד הבריאות אינו קובע שכל לידה אחרי קיסרי חייבת להיות ניתוחית. עם זאת, לגבי לידת בית ההחלטה ברורה: מי שעברה ניתוח קיסרי לא תוכל ללדת בבית.
הסביבה, התנועה והפרטיות
תומכות לידת הבית מצביעות על כך שסביבה מוכרת, שקטה ואינטימית מסייעת להפרשת אוקסיטוצין, ההורמון שמניע את הצירים ומכונה לעיתים "הורמון האהבה". בבית היולדת בוחרת היכן להיות בכל שלב: בסלון, במטבח, באמבטיה חמה או בבריכת לידה, ואילו תנוחות ותנועות מתאימות לה. אין מגבלה של חדר לידה קטן, והיא בוחרת מראש מי יהיה נוכח, כולל אפשרות שאחים גדולים יהיו בבית ואף חלק מהתהליך.
אחרי הלידה: בלי הפרדה
אחד ההבדלים המורגשים ביותר הוא מה שקורה ברגע שהתינוק נולד. בלידת בית התינוק נשאר צמוד לאם, למעט מצבים חריגים שבהם נדרש פינוי. בבית חולים מקובל שהתינוק נלקח, מיד או זמן קצר אחרי הלידה, לסדרת בדיקות ושגרות בתינוקייה, בהתאם לנוהלי המחלקה. מי שמתעדפת לידה טבעית בלי אפידורל, עם מינימום התערבויות, ומי שרוצה לבחור בעצמה את המיילדת ולהכיר אותה חודשים לפני הלידה, נוטה למצוא בלידת בית מענה לרצונות האלה. מי שמעדיפה הקלה תרופתית בכאב צריכה לדעת שאפידורל אינו אפשרי בבית.
עדות מהשטח: יולדת שילדה את שני ילדיה בבית
כדי להבין איך נראית לידת בית מבפנים, המערכת שוחחה עם רעות, אם לשניים, שילדה את שני ילדיה בבית. את בנה הבכור ילדה לפני כשלוש שנים, בנוכחות בעלה, אחותה, מיילדת ודולה. את בתה ילדה כעשרה ימים לפני השיחה, עם אותה מיילדת ובנוכחות בעלה בלבד. הדולה שתיאמה מראש לא יכלה להגיע בגלל שתי לידות חופפות, והציעה דולה מחליפה, אך רעות העדיפה לא להכניס ללידה מישהי שאינה מכירה. התינוקת, לדבריה, נולדה על אותה ספה בסלון שעליה ישבה במהלך השיחה.
איך התקבלה ההחלטה
במהלך ההריון הראשון עברה רעות הכשרה לדולות במרכז "אמא אדמה", שהקימה מיילדת ותיקה מבית החולים מאיר שמלווה גם לידות בית. ההכשרה, לדבריה, חשפה אותה למידע שנשים רבות אינן מכירות: מה קורה בלידה, מה הסיכונים, ובעיקר שקיימת זכות בחירה. מי שרוצה להגיע ללידה עם ידע דומה יכולה להיעזר בקורס הכנה ללידה, שעוסק בשלבי הלידה ובאפשרויות השונות. בן הזוג שלה הגיב בתחילה בהתנגדות, כמו רבים שאינם מכירים את הנושא. הוא אדם רציונלי שהיה חשוב לו לקבל נתונים, ורק אחרי פגישה עם המיילדת, שהסבירה איך הלידה מתנהלת ומה הסטטיסטיקה, השתכנע. ההחלטה התקבלה במשותף.
למה דווקא בבית
הנימוק המרכזי של רעות היה הרצון להישאר במקום מוכר. לדבריה, הרבה ממהלך הלידה מושפע מהסביבה: רעשים, תאורה, המקום עצמו, והיא האמינה שהגוף יעבוד בצורה הטובה ביותר דווקא בבית. היא גם תיארה את הרצף שבבית חולים, הגיוני ככל שיהיה, של בדיקות וקבלה עוד לפני שמגיעים לחדר הלידה, כשהצירים כבר בעיצומם.
הפחדים
רעות אינה מתארת החלטה נטולת חשש. לידה, בלשונה, היא "סיפור שכותב את עצמו תוך כדי", ואיש אינו יודע איך תתחיל ואיך תסתיים. אבל מבחינתה דווקא הלידה בבית חולים עוררה פחד גדול יותר: החשש שבתוך העומס לא תהיה בראש מעייניו של הצוות. מה שהרגיע אותה הוא הידיעה שמיילדת שבחרה מסתכלת עליה כל הזמן, אחראית מספיק כדי לזהות סימן לא תקין, ותחליט על פינוי אם יהיה צורך. המיילדת, כפי שתיארה, היא שמנהלת את האירוע ונושאת באחריות על היולדת, על הלידה ועל התינוק.
