תיירות מרפא - סקירה

מהי תיירות מרפא וכמה תיירים מגיעים לישראל

תיירות מרפא היא השם הכולל לתנועה של אנשים שמגיעים ממדינה אחרת כדי לקבל טיפול רפואי, ולא לשם נופש, ביקור משפחתי או עסקים. בישראל מדובר בטווח רחב של שירותים: ניתוחים, השתלות, טיפולים אונקולוגיים, הליכי פוריות, בדיקות אבחון מורכבות ושיקום. מה שמושך מטופלים מחו"ל הוא בעיקר רמת הרפואה, הצוותים המקצועיים והטכנולוגיה המתקדמת שבתי החולים והמרפאות בישראל מציעים, ולעיתים גם זמני המתנה קצרים יותר מאשר בארץ המוצא שלהם.

היקף הענף השתנה מאוד לאורך השנים. לפי הערך בוויקיפדיה העברית, ב-2013 הגיעו לישראל כ-60,000 תיירי מרפא. כמחציתם הגיעו ממזרח אירופה, בעיקר מאוקראינה ומרוסיה, כ-35% הגיעו ממדינות ערב השכנות ומאפריקה, והשאר ממערב אירופה ומצפון אמריקה. בכתבה שפורסמה בביזפורטל באוגוסט 2026, על סמך משרד הבריאות, צוין שבשנים האחרונות הגיעו לישראל כ-30 אלף תיירי מרפא בשנה, אך בלי ציון שנת המדידה.

ההיקף הכספי מספר סיפור דומה. לפי יו"ר האגודה הישראלית לתיירות מרפא, בדברים שפורסמו ב-ynet בחודש הרביעי למלחמה, המחזור של הענף ב-2019 עמד על 1.5 מיליארד ש"ח. אחרי משבר הקורונה התייצב המחזור סביב מחצית מהסכום הזה, ובמלחמה ירד ביותר מ-90%. לפי דה מרקר (נובמבר 2024), שוק תיירות המרפא בישראל קרס בכ-90%, אחרי שנים שבהן נחתו כאן עשרות אלפי תיירי מרפא בשנה.

נכון למועד כתיבת השורות לא נמצא נתון רשמי ועדכני על מספר תיירי המרפא ב-2025 או ב-2026. לכן כדאי להתייחס לכל מספר שמתפרסם בתחום בזהירות, ולבדוק מתי נמדד ומי מדד אותו. גם בתקופות של ירידה חדה בהיקף, המסגרת החוקית שמסדירה את הענף נשארה בתוקף במלואה, והיא שמגדירה מה מותר ומה אסור לסוכנים ולמוסדות הרפואיים. על המסגרת הזו מתמקדים הסעיפים הבאים.

חוק תיירות מרפא: מתי נחקק ומה הוא מסדיר

במשך שנים פעל ענף תיירות המרפא בישראל כמעט בלי פיקוח. גורמים רבים תיווכו בין מטופלים מחו"ל לבין בתי חולים, כל אחד לפי כלליו, ולעיתים בלי שקיפות לגבי המחירים, העמלות או המידע הרפואי שהועבר למטופל. כדי לעשות סדר בתחום חוקקה הכנסת את חוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018.

החוק התקבל בכנסת ב-18.7.2018 ופורסם בספר החוקים 2750 ביום 29.7.2018, בעמוד 964. תחילתו נקבעה לשישה חודשים מיום הפרסום, ומאגר החקיקה של הכנסת רושם את יום התחילה כ-29.1.2019. החוק נכנס לתוקף ב-29.1.2019, ונכון לאוקטובר 2026 הוא עדיין בתוקף.

הוראת המעבר לסוכנים שכבר פעלו

החוק לא השבית בבת אחת את מי שכבר עסק בתחום. מי שעסק בתיווך לתיירות מרפא ערב יום התחילה נחשב רשום כל עוד המנהל לא החליט בבקשתו, בתנאי שהגיש בקשה לרישום בתוך שלושה חודשים מיום התחילה. כך ניתנה לסוכנים הוותיקים תקופת הסתגלות, אבל גם נקבע להם מועד ברור להיכנס למסגרת החדשה.

תיקונים ודיווח לכנסת

מאז 2018 עבר החוק תיקונים טכניים בלבד. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הוחלפה בוועדת הבריאות של הכנסת (ספר החוקים 3016, 9.2.2023), ובנובמבר 2023 עודכנו ההפניות לחוק פסיקת ריבית והצמדה. העקרונות המהותיים שהחוק קבע, הרישום, החובות והזכויות, לא השתנו.

החוק קבע גם חובת דיווח: במשך חמש שנים מיום התחילה מוסר שר הבריאות לוועדה בכנסת, אחת לשנה, דוח מסכם של המידע שמסרו המוסדות הרפואיים. חמש השנים הסתיימו בסוף ינואר 2024, ומאז 2023 הוועדה הנמענת היא ועדת הבריאות. מעבר לרישום ולדיווח, החוק מסדיר שלושה תחומים מרכזיים: מי רשאי לתווך, מה הסוכן חייב לתייר ולמוסד, ובאילו תנאים מוסד רפואי רשאי לטפל בתיירי מרפא.

מי רשאי לתווך: המרשם, תנאי הרישום ותוקפו

הלב של החוק הוא מרשם סוכני תיירות המרפא. אסור לעסוק בתיווך לתיירות מרפא, להתקשר עם מוסד רפואי לשם תיווך או להציג את עצמך כסוכן תיירות מרפא בלי להיות רשום במרשם. החוק קובע פטור מוגבל אחד: איתור תיירי מרפא בעבור מוסד רפואי וביוזמתו, באמצעות אתר אינטרנט בלבד, כשלמוסד יש שליטה מוחלטת על תוכן האתר ועל תנאי ההתקשרות. כל דרך אחרת של תיווך מחייבת רישום.

המרשם פתוח לעיון הציבור באתר משרד הבריאות, והמידע בו מתפרסם בעברית, בערבית, באנגלית וברוסית, ובכל שפה נוספת שהשר יורה עליה. הבחירה בשפות האלה אינה מקרית: היא מאפשרת גם למטופל מחו"ל, שלא קורא עברית, לבדוק בעצמו אם הגורם שמולו רשום כחוק.

תנאי הרישום ליחיד ולתאגיד

יחיד שמבקש להירשם צריך לעמוד בכמה תנאים. אם אינו תושב ישראל, עליו להחזיק כתובת או נציג בישראל. הוא אינו יכול להיות עובד של מוסד רפואי, ואסור שיהיה מורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לעסוק בתיווך. תאגיד זר צריך להירשם כחברת חוץ לפי חוק החברות, ובמדינה שבה הוקם צריכה להתקיים חקיקה מספקת לאיסור הלבנת הון. תנאי ההרשעה חל בתאגיד גם על נושאי המשרה, בעלי השליטה וכל מי שעוסק בו בתיווך.

גם כשכל התנאים מתקיימים, המנהל רשאי לסרב לרישום או לחידוש אם על סמך המידע שבידיו המבקש אינו ראוי. במקרה כזה עליו לתת למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו ולנמק את הסירוב בכתב.

תוקף, חידוש וענישה

רישום כסוכן תיירות מרפא תקף לארבע שנים, ובקשת חידוש מוגשת 90 ימים לפחות לפני תום התוקף. אפשר לחדש לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, ועל כל שינוי בפרטי הבקשה הסוכן חייב להודיע בתוך 30 ימים. מי שעוסק בתיווך לתיירות מרפא בלי רישום צפוי לעונש של מאסר שנה או קנס, ותאגיד צפוי לקנס כפול.

מקור: חוק תיירות מרפא - עיצומים וקנסות, אתר gov.il

מה סוכן תיירות מרפא חייב לתייר ולמוסד

הסוכן הוא הגורם המקשר בין המטופל מחו"ל לבין המוסד הרפואי. בפועל הוא מלווה את התייר לאורך כל הדרך: מהבירור הראשוני ואיסוף המסמכים, דרך התיאום מול בית החולים, ועד לשלבי הטיפול עצמם. מכיוון שתיירי מרפא רבים אינם שולטים בעברית, ולעיתים גם לא באנגלית, הסוכן הופך לעיתים קרובות לערוץ המידע העיקרי שלהם. משום כך החוק מטיל עליו חובות מפורטות.

נאמנות ומסירת מידע מלא

הסוכן חייב לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, גם כלפי תייר המרפא וגם כלפי המוסד הרפואי. הסוכן חייב למסור לתייר את כל המידע הרפואי שקיבל מהמוסד, כולל מידע שנמסר לו בעל פה. אין לסנן מידע, לרכך אבחנה או להשמיט סיכון שהמוסד ציין, גם אם הסוכן סבור שהמידע עלול להרתיע את המטופל.

סודיות רפואית

הכיוון ההפוך מוגן באותה מידה. הסוכן אינו רשאי למסור מידע רפואי על התייר בלי הסכמתו. אם התייר לא הסכים להעברת מידע מסוים, והסוכן מסר למוסד מידע חלקי בלבד, עליו להודיע למוסד שהמידע אינו שלם. כך הרופאים יודעים שהתמונה שבידיהם חסרה, ויכולים לשקול זאת בהחלטות הטיפוליות.

ההזמנה והאישור בכתב

הסוכן מוסר לתייר את ההזמנה של המוסד הרפואי ומקבל את אישורו לה בכתב. זהו המסמך שמסכם את הטיפול המוצע ואת עלותו, ובלי אישור כתוב של התייר לא אמור להתחיל ההליך.

ניגוד עניינים והתנהלות מול הצוות

אסור לסוכן לתווך כשיש לו עניין אישי במוסד המטפל או באיש צוות בו, אלא אם גילה זאת לתייר וקיבל את הסכמתו בכתב. עמלה שהמוסד משלם לסוכן אינה נחשבת עניין אישי לצורך זה. הקשר עם המוסד נעשה רק דרך גורם בהנהלה שקבע מנהל המוסד, ולא ישירות מול הרופאים והאחיות המטפלים. בכל שהייה במוסד רפואי הסוכן עונד באופן גלוי תג עם שמו ועיסוקו, כך שמטופלים וצוות יודעים מיהו ומה תפקידו.

ההזמנה בכתב והחשבון המפורט: המסמכים שהתייר מקבל

אחד ההסדרים המעשיים החשובים בחוק נוגע למסמכים שהתייר מקבל לפני הטיפול ואחריו. ההזמנה בכתב היא למעשה ההתחייבות המסודרת של המוסד הרפואי כלפי המטופל, והיא צריכה לאפשר לו להבין מה הוא עומד לעבור ומה זה יעלה.

מה כוללת ההזמנה

ההזמנה בכתב כוללת את האבחנה המשוערת ואת המסמכים שעליהם היא נשענת, את הטיפול המוצע, את הסיכונים המשמעותיים ואת הערכת סיכויי הטיפול. במוסד ציבורי היא כוללת גם הפניה לתעריפון של משרד הבריאות. להזמנה מצורפת הצעת מחיר מפורטת, וגם הערכה משוערת של עלות טיפולים נוספים שאינם חלק מהטיפול המוצע. הסעיף האחרון חשוב במיוחד: טיפול רפואי עלול להתארך או להסתבך, והמטופל צריך לדעת מראש באיזה סדר גודל מדובר אם יידרשו טיפולים נוספים.

שפת ההזמנה ומועד האישור

לפי חוק תיירות מרפא, ההזמנה בכתב נכתבת באנגלית, ובמידת הצורך מצורף לה תרגום לשפה שהתייר מבין. התייר צריך לאשר את ההזמנה בכתב לפני הגעתו למוסד. אם הקשר עם המוסד נוצר עוד לפני שהתייר נכנס לישראל, האישור ניתן זמן סביר לפני כניסתו לארץ. המשמעות היא שמטופל לא אמור לגלות את המחיר או את הסיכונים רק כשהוא כבר יושב במחלקה, אחרי טיסה ארוכה, כשהלחץ להסכים לכל דבר גבוה במיוחד.

החשבון בסוף הטיפול

בסוף הטיפול המוסד מוסר לגורם המשלם חשבון מפורט, וגם הוא נכתב באנגלית. הגורם המשלם יכול להיות התייר עצמו, בן משפחה, חברת ביטוח או גוף אחר שמממן את הטיפול. החשבון המפורט מאפשר להשוות בין מה שאושר בהזמנה לבין מה שבוצע בפועל ונגבה.

טיפ: כדאי לשמור עותק של ההזמנה המאושרת ושל הצעת המחיר ולהשוות אותם לחשבון הסופי שורה אחר שורה. פער בין השניים הוא נקודת המוצא לבירור מול המוסד, ובמוסד ציבורי אפשר להיעזר בהפניה לתעריפון משרד הבריאות שמופיעה בהזמנה.

חובות המוסד הרפואי וההגנה על מטופלים ישראלים

החוק לא מסתפק בפיקוח על הסוכנים. הוא מטיל חובות גם על המוסדות הרפואיים שמקבלים תיירי מרפא, ומטרתן כפולה: להבטיח טיפול הוגן לתייר, ולוודא שתיירות המרפא לא תבוא על חשבון המטופלים הישראלים.

מתי מוסד רשאי לטפל בתיירי מרפא

מוסד רפואי ייתן טיפול לתייר מרפא רק אם עיקר פעילותו הוא טיפול במי שאינם תיירי מרפא, ואותו תנאי חל גם על המחלקה המטפלת עצמה. בנוסף, המוסד צריך להיות מסוגל להבטיח טיפול נאות, ולעמוד בתנאים נוספים שקבע השר. כך נמנע מצב שבו מחלקה שלמה הופכת למרכז שמשרת בעיקר מטופלים מחו"ל.

שוויון בתור ובאיכות

מוסד רפואי אינו רשאי להעדיף תייר מרפא על פני מטופל אחר, ואיכות הטיפול בתייר לא תפחת מהמקובל במוסד. שני הכללים פועלים לשני הכיוונים: התייר לא מקבל עקיפת תור בזכות התשלום, ומנגד הוא גם לא מקבל טיפול נחות. בנוסף, המוסד מנהל הפרדה חשבונאית של ההכנסות וההוצאות מתיירות מרפא, כך שאפשר לבדוק כמה הפעילות הזו מכניסה ועולה, בנפרד מהפעילות הרגילה.

איסור עבודה עם מתווכים לא רשומים

מוסד רפואי לא יתקשר עם מתווך שאינו רשום במרשם ולא ישלם לו, אלא אם המתווך פטור מרישום. ההוראה הזו סוגרת את המעגל: גם אם סוכן לא רשום מנסה לפעול, המוסד אמור לסרב לעבוד מולו.

עיצומים כספיים

על הפרות של מוסד רפואי אפשר להטיל עיצום כספי. בהפרה נמשכת מתווסף לכל יום החלק החמישים של העיצום, ובהפרה חוזרת בתוך שנתיים מתווסף סכום השווה לעיצום. המבנה הזה נועד להפוך הפרה מתמשכת או חוזרת ליקרה יותר מעמידה בכללים. מטופלים ישראלים שחוששים מהשפעת תיירות המרפא על זמינות הטיפול, ושוקלים בכלל את המסגרת שבה הם מקבלים שירותי בריאות, יכולים לקרוא גם במאמר על מעבר בין קופות החולים.

הזכויות של תייר המרפא ומה כדאי לבדוק לפני ההתקשרות

החוק אינו כולל פרק נפרד של "זכויות המטופל" לתיירי מרפא, אבל החובות שהוא מטיל על הסוכן ועל המוסד הן בפועל הזכויות של התייר. כשמרכזים אותן במקום אחד מתקבלת רשימה ברורה של מה שתייר מרפא זכאי לו:

• סוכן שפועל כלפיו בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת.
• מידע רפואי מלא, כולל מה שנמסר לסוכן בעל פה.
• שמירה על סודיות רפואית, ואי העברת מידע בלי הסכמתו.
• הזמנה בכתב באנגלית, עם תרגום לפי הצורך, שכוללת אבחנה משוערת, סיכונים, סיכויים, הצעת מחיר מפורטת והערכת עלות לטיפולים נוספים.
• גילוי מראש של עניין אישי של הסוכן במוסד או באיש צוות, וזכות לסרב.
• טיפול באיכות שאינה פחותה מהמקובל במוסד.
• חשבון מפורט באנגלית בסוף הטיפול.

רשימת בדיקה מעשית

הצעד הראשון לפני כל התקשרות הוא לבדוק שהסוכן מופיע במרשם הציבורי באתר משרד הבריאות. המרשם זמין גם באנגלית וברוסית, כך שבן משפחה בחו"ל יכול לבדוק אותו בעצמו. כדאי גם לשאול את הסוכן במפורש אם יש לו קשר אישי למוסד או לרופא מסוים, ולבקש את התשובה בכתב.

לפני ההחלטה על טיפול יקר כדאי לשקול לקבל חוות דעת נוספת ממומחה אחר. במאמר על חוות דעת רפואית מוסבר מה היא כוללת ומתי היא מועילה. בהליכים אסתטיים, שבהם הפערים בין הצעות מחיר עשויים להיות גדולים, אפשר להיעזר במאמר על הסיבות להפרשי המחיר בניתוחים פלסטיים כדי להבין מה נכלל בכל הצעה.

הצד הלוגיסטי של הנסיעה

תיירות מרפא כרוכה גם בטיסות, בלינה ובתשלומים מראש, ותאריכי טיפול עלולים לזוז. משפחות ישראליות שמארחות קרוב משפחה מחו"ל, או שמתכננות בעצמן טיפול במדינה אחרת, מוזמנות לקרוא על ביטול הזמנה במלון ועל ביטול נסיעה לחו"ל והזכויות מול חברת התעופה והביטוח. כשמשלמים מקדמה בכרטיס אשראי, כדאי להכיר גם את הכללים לביטול חיוב בכרטיס אשראי.

טיפ: לפני שמשלמים מקדמה, כדאי לוודא שההזמנה בכתב כבר התקבלה ואושרה, ושהיא כוללת את הערכת העלות של טיפולים נוספים. מקדמה ששולמה לפני שיש הזמנה מסודרת מקשה מאוד על בירור עתידי.

מקורות

• הכנסת - חוק תיירות מרפא, התשע"ח-2018, ספר החוקים 2750: https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_504286.pdf
• אתר gov.il - חוק תיירות מרפא, עיצומים וקנסות: נוסח החוק באתר gov.il
• הכנסת - ספר החוקים 3016, תיקון החוק: https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf
• ביזפורטל - נתוני תיירות מרפא על סמך משרד הבריאות: https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20039100
• דה מרקר - קריסת שוק תיירות המרפא: https://www.themarker.com/news/aviation/2024-11-10/ty-article/.premium/00000193-11d9-d831-a7d7-9dfb07e50000
• ynet - מחזור ענף תיירות המרפא וירידתו במלחמה: https://www.ynet.co.il/economy/article/rkddxxdit
• ויקיפדיה העברית - תיירות מרפא: https://he.wikipedia.org/wiki/תיירות_מרפא