מה נדרש כדי להתקבל ללימודי רפואה בישראל?
רפואה היא אחד המקצועות המבוקשים ביותר באקדמיה הישראלית, והתחרות על מקום בפקולטה חריפה במיוחד. מועמדים רבים ניגשים לבחינה הפסיכומטרית כמה פעמים, ולעיתים גם משקיעים שנה או שנתיים של שיפור ציוני בגרות, רק כדי לעבור את סף הכניסה. בדומה למקצועות יוקרתיים אחרים כמו לימודי משפטים או לימודי ראיית חשבון, השלב הראשון במיון הוא מספרי, אבל ברפואה הוא רק תחילת הדרך.
הסינון הראשוני מתבסס על ציון סכם, כלומר ציון משוקלל של ממוצע הבגרות ושל הבחינה הפסיכומטרית. כל פקולטה רשאית לקבוע את סף הקבלה שלה, והסף משתנה משנה לשנה לפי מספר המועמדים ורמתם. לכן ציון שלא הספיק בשנה אחת עשוי להספיק בשנה שאחריה, ולהפך. כדאי לבדוק את ספי הקבלה של כמה שנים אחורה בכל מוסד, ולא להסתמך על נתון של שנה בודדת.
ציון הסכם הוא רק שער הכניסה: מי שעובר אותו מוזמן לשלב שבו נבדקות התאמה אישית ויכולות בין-אישיות, ושם נקבעת בפועל רוב ההחלטה. בשלב הזה הפקולטות מבקשות לוודא שהמועמד יוכל לתפקד כרופא מול מטופלים, משפחות וצוות, ולא רק לעמוד בעומס החומר.
הביקוש הגבוה נובע גם ממספר המקומות. לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, בשנת הלימודים תשפ"א (2020-2021) התחילו את שנה א' בפקולטות לרפואה בישראל כ-800 סטודנטים. תוכנית של משרד הבריאות מינואר 2023 הציבה יעד של 1,200 סטודנטים בשנה ב-2024 ושל 2,000 בשנה ב-2030. הרקע לתוכנית הוא מחסור ברופאים: ב-2020 היו בישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 נפש, לעומת ממוצע של 3.7 במדינות OECD. הרחבת מספר המקומות ופתיחת פקולטות חדשות משנות בהדרגה את התמונה, ולכן מי שנכשל בעבר במיון לא בהכרח יישאר מחוץ לתחום.
מה שמרוויחים רופאים בישראל מפורט במדריך שכר הרופאים.
טיפ זהב: מועמדים שנמצאים קרוב לסף כדאי שיבדקו קודם את ספי הקבלה בכל הפקולטות, כולל החדשות, לפני שהם משקיעים זמן וכסף בבחינה פסיכומטרית נוספת. לפעמים הדלת שסגורה במוסד אחד פתוחה במוסד אחר, או בשנה הבאה.
מבחני מו"ר ומרק"ם: מה בודקים ואיך מתכוננים
מו"ר ומרק"ם הן שתי מערכות מיון ללימודי רפואה שמפעיל המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. מטרתן למדוד תכונות שאינן באות לידי ביטוי בבגרות ובפסיכומטרי, כמו תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות רגשית ויכולת להתמודד עם לחץ. הבחירה בין המערכות אינה בידי המועמד: כל פקולטה קובעת באיזו מערכת היא נעזרת, ויש פקולטות שמקיימות גם ראיונות ומבחני סינון משלהן. כדי לגשת לשלב הזה צריך קודם לעמוד בתנאי הסף של ציון הסכם.
שני החלקים של המבחן
לכל אחת מהמערכות שני חלקים: מרכז הערכה ושאלונים. חלק השאלונים משותף לשתי המערכות, ולכן מועמד שניגש למוסדות שונים אינו נדרש למלא שני סוגי שאלונים שונים. השאלון הביוגרפי נכתב ביד ובנוי משאלות פתוחות. המועמד מתבקש לתאר אירועים אמיתיים מחייו ולנתח את התנהגותו בהם. שאלה טיפוסית היא למשל "תארו מקרה שבו היחס שלכם לאדם מסוים נבע מדעה קדומה כלפיו", ואחריה סעיפי המשך שמעמיקים באותו מקרה: מה הרגשתם, מה עשיתם ומה הייתם משנים.
מה קורה בתחנות מרכז ההערכה
במרכז ההערכה המועמד עובר בין כמה תחנות, ובכל אחת מעריכים אותו בוחנים שהוכשרו לכך. בתחנת הסימולציה הוא מגלם איש מקצוע, למשל רופא, איש חינוך או עובד סוציאלי, מול שחקן שמציג קונפליקט. את תיאור המצב הוא קורא זמן קצר לפני הכניסה לחדר. בתחנת הדילמה מתנהל דיון על שאלה אתית, והבוחן מתעניין בעיקר בדרך החשיבה ובאופן שבו המועמד מגיע להכרעה, ופחות בתשובה עצמה. בתחנת הראיון האישי נשאלות שאלות שדומות לאלה שבשאלון הכתוב. יש גם סימולציות קבוצתיות ודיונים פתוחים על מצבים שרופאים פוגשים בשגרה.
הכנה למבחנים
מכונים ואנשי מקצוע שונים מציעים קורסי הכנה בתשלום, ולעיתים מפרסמים שיעורי הצלחה גבוהים. חשוב לדעת שאין שיטת הכנה רשמית, ושכל הכנה נשענת על הבנה כללית של מה שהבוחנים מחפשים. ההמלצה שחוזרת בקרב מי שעברו את המבחנים היא להתאמן על סימולציות ודילמות יחד עם מועמדים נוספים, ובמבחן עצמו להציג את עצמם בכנות ולא לשחק דמות אחרת. בוחנים מנוסים מזהים תשובות משוננות במהירות.
אילו תכונות נדרשות כדי לסיים את הלימודים ולעבוד כרופא?
לימודי הרפואה ארוכים ועמוסים בחומר, ומי שנכנס אליהם צריך יכולת למידה גבוהה, זיכרון טוב ויכולת להתמודד עם כמויות גדולות של מידע לאורך שנים. אבל יכולת שינון לבדה אינה מספיקה. סקרנות אמיתית כלפי גוף האדם, מערכות ביולוגיות ומחלות היא מה שמאפשר להתמיד, כי בלעדיה קשה מאוד להחזיק מעמד לאורך מסלול כה ארוך.
עמידה בלחץ ובעומס היא תכונה שמחברת בין הלימודים לבין העבודה בפועל. הלחץ בשנות הלימוד הוא רק טעימה ממה שמחכה בבתי החולים, במיוחד במערכת בריאות שחסרים בה רופאים, כפי שעולה מהשוואת מספר הרופאים לנפש בישראל לממוצע במדינות OECD. העומס אינו רק כמותי: האחריות על חיי אדם ועל איכות חייהם היא עומס נפשי כבד, וכל רופא, בכל תחום, עלול להידרש לפעול במצב חירום בלי התרעה מוקדמת.
בשנים האחרונות גוברת ההכרה שיחסי האנוש של הרופא משפיעים ישירות על בריאות המטופלים. היכולת לתפקד באופן ענייני ונעים גם אחרי לילה בלי שינה, לגלות אמפתיה ולהסביר לחולה ולמשפחתו מה קורה, נחשבת היום חלק מהמקצועיות עצמה. רופא אינו "טכנאי" של גוף האדם, גם אם הוא מכיר לעומק את כל חלקיו. מסיבה זו הפקולטות משקיעות יותר ויותר במבחני ההתאמה האישית.
נקודה נוספת היא היחס לטעויות. רופאים הם בני אדם, והסיכוי לעבור קריירה שלמה בלי לטעות אפסי. היכולת להודות בטעות ובפער ידע, ללמוד ממנו ולהמשיך, חשובה יותר מהניסיון להימנע מטעויות בכל מחיר. רופא שמסתיר טעות עלול לחזור עליה ולפגוע במטופלים נוספים, ואילו הודאה ותחקיר מאפשרים לתקן. התמודדות עם כישלון טיפולי, מול עצמך ומול משפחת המטופל, היא חלק מהעבודה, והיא גם אחד הנושאים שנבדקים בשאלונים ובתחנות של מבחני ההתאמה.
היכן לומדים רפואה בישראל: תשעה בתי ספר לרפואה
מפת לימודי הרפואה בישראל השתנתה מאוד בשנים האחרונות. לצד הפקולטות הוותיקות נפתחו מסלולים חדשים, וחלק מהמוסדות הוסיפו מסלול שש-שנתי למסלול הארבע-שנתי שהפעילו קודם. נכון לאוקטובר 2026 פועלים בישראל תשעה בתי ספר לרפואה, וחמישה מהם מציעים מסלול ארבע-שנתי לבעלי תואר ראשון. הפקולטה הוותיקה ביותר, של האוניברסיטה העברית והדסה, נפתחה ב-1949, והחדשות ביותר נפתחו ב-2025.
| מוסד | שנת פתיחה | משך המסלולים (שנים) |
|---|---|---|
| האוניברסיטה העברית והדסה | 1949 | 6 |
| אוניברסיטת תל אביב (הפקולטה ע"ש גריי, לשעבר סאקלר) | 1964 | 6 וגם 4 |
| הטכניון (הפקולטה ע"ש רפפורט) | 1971 | 6 |
| אוניברסיטת בן גוריון בנגב | 1974 | 6 וגם 4 |
| אוניברסיטת בר אילן (הפקולטה ע"ש עזריאלי בצפת) | 2011 | 4 (מ-2011) ו-6 (מאוקטובר 2023) |
| אוניברסיטת אריאל (הפקולטה ע"ש אדלסון) | 2018 | 6 וגם 4 |
| אוניברסיטת רייכמן | 2025 (פברואר) | 4 |
| אוניברסיטת חיפה | 2025 (אוקטובר) | 6 |
| מכון ויצמן למדע | 2025 | 7.5 (מסלול משולב MD-PhD) |
מקור: ויקיפדיה - לימודי רפואה בישראל
למי שמתחיל את הדרך אחרי התיכון והשירות, רלוונטיים המוסדות שמציעים מסלול שש-שנתי: האוניברסיטה העברית, תל אביב, הטכניון, בן גוריון, בר אילן, אריאל וחיפה. בעלי תואר ראשון בתחום קרוב יכולים לפנות גם למסלולים הארבע-שנתיים בתל אביב, בבן גוריון, בבר אילן, באריאל וברייכמן. מסלול ה-MD-PhD במכון ויצמן שונה באופיו: הוא משלב הכשרה רפואית עם דוקטורט מחקרי ומיועד למי שרואה את עתידו גם במחקר.
כדאי לזכור שכל מוסד קובע תנאי קבלה, משקלות ומבחני התאמה משלו. גמישות לגבי מקום הלימודים, כולל נכונות לעבור לצפת, לאריאל או לחיפה, יכולה להגדיל משמעותית את סיכויי הקבלה, במיוחד בשנים הראשונות של פקולטות חדשות.
מבנה הלימודים: מהשלב הפרה-קליני ועד רופא מומחה
הכשרת רופא בנויה משלבים ברורים, וכל שלב הוא תנאי לשלב הבא. הדרך לרופא מומחה נמשכת לפחות 9 עד 11 שנים: 4 או 6 שנות לימוד, שמחציתן קדם-קליניות ומחציתן קליניות, ולאחריהן סטאז' והתמחות. כך עולה מדוח מבקר המדינה על כוח האדם ברפואה.
השלב הפרה-קליני
במסלול השש-שנתי השלב הפרה-קליני נמשך שלוש שנים. הוא מתחיל במדעי היסוד: כימיה, פיזיקה וביולוגיה של התא. אחר כך עוברים לקורסים על האדם הבריא, כמו היסטולוגיה (מבנה הרקמות), אנטומיה עיונית ואנטומיה מעשית בחדר הדיסקציות, ופיזיולוגיה. ההבנה של גוף בריא היא הבסיס לקורסים על האדם החולה: פתולוגיה, פרמקולוגיה, גנטיקה ומיקרוביולוגיה. בסוף השלב נלמדים קורסי מבוא קליניים שמחברים את כל החומר לגישה לאבחון וטיפול. לצד המדעים יש קורסים באתיקה, בבריאות הציבור, במחקר וסדנאות לתקשורת עם מטופלים. בסוף השלב מוענק תואר ראשון במדעי הרפואה (B.Med.Sc).
השלב הקליני
אחרי השלב הפרה-קליני נערך טקס "החלוק הלבן", ומשם הלימוד עובר למחלקות בתי החולים, ליד מיטת החולה. הגישה נשענת על התפיסה שרפואה היא מקצוע של חניכה, שבו כל רופא לומד מהבכיר שעובד לצידו. הסטודנטים נחשפים למקרים מגוונים ורוכשים מיומנויות בסיסיות: לקיחת דם, כתיבת קבלה רפואית ובדיקה גופנית. הסבבים העיקריים הם פנימית, כירורגיה וילדים, ולצידם פסיכיאטריה, גינקולוגיה, נוירולוגיה ותחומים נוספים. שבועות "אלקטיב" מאפשרים לבחור מחלקה לפי עניין אישי, מה שעוזר מאוד בבחירת התמחות בהמשך. בשלב הזה כותבים גם עבודת גמר מחקרית בהנחיית רופא, והגשתה יחד עם עמידה בבחינות הגמר הן תנאי לתחילת הסטאז'.
שנת הסטאז', התואר והרישיון
בסטאז' עובדים במשך שנה כחלק מהצוות הרפואי בבית חולים, במחלקות כמו פנימית, כירורגיה וילדים, ובתורנויות בחדר המיון. השיבוץ לבתי החולים נעשה בהליך מרוכז לכל המועמדים, כולל בוגרי חו"ל. בסיום שנת הסטאז' מוענק התואר דוקטור לרפואה (M.D.). כדי לעבוד כרופא נדרש גם רישיון של משרד הבריאות, שניתן רק למי שהשלים את כל חובות הלימודים, הבחינות ועבודת הגמר.
התמחות ואפשרויות אחרי הסטאז'
אחרי הסטאז' רוב הרופאים פונים להתמחות. יש עשרות תחומים, מרפואה פנימית ורפואת ילדים ועד כירורגיה כללית ותחומים כירורגיים כמו אף אוזן גרון, אורתופדיה וגינקולוגיה. בתקופת האלקטיבים בסוף הסטאז' רבים עובדים במחלקה שבה הם מקווים להתמחות. ההתמחות כרוכה בשעות עבודה ארוכות ובתורנויות, ואחריה רבים ממשיכים להשתלמות-על בתחום ממוקד יותר, בארץ או בחו"ל (פלושיפ). יש גם רופאים שבוחרים שלא להתמחות, ופונים למחקר, לתעשיית התרופות, לחברות טכנולוגיה רפואית ולתפקידי הכוונה רפואית בארגונים.
המסלול הארבע-שנתי והסבה מתחום קרוב
המסלול הארבע-שנתי נועד לבעלי תואר ראשון בתחום מדעי שקרוב לרפואה. הוא מכיר באופן חלקי בתואר הקודם, ולכן מקצר את הלימודים העיוניים. במקום שלוש שנים פרה-קליניות ושלוש קליניות, הלימודים נמשכים בדרך כלל כשנתיים בכל שלב. לפי נתוני ויקיפדיה על לימודי רפואה בישראל, המסלול פועל כיום באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן גוריון, בבר אילן בצפת, באריאל ובאוניברסיטת רייכמן.
אילו תארים מתאימים
תארים שנחשבים בסיס טבעי למסלול כוללים ביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, מדעי המוח ורוקחות, ובחלק מהמקרים גם פסיכולוגיה, בכפוף לדרישות של כל מוסד. רוב המוסדות דורשים קורסי חובה מסוימים בתואר הראשון, וממועמדים שחסרים להם קורסים כאלה עשויים לדרוש השלמות לפני תחילת הלימודים. גם המסלול הארבע-שנתי תחרותי, ובוגריו ממשיכים לסטאז' ולהתמחות בדיוק כמו בוגרי המסלול השש-שנתי.
הסבה מסיעוד לרפואה
אחיות ואחים שעובדים שנים בבתי חולים ורוצים לעבור לצד הרופאים שואלים לא פעם אם הדבר אפשרי. התשובה היא שבוגרי תואר ראשון בסיעוד יכולים להגיש מועמדות למסלול הארבע-שנתי, כמו בוגרי תחומים קרובים אחרים. עם זאת, כל מוסד קובע דרישות משלו, ולעיתים יידרשו קורסי השלמה במדעי היסוד לפני הקבלה. ניסיון קליני בבית חולים יכול לבלוט לטובה במבחני ההתאמה האישית, אבל אינו תחליף לעמידה בתנאים האקדמיים.
מקצועות הבריאות: חלופה ולא קיצור דרך
תחום מדעי הבריאות כולל מקצועות כמו פיזיותרפיה, מעבדה רפואית, הפרעות בתקשורת, מדעי התזונה וביוטכנולוגיה. הלימודים בהם נמשכים שלוש או ארבע שנים, ותנאי הקבלה נמוכים בהרבה מאלה של רפואה. חשוב להבין שתואר כזה אינו מאפשר לעבוד כרופא. הוא מוביל למקצוע עצמאי בעולם הבריאות, ויכול גם לשמש בסיס להגשת מועמדות למסלול הארבע-שנתי בהמשך, למי שמחליט להמשיך.
לימודי רפואה בחו"ל: הכרה, רפורמת יציב ובחינת הרישוי
בגלל התחרות על המקומות בישראל, רבים בוחרים ללמוד רפואה בחו"ל ולחזור לעבוד בארץ. היקף התופעה גדול: בוגרי חו"ל הם רוב מקבלי רישיונות הרפואה החדשים בישראל. הנתונים הבאים לקוחים מדוח מבקר המדינה.
| קבוצת מקבלי הרישיון (2023) | מספר רישיונות | שיעור מהכלל |
|---|---|---|
| ישראלים שלמדו בחו"ל | 1,211 | 50% |
| בוגרי אוניברסיטאות בישראל | 749 | 31% |
| עולים שלמדו בחו"ל | 469 | 19% |
| סך הכל | 2,429 | 100% |
מקור: מבקר המדינה - תקציר הדוח על כוח האדם ברפואה, יולי 2024
רפורמת יציב: מה היא קובעת
ב-2018 פרסם משרד הבריאות רשימה של אוניברסיטאות בחו"ל שלדעתו אינן עומדות בסטנדרטים הנדרשים, במסגרת מה שמכונה רפורמת יציב. סטודנטים שהתחילו ללמוד באחת האוניברסיטאות שברשימה החל מ-2019 לא יוכלו לגשת לבחינת הרישוי בישראל, ולכן חובה לבדוק את מעמד המוסד לפני ההרשמה. רק בוגרי מוסדות שהאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות הכיר בהם רשאים לגשת לבחינה. משמעות הרפורמה רחבה: לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024, מתוך 1,025 רישיונות רפואה שניתנו ב-2022 לבוגרי חו"ל, 634 (כ-62%) ניתנו לבוגרי אוניברסיטאות שנכללו ברפורמה. כלומר, חלק גדול מהמוסדות שישראלים למדו בהם בעבר אינו עוד אפשרות למי שמתחיל ללמוד היום.
יעדים ותנאי קבלה
יעדים נפוצים בקרב ישראלים הם הונגריה, צ'כיה, אוקראינה, רומניה ואיטליה, ויש גם מי שפונים לצפון אמריקה ולמדינות נוספות. רבות מהתוכניות נלמדות באנגלית. תנאי הקבלה שונים מאוד מהמודל הישראלי: במקום פסיכומטרי, נדרשים בדרך כלל מבחני כניסה במדעי היסוד, כמו ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, הוכחת רמת אנגלית במבחן כמו TOEFL, ולעיתים ראיון אישי. היתרון הוא שהמיון אינו יחסי באותה מידה: מי שעומד בדרישות יכול להתקבל, ומבחר המוסדות גדול בהרבה.
מה צריך לבדוק לפני שנוסעים
מעבר להכרת המוסד, כדאי לבדוק את משך התוכנית, את שפת הלימוד בשנים הקליניות ואת האפשרות לבצע את ההכשרה המעשית בבתי חולים מתאימים. בוגרי חו"ל עוברים בחינת רישוי בישראל ומצטרפים לבוגרי הארץ בשלב הסטאז' וההתמחות. מבחינה מעשית, יש לוודא מראש דרכון בתוקף לכל תקופת השהות, ומידע על כך מופיע במאמר על חידוש דרכון והבדלים בין רגיל לביומטרי. יש גם מי שבודקים אם אזרחות של מדינה באיחוד האירופי משנה את תנאי ההרשמה או את ההוצאות במוסד מסוים, ועל ההליך ראו במאמר על עלויות קבלת אזרחות פורטוגלית.
כמה עולים לימודי רפואה, ואיך מממנים אותם?
שכר הלימוד ברפואה משתנה ממוסד למוסד, ובכל מקרה מדובר באחד התארים היקרים באקדמיה, בעיקר בגלל משך הלימודים. השנים הפרה-קליניות, שעיקרן לימוד בכיתות ובמעבדות, נחשבות פחות יקרות מהשנים הקליניות, שבהן הלימוד מתבצע בבתי החולים. לעלות הישירה מצטרפות הוצאות שקל לשכוח: בחינות פסיכומטריות חוזרות, קורסי הכנה למבחן ולמבחני ההתאמה, ספרים, נסיעות ומגורים. כדאי לבדוק את גובה שכר הלימוד העדכני באתר של כל מוסד לפני קבלת החלטה.
מלגות ומקורות מימון
סטודנטים מצטיינים יכולים לקבל מלגות מהאוניברסיטה או מעמותות וקרנות חיצוניות, שמממנות לפחות חלק משכר הלימוד. יש מלגות שמבוססות על הישגים ויש שמבוססות על מצב כלכלי או על התחייבות לעבוד באזור מסוים. משפחות שמתכננות מראש יכולות להיעזר גם בכספים שנצברו לאורך השנים, למשל בתוכנית חיסכון לכל ילד, שנועדה בדיוק לצעד כזה. לגבי הלימודים בחו"ל, ההבדל המרכזי לעומת ישראל הוא בדרך כלל ביוקר המחיה: במדינות מזרח אירופה הוא נמוך יותר, מה שמאפשר לחלק מהסטודנטים להתרכז בלימודים בלי לעבוד במקביל. שכר הלימוד עצמו יכול להיות גבוה או נמוך מבישראל, תלוי במוסד.
עבודה במהלך הלימודים
הלימודים מתקיימים בדרך כלל חמישה ימים בשבוע, ולכן סטודנטים שעובדים עושים זאת בשעות אחר הצהריים והערב. עבודות נפוצות הן הוראה פרטית והדרכה בקורסי פסיכומטרי, ובשלבים הקליניים חלק מהסטודנטים עובדים כעוזרי רופא ומקבלים ניסיון קליני נוסף. סטודנטים שעובדים אצל כמה מעסיקים במהלך השנה כדאי שיבדקו אם הם זכאים להחזר מס, ועל כך ראו במאמר על דוח שנתי למס הכנסה.
שכר והחזר ההשקעה
שכר הרופאים תלוי בגורמים רבים: שלב ההכשרה, תחום ההתמחות, הוותק, היקף התורנויות והשילוב בין מערכת ציבורית לפרטית. מתמחים צעירים משתכרים פחות, והשכר עולה עם הוותק וההתמחות. רופאים רבים משלבים עבודה בבית חולים ציבורי עם עבודה בבית חולים פרטי, בקליניקה פרטית או בשירותי רפואה פרטית (שר"פ). בגלל המחסור ברופאים ותוכנית משרד הבריאות להגדיל את מספר הסטודנטים, הביקוש לבוגרים צפוי להישאר גבוה, ולכן ההשקעה בלימודים נחשבת לבטוחה יחסית. בניגוד לענפים כמו טכנולוגיה, שבהם סכנת פיטורים מוכרת, רופא מוסמך מוצא עבודה בדרך כלל בלי קושי.
מקורות
- מבקר המדינה - תקציר הדוח על כוח האדם ברפואה, יולי 2024: https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-207-Doctors-Taktzir.pdf
- ויקיפדיה - לימודי רפואה בישראל: https://he.wikipedia.org/wiki/לימודי_רפואה_בישראל
- ויקיפדיה - המרכז הארצי לבחינות ולהערכה: https://he.wikipedia.org/wiki/המרכז_הארצי_לבחינות_ולהערכה