שתי לידות, שתי חוויות
הלידה הראשונה הייתה ארוכה וקשה יותר, כמקובל בלידה ראשונה, וכל שלב בה נמשך זמן רב יותר. השנייה התרחשה בלילה, כשהבן הבכור ישן. המיילדת הגיעה ויצאה לפני שהתעורר, ובבוקר הוא פגש את אחותו בלי שאמו נעלמה לבית החולים. לדברי רעות, הפרידה הזו עלולה להלחיץ ילדים ואף לעורר טינה כלפי התינוק החדש. במהלך הצירים היא נעזרה בכדור לידה, בצעיף שקשרה למעקה המדרגות, בשיש במטבח ובאמבטיה חמה, וכך יצרה לעצמה "תחנות" שונות בבית. אחרי הלידה, כדבריה, היתרון היה ברור: מקלחת מוכרת, מיטה משלה, התינוקת צמודה אליה, ושליטה על מי מגיע לבקר ומתי.
רעות הדגישה שגם לידה מתוכננת היטב עשויה להסתיים בפינוי, למשל בגלל לידה שאינה מתקדמת או דופק עוברי נמוך. העצה שלה ליולדות היא לקבל פינוי בפרופורציה, ולשאוף ללידה טובה גם בבית החולים.
האם לידת בית מסוכנת יותר?
זו השאלה המרכזית שמעסיקה כל מי ששוקלת לידת בית, וגם את בני המשפחה סביבה. מחקרים שבדקו לידות בית מתוכננות הגיעו למסקנות בטווח רחב: חלקם לא מצאו הבדל משמעותי בתוצאות בין לידת בית ללידה בבית חולים אצל נשים בסיכון נמוך, וחלקם מצאו סיכון עודף מסוים. התוצאות תלויות במידה רבה באוכלוסייה שנבדקה, באופן שבו הוגדרה "לידת בית מתוכננת", בהכשרת המיילדות ובזמינות הפינוי. גם מי שמציג את הנתונים משפיע על הפרשנות: גורמים שתומכים בלידות בית נוטים להבליט את הממצאים המעודדים, ואילו גורמים אחרים מדגישים את הסיכון.
הסכנה העיקרית: אירוע פתאומי
ברוב המקרים מיילדת מנוסה מזהה מבעוד מועד סימנים לכך שהלידה מסתבכת, והפינוי מתבצע לפני שנוצר מצב חירום. הסיכון האמיתי של לידת בית נמצא במקרים הנדירים שבהם נדרשת התערבות רפואית מיידית בלי שום סימן מקדים, ואז זמן הפינוי הופך קריטי, כי בבית חולים הטיפול היה מתחיל מיד. זו בדיוק הסיבה שהנוהל מתעקש על מקום לידה שממנו אפשר להגיע לחדר לידה תוך 30 דקות.
מה מעוות את הנתונים
חלק מהאירועים הקשים בלידות בית מתרחשים כשהיולדת או בני הזוג חורגים מהכללים: בוחרים ללדת בבית למרות שאינם עומדים בתנאים, בלי מיילדת מוסמכת או בניגוד להמלצה לעבור לבית חולים. מקרים כאלה מגדילים את הסטטיסטיקה השלילית, אך הם אינם מייצגים לידת בית מתוכננת שנעשית לפי הנוהל. מנגד, צריך לזכור שגם בבתי חולים לידות מסתבכות, ושם הסיבוכים קורים בסביבה שבה הטיפול זמין מיד.
מה עדיין לא ידוע בישראל
בישראל אין רישום שוטף של לידות בית ואין נתון רשמי עדכני על תוצאותיהן. מי ששוקלת לידת בית צריכה לכן לשאול את המיילדת שאלות ישירות: כמה לידות בית ליוותה, באיזה שיעור מהן נדרש פינוי, מה זמן הנסיעה בפועל לבית החולים הקרוב, ומה התוכנית במקרה חירום. תשובות ברורות לשאלות האלה חשובות יותר מכל ממוצע סטטיסטי.
מתי לידת בית מסתיימת בבית חולים
הנוהל מגדיר מצבים שבהם המיילדת מחויבת להפנות את המשך הלידה לבית חולים. מטרת הכללים היא לזהות מוקדם ככל האפשר לידה שעלולה להסתבך ולהצריך התערבות של צוות רפואי במתקן רפואי. הנתון הישראלי היחיד שנמצא על שיעור הפינוי הוא ממחקר על השנים 2003-2007, שבו 12.1% מהנשים שתכננו לידת בית הועברו לבית חולים. אין נתון רשמי עדכני יותר, אבל הנתון ממחיש שפינוי אינו אירוע נדיר, וכדאי להיערך אליו מראש.
לפני הלידה ובמהלכה
- דימום חריג. דימום הוא חלק מכל לידה, אבל המיילדת מבחינה בין דימום סביר לדימום שמחייב פינוי.
- חום גבוה אצל היולדת.
- דופק עוברי לא תקין בבדיקות שהמיילדת עורכת לאורך הלידה.
- לידה שאינה מתקדמת לאורך זמן לא סביר. המיילדת בודקת באופן שגרתי את הפתיחה ואת מיקום ראש העובר, וכשאין התקדמות היא אמורה להפנות לבית חולים.
- מים מקוניאליים, כלומר ירידת מים בצבע וריח של צואה, בעקבות יציאה ראשונה של העובר עוד ברחם.
- כל ממצא אחר שנראה למיילדת חריג ועשוי להצריך טיפול רופאים, לפי שיקול דעתה המקצועי.
אחרי הלידה
- תינוק שמשקלו חורג מהטווח של 2.5 עד 4 ק"ג. המיילדת שוקלת את התינוק מיד אחרי הלידה.
- קשיי נשימה, נשימה כבדה או סימני חנק.
- חום גוף נמוך של התינוק.
- סימני טראומה או פרכוסים.
- מום גופני או פגם שניכר כבר בבדיקה הראשונית.
- חיוורון קיצוני או גוון עור כחול. תינוקות רבים נולדים מעט חיוורים או כחלחלים, והמיילדת אמורה לזהות מתי הגוון חורג מהסביר.
מי משלם על הפינוי
ביטוח לאומי מממן הסעה באמבולנס של מד"א ליולדת שילדה בבית, אם פונתה בתוך 24 שעות מהלידה ואושפזה 12 שעות לפחות. התשלום מועבר ישירות למד"א, כך שהיולדת אינה נדרשת לשלם ולבקש החזר. כשהפינוי מתרחש לפני הלידה, היולדת ממשיכה בבית החולים כמו כל יולדת, עם המיילדת של המחלקה.
כדאי להכין מראש תיק לבית החולים גם בלידת בית מתוכננת, עם מסמכי המעקב, תעודת זהות ופריטים בסיסיים לתינוק. פירוט מה מתאים להכין אפשר למצוא במדריך על ערכת לידה.
כמה עולה לידת בית ומה המדינה מממנת
לידה בבית חולים ממומנת למעשה על ידי המדינה: מענק האשפוז של ביטוח לאומי משולם ישירות לבית החולים ועומד על 18,629 ש"ח ללידה, החל מינואר 2026. לידת בית, לעומת זאת, אינה ממומנת, וההוצאות עליה נופלות על המשפחה. אין מחירון רשמי ללידת בית: המחיר של מיילדת, של דולה ושל הציוד נקבע בהסכמה בין המשפחה לנותנות השירות, ולכן חשוב לבקש פירוט מלא של מה כלול בכל חבילה.
מרכיבי ההוצאה
- מיילדת. זו ההוצאה העיקרית והיא חובה. החבילה כוללת בדרך כלל פגישות הכנה, ובהן לפחות פגישה אחת בבית שבו תתקיים הלידה, זמינות בטלפון וב-WhatsApp לשאלות לפני הלידה, ליווי מלא לאורך הלידה, וביקור נוסף יום או יומיים אחרי הלידה להנחיות ולטיפול בניירת.
- בריכת לידה. בריכה מתנפחת, צינור וציוד נלווה. הבריכה צריכה להיות בגובה מינימלי שהמיילדת מגדירה, ופעמים רבות הלידה עצמה מתרחשת בתוכה. אמבטיה מרווחת עשויה לחסוך את ההוצאה, רק אחרי שהמיילדת בדקה ואישרה אותה.
- ציוד מגן. לידה היא תהליך שכולל הפרשות ודימום, והיא מתרחשת לעיתים בכמה חדרים. משטחי פדים גדולים, כיסויי ניילון חד פעמיים לספות ולמיטות ומגבות שסביר שיושלכו בסוף - כל אלה שומרים על הרהיטים ומקלים על הניקיון.
- הוצאות רגילות לתינוק. חיתולים, מגבונים ובגדים נדרשים בדיוק כמו בלידה בבית חולים.
ביטוחים והחזרים
חלק מתוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים וחלק מהפוליסות הפרטיות כוללים החזר על הוצאות הקשורות ללידה, ולעיתים גם על ליווי מיילדת או דולה. התנאים שונים מתוכנית לתוכנית, ולכן כדאי לבדוק מראש מה מכוסה. כדי לראות אילו פוליסות פרטיות קיימות על שם המבוטחת אפשר להיעזר באתר הר הביטוח.
מענקים שמשולמים גם בלידת בית
מענק הלידה של ביטוח לאומי משולם גם בלידת בית, בהתאם לתנאים, ומועבר לחשבון הבנק לאחר הדיווח על הלידה. בנוסף, מי שילדה בבית זכאית למענק אשפוז אם הגיעה לבית חולים תוך 24 שעות מהלידה, לאשפוז שלה או של התינוק למשך 12 שעות לפחות. גם הזכאות ל אינה תלויה במקום הלידה, והיא נקבעת לפי ותק התשלומים לביטוח לאומי.
| סדר הילד במשפחה | מענק לידה (ש"ח, תשלום חד פעמי) |
|---|---|
| ילד ראשון | 2,103 |
| ילד שני | 946 |
| ילד שלישי ואילך | 631 |
מקור: ביטוח לאומי - שיעור מענק הלידה, הסכומים בתוקף מינואר 2026.
זמינות המיילדת והדולה
למיילדת ולדולה יש זמינות מוגבלת, ונקודה זו חשובה לא פחות מהמחיר. הסיבה השכיחה לכך שהן אינן מגיעות היא לידה אחרת שהתחילה קצת לפני. מקובל לסכם מראש על גיבוי, כלומר מיילדת או דולה מחליפה. ככל שהמיילדת עמוסה יותר, גדל הסיכוי לחפיפה. כך קרה לרעות בלידתה השנייה: הדולה נתקעה בלידה אחרת, והיא ילדה עם בעלה והמיילדת בלבד. אם המיילדת אינה זמינה ואין לה גיבוי פנוי, הלידה עוברת לבית חולים, עם המיילדת של המחלקה.
אחרי הלידה: בדיקות, חיסון ורישום התינוק
אחד ההיבטים שיולדות בבית מתארות כקסומים במיוחד הוא מה שקורה כשהלידה נגמרת: אין אשפוז, אין מחלקת יולדות ואין מלונית. ההורים, התינוק ולעיתים גם האחים פשוט נשארים בבית, מתקלחים במקלחת המוכרת ונכנסים לישון לכמה שעות אחרי המאמץ. לצד השקט הזה, יש כמה משימות שבבית חולים מתבצעות באופן אוטומטי, ובלידת בית האחריות להן עוברת להורים.
בדיקת רופא וחיסון
המיילדת בודקת את התינוק בדיקה ראשונית מיד אחרי הלידה, אבל לפי הנחיות משרד הבריאות רופא או רופאת ילדים צריכים לבדוק אותו תוך 24 שעות מהלידה. בדרך כלל מדובר ברופא פרטי שמגיע לביקור בית. אם הכול תקין, הבדיקה מסתיימת שם; אם מתגלה ממצא שמחייב המשך בירור, הרופא מפנה לקופת החולים או לבית החולים. משרד הבריאות ממליץ גם לתת לתינוק חיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B תוך 24 שעות מהלידה, וכדאי לתאם מראש היכן ומתי יינתן.
רישום הלידה במשרד הפנים
רישום לידת בית צריך להסתיים תוך 10 ימים מהלידה, ושני ההורים נדרשים להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין עם תעודות הזהות ועם תעודת רופא או תצהיר של המיילדת המוסמכת שטיפלה בלידה. המיילדת משאירה אצל ההורים את המסמכים הנדרשים, ונוהגת להיפגש איתם שוב זמן קצר אחרי הלידה כדי להשלים את החתימה על התצהיר. זו פרוצדורה פשוטה יחסית, אבל היא גוזלת זמן ומאמץ דווקא בימים הראשונים אחרי הלידה, ובבית חולים היא כלל אינה נדרשת, כי הרישום נעשה דרך המחלקה.
זכויות שממשיכות כרגיל
מעבר למענק הלידה, שמשולם לאחר הדיווח, הזכויות שקשורות לחופשה מהעבודה זהות לאלה של יולדת בבית חולים. פירוט של עוזר לתכנן מראש את החודשים הראשונים, בלי קשר למקום שבו התינוק נולד